רשלנות רפואית היא אחת מעילות התביעה המרכזיות בדיני הנזיקין.
מתי קמה עילת תביעה, כיצד מוכיחים אחריות רפואית וכיצד מעריכים את הפיצוי האפשרי.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404, חדרה
מהי רשלנות רפואית לפי הדין כיום?
רשלנות רפואית מתקיימת כאשר טיפול, אבחון, מעקב או מסירת מידע חרגו מהסטנדרט הרפואי הסביר וגרמו לנזק למטופל. כיום ההגדרה התרחבה והיא כוללת התייחסות גם למצבים בהם:
- לא בוצע בירור נדרש
- חל איחור באבחון מחלה
- נמנע מידע מהותי מהמטופל
- לא הוצגו חלופות טיפול
במקרים רבים, הפגיעה איננה רק בגוף אלא בזכות של אדם לקבל החלטה מושכלת קודם לטיפול.
כיצד ביהמ"ש מכריע בתיקי רשלנות רפואית?
בית המשפט בוחן מה היה עושה רופא סביר בנסיבות דומות. לצורך כך, הוא אינו מסתפק בחוות הדעת הרפואיות שמוגשות מטעם הצדדים, אלא נותן משקל ל-:
01
עדויות
02
נהלים והנחיות
לצפייה בנהלים והנחיות רשמיים באתר gov.il
03
ספרות רפואית
04
שיקול דעת שיפוטי
איך מוכיחים רשלנות רפואית בפועל?
כדי לזכות בתביעה יש להוכיח 3 יסודות מצטברים:
- רשלנות לפי מה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות, ולא לפי התוצאה בדיעבד.
- נזק
- קשר סיבתי. בין הנזק לבין הרשלנות.
תפקיד המומחה הרפואי בתביעות רשלנות רפואית
ברשלנות רפואית, המומחה אינו רק גורם רפואי שמביע עמדה מקצועית. הוא העוגן של התיק כולו. לא כל רופא בכיר הוא בהכרח המומחה הנכון לבית המשפט, ולא כל מומחה מצוין יודע לנסח חוות דעת שתעמוד במבחן משפטי או להעיד בצורה משכנעת.
רשלנות רפואית היא מושג משפטי. הרופא עוסק ברפואה, לא בפסיקה. לכן, ההכרעה בתיק תלויה לא רק במה שקרה בטיפול, אלא במציאת המומחה שיודע להסביר לבית המשפט מה היה הסטנדרט הרפואי, היכן חלה חריגה ממנו, ואיך אותה חריגה גרמה לנזק.
כאן נכנס תפקידו של עורך הדין. ניסיון בתיקים דומים מאפשר לדעת לא רק מי מומחה בתחום הרלוונטי, אלא מי כותב חוות דעת ברורה, מי עומד מאחורי מסקנותיו, ומי יודע להעיד היטב בחקירה נגדית. לעיתים הבחירה אינה במומחה הכי בכיר, אלא במי שיודע לעשות את העבודה בבית המשפט.
כיצד לשכנע מומחה רפואי לנסח חוות דעת שמבססת רשלנות רפואית
חסר רישום רפואי
כאשר חסר תיעוד רפואי מהותי, נוצר קושי ראייתי שעשוי לפעול נגד המוסד הרפואי.
מה חשוב להדגיש למומחה
מומחה רפואי יכול לקבוע כי היעדר רישום מונע להבין מה באמת נעשה בזמן אמת. במקרים מסוימים הדבר מוביל להיפוך נטל הראיה ופועל לחובת הנתבע.
קיימות שתי אסכולות רפואיות
גם כאשר קיימות שתי גישות טיפוליות, עדיין קיימת חובת גילוי למטופל.
מה חשוב להדגיש למומחה
ניתן לטעון כי המטופל לא קיבל מידע על חלופה טיפולית נוספת. בפסק הדין יוחאי ע״א 6936/09 נקבע כי אי גילוי עשוי להוות התרשלות.
