רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לנזק מוחי ליילוד, אבל זו אינה התוצאה הרעה היחידה האפשרית, לו או לאם. עם כל ההערכה לגמלאות מביטוח לאומי, רק בהוכחה של רשלנות רפואית אפשר לקבל סכומי כסף הולמים. השאלה כיצד.  

נזק מוחי בעקבות מצוקה עוברית

מצוקה עוברית היא שתגרום לנזק מוחי. המוניטור יסגיר את העובדה שהתינוק במצוקה ולא מקבל חמצן. הוא ״יעלה״ בדופק גבוה (טכיקרדיה) והתעלמות בנק׳ הזמן הזו שווה רשלנות.

מה היולדת תטען?

מה בית החולים יטען?

מה יפסוק ביהמ״ש?

אם ביהמ״ש יקבע בסוף שהיילוד סבל מפגם מבני במוח ולא מנזק אופייני למצוקה עוברית, התביעה תידחה. גם אם היתה רשלנות רפואית בלידה. מאידך, אם הנזק אופייני לתשניק הוא יפסוק לטובתה. לכן צריך להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק, כלומר ״שהנזק הוא מזה״. שהסממנים המוכרים, בהקשר של תשניק סב לידתי שם.

מאמרים

ד״ר וולפה הוא המומחה העולמי בנושא והוא כתב 2 מאמרים. אחד ישן בשנת 1989 ואחד חדש יותר מ- 2015. הם הכי מצוטטים בנושא. המאמר האחרון נותן תשובה עדכנית למחלוקת החוזרת של ״ממה הנזק?״. וולפה מתייחס לפרמטרים ולחומרתן, לציון האפגר, לסוג הנזק באמ אר איי ול-PH<7. הוא נותן תשובה מתי אין ספק שהנזק קשור באיחור בכניסה לניתוח קיסרי.

דיסטוציה של לידה: ״כשהעובר נתקע בתעלת הלידה״

דיסטוציה של לידה היא מצב בו העובר לא צולח את תעלת הלידה. זהו מצב בו הכתף תקועה יותר מ־60 שניות אחר יציאת הראש. השאלה היא אם הצוות התרשל בלצפות גורמי סיכון מתריעים. כמו: משקל, סכרת, השמנת יתר והיסטוריה משפחתית. 

מחלת רשתית העין

בלידה מוקדמת עשוי תהליך הגדילה של כלי הדם ברשתית להיפגע, מה שמוכר כמחלת רשתית העין. לכן, בלידה לפני שבוע 30-32, וב- 1500 גרם או פחות צורבים בלייזר את כלי הדם. או נותנים אווסטין. כאשר לא עושים זאת מתרשלים כלפי התינוק והוריו. כי הרשתית תתנתק מגלגל העין ותגרום לעיוורון. 

תינוק שנדבק בנגיף בלידה

תינוק שנדבק בלידה בנגיף (וירוס) או חיידק, קשור גם הוא במחדל. הפתרון פשוט, להפנות את היולדת לקיסרי. למשל, בזיהום מי שפיר שלא זכה באנטיביוטיקה. גם תינוק שנדבק בGBS או תינוק שנדבק בהרפס בגלל חיכוך ברקמות הנגועות אצל האם. 

תינוקיה

רשלנות רפואית בלידה שהסבה נזק ליולדת​​​​

נזק יכול להיגרם בגלל רשלנות רפואית בלידה, לא רק לתינוק אלא גם ליולדת:

  1. רעלת הריון עלולה לגרום לשבץ מוחי ואי ספיקת איברים.
  2. תסחיף מי שפיר, שיכול לגרום לדום לב.
  3. קרע ברחם.
  4. השארת שארית שליה עלולה לגרום ליולדת לנזק של עקרות במה שידוע כתסמונת אשרמן.
  5. קרדיומיופתיה – מחלת לב המסכנת את האם בשלב הסופי של הלידה, שבו מעמסה פתאומית על הלב. נשים בסיכון צריכות לבצע צילום חזה, בדיקות מעבדה ובדיקת אקו לב. אם לא חזו סיכון להתפתחות קרדיומיופתיה צפויה קטטסטרופה בלידה הבאה. ההמלצה היא להימנע מהריונות נוספים בלי מעקב הדוק של צוות קרדיולוגי..

רשלנות רפואית בלידה טבעית​

תיתכן בהחלט גם רשלנות רפואית בלידה טבעית. לדוגמא, לאחר מקרה של חבל טבור שנכרך סביב הצוואר החליט משרד הבריאות לשקול גם בלידות בית טבעיות שימוש במוניטור בעל יכולת הקלטה ורישום רציף. בכל מקרה שבו נערכה לידה שכזו, אפילו אם הייתה הסכמה ולקיחת סיכון, יש לבדוק היתכנות תביעה.

משימת התביעה היא כפולה. גם להוכיח שהצוות הרפואי נהג לא כשורה, וגם להוכיח שהנזק קשור לזה. 

Author picture

עו״ד אורן בושרי

בחן את עצמך

הנזק מול הטענה המשפטית

נזק מוחי
לא הבחינו במצוקה במוניטור בגלל היפרדות שליה למשל, ולא הכניסו לקיסרי כדי לחלץ בדחיפות את העובר.
עקרות
לא דאגו להוציא את השליה במלואה.
מוות ברעלת הריון
לא הביאו לסיום הלידה בדחיפות.
קרע ברחם
העריכו משקל בצורה שגויה או לא הציבו מומחה מתאים לתפור.
תינוק שנדבק בנגיף
לא בדקו קלינית נוכחות של הנגיף אצל האם לפני הלידה.
זיהום מי שפיר
לא נתנו טיפול אנטיביוטי.
כתף תקועה
העריכו את המשקל באופן שגוי / אפשרו "למשוך" את ההריון.

התיישנות

ההתיישנות ברגיל היא 7 שנים מיום הגיע התינוק לגיל 18. כלומר לכאורה הזכות לתבוע שמורה לתינוק עד גיל 25. אבל להמתין זמן רב זה לקחת סיכון. כי אם יתברר שהרשלנות שגרמה לנזק מקורה בהתנהלות הרופאים לפני הלידה, מועד ההתיישנות הוא 7 שנים בלבד מהלידה.

5/5