רשלנות רפואית בלידה עלולה להסב נזק בלתי הפיך לילוד ולאם. אי אפשר להסתפק בגמלאות של הביטוח הלאומי. רק בתביעת רשלנות רפואית אפשר לקבל פיצויים הולמים.
עו״ד אורן בושרי
שימו לב, אחרי לידה הצוות הרפואי לא תמיד ייזום הסבר, מנין בא הנזק, שהוא עצמו הסב. בטח לא אם מקורו ברשלנות. אבל עורך דין מנוסה, כבר יודע איזה נזק מרמז על איזו רשלנות:
איזה נזק ״מסגיר״ איזו רשלנות?
לא הבחינו במצוקה במוניטור ולא הכניסו את היולדת בדחיפות לניתוח קיסרי כדי לחלץ באופן מיידי את העובר.
לא הביאו לסיום מיידי של הלידה בעת רעלת הריון. או לא אבחנו בזמן תסחיף מי שפיר.
העריכו את משקל התינוק בצורה שגויה ולא הפנו את היולדת ללידת קיסרית מבעוד מועד. או לא הציבו מומחה מתאים לתפור את הקרע ברחם.
לא מנעו מעבר של הנגיף ליילוד באמצעות הפניית היולדת לניתוח קיסרי. בכך אפשרו לו להתחכך ברקמות הנגועות בעת מעברו בתעלת הלידה.
לא דאגו להוציא את השליה במלואה, מה שגרם להידבקויות תוך רחמיות.
התעלמו מתסמינים אצל האם והיילוד לזיהום, ולא נתנו טיפול אנטיביוטי.
התרשלו באבחון מומים באולטרסאונד / לא הפנו לייעוץ גנטי ולבדיקות גנטיות.
העריכו את המשקל באופן שגוי / אפשרו ״למשוך״ את ההריון. כך העובר הגיע ללידה נרתיקית גדול מדי וכתפו נתקעה בתעלת הלידה. מה שגרם בדר״כ לשיתוק או שבר בעצם הבריח.
נזק מוחי בעקבות מצוקה עוברית
נזק מוחי יכול להיגרם מרשלנות רפואית בלידה, ומשגיאות רפואיות לאחר הלידה. בגינן, ניתן לתבוע את בית החולים. נצטרך להוכיח גם שהתקיימה רשלנות רפואית בלידה וגם שהנזק המוחיהינו תוצאה של אותה רשלנות.
היולדת תטען שהנזק אופייני למצוקה עוברית שלא אובחנה, בגלל היפרדות שליה / חבל טבור שנכרך סביב הצוואר ועוד. בנוסף, במקרים של מעל 160 פעימות בדקה יש לעבור לניטור רציף ולהבחין במצוקה.
בית החולים יטען מנגד שלא היה איחור בכניסה לקיסרי וגם שהנזק אינו קשור, אלא הוא בכלל מולד. כלומר, הנזק המוחי הוא כתוצאה של פגות או של מום גנטי. גורמים אלה (פגות, מום גנטי) אינם בשליטתו של בית החולים ולכן הם אינם רשלנות.
במלים אחרות: אם היו מעבירים אותה לניתוח קיסרי דחוף לחלץ במהירות את העובר החוצה, גם אז הנזק לא היה נמנע.
אם פסק הדין יקבע בסוף שהיילוד סובל מפגם מבני במוח ולא מנזק שאופייני למצוקה עוברית, התביעה תידחה. ביהמ״ש יתעניין מה הספרות הרפואית קובעת. ד״ר וולפה הוא מומחה עולמי בתחום שכתב את המאמר הכי מצוטט בנושא ובו התייחס לפרמטרים בלידה מהם ניתן להסיק מה התשובה: לציון האפגר, לסוג הנזק באמ אר איי ול-PH7. המומחים מצטטים את וולפה ובימ״ש מצטט את המומחים:
PH נמוך
PH נמוך, כלומר חומציות חשובה בעיני רופאים אבל ביהמ״ש קבע שהנתון מעיד על המצב במועד הבדיקה, אבל לא קודם לכן.
האם התינוק נזקק להנשמה?
כדי להוכיח פגיעה צריך להראות שהיילוד נזקק להנשמה מלאכותית ולא סתם במנשם יד (אמבו).
האם צריך להוכיח פגיעה מיידית?
פגיעה מוחית בלידה בדקות הראשונות ״עדיפה״. אבל מספיק להוכיח שהייתה כזו בימים הראשונים.
פגיעה רב מערכתית בכליות, בלב ובהמטולוגיה מעלה סבירות אבל היא אינה הכרח. גם לא פיגור בגדילה או זיהום.
תינוק שנדבק בנגיף בלידה
מקרה של תינוק שנדבק בלידה בנגיף (וירוס) או חיידק, יכול להעיד גם הוא על מחדל. הפתרון של הצוות הרפואי היה צריך להיות הפנייה לקיסרי. למשל, בזיהום מי שפיר שלא טופל באנטיביוטיקה. גם תינוק שנדבק בGBS או תינוק שנדבק בהרפס בגלל חיכוך ברקמות הנגועות אצל האם.
דיסטוציה של לידה: ״כשהעובר נתקע בתעלת הלידה״
דיסטוציה של לידה היא מצב בו העובר לא צולח את תעלת הלידה. זהו מצב בו הכתף תקועה יותר מ־60 שניות אחר יציאת הראש. אם הכתף נתקעת היא עלולה להישבר, היילוד עלול לפרוק את הכתף, ובמקרים חמורים עלול להיגרם שיתוק ע״ש ארב.
השאלה היא האם הצוות התרשל בכך שלא צפה את הסיכון לדיסטוציה בשל גורמי סיכון מתריעים, כמו: משקל, סכרת, השמנת יתר והיסטוריה משפחתית.
מחלת רשתית העין
בלידה מוקדמת עשוי תהליך הגדילה של כלי הדם ברשתית להיפגע, מה שמוכר כמחלת רשתית העין. לכן, בלידה לפני שבוע 30-32, ובמשקל של 1500 גרם או פחות, צורבים בלייזר את כלי הדם או נותנים אווסטין. חוסר טיפול יכול להביא למצב שהרשתית תתנתק ואף לעיוורון. לכן, חוסר טיפול מצד הצוות הרפואי הוא בהחלט רשלנות כלפי התינוק והוריו.
תינוק עם היפוגלקמיה
תינוקות שנולדו לאמהות סוכרתיות עלולים לסבול מהיפוגליקמיה. התינוק רגיל לקבל סוכר גבוה בבטן ופתאום אחרי שנולד הוא מוצא עצמו במצב שבו האמא מפסיקה להזין אותו ברמות הסוכר להן התרגל. המעבר עבורו חד, טראומטי, ובאיבחה אחת היילוד מגיע למצב של היפוגליקמיה (סוכר נמוך). חוסר באבחון וטיפול של מצב זה יכולים לגרום למשקל גבוה בגלל סכרת, אנומליות בעמוד שדרה, התינוק עלול לפרכס וללקות בשיתוק מוחין.
רשלנות רפואית בלידה שהסבה נזק ליולדת
נזק יכול להיגרם בגלל רשלנות רפואית בלידה, לא רק לתינוק אלא גם ליולדת:
- רעלת הריון עלולה לגרום לשבץ מוחי ואי ספיקת איברים.
- תסחיף מי שפיר, שיכול לגרום לדום לב.
- קרע ברחם.
- השארת שארית שליה – עלולה לגרום ליולדת לנזק של עקרות במה שידוע כתסמונת אשרמן.
- קרדיומיופתיה – מחלת לב המסכנת את האם בשלב הסופי של הלידה, שבו מעמסה פתאומית על הלב. נשים בסיכון צריכות לבצע צילום חזה, בדיקות מעבדה ובדיקת אקו לב. אם הרופאים לא חזו סיכון להתפתחות קרדיומיופתיה צפויה קטטסטרופה בלידה הבאה. ההמלצה היא להימנע מהריונות נוספים בלי מעקב הדוק של צוות קרדיולוגי.
רשלנות רפואית בלידה טבעית
תיתכן בהחלט גם רשלנות רפואית בלידה טבעית. לדוגמא, לאחר מקרה של חבל טבור שנכרך סביב הצוואר החליט משרד הבריאות לשקול גם בלידות בית טבעיות שימוש במוניטור בעל יכולת הקלטה ורישום רציף. בכל מקרה שבו נערכה לידה שכזו, אפילו אם הייתה הסכמה ולקיחת סיכון, יש לבדוק היתכנות תביעה.
משימת התביעה היא כפולה. גם להוכיח שהצוות הרפואי נהג לא כשורה, וגם להוכיח שהנזק קשור לזה.
עו״ד אורן בושרי
בחן את עצמך
התיישנות תביעות רשלנות רפואית בלידה
ההתיישנות חלה 7 שנים מיום הגיע התינוק לגיל 18. כלומר לכאורה הזכות לתבוע שמורה לילדים עד גיל 25. אבל להמתין זמן רב זה לקחת סיכון. כי אם יתברר שהרשלנות שגרמה לנזק מקורה בהתנהלות הרופאים לפני הלידה, מועד ההתיישנות הוא 7 שנים בלבד מהלידה.