המומחה מסרב לכתוב “רשלנות רפואית”
אין חובה להשתמש במונח המשפטי עצמו כדי לבסס אחריות.
מה חשוב להדגיש למומחה
לעיתים מספיק שהמומחה יקבע כי הייתה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. בית המשפט מסיק מהמסקנה הזו את שאלת הרשלנות.
חיסכון כספי זניח שגרם לנזק
לעיתים ניתן היה למנוע את הפגיעה באמצעי פשוט וזול יחסית.
מה חשוב להדגיש למומחה
כאשר קיימת אפשרות בטוחה יותר בעלות נמוכה והצוות נמנע ממנה ללא הצדקה רפואית, הדבר עשוי להיחשב חריגה מהסטנדרט הסביר.
המוסד הנתבע פעל בניגוד לנוהל שלו
לעיתים בית החולים עצמו אימץ סטנדרט מחמיר יותר מהמקובל.
מה חשוב להדגיש למומחה
בפסק הדין שטרן נ׳ שיבא ע״א 3056/99 נקבע כי מוסד רפואי שאימץ נוהל מחמיר אינו יכול להתנער ממנו לאחר מכן.
חסר תיעוד של תסמין חשוב
המטופל טוען שהתלונן, אך הדבר אינו מופיע ברשומה הרפואית.
מה חשוב להדגיש למומחה
ניתן לבקש חוות דעת על תנאי. כלומר: אם בית המשפט יקבל את גרסת המטופל, אזי קיימת חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל.
רשלנות רפואית בניתוח
טעות באבחון סרטן
הריון ולידה
סכומים בתיקי רשלנות רפואית
טווח, דוגמאות ודרך חישוב
הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הסכום:
- חומרת הפגיעה והנכות הרפואית והתפקודית
- גיל הנפגע והיכולת לעבוד בעתיד
- צורך בעזרת בני משפחה או מטפלים לאורך זמן
- הוצאות רפואיות ושיקום שלא מכוסות על ידי קופות חולים
- ראשי נזק מיוחדים כמו אובדן סיכויי החלמה ופגיעה באוטונומיה
| סוג המקרה | טווח פיצוי שכיח | הערה קצרה |
|---|---|---|
| רשלנות בלידה | מ 300,000 עד 30,000,000 | נזקי מוח קשים או פגיעה תנועתית קשה. |
| איחור באבחון סרטן | מ 200,000 עד 5,000,000 | תלוי בשיעור אובדן סיכויי ההחלמה. |
| טעויות בניתוח | 50,000 עד 1,500,000 | נזק עצבי, זיהומים או ניתוחים חוזרים. |
| רשלנות באורתופדיה או בצנתורים | 50,000 עד 3,000,000 | בתלות בחומרת הפגיעה. |
| טיפולי שיניים וקוסמטיקה | 30,000 עד 400,000 | כאב, אסתטיקה וטיפולים חוזרים. |
דוגמאות לפסקי דין ברשלנות רפואית
| סכום הפיצוי | הליך | פרטים נוספים |
|---|---|---|
| 13,500,000 |
רשלנות בלידה תא 22407 17
תא 22407 17
|
פגיעה מוחית קשה בלידה. |
| 150,000 | גוף זר לאחר ניתוח | פסקי דין קורין וכץ. |
| 1,500,000 | מות תינוק ברשלנות | פיצוי כולל למשפחה. |
| 110,000 | צלקת לאחר ניתוח | חלק מהסכום עבור ניתוח מתקן. |
| 2,030,000 | לידה שקטה | פיצוי גבוה בגין כאב וסבל. |
| 200,000 | אובדן אשך | נזק לפריון ולמצב הנפשי. |
מתי מדברים על אובדן סיכויי החלמה:
- איחור באבחון סרטן
- איחור בטיפול בזיהומים קשים
- אי הפניה לבדיקות חיוניות
- הרעה של מצב קיים עקב טיפול רשלני
- קביעת הסיכוי המקורי להחלמה
- קביעת הסיכוי לאחר הרשלנות
- חישוב הירידה באחוזים
- קביעת הנזק המלא אילו הסיכוי היה נשלל
- פיצוי יחסי לפי מידת הירידה בסיכוי
פגיעה באוטונומיה
מקרים אופייניים:
- ניתוח ללא הסבר על סיכונים
- אי הצגת חלופה טיפולית
- אי הפניה לבדיקה משמעותית
- חתימה פורמלית ללא הסבר אמיתי
- ביצוע פעולה שונה ממה שסוכם
דוגמאות לפסקי דין על פגיעה באוטונומיה
| מקרה | סכום | תיאור |
|---|---|---|
| מאיה בן דוד תסמונת דאון | 250,000 | לא ניתנו בדיקות וייעוץ שיכלו לשנות את החלטת ההורים. |
| קוטיק נגד איכילוב | 275,000 | מידע מהותי על סיכון לא נמסר למטופלת. |
| תיק שלום רמלה חסוי | 350,000 | הוחתם ללא הבנה אמיתית של ההליך. |
| הלכת אוטונומיה בעליון | לא צוין | אין לפצות פעמיים אך כן להביא בחשבון בקביעת סכום כולל. |
אובדן סיכויי החלמה
אובדן סיכויי החלמה הוא ראש נזק עצמאי. הוא מתקיים כאשר טיפול מאוחר או רשלני הפחית את סיכויי ההחלמה של המטופל, גם אם לא גרם לכל הנזק.
כך מתבצע החישוב:
- קביעת הסיכוי המקורי להחלמה
- קביעת הסיכוי לאחר הרשלנות
- חישוב הירידה באחוזים
- קביעת פיצוי יחסי בהתאם
עו״ד אורן בושרי
טעויות נפוצות שמחלישות תביעות
טעויות נפוצות מחלישות תביעות ועלולות לפגוע בסיכויי ההצלחה הן מצד עורכי דין והן מצד הנפגעים עצמם:
- המתנה ממושכת לפני פנייה לייעוץ
- פנייה עצמאית למוסד הרפואי עם טענות כתובות
- הסתמכות על חוות דעת אחת בלבד
- ויתור על בדיקה משפטית מוקדמת
טעויות בשלב הראשוני עלולות לפגוע בסיכויי ההצלחה.
התיישנות בתביעות רשלנות רפואית
תביעות רשלנות רפואית כפופות לכללי התיישנות. ברוב המקרים, התקופה עומדת על שבע שנים ממועד האירוע. אם התביעה מוגשת לאחר חלוף התקופה, בית המשפט עשוי לדחות אותה על הסף, גם אם הרשלנות עצמה ברורה.
קטינים ונזקי לידה
כאשר הנפגע הוא קטין, מרוץ ההתיישנות מתחיל בדרך כלל עם הגיעו לגיל שמונה עשרה. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה עד גיל עשרים וחמש. כלל זה חשוב במיוחד בתביעות בגין רשלנות בלידה או נזקים שהתגלו לאורך שנות ההתפתחות.
גילוי מאוחר של הנזק
ישנם מקרים שבהם הנזק מתגלה רק שנים לאחר הטיפול הרפואי. במצבים כאלה בית המשפט בוחן מתי יכול היה הנפגע לגלות את הקשר בין הטיפול לבין הנזק, ומאותו מועד עשוי להתחיל מרוץ ההתיישנות.
לסיכום
רשלנות רפואית איננה עניין תיאורטי. היא פוגעת בבריאות, באיכות החיים ולעיתים גם בסיכויי ההחלמה. כדי למצות זכויות נדרש חיבור מדויק בין העובדות הרפואיות, חוות הדעת המקצועיות וההיבט המשפטי. בדיקה מוקדמת, איסוף מסמכים נכון ובחירת אסטרטגיה משפטית מתאימה יכולים לעשות את ההבדל בין תיק שנדחה לבין פיצוי משמעותי. אם קיים חשד לחריגה מהסטנדרט הרפואי או לפגיעה בזכות לקבל מידע ולהחליט, חשוב לפעול בזמן ולא להמתין. בדיקה ראשונית מאפשרת לדעת האם קיימת עילה ומה פוטנציאל התיק.
חלוקת תביעות רשלנות רפואית לפי תחום רפואי
מקור הנתונים: ענבל והתנועה לחופש המידע, שנים 2017 עד 2021
| תחום רפואי | שיעור מסך התביעות | הערות מרכזיות |
|---|---|---|
| לידות ויולדות | 32% | התחום המוביל בישראל. העלות הכספית הגבוהה ביותר. נזקי לידה לקטינים עם נכות משמעותית. |
| רפואה דחופה וחדרי מיון | 11% | איחור באבחון, שחרור מוקדם והיעדר בדיקות בזמן. |
| כירורגיה כללית | 7% | ניתוחים, זיהומים וסיבוכים שלא טופלו בזמן. |
| פנימית | 5% | איחור בזיהוי החמרה, זיהומים וקריסה מערכתית. |
| אורתופדיה | 5% | שברים שלא אובחנו, קיבועים לקויים ואי מעקב אחר סיבוכים. |
בחן את עצמך
כל הכבוד.
שכר טרחת עורך דין בתביעות רשלנות רפואית
שאלות ותשובות
לפני שמתחילים
האם אפשר לבדוק תיק לפני שמחליטים להגיש תביעה?
כן. ניתן לבצע בדיקה ראשונית של מסמכים מרכזיים כדי להעריך אם קיימת חריגה מהתנהלות רפואית סבירה והאם יש קשר לנזק.
בדיקה זו חוסכת זמן ומשאבים יקרים ומאפשרת לקבל החלטה מושכלת לגבי כדאיות ההליך המשפטי.
מה כדאי לאסוף כבר עכשיו?
מומלץ לרכז את כל התיעוד הרפואי הכולל סיכומי אשפוז, בדיקות מעבדה, פענוחי הדמיה ומכתבי שחרור.
תיעוד מסודר ומלא מקצר משמעותית את זמן הבדיקה הראשונית ומסייע למומחה לגבש חוות דעת מדויקת יותר.
מסמכים ומומחים
האם חייבים חוות דעת רפואית כדי להגיש תביעה?
ברוב המקרים כן. חוות הדעת היא הבסיס לקביעת הסטנדרט הרפואי ולהוכחת הקשר בין ההתנהלות לבין הנזק שנגרם.
ללא חוות דעת ערוכה כדין, בית המשפט לרוב לא יאפשר להוכיח טענות שברפואה וידחה את התביעה על הסף.
איך בוחרים מומחה רפואי מתאים?
בוחרים מומחה בעל ניסיון קליני עשיר בתחום הספציפי הרלוונטי לאירוע, רצוי כזה המוכר כסמכות מקצועית בבתי המשפט.
התאמה מדויקת בין תחום המומחיות לסוג הרשלנות היא המפתח לביסוס תיק משפטי חזק ומשכנע.
כסף וזמנים
מה תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית?
ככלל, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד האירוע, אולם בקטינים ובמקרי גילוי מאוחר חלים כללים ייחודיים.
חשוב לזכור כי הכנת התיק אורכת זמן, ולכן מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר כדי לא לאבד את זכות התביעה.
האם בית המשפט יכול לדחות תביעה ועדיין לפסוק פיצוי?
כן. ייתכנו מקרים בהם הרשלנות המקצועית לא תוכח, אך ייפסק פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה או חוסר בהסכמה מדעת.
מדובר בעילות משפטיות עצמאיות המאפשרות קבלת סעד גם אם הטיפול הרפואי עצמו בוצע ברמה מקצועית סבירה.