מתי מחדל בהריון נחשב רשלנות רפואית?
לא כל תוצאה רפואית חריגה בהריון מהווה רשלנות.
השאלה המשפטית היא האם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות.
בדרך כלל עילת תביעה תקום כאשר מתקיים אחד מהמצבים הבאים:
- אי בירור ממצא חריג באולטרסאונד
- אי הפניה לבדיקות נדרשות
- התעלמות מסימני אזהרה
- אי מסירת מידע מהותי להורים לרבות מידע גנטי
אי גילוי מום באולטרסאונד ומתי זו רשלנות רפואית
במקרים של החמצת מום באולטרסאונד בתי המשפט בוחנים ראשית האם ניתן היה לזהות את הממצא בזמן. אח"כ האם אפשרי היה להפנות לבירור מתאים. כאשר התשובה חיובית עשויה לקום עילת תביעה לפיצויים. למשל ב-:
- כשל בזיהוי מום מולד
- התעלמות מממצאים חריגים
- אי הפניה לייעוץ גנטי
- הסתרת מידע מההורים
כאשר קיימים מספר כשלים במקביל האחריות המשפטית מתחזקת.
| הסיבה העיקרית שבגינה מאושרת הפלה מאוחרת, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | אחוז מתוך כלל ההפלות |
|---|---|
| חוסר התפתחות המוח והגולגולת (אננצפלוס) | 20% |
| ספינה ביפידה | 22% |
| לב שמאלי היפופלסטי | 13% |
הערכת משקל עובר שגויה
רופא שמעריך באופן שגוי את משקל העובר עלול לסכן את האם ואת העובר.
לכן, אם הוא חושד בעובר גדול (מקרוזומיה), עליו לשקול ביצוע ניתוח קיסרי. מקרוזומיה היא משקל עובר העולה על 4.5 ק״ג. 4 ק״ג אצל אישה עם סוכרת הריונית.
מדוע על הרופא להעדיף קיסרי?
הסיבה המרכזית היא שהעובר עלול להיתקע, וכליאת הכתפיים שלו (פרע כתפיים) עלולה לפגוע באספקת החמצן לעובר. זה גם עלול לגרום לקרע לאם.
מתי קיימת לרופא הגנה?
רף של 4,000 גרם וביולדת בריאה לעיתים 4,500 גרם משמש קו אזהרה.
כאשר בדיקה ידנית או אולטרה סאונד חוצים את הרף, הנחיות איגוד המיילדות מחייבות את הרופא לבצע בדיקת US עדכנית ולשקול ניתוח קיסרי.
רופא שמתעלם מהרף או מוותר על בדיקה חוזרת פועל בניגוד לסטנדרט המקצועי.
כאשר ההערכה הקלינית מצביעה על משקל מעל 4,000 גרם וה US מציג נתון נמוך בהרבה או להפך, על הרופא לעצור ולהשלים בירור.
במצב כזה עליו להזהיר את היולדת מפני סיכון לפרע כתפיים.
רופא שמתעלם מפער מהותי בין הבדיקות מתרשל.
לעומת זאת, כאשר ההערכה הידנית נמוכה מן הרף ואין סימנים נוספים למקרוזומיה, ההנחיות אינן מחייבות בדיקת US נוספת או ניתוח קיסרי.
בנסיבות אלו הדין מעניק לרופא הגנה, גם אם בדיעבד מתגלה פער משמעותי בין הבדיקות (רע״א 326/24).
״התביעה של אי גילוי מום היא תביעת ״הולדה בעוולה״: תביעה של הורים שמנעו מהם זכות – להפיל עובר שנולד עם מום. זוהי פגיעה באוטונומיה שלהם, בזכות הבחירה שלהם״.
אורן בושרי, עו"ד
רשלנות רפואית בניהול ומעקב הריון
מעקב הריון מחייב בדיקות סדירות ותיעוד מדוקדק. כאשר הרופא לא מנהל כראוי את הביקורים, לא מפנה לבדיקות בזמן, או מתעלם מתוצאות חריגות הוא עלול להתרשל.
למשל, אם רופא מתעלם מלחץ דם גבוה בשלב מוקדם הוא יחמיץ רעלת הריון. זהו מצב מסכן חיים שמצריך מעקב וטיפול מיידי. ועוד קיימות דוגמאות אחרות: סוכרת הריונית, היפוגליקמיה (תת סוכר), זיהומים, והרפס.
בנוסף, על הרופא לעקוב באופן שוטף אחר קצב גדילת העובר ולבצע השוואה לגרפים התקניים. כאשר קיימת האטה בגדילה, מדובר בסימן אזהרה ברור לבעיה. אי זיהוי במועד של איחור בגדילה עשוי להיחשב רשלנות חמורה.
איך יודעים שהייתה רשלנות רפואית בהריון
לא בכל מקרה ההורים יודעים אם הפגיעה בעובר או בתינוק קשורה לרשלנות בהריון. לעיתים המצב הרפואי עצמו מרמז על כשל במעקב. לעיתים צריך לבדוק את התיק כדי להבין מה הוחמץ ומתי.
אילו מצבים בהריון מעלים חשד לרשלנות רפואית
היפונתרמיה בהריון ובלידה מתי עולה חשד לרשלנות
קרא עוד
הידרוצפלוס בהריון מתי עולה חשד לרשלנות
קרא עוד
מיקרוצפליה והיקף ראש קטן מתי נדרש בירור
קרא עוד
אטרזיה ביליארית וכיס מרה חסר מתי מדובר ברשלנות
קרא עוד
רעלת הריון מתי אי טיפול נחשב רשלנות רפואית
קרא עוד
היפרדות שליה מתי עיכוב בטיפול נחשב רשלנות
קרא עוד
זיהום מי שפיר מתי מדובר ברשלנות רפואית
קרא עוד
פגם בקורפוס קלוסום מתי נדרש בירור נוסף
קרא עוד
תסמונת יללת החתול מתי עולה חשד לכשל באבחון
קרא עוד
פיצויים ברשלנות רפואית בהריון
כאשר הרשלנות גרמה חלילה ליילוד שיתוק מוחין, הפיצוי עשוי להגיע לסכומים של מיליוני שקלים. זאת בשל הצורך בטיפול רפואי ושיקומי לכל החיים, עזרת צד ג׳, דיור והפסדי שכר עתידיים.
לעומת זאת, כאשר הנזק נגרם לאישה עצמה, הנזק הוא מקומי לרב, ויש לחשבו באופן פרטני באמצעות תחשיב פיצויים.
לסיכום: מתי כדאי לבדוק תביעת רשלנות רפואית בהריון?
תביעת רשלנות רפואית בהריון מתמקדת בהחלטות הרפואיות שהתקבלו בזמן אמת. כאשר הרופא לא זיהה סיכון, לא בירר ממצא חריג או לא מסר מידע מהותי להורים ניתן להגיש תביעה ולדרוש פיצויים.
בדיקה משפטית מוקדמת של התיק הרפואי מאפשרת להעריך האם קיימת עילת תביעה ומה היקף הפיצוי האפשרי.
שאלות ותשובות
פיצויים התיישנות וקשר סיבתי
כמה פיצויים אפשר לקבל ברשלנות רפואית בהריון?
כאשר ילד נולד עם פגיעה קשה, הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים. בית המשפט מביא בחשבון טיפול לכל החיים, שיקום, עזרת צד ג, התאמות והפסדי השתכרות. כאשר הנזק נגרם לאם, הפיצוי בדרך כלל נמוך יותר ונקבע לפי הנזק הספציפי.
האם בית המשפט מפצה גם על נזק נפשי של ההורים?
כן. כאשר ההורים מציגים תיעוד רפואי או טיפולי, בית המשפט עשוי להכיר בנזק נפשי כראש נזק נפרד.
מתי חלה התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בהריון?
בדרך כלל מתחילים לספור ממועד הלידה. עם זאת, בכל תיק בודקים את המועדים לפי נסיבות התיעוד והאירועים.
האם אפשר לתבוע גם שנים אחרי הלידה?
לעיתים כן, כל עוד תקופת ההתיישנות לא חלפה. כאשר היא חלפה, האפשרויות מצטמצמות.
איך מוכיחים קשר סיבתי בין הכשל בהריון לבין הנזק?
מבססים קשר סיבתי באמצעות חוות דעת מומחה, ציר זמן רפואי ותיעוד. המומחה מסביר מה היה קורה אילו פעלו בזמן.
האם חייבים להוכיח רשלנות חמורה כדי לקבל פיצוי?
לא. מספיק להוכיח חריגה מסטנדרט טיפול סביר וקשר לנזק.
אי גילוי מומים והפסקת הריון
האם חייבים להוכיח שוועדה היתה מאשרת הפסקת הריון?
לא תמיד. השאלה המרכזית היא האם הצוות היה צריך להפנות לבירור בזמן ולאפשר להורים לבחור.
מה ההבדל בין אי גילוי מום לבין פגיעה באוטונומיה?
אי גילוי מום מתמקד בהחמצת מידע רפואי. פגיעה באוטונומיה מתמקדת בשלילת זכות הבחירה.
מה בודקים בתיק של החמצת מום באולטרסאונד?
בודקים אם ניתן היה לזהות את הממצא, האם הופיעו סימני אזהרה והאם הופנו לבירור.
מעקב הריון הערכת משקל ומצבי סיכון
מתי הערכת משקל עובר שגויה מקימה אחריות?
כאשר הרופא מזהה חשד ואינו משלים בירור או אינו מסביר סיכונים.
מתי הרופא נהנה מהגנה משפטית בהערכת משקל?
כאשר פעל לפי הנחיות ותיעד את שיקול הדעת בזמן אמת.
אילו מצבים בהריון מעלים חשד לרשלנות?
- רעלת שלא זוהתה
- היפרדות שליה
- זיהום שלא טופל בזמן
- עיכוב בגדילת העובר
מה נחשב מעקב הריון לקוי?
אי הפניה לבדיקות, התעלמות מתוצאות והיעדר תיעוד.
הליך התביעה בפועל
כמה זמן נמשך הליך תביעה?
בדרך כלל בין שנתיים לארבע שנים.
האם חייבים יותר מחוות דעת אחת?
לעיתים כן, במיוחד כאשר הנזק מורכב.
אילו מסמכים להביא לפגישה?
סיכומי אשפוז, בדיקות ותיעוד רפואי.
האם אפשר לתבוע גם קופת חולים וגם בית חולים?
כן. בית המשפט יחלק אחריות בין הגורמים.