רשלנות רפואית בניתוח אינה נבחנת רק לפי תוצאה רעה.
אלא לפי חריגה מהסטנדרט הרפואי הסביר לפני הניתוח, במהלכו או אחריו.
כאשר הנזק ניתן היה למניעה והאיחור או הטיפול הלקוי החמירו את המצב, ניתן להגיש תביעת פיצויים.
מתי כשל בחדר הניתוח מקים עילת תביעה?
בית המשפט אינו בוחן רק את תוצאת הניתוח.
השאלה המרכזית היא האם הרופא פעל לפי הסטנדרט הרפואי הסביר לפני ההליך, במהלכו ואחריו.
בתביעות רבות הכשל אינו רק בביצוע הניתוח עצמו, אלא גם ב:
✔ אי מסירת מידע מהותי
✔ החלטה מהירה מדי לנתח
✔ היעדר בירור מתאים
✔ מעקב לקוי לאחר הניתוח
✔ זיהום שלא אובחן בזמן
כאשר הנזק היה ניתן למניעה, ניתן להגיש תביעת פיצויים.
סוגי ההליכים הכירורגיים והשפעתם על סיכויי התיק
איך עורכי דין בוחנים תביעת רשלנות רפואית בניתוח?
בדיקה משפטית של תיק רשלנות רפואית בניתוח מתמקדת בהחלטה אם לנתח ובזמן שלפניו:
01
כשלים והיעדר הסכמה מדעת בניתוח אלקטיבי (מתוכנן)
▾
בפס״ד שטנדל נ׳ שדה , קבע בית המשפט העליון כי בניתוח מתוכנן חובת ההסבר נמצאת "ברף העליון של חובת הגילוי".
המשמעות: גם כאשר הטיפול בוצע כראוי, אי מסירת מידע מהותי למטופל עשויה לבסס עילת תביעה.
בניתוח מתוכנן, התביעה עשויה להתקבל גם בלי להוכיח רשלנות בטיפול עצמו. די להראות פגיעה באוטונומיה של המטופל. למשל:
- הרופא הסתיר סיכון מהותי מהמטופל.
- לא נמסר מידע רפואי רלוונטי על סיכויי ההצלחה.
- לא הוצגה חלופה טיפולית אפשרית שמרנית.
כך נשללת מהמטופל היכולת לקבל החלטה מושכלת. בפסיקה נקבע כי די בכך כדי לזכות בפיצוי (ע״א 7952/08 חכם נ׳ שירותי בריאות כללית).
טופס הסכמה מדעת בניתוח: מה הוא שווה באמת?
▾
טופס הסכמה מדעת נועד לשקף החלטה מושכלת של המטופל, ולא לשמש מסמך פורמלי בלבד.
במסגרת החובה החוקית, על הרופא לפרט את מהות הניתוח, את הסיכונים הכרוכים בו ואת החלופות הטיפוליות האפשריות.
עצם החתימה על הטופס אינה מספיקה, אם לא קדמה לה שיחה ברורה, עניינית ומובנת.
היעדר מידע מהותי פוגע בתוקף ההסכמה ועלול להקים עילת תביעה.
מתי טופס ההסכמה לא מגן על הרופא?
▾
טופס הסכמה מדעת אינו מעניק לרופא חסינות אוטומטית.
במצבים שבהם ההסבר שניתן היה חלקי, כללי או טכני בלבד, משקלו של הטופס פוחת משמעותית.
כך גם כאשר לא נמסר מידע על סיכון מהותי, אף אם מדובר בסיכון נדיר.
מעבר לכך, הטופס אינו יכול לבוא במקום הפעלת שיקול דעת רפואי סביר.
02
רשלנות רפואית בניתוח דחוף
▾
ניתוח דחוף נועד להציל חיים או למנוע הידרדרות חמורה, ולכן חובת ההסבר של הרופא מצומצמת יותר. עם זאת, מצב חירום אינו פוטר מאחריות רפואית. גם בניתוח דחוף נדרש הצוות לפעול במיומנות, לבצע בירור מינימלי שניתן היה לבצע, לבחור בהליך מתאים ולתאם פעולה בין הגורמים המעורבים.
רשלנות רפואית בניתוח דחוף עשויה להתקיים כאשר נפל כשל מהותי בקבלת ההחלטות, בביצוע ההליך, בהכנה לניתוח או בתקשורת בין אנשי הצוות. בית המשפט בוחן את ההתנהלות לפי המידע והזמן שעמדו לרשות הרופאים בזמן אמת, ולא לפי תוצאות בדיעבד.
03
ניתוח ללא הצדקה רפואית
▾
לעיתים הבעיה אינה באופן ביצוע הניתוח, אלא בעצם ההחלטה לבצע אותו. כאשר לא קיימת הצדקה רפואית ברורה לניתוח, הרופא חורג מסטנדרט הטיפול הסביר. אם ניתן היה להימנע מההליך או לשקול חלופה טיפולית שמרנית, והדבר לא נעשה, קמה עילה לתביעת פיצויים.
מתי מדובר בסיבוך שאינו רשלנות?
לא כל תוצאה קשה מצביעה על התרשלות. ישנם ניתוחים שבהם קיים סיכון מובנה, גם כאשר הכל מבוצע כראוי. למשל:
✔ סיבוך מוכר שתועד מראש.
✔ סיכון שהוסבר למטופל.
✔ פעולה שבוצעה בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת.
הקו בין סיבוך לרשלנות נקבע לפי ההתנהלות, לא לפי התוצאה.
״חתימה סתמית על טופס אינה מחליפה שיחה אמיתית עם המטופל".
052-5299555 לייעוץ ישיר
עו״ד אורן בושרי
את מי תובעים? חלוקת האחריות בין המנתח, המרדים וביה"ח
האחריות אינה מוגבלת למנתח בלבד. לעיתים מדובר באחריות משולבת:
✔ המנתח – על ביצוע הניתוח
✔ המרדים – על ניהול ההרדמה והמעקב
✔ צוות חדר ניתוח – על התנהלות תוך כדי הניתוח
✔ בית החולים – על המערכת, הנהלים והפיקוח
במקרים רבים התביעה מופנית נגד מספר גורמים במקביל.
שווי התביעה: כיצד מחושב הפיצוי הכספי על נזקי ניתוח?
כאשר מוכחת רשלנות, ניתן לתבוע פיצוי במספר ראשי נזק:
✔ כאב וסבל
✔ הפסדי שכר לעבר ולעתיד
✔ פגיעה בכושר העבודה
✔ עזרת צד ג
✔ הוצאות רפואיות ונסיעות
✔ התאמות ושיקום
גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק והשלכותיו התפקודיות.
ניסיון מצטבר בניהול תביעות רשלנות רפואית חשוב. הוא מאפשר לזהות גם בתיקים מורכבים את נקודות הכשל הרפואיות.
תיק לדוגמה ממשרדנו
באחד התיקים שניהלנו 18887/08-24 [מחוזי, ת״א) הוסיף המנתח סיבוכים בכתב יד על גבי טופס ההסכמה. כנראה אחרי שהסתיים הניתוח. זה כמובן סייע לסלק את התיק בהסכם של 2.25 מילון שקל. זאת, על אף שהתובעת עומדת על רגליה ואינה זקוקה לאמצעי עזר מוטוריים. פגיעתה התמקדה בתפקוד הזיכרון בלבד.
גזיר הנייר הבא לקוח מתוך ההסכם שנחתם בין הצדדים:
לסיכום
בדיקה מוקדמת יכולה להכריע בתוך זמן קצר האם קיימת עילה לתביעה. לעיתים כבר בשלב הראשוני ניתן לזהות כשלים מהותיים בהתנהלות הרפואית.
בתי המשפט אינם בוחנים רק אם הייתה טעות, אלא מה הייתה ההשפעה שלה על מצבו של המטופל. פנייה מוקדמת לעורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית מאפשרת בחינה מקצועית של סיכויי התביעה. היא גם מסייעת בשמירה על ראיות רפואיות ובהערכת היקף הפיצויים האפשרי.