זיהום שנרכש בבית חולים אינו מוכיח לבדו רשלנות רפואית.
השאלה המרכזית היא האם ניתן היה למנוע את ההדבקה או לטפל בה בזמן, באופן שמקים עילת תביעה לפיצוי.
האם כל זיהום בבית חולים הוא עילה לתביעת רשלנות רפואית?
האם כל זיהום בבית חולים הוא עילה לתביעת רשלנות רפואית?
סיבוך מוכר (אין רשלנות)
- סיכון ידוע שתועד מראש
- הצוות פעל לפי הנהלים המקובלים
- הטיפול הרפואי ניתן בזמן
רשלנות רפואית (יש עילה)
- איחור באבחון הטיפול או הזיהום
- חוסר סטריליזציה וציוד לוקה בחסר
- הדבקה חוזרת במחלקה
- הפרת נהלים רפואיים קיימים
איך בית המשפט קובע בתיקי זיהום אם הייתה רשלנות?
לחצו על כל נושא כדי להרחיב ולראות כיצד נבחנות הראיות והנסיבות המשפטיות
01
שכיחות הזיהום
בית המשפט בוחן עד כמה נדיר זיהום כזה בפרוצדורה שבוצעה. ככל שמדובר בזיהום חריג ונדיר יותר, כך גוברת האפשרות שמקורו בכשל או ברשלנות של הצוות.
02
סטריליזציה ונהלים
נבדק אם הצוות הרפואי פעל במדויק לפי נהלי עיקור, חיטוי והיגיינה מוגדרים. סטייה מהנהלים הללו עשויה לתמוך בטענה לרשלנות רפואית.
03
תיעוד רפואי
נבדק אילו פעולות בוצעו והאם תועדו בזמן אמת. חוסר בתיעוד רפואי תקין בזמן האשפוז עלול לפעול משפטית לרעת בית החולים.
04
הדבקה חוזרת (הטיה נשנית)
כאשר מופיעים מקרים דומים של זיהומים באותה מחלקה או אצל אותו גורם מטפל, קשה יותר לבית החולים לטעון מנגד שמדובר בצירוף מקרים אקראי.
05
ועדת בירור בדיקה
נבדק אם הוקמה ועדת בדיקה פנימית בעקבות המקרה, מתי היא הוקמה, האם הממצאים שקופים והאם הצוות פעל בזמן סביר.
06
נטל ההוכחה (סעיף 41 לפקודת הנזיקין)
כאשר המטופל אינו יודע או לא יכול לדעת מה אירע בפועל בזמן הטיפול ("הדבר מדבר בעד עצמו"), ייתכן שניתן להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי בית החולים.
לקריאה נוספת על הטיה נשנית: כאן.
התיישנות בתביעות זיהום
רבים אינם מודעים למגבלת הזמן, במיוחד כשמדובר בקטינים או בנזק שהתגלה באיחור.
- במבוגרים: 7 שנים מיום גילוי הזיהום/הנזק.
- בקטינים: עד הגיעם לגיל 25 (7 שנים מגיל 18).
איסוף הראיות והתרביות קשה יותר ככל שחולף הזמן – מומלץ לפעול סמוך לאירוע.
נטל ההוכחה וחוות דעת רפואית
בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, הוכחת זיהום מחייבת חוות דעת של מומחה למחלות זיהומיות. זו אינה "תביעה קטנה". עליו לקבוע כי בית החולים סטה מרמת הזהירות הסבירה. המשרד מלווה את המטופל בהשגת חוות הדעת הנדרשת.
סיכוני זיהום לא מטופל: מאלחי דם ועד לסכנת חיים
כאשר זיהום אינו מאובחן או מטופל בזמן, הוא עלול להתדרדר לאלח דם מצב מסכן חיים. על כך ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד העוסק ב־אלח דם ורשלנות רפואית.
טענות בית החולים מול טענות המטופל: איך מתמודדים בבית המשפט?
זיהום שנרכש במהלך אשפוז עלול להוביל לפגיעה קשה ואף למוות. במקרים אלה נבחנות טענות מנוגדות של המטופל ושל בית החולים.
טענות המטופל
- שימוש בציוד בלתי סטרילי או הפרת נהלים
- מחדל במעקב רפואי
- איחור באבחון הזיהום או בטיפול בו
- חשד למקרים דומים נוספים במחלקה
טענות בית החולים
- זיהום הוא סיבוך מוכר של טיפול רפואי
- לא ניתן למנוע זיהומים באופן מוחלט
- הצוות פעל לפי הנהלים המקובלים
סוגי זיהומים נפוצים בבתי חולים וכיצד הם עוברים
כאמור חיידקים עלולים לעבור ממטופל למטופל וליצור מוקדי זיהום חוזרים. בין אלה הנפוצים ביותר ניתן למנות:
01
MRSA
02
Clostridium difficile
03
זיהומים סטפילוקוקליים אחרים
כיצד רוכשים זיהומים באשפוז בבית חולים?
זיהומים נרכשים בבתי חולים מופיעים לרוב במהלך אשפוז ממושך, במיוחד אם מערכת החיסון מוחלשת. ההדבקה עשויה לעבור במגע ישיר, דרך:
- פצעים פתוחים / כוויות
- חתכים ניתוחיים
- באמצעות החדרת אמצעים פולשניים כגון צנתרים ונקזים.
עו״ד אורן בושרי
מתי זיהום בבית חולים אינו נחשב רשלנות רפואית?
זיהום במהלך אשפוז אינו תמיד תוצאה של כשל רפואי.
בתי המשפט מכירים בכך שגם כאשר הצוות פועל לפי הנהלים, קיים סיכון מובנה לזיהומים.
✔️ זיהום מוכר בפרוצדורה
✔️ סיכון ידוע שהוסבר למטופל
✔️ טיפול תקין וללא איחור
✔️ היעדר אינדיקציה מוקדמת לזיהום
אחד ממוקדי הסיכון המרכזיים הוא שימוש בציוד רפואי שאינו סטרילי דיו, או סטייה מנהלי עיקור והיגיינה.
הפיצוי שמקבלים על זיהום בבית חולים
אין סכום קבוע לפיצוי בגין זיהום שנרכש בבית חולים. בישראל אין משמעות לכמה חמורה הייתה הרשלנות.
הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק, משך האשפוז, הצורך בטיפולים נוספים והשפעת הזיהום על איכות החיים.
סיכום
לא כל זיהום שנרכש בבית חולים הוא רשלנות רפואית. עם זאת, כאשר ההדבקה נובעת מהפרת נהלים, מחוסר סטריליזציה, מאיחור באבחון או מדפוס חוזר של מקרים, עשויה לקום אחריות משפטית.
מה לעשות אם יש חשד לזיהום עקב רשלנות?
3 צעדים פרקטיים שחשוב לבצע בהקדם כדי לשמור על זכויותיך ולבסס עילת תביעה
להוציא תיק רפואי מלא
לבקש את כל גיליונות הסיעוד, מכתבי השחרור, בדיקות המעבדה (תרביות דם/פצע) ותיעוד הטיפול האנטיביוטי.
לתעד בזמן אמת
לצלם את מוקד הזיהום והפצע, לשמור קבלות על הוצאות רפואיות ולנהל יומן מעקב אחר תאריכים ותסמינים.
להתייעץ עם עו"ד
מומלץ להתייעץ לפני פנייה או תלונה לבית החולים – כדי למנוע היערכות משפטית מוקדמת מצידם.
רוצה לבדוק אם קיימת עילת תביעה במקרה שלך?
ייעוץ ראשוני לבחינת סיכויי התביעה והערכת הנזק – ללא התחייבות