אבחון שגוי מתרחש כאשר מטופל מקבל אבחנה רפואית שאינה תואמת את מחלתו. לעיתים נבחר בעקבותיה טיפול לא מתאים, בעוד המחלה האמיתית ממשיכה להתפתח. טעות באבחון רפואי עשויה להיחשב רשלנות כאשר הרופא לא שקל אבחנה מבדלת, התעלם מממצאים סותרים או לא בחן מחדש את האבחנה לאחר שהטיפול נכשל.
לא כל טעות רפואית מצדיקה תביעה. יש להוכיח שבירור סביר היה מוביל לאבחנה הנכונה בזמן, ושעקב הטעות נגרם נזק ממשי.
מתי אבחון שגוי נחשב לרשלנות רפואית?
גם רופא מיומן עלול לטעות כאשר התמונה הקלינית מורכבת. עם זאת, כאשר רופא סביר היה צריך להעלות חשד, להפנות לבדיקות נוספות או לשקול אבחנות חלופיות, קמה עילת תביעה. אלה המצבים שבתי המשפט מזהים שוב ושוב.
כשהרופא ננעל על אבחנה אחת
אבחון רפואי מחייב לעיתים לבחון כמה הסברים אפשריים לתסמינים. רופא שנצמד לאבחנה הראשונה ואינו בודק אפשרויות אחרות עלול להחמיץ מחלה שדורשת טיפול אחר, או דחוף יותר.
זה בדיוק תפקידה של האבחנה המבדלת. היא נועדה למנוע מהרופא להסתפק בהסבר הראשון, ולחייב אותו לבדוק אם מחלה אחרת מתאימה לממצאים. בית המשפט בוחן אם בירור נכון ובזמן היה מוביל לאבחון מוקדם יותר ומונע את הנזק.
כשהשיקול הרפואי לא תועד
רופא אינו יכול לטעון בדיעבד ששקל אבחנה חלופית אם לא תיעד זאת בזמן אמת. הרשומה הרפואית צריכה לשקף את תהליך החשיבה, ולא רק את המסקנה.
כשהתיעוד חסר, לרופא קשה להוכיח איזה שיקול דעת הפעיל. במקרים מסוימים בית המשפט אף מעביר לבית החולים את הנטל להוכיח שלא התרשל.
כשהרופא לא התעדכן בידע הרפואי
בית המשפט בוחן את הרופא לפי הידע הרפואי שהיה קיים במועד הטיפול, ולא לפי מה שידוע היום.
עם זאת, רופא חייב להתעדכן בחידושים משמעותיים בתחום התמחותו. התעלמות מהנחיה מקצועית מקובלת, או מבדיקה שהפכה לשגרה, עשויה להיחשב רשלנות.
כשהרופא לא הפנה לבדיקה או למומחה
לעיתים האיחור באבחון אינו נובע מפענוח שגוי של בדיקה, אלא מכך שהרופא כלל לא הפנה אליה. תלונות חוזרות, ממצא חריג או החמרה במצב עשויים לחייב בדיקות דם, הדמיה או בדיקה אחרת שתברר את מקור התסמינים.
במקרים אחרים נדרשת הפניה לרופא מומחה. כשהבעיה חורגת מתחום מומחיותו של הרופא המטפל, או כשהבירור הראשוני לא נתן תשובה, עליו לשקול ייעוץ מתאים ולא להמשיך באותו טיפול.
אי הפניה עשויה להיחשב רשלנות אם רופא סביר היה מפנה בזמן, ואם ההפניה הייתה מאפשרת לאבחן את המחלה מוקדם יותר ולמנוע את הנזק או לצמצם אותו.
כשהמחלה נדירה
אבחון מחלה נדירה מורכב, אך נדירות אינה פוטרת מחובת בירור מסודר. רשלנות עלולה להתקיים כאשר הרופא נצמד לאבחנה שכיחה ומתעלם מסימנים שאינם מתיישבים עמה.
כשהתסמינים לא מסתדרים עם האבחנה, או כשהטיפול לא עוזר, הרופא צריך להרחיב את הבירור, לשקול אפשרויות פחות שכיחות ולהפנות לבדיקות או לייעוץ מתאים.
אבחנה שגויה מתמשכת, הבעיה אינה הטעות הראשונית אלא ההתעקשות עליה
רופאים רשאים לטעות באבחון, וטעות כשלעצמה אינה בהכרח רשלנות רפואית. הפסיקה מחייבת את הרופא לפעול לפי סטנדרט הרופא הסביר, ולא לפי סטנדרט של רופא מושלם.
המצב משתנה כשמתברר שהטיפול אינו עובד. בשלב הזה הרופא חייב לעצור, לבחון מחדש את הנתונים ולחזור לאבחנה המבדלת. רופא שממשיך באותו טיפול, בזמן שהמחלה האמיתית מתקדמת, מתרשל גם אם הטעות הראשונה הייתה סבירה.
-
תסמינים
המטופל מגיע עם תלונה
אותם תסמינים יכולים להתאים ליותר ממחלה אחת. כאב בחזה, למשל, יכול להעיד על כיב או על התקף לב.
-
אבחנה מבדלת
רשימת האפשרויות
רופא סביר רושם את המחלות האפשריות ושולל קודם את המסוכנות שבהן. כך קבע בית המשפט העליון בעניין יפה פלד.
-
בירור וטיפול
בדיקות והפניה
בדיקות דם, הדמיה או הפניה למומחה מצמצמות את הרשימה. רק אחר כך מתחילים טיפול.
-
הטיפול לא עובדהדרך הנכונה, חזרה לאבחנה המבדלת
נקודת ההכרעה
התסמינים נמשכים או מחמירים. כאן נבחן הרופא, לא על הטעות הראשונה, אלא על מה שעשה כשהתברר שאולי טעה.
-
המחלה מתקדמתכך נוצר הנזק
התעקשות על האבחנה
הרופא ממשיך באותו טיפול, והמחלה האמיתית מתפתחת בלי טיפול. זו הרשלנות שבתי המשפט מזהים.
מה כתב מומחה רפואי באחד התיקים שלנו?
אולי בהתחלה סביר לטעות, אבל אם הרופא שבוי בקונספציה של מחלה אחת ויחידה, וגם בהמשך, כשהוא רואה שהטיפול לא מצליח, הוא ורופאים אחרים לא שבים ודנים באבחנה מבדלת ולא נוקטים בפעולות המתבקשות לאורה, הרי אז הם מתרשלים, ביתר שאת.מתוך חוות דעת מומחה בתיק שניהל המשרד, ת"א 1877/05, שלום נתניה
מה לבדוק בתיק הרפואי שלכם בכל שלב?
בדקו אם ברשומות מופיעה אבחנה מבדלת. רופא שלא רשם אפשרויות חלופיות יתקשה לטעון בדיעבד ששקל אותן.
חפשו הפניות שלא נעשו. תלונה חוזרת, ממצא חריג או החמרה שלא הובילו לבדיקה או לייעוץ מומחה הם סימן מוקדם לבעיה.
סמנו את הביקור שבו התברר שהטיפול לא עוזר. מה שנרשם באותו ביקור, ומה שלא נרשם בו, הוא לרוב לב התביעה.
שאלו מתי האבחנה הנכונה הייתה מתגלה בבירור סביר. ההפרש בין המועד הזה למועד האבחון בפועל הוא חלון ההחמצה, ועליו נבנה חישוב הנזק.
דוגמאות לאיחור באבחון מחלה מסכנת חיים
רופא מתחיל מההסבר השכיח, וזה נכון. אבל כשמופיע דגל אדום, הוא חייב לשלול גם את הגרוע מכל, גם אם הוא נדיר יותר. החמצה של השלב הזה עומדת בלב רוב התביעות על איחור באבחון.
צרבת, כיב או שריר תפוס בבית החזה.
כאב לוחץ שמקרין ליד או ללסת, הזעה, קוצר נשימה, או מטופל עם גורמי סיכון ללב.
וגם קרע באבי העורקים
מיגרנה, התייבשות או סינוסיטיס.
כאב פתאומי שהוא הגרוע ביותר שהמטופל הכיר, הקאות, חום עם צוואר נוקשה, חולשה בגפה, או כאב שמחמיר לאורך שבועות.
וגם דלקת קרום המוח וגידול מוחי
דלקת ריאות, אסתמה או התקף חרדה.
הופעה פתאומית, כאב בחזה בזמן נשימה, דופק מהיר, רגל נפוחה, או ניתוח, טיסה ארוכה או גלולות לאחרונה.
שריר תפוס או בלט דיסק.
חום, קושי במתן שתן, נימול באזור המפשעה, חולשה ברגליים, או מטופל עם עבר של סרטן.
וגם זיהום בעמוד השדרה וגרורות
זיהום ויראלי שחולף מעצמו.
חום שלא חולף, ירידה לא מוסברת במשקל, הזעות לילה, או אוושה חדשה בלב.
וגם אנדוקרדיטיס ושחפת
וירוס במעיים או עצירות.
כאב שנודד לצד ימין התחתון, מחמיר לאורך שעות, מלווה בחום והקאות, או ילד שהולך כפוף.
סוסים או זברות, איך זה נראה בתביעה
ברפואה מלמדים כלל פשוט. כששומעים פרסות, חושבים על סוסים ולא על זברות. כלומר, מתחילים מההסבר השכיח. הכלל נכון, אבל הוא אינו פוטר את הרופא מלשלול מחלה מסוכנת כשיש דגל אדום.
האבחנה המבדלת מסודרת לפי שני צירים, עד כמה המחלה שכיחה ועד כמה היא מסוכנת. מחלה נדירה שעלולה להרוג תוך שעות עולה לראש הרשימה, גם כשהסיכוי לה נמוך.
בתביעה בודקים אם הדגל האדום הופיע ברשומות, ואם הרופא תיעד ששלל את הגרוע מכל. כשהדגל נרשם ואין זכר לבדיקה ששוללת את המחלה המסוכנת, זו לרוב נקודת הפתיחה החזקה ביותר.
מתי טעות באבחון אינה נחשבת רשלנות רפואית?
טעות באבחון אינה מעידה בהכרח על רשלנות רפואית. לעיתים רופאים טועים משום שתסמיני המטופל אינם טיפוסיים. במקרים אחרים תוצאות הבדיקות אינן חד משמעיות, או שהמחלה מתפתחת באופן חריג שקשה לצפות מראש.
בתי המשפט בוחנים כיצד הרופא פעל בזמן אמת, ולא את התוצאה בדיעבד. הם בודקים אם ערך בירור רפואי סביר, שקל אבחנות אפשריות, הפנה לבדיקות מקובלות ופעל לפי הידע הרפואי שהיה זמין באותה עת. כאשר הרופא פעל כך, טעות באבחון אינה נחשבת לרשלנות.
פסקי דין ומה ההלכה המשפטית קובעת לגבי רשלנות באבחון מחלה
בפסק הדין בע"א 3264/96 קופת חולים נ' יפה פלד קבע בית המשפט העליון כי רופאים חייבים לערוך רשימה של מחלות אפשריות, ולבחון באופן ממשי את האפשרות לקיומה של כל אחת מהן.
הדרישה חלה גם כשהתמונה הקלינית מטעה. באותו מקרה גידול מוחי התחזה לטרשת נפוצה, ובית המשפט קבע שהיה על הרופאים לשקול גם את האפשרות שלא התאימה לאבחנה הראשונה.
עו״ד אורן בושרי
רשלנות באבחון לפי סוג המחלה
לכל מחלה יש סימני אזהרה ובדיקות משלה, ולכן גם השאלה מה רופא סביר היה עושה משתנה ממחלה למחלה. בעמודים הבאים תמצאו פירוט לפי המחלה שאובחנה באיחור.
איחור באבחון סרטןמתי פספוס של גידול, פענוח שגוי או אי מעקב אחר ממצא חשוד נחשבים לרשלנות רפואיתדוגמה מהמשרד, פיצוי של 4.5 מיליון ₪ על איחור באבחון
סכום הפיצוי אינו נקבע לפי חומרת הרשלנות, אלא לפי הנזק עצמו. בתיק שניהל משרדנו בגין איחור באבחון של תסמונת אנטי פוספוליפידית, מחלת דם שגורמת לקרישיות יתר, הושג הסכם פשרה של 4.5 מיליון ₪.
הסכום הגבוה הושג אף שהלקוח שמר על יכולותיו הקוגניטיביות וממשיך ללכת. הוא משקף את הנזק המצטבר לחייו ולתפקודו, ולא רק את המקרים הקשים ביותר. זה גזיר מתוך ההסכם שעליו חתמו הצדדים.
לסיכום
טעות באבחון אינה רשלנות כל עוד הרופא שקל חלופות, הפנה לבדיקות המקובלות ובחן מחדש את האבחנה כשהטיפול לא עבד. כשאחד מאלה חסר, והמחלה האמיתית התקדמה בינתיים, עשויה לקום עילת תביעה.
איחור באבחון עלול לשנות מהלך חיים שלם. אם אתם חושדים שהאבחון התעכב שלא לצורך, כדאי לבחון את התיק הרפואי מוקדם ככל האפשר, כל עוד הרשומות והעדויות זמינות.
שאלות ותשובות על רשלנות באבחון מחלה
התשובות הקצרות לשאלות שעולות בכל פגישה ראשונה על איחור או טעות באבחון.
מה ההבדל בין טעות באבחון לבין רשלנות רפואית?
טעות באבחון היא אבחנה שהתבררה בדיעבד כשגויה. רשלנות היא טעות שרופא סביר לא היה עושה באותן נסיבות.
בית המשפט אינו שואל אם הרופא צדק, אלא אם פעל כמו שרופא סביר היה פועל. השאלה היא אם שקל אבחנות חלופיות, הפנה לבדיקות המקובלות ובחן מחדש את האבחנה כשהטיפול לא הצליח.
מהי אבחנה מבדלת ולמה היא חשובה בתביעה?
אבחנה מבדלת היא רשימת המחלות שעשויות להסביר את התסמינים. הרופא אמור לבחון כל אחת מהן, ולשלול קודם את המסוכנות.
בתביעה בודקים אם הרשימה נרשמה בתיק הרפואי ואם הרופא פעל לפיה. כשאין לה זכר ברשומות, קשה לרופא להוכיח ששקל את המחלה שהוחמצה.
מה צריך להוכיח בתביעה על איחור באבחון?
צריך להוכיח שלושה דברים. ראשית, שרופא סביