זיהום שנרכש בבית חולים אינו מוכיח לבדו רשלנות רפואית.
השאלה המרכזית היא האם ניתן היה למנוע את ההדבקה או לטפל בה בזמן, באופן שמקים עילת תביעה לפיצוי.
האם כל זיהום בבית חולים הוא עילה לתביעת רשלנות רפואית?
זיהום במהלך אשפוז אינו מעיד תמיד על כשל רפואי, אף שהוא עלול לגרום לפגיעה קשה ואף למוות. בתי המשפט מכירים בכך שגם כאשר הצוות פועל לפי הנהלים, פרוצדורות רפואיות ואשפוזים כרוכים בסיכון מובנה לזיהום.
מתי זיהום נחשב לסיבוך מוכר?
- הזיהום מוכר כסיבוך אפשרי של הפרוצדורה.
- הצוות הסביר למטופל מראש על הסיכון ותיעד את ההסבר.
- הצוות פעל לפי הנהלים והעניק טיפול מתאים ללא איחור.
- לא הופיעו סימנים מוקדמים שחייבו בירור או טיפול נוסף.
מתי זיהום עשוי להעיד על רשלנות רפואית?
- הצוות איחר לאבחן את הזיהום או לטפל בו.
- הצוות לא שמר על כללי הסטריליזציה.
- בית החולים השתמש בציוד פגום או לא סטרילי.
- הצוות התעלם מסימנים שהעידו על התפתחות זיהום.
- מקרים דומים נוספים באותה מחלקה עשויים להעיד על כשל מערכתי במניעת זיהומים.
פסק דין עדכני בעניין זיהום פג
בפסק דין שניתן באוגוסט 2026 התקבלה תביעה בעקבות פטירת פג שנדבק בחיידק עמיד בפגייה. בית החולים לא הציג את מלוא תוצאות הסקר שנערך, לא הוכיח אילו נהלים והדרכות התקיימו לפני האירוע ולא הציג ראיות קונקרטיות לניטור וליישום אמצעי המניעה.
בית המשפט קבע כי אין די באמירה כללית שהצוות מקפיד על היגיינה. כאשר הנטל עובר לבית החולים, עליו להראות באמצעות נהלים, מסמכים ועדויות כיצד פעל למניעת הזיהום במקרה הנדון. נוסף לכך נמצאו כשלים במעקב ובטיפול לאחר הופעת סימני הזיהום. התביעה התקבלה ונפסק לעיזבון פיצוי בסך 1,788,524 ש״ח (ת״א (מחוזי ת"א) 3316-10-18, פס׳ 27–40, 93–96 ו־128–129 לפסק הדין.
נטל ההוכחה וחוות דעת רפואית
עצם רכישת הזיהום בבית החולים אינה מעבירה אוטומטית את נטל ההוכחה. בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה: מצבו של המטופל לפני ההדבקה, נדירות הזיהום, שליטת בית החולים בטיפול, מקרים קודמים במחלקה והיכולת של המטופל לדעת כיצד אירעה ההדבקה.
כאשר הנסיבות מתיישבות יותר עם כשל במניעת הזיהום, עשוי נטל השכנוע לעבור לבית החולים. במקרה כזה לא תמיד תספיק עדות כללית על הקפדה על היגיינה; בית החולים עשוי להידרש להציג נהלים, הדרכות, נתוני ניטור וראיות ליישומם במקרה המסוים.
איך בית המשפט מתייחס לראיות בתיקי זיהום?
לחצו על כל נושא כדי להרחיב ולראות כיצד נבחנות הראיות והנסיבות המשפטיות
01
שכיחות הזיהום
בית המשפט בוחן עד כמה נדיר זיהום כזה בפרוצדורה שבוצעה. ככל שמדובר בזיהום חריג ונדיר יותר, כך גוברת האפשרות שמקורו בכשל או ברשלנות של הצוות.
02
סטריליזציה ונהלים
נבדק אם הצוות הרפואי פעל במדויק לפי נהלי עיקור, חיטוי והיגיינה מוגדרים. סטייה מהנהלים הללו עשויה לתמוך בטענה לרשלנות רפואית.
03
תיעוד רפואי
נבדק אילו פעולות בוצעו והאם תועדו בזמן אמת. חוסר בתיעוד רפואי תקין בזמן האשפוז עלול לפעול משפטית לרעת בית החולים.
04
הדבקה חוזרת (הטיה נשנית)
כאשר מופיעים מקרים דומים של זיהומים באותה מחלקה או אצל אותו גורם מטפל, קשה יותר לבית החולים לטעון מנגד שמדובר בצירוף מקרים אקראי.
05
ועדת בירור בדיקה
נבדק אם הוקמה ועדת בדיקה פנימית בעקבות המקרה, מתי היא הוקמה, האם הממצאים שקופים והאם הצוות פעל בזמן סביר.
06
נטל ההוכחה (סעיף 41 לפקודת הנזיקין)
כאשר המטופל אינו יודע או לא יכול לדעת מה אירע בפועל בזמן הטיפול ("הדבר מדבר בעד עצמו"), ייתכן שניתן להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי בית החולים.
לקריאה נוספת על הטיה נשנית: כאן.
סיכוני זיהום לא מטופל: מאלח דם ועד לסכנת חיים
כאשר זיהום אינו מאובחן או מטופל בזמן, הוא עלול להתדרדר לאלח דם מצב מסכן חיים. על כך ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד העוסק ב־אלח דם ורשלנות רפואית.
התיישנות בתביעות זיהום
רבים אינם מודעים למגבלת הזמן, במיוחד כשמדובר בקטינים או בנזק שהתגלה באיחור.
- במבוגרים: 7 שנים מיום גילוי הזיהום/הנזק.
- בקטינים: עד הגיעם לגיל 25 (7 שנים מגיל 18).
איסוף הראיות והתרביות קשה יותר ככל שחולף הזמן – מומלץ לפעול סמוך לאירוע.
סוגי זיהומים נפוצים בבתי חולים וכיצד הם עוברים מאחד לשני
כאמור חיידקים עלולים לעבור ממטופל למטופל וליצור מוקדי זיהום חוזרים. בין אלה הנפוצים ביותר ניתן למנות:
MRSA
Clostridium difficile
זיהומים סטפילוקוקליים אחרים
כיצד רוכשים זיהומים באשפוז בבית חולים?
זיהומים נרכשים בבתי חולים מופיעים לרוב במהלך אשפוז ממושך, במיוחד אם מערכת החיסון מוחלשת. ההדבקה עשויה לעבור במגע ישיר, דרך:
- פצעים פתוחים / כוויות
- חתכים ניתוחיים
- באמצעות החדרת אמצעים פולשניים כגון צנתרים ונקזים.
עו״ד אורן בושרי
הפיצוי שמקבלים על זיהום בבית חולים
אין סכום קבוע לפיצוי בגין זיהום שנרכש בבית חולים. בישראל אין משמעות לכמה חמורה הייתה הרשלנות.
הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק, משך האשפוז, הצורך בטיפולים נוספים והשפעת הזיהום על איכות החיים.
סיכום
לא כל זיהום שנרכש בבית חולים הוא רשלנות רפואית. עם זאת, כאשר ההדבקה נובעת מהפרת נהלים, מחוסר סטריליזציה, מאיחור באבחון או מדפוס חוזר של מקרים, עשויה לקום אחריות משפטית.
מה לעשות אם יש חשד לזיהום עקב רשלנות?
3 צעדים פרקטיים שחשוב לבצע בהקדם כדי לשמור על זכויותיך ולבסס עילת תביעה
להוציא תיק רפואי מלא
לבקש את כל גיליונות הסיעוד, מכתבי השחרור, בדיקות המעבדה (תרביות דם/פצע) ותיעוד הטיפול האנטיביוטי.
לתעד בזמן אמת
לצלם את מוקד הזיהום והפצע, לשמור קבלות על הוצאות רפואיות ולנהל יומן מעקב אחר תאריכים ותסמינים.
להתייעץ עם עו"ד
מומלץ להתייעץ לפני פנייה או תלונה לבית החולים – כדי למנוע היערכות משפטית מוקדמת מצידם.
רוצה לבדוק אם קיימת עילת תביעה במקרה שלך?
ייעוץ ראשוני לבחינת סיכויי התביעה והערכת הנזק – ללא התחייבות