טעות באבחון סרטן

טעות באבחון סרטן הזינה מס׳ לא מבוטל של תביעות רשלנות רפואית. או כי הרופאים לא הפנו לבדיקות נוספות (בתירוץ שלא רצו לחשוף את המטופל לקרינה) או כי טעו באבחנה. כך או כך, הרופאים מנסים להתגונן דרך הסברים וטענות הגנה. מה נטען כנגד?

טעות באבחון

טעות בביופסיה

החלטה על טיפול רפואי שגוי בלא הנמקה

טעות באבחון סרטן שהביאה לטיפול שגוי היא ענייו אחר לדון בו. לא כל טעות היא רשלנות אבל החלטה על טיפול רפואי בלא הנמקה היא ״קלף מנצח״. הרישום צריך לכלול, ולו בתמצית, את הלך המחשבה של הרופא או ההנמקה שהביאה להחלטה על טיפול. או להפסיקו. (ע"א 6696/00 בית החולים המרכזי עפולה נ' פינטו). בטח כאשר נערך "סיעור מוחות" לגבי אותו חולה.

כשהרופאים מפילים את האשמה על המטופל

״לא רצו לסכן את המטופל״

לעיתים רופאים בבתי משפט מעידים שהם נמנעו מבדיקה כי לא רצו לסכן את המטופל: לא לחשוף אותו לקרינה או לא לסכן אותו בביופסיה נוספת. אבל סכנת הקרינה בטלה בששים ולגבי ביופסיה ביהמ״ש כבר קבע כי ניתן לבצע ביופסיית מחט נוספת, נטולת סיכונים.

״המטופל לא רצה״

טענה אחרת של הרופאים היא שהם הציעו את הטיפול שהתבקש אבל המטופל לא רצה לקבל אותו. את הטענה הזו בדר״כ ביהמ״ש דוחה. כי ביהמ״ש מניח שרצון המטופל להבריא. ושאין בידיו את ההכשרה ו/או את הידע הרפואי המתאים על מנת לקבל החלטה מנוגדת לרופא.

האם כשרופאים חלוקים בדעתם, עליהם לעדכן את המטופל שקיימת ביניהם מחלוקת?

מה אם בדיעבד התברר שהיתה טעות באבחון סרטן, ושניתן טיפול שגוי, ובית החולים טוען להגנתו שהרופאים עצמם היו חלוקים בדבר האבחנה הנכונה? הפסיקה קובעת שאם הרופאים חלוקים בדעותיהם עליהם לעדכן את המטופל שקיימת ביניהם מחלוקת. כך יכול הוא בעצמו לחקור ולגלות, אולי אפילו לפנות לרופא מעבר לים. 

טעות באבחון סרטן

תכנון לא נכון של ממדי שדה הקרינה

הטיפולים כיום כוללים מזעור בכירורגיית השד וקיצור משך הטיפול הקרינתי. מכאן שרשלנות יכולה להיות נניח אם הרופא לא תכנן נכון את ממדי השדה בקרינה והזיק לאיבר בריא סמוך מבלי שהיה חייב להזיק. זה בעיקר קורה בגידולי פנים, כשהקרינה שלא תוכננה היטב למשל ללע, הזיקה לאיבר חיוני סמוך כמו עיניים. 

5/5
דילוג לתוכן