רשלנות רפואית בניתוח | מתי ניתן לתבוע ומה הפיצוי?

רשלנות רפואית בניתוח אינה נבחנת רק לפי תוצאה רעה. 
אלא לפי חריגה מהסטנדרט הרפואי הסביר לפני הניתוח, במהלכו או אחריו.
כאשר הנזק ניתן היה למניעה והאיחור או הטיפול הלקוי החמירו את המצב, ניתן להגיש תביעת פיצויים משמעותית.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

לא כל סיבוך בניתוח הוא רשלנות רפואית.
"בית המשפט בודק אחרת מקרה של ניתוח דחוף ומקרה של ניתוח מתוכנן".

רשלנות רפואית בניתוח | ניתוח מתוכנן, דחוף, או הכרחי?

איך עורכי דין בוחנים תביעת רשלנות רפואית בניתוח?

בדיקה משפטית של תיק רשלנות רפואית בניתוח מתמקדת בהחלטה אם לנתח ובזמן שלפניו:

01

רשלנות רפואית בניתוח מתוכנן

בפס״ד שטנדל נ׳ שדגה , קבע בית המשפט העליון כי בניתוח מתוכנן חובת ההסבר נמצאת "ברף העליון של חובת הגילוי".

המשמעות: גם כאשר הטיפול בוצע כראוי, אי מסירת מידע מהותי למטופל עשויה לבסס עילת תביעה.

בניתוח מתוכנן, התביעה עשויה להתקבל גם בלי להוכיח רשלנות בטיפול עצמו. די להראות פגיעה באוטונומיה של המטופל. למשל:

  • הרופא הסתיר סיכון מהותי.
  • לא נמסר מידע רפואי רלוונטי.
  • לא הוצגה חלופה טיפולית אפשרית.

כך נשללת מהמטופל היכולת לקבל החלטה מושכלת. בפסיקה נקבע כי די בכך כדי לזכות בפיצוי (ע״א 7952/08 חכם נ׳ שירותי בריאות כללית).

02

רשלנות רפואית בניתוח דחוף

ניתוח דחוף נועד להציל חיים או למנוע הידרדרות חמורה, ולכן חובת ההסבר של הרופא מצומצמת יותר. עם זאת, מצב חירום אינו פוטר מאחריות רפואית. גם בניתוח דחוף נדרש הצוות לפעול במיומנות, לבצע בירור מינימלי שניתן היה לבצע, לבחור בהליך מתאים ולתאם פעולה בין הגורמים המעורבים.

רשלנות רפואית בניתוח דחוף עשויה להתקיים כאשר נפל כשל מהותי בקבלת ההחלטות, בביצוע ההליך, בהכנה לניתוח או בתקשורת בין אנשי הצוות. בית המשפט בוחן את ההתנהלות לפי המידע והזמן שעמדו לרשות הרופאים בזמן אמת, ולא לפי תוצאות בדיעבד.

03

ניתוח ללא הצדקה רפואית

לעיתים הבעיה אינה באופן ביצוע הניתוח, אלא בעצם ההחלטה לבצע אותו. כאשר לא קיימת הצדקה רפואית ברורה לניתוח, הרופא חורג מסטנדרט הטיפול הסביר. אם ניתן היה להימנע מההליך או לשקול חלופה טיפולית שמרנית, והדבר לא נעשה, קמה עילה לתביעת פיצויים.

מתי מדובר בסיבוך שאינו רשלנות?

לא כל תוצאה קשה מצביעה על התרשלות. ישנם ניתוחים שבהם קיים סיכון מובנה, גם כאשר הכל מבוצע כראוי. למשל:

✔ סיבוך מוכר שתועד מראש
✔ סיכון שהוסבר למטופל
✔ פעולה שבוצעה בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת

הקו בין סיבוך לרשלנות נקבע לפי ההתנהלות, לא לפי התוצאה.

״חתימה סתמית על טופס אינה מחליפה שיחה אמיתית עם המטופל".

תמונה של 052-5299555 לייעוץ ישיר

052-5299555 לייעוץ ישיר

עו״ד אורן בושרי

מי אחראי לרשלנות רפואית בניתוח?

האחריות אינה מוגבלת למנתח בלבד. לעיתים מדובר באחריות משולבת:

✔ המנתח – על ביצוע הניתוח
המרדים – על ניהול ההרדמה והמעקב
✔ צוות חדר ניתוח – על התנהלות תוך כדי הניתוח
✔ בית החולים – על המערכת, הנהלים והפיקוח

במקרים רבים התביעה מופנית נגד מספר גורמים במקביל.

רשלנות רפואית בניתוח
״פיצוי גם כאשר הניתוח בוצע תקין, אם נפגעה האוטונומיה של המטופל״.

הכשלים הנפוצים בניתוח

 

בתביעות רשלנות רפואית בניתוח חוזרים דפוסים קבועים:

✔ טעות טכנית במהלך הניתוח
השארת גוף זר בגוף המטופל
פגיעה עצבית או באיבר סמוך
זיהום שלא אובחן או לא טופל בזמן
✔ ניתוח מיותר או מוקדם מדי

זיהוי סוג הכשל הוא נקודת הפתיחה לניתוח משפטי נכון של התיק.

רשלנות רפואית בניתוח
"לא כל נזק בניתוח הוא גזירת גורל. לעיתים מדובר בכשל שניתן היה למנוע".

מה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

כאשר מוכחת רשלנות, ניתן לתבוע פיצוי במספר ראשי נזק:

✔ כאב וסבל
✔ הפסדי שכר לעבר ולעתיד
✔ פגיעה בכושר העבודה
✔ עזרת צד ג
✔ הוצאות רפואיות ונסיעות
✔ התאמות ושיקום

גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק והשלכותיו התפקודיות.

ניסיון מצטבר בניהול תביעות רשלנות רפואית מאפשר לזהות גם בתיקים מורכבים את נקודות הכשל הרפואיות, ולהביא לפיצוי הולם. גזיר הנייר הבא לקוח מתוך הסכם הפשרה של לקוח שלנו אבל פרטי הרשלנות בניתוח אסורים בפרסום:

לסיכום

חושב שנפגעת במהלך ניתוח? בדיקה מוקדמת של המסמכים הרפואיים יכולה להכריע בתוך זמן קצר האם קיימת עילה לתביעה. לעיתים כבר בשלב הראשוני ניתן לזהות כשלים מהותיים בהתנהלות הרפואית.

בתי המשפט אינם בוחנים רק אם הייתה טעות, אלא מה הייתה ההשפעה שלה על מצבו של המטופל. מנגד, רשלנות רפואית בניתוח אינה נבחנת רק לפי תוצאת ההליך, אלא לפי אופן קבלת ההחלטות, היקף המידע שנמסר למטופל, ורמת ההתנהלות הרפואית בפועל. פנייה מוקדמת לעורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית בניתוח מאפשרת בחינה מקצועית של סיכויי התביעה, שמירה על ראיות רפואיות חיוניות והערכת היקף הפיצויים האפשרי.

שאלות ותשובות

הבחנה בסיסית וכשלים נפוצים בניתוח

כאן מרוכזות השאלות הראשונות שגולשים מחפשים בדרך כלל: מתי מדובר בסיבוך מוכר, מתי עולה חשד לרשלנות, ואילו כשלים חוזרים שוב ושוב בתביעות רשלנות רפואית בניתוח.

מה ההבדל בין סיבוך בניתוח לבין רשלנות רפואית?

לא כל תוצאה קשה לאחר ניתוח מלמדת על רשלנות. השאלה המשפטית היא האם הרופא קיבל החלטה סבירה, פעל לפי הסטנדרט הרפואי המקובל, ונתן למטופל מידע מהותי לפני ההליך.

מתי ניתן להגיש תביעה בעקבות ניתוח שלא הצליח?

ניתן להגיש תביעה כאשר הנזק אינו תוצאה טבעית של הסיכון הידוע בלבד, אלא נובע מהחלטה שגויה לנתח, מכשל בביצוע ההליך, מהכנה לקויה, או מהיעדר הסכמה מדעת.

מהם הכשלים הנפוצים בניתוח?

בתביעות רשלנות רפואית בניתוח חוזרים דפוסים קבועים:
  • טעות טכנית במהלך הניתוח
  • השארת גוף זר בגוף המטופל
  • פגיעה עצבית או באיבר סמוך
  • זיהום שלא אובחן או לא טופל בזמן
  • ניתוח מיותר או מוקדם מדי
זיהוי סוג הכשל הוא נקודת הפתיחה לניתוח משפטי נכון של התיק.

באילו מקרים נפוצים של רשלנות בניתוח ניתן לקרוא בהרחבה?

רשלנות בניתוח יכולה להופיע בצורות שונות. ניתן לקרוא בהרחבה על מקרים נפוצים כאן:

הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה בניתוח

הקטגוריה הזו מתמקדת במידע שחייב להימסר לפני ניתוח, ובשאלה מתי הפגיעה בזכות הבחירה של המטופל מצדיקה פיצוי גם אם ההליך בוצע כראוי.

מהי פגיעה באוטונומיה בניתוח?

פגיעה באוטונומיה מתרחשת כאשר המטופל לא מקבל מידע מהותי לפני פעולה רפואית. למשל כאשר לא מוסרים לו סיכון מרכזי, לא מציגים חלופה טיפולית, או לא מאפשרים לו לבחור בחירה מושכלת.

האם חתימה על טופס הסכמה מדעת מונעת תביעת רשלנות רפואית?

לא. חתימה על טופס אינה מספיקה כשלעצמה. אם לא קדמה לה שיחה ברורה ומובנת על מהות הניתוח, הסיכונים והחלופות, הטופס אינו מגן אוטומטית על הרופא.

מתי טופס הסכמה מדעת לא מגן על הרופא?

כאשר ההסבר היה חלקי, טכני או כללי מדי, כאשר לא נמסר מידע על סיכון מהותי, או כאשר לא הוצגו חלופות רלוונטיות. במצבים כאלה בית המשפט בוחן את השיחה עצמה ולא רק את הטופס החתום.

מה ההבדל בין ניתוח מתוכנן לניתוח דחוף בהקשר של הסכמה מדעת?

בניתוח מתוכנן חובת הגילוי רחבה במיוחד, משום שיש זמן לשקול חלופות ולהסביר סיכונים. בניתוח דחוף החובה מצומצמת יותר, כי לעיתים אין אפשרות למסור הסבר מלא לפני הצלת חיים או מניעת הידרדרות מיידית.

מתי עצם ההחלטה לנתח עלולה להיחשב רשלנות רפואית

כאן מרוכזות שאלות על מצב שבו הבעיה אינה באופן ביצוע הניתוח, אלא בעצם הבחירה לבצע אותו למרות שהיה מקום להימנע ממנו או לשקול חלופה אחרת.

מתי ניתוח מיותר נחשב רשלנות רפואית?

כאשר לא הייתה אינדיקציה רפואית מספקת לניתוח, כאשר לא מוצו חלופות שמרניות, או כאשר ההחלטה התקבלה בלי בירור מתאים. במצב כזה הכשל עשוי להיות בעצם ההפניה לניתוח.

האם ניתן לתבוע רשלנות רפואית גם אם הניתוח הצליח מבחינה טכנית?

כן. גם אם הביצוע הניתוחי עצמו היה תקין, עדיין יכולה לקום עילת תביעה אם לא הייתה הצדקה לבצע את הניתוח או אם נפגעה האוטונומיה של המטופל בשל היעדר מידע מהותי.

באילו ניתוחים קיים חשש למהירות יתר בהחלטה לנתח?

יש מקרים שבהם הטענה אינה רק טעות בביצוע, אלא החלטה מהירה מדי לעבור לניתוח בלי אינדיקציה מספקת או בלי בירור מקדים ראוי.

מדוע ניתוחי שקדים בילדים מבוצעים לעיתים בפזיזות?

בחלק מהמקרים ניתוחי שקדים מבוצעים בלי הצדקה רפואית מלאה ובלי בירור מספק. כאשר לא נבדקות חלופות או לא מתבצע בירור ראוי, עשויה להתעורר שאלה של רשלנות בהחלטה לנתח.

מה הבעיות השכיחות בניתוחי סינוסים במבוגרים?

תביעות בתחום זה עוסקות לעיתים בהיעדר הדמיה מספקת, באינדיקציה לא מוצדקת לניתוח, ובהשלכות תפקודיות ממושכות לאחר ההליך.

טעויות בביצוע הניתוח ובהכנה לניתוח

כאן מרוכזות שאלות על כשלים טכניים ובטיחותיים בחדר ניתוח, וגם על ההכנה המוקדמת שמטרתה למנוע טעויות קריטיות עוד לפני תחילת ההליך.

מדוע קיימת חובה לסמן את האיבר המיועד לניתוח?

הסימון נועד למנוע ניתוח באיבר או בצד שגוי, ונחשב אמצעי בטיחות בסיסי ביותר לפני תחילת ההליך.

מהי החובה לבצע ספירת ציוד בסיום הניתוח?

יש לוודא שכל כלי הניתוח והחומרים הוצאו מגוף המטופל, כדי למנוע השארת גוף זר לאחר סיום הפעולה.

מהי רשלנות רפואית בהכנה לניתוח?

מדובר בכשלים בזיהוי המטופל, בהכנת התיק, בתיאום בין אנשי הצוות, או באי ביצוע בדיקות ובירורים שהיה צורך לבצע לפני תחילת ההליך.

מהו פסק זמן לפני ניתוח?

זהו שלב בטיחותי שבו הצוות עוצר רגע לפני תחילת הניתוח ובודק שוב את זהות המטופל, סוג ההליך, האיבר המיועד, ואת הנתונים החיוניים לביצוע נכון ובטוח.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח ואילו מסמכים חשובים

הקטגוריה הזו מרכזת את הליבה הראייתית של התביעה: מה צריך להוכיח, ואילו מסמכים עוזרים לעורך דין להעריך במהירות אם קיימת עילה.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח?

הוכחת התביעה נשענת על שילוב של ראיות רפואיות ומשפטיות:
  • תיעוד רפואי מלא
  • חוות דעת של מומחה רפואי
  • רצף טיפולי ברור
  • סמיכות זמנים בין הניתוח לנזק
אין דרישה לוודאות רפואית מלאה. הדין דורש הוכחה במאזן הסתברויות.

אילו מסמכים חשוב להביא לעורך דין בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

כדי להעריך את סיכויי התביעה, חשוב לאסוף מראש:
  • סיכום אשפוז
  • דוחות ניתוח
  • בדיקות לפני ואחרי הניתוח
  • תיעוד רפואי מלא מקופות חולים
  • חוות דעת או סיכומים רפואיים קיימים
תיעוד מלא מאפשר לבחון במהירות האם קיימת עילה.

פיצויים וסיכון בניתוח

כאן מרוכזות שאלות על הפיצוי האפשרי בתביעה, וגם על היחס בין רמת הסיכון של הניתוח לבין האחריות המשפטית כאשר מתרחש נזק.

אילו פיצויים ניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?

כאשר מוכחת רשלנות, ניתן לתבוע פיצוי במספר ראשי נזק:
  • כאב וסבל
  • הפסדי שכר לעבר ולעתיד
  • פגיעה בכושר העבודה
  • עזרת צד ג
  • הוצאות רפואיות ונסיעות
  • התאמות ושיקום
גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק והשלכותיו התפקודיות.

איזה ניתוחים נחשבים למסוכנים במיוחד?

רמת סיכון פרוצדורות
נמוך מאוד לייזר עיניים, אנדוסקופיה, דנטלי
נמוך תיקון בקע, ניתוחי אף אוזן גרון, צנתור אבחנתי
בינוני עמוד שדרה, גינקולוגי, אורולוגי
גבוה החלפת מפרקים, כריתת מעי
גבוה מאוד ניתוחי לב, אבי העורקים, כריתת ריאה

האם ניתוח מסוכן פוטר מאחריות לרשלנות רפואית?

לא. גם בניתוחים בעלי סיכון גבוה חלה חובה לפעול לפי סטנדרט רפואי סביר, לבצע הכנה מתאימה, למסור מידע רלוונטי, ולפעול במיומנות במהלך ההליך.

מתי ניתן להגיש תביעה בעקבות ניתוח מסוכן?

כאשר הנזק נגרם עקב התרשלות, החלטה שגויה, כשל בביצוע או פגיעה באוטונומיה, ולא רק כתוצאה טבעית של סיכון ידוע שהיה חלק בלתי נמנע מן ההליך.

מתי טעות בניתוח נחשבת רשלנות רפואית?

כאשר הרופא סטה מסטנדרט רפואי סביר והנזק היה ניתן למניעה, ניתן להכיר בכך כרשלנות רפואית.

האם כל סיבוך בניתוח מזכה בפיצוי?

לא. רק כאשר הסיבוך נגרם עקב התרשלות ולא כסיכון ידוע ומוסבר מראש.

כמה זמן יש להגיש תביעה על רשלנות בניתוח?

ברוב המקרים עד 7 שנים, אך קיימים חריגים ולכן חשוב לבדוק כל מקרה לגופו.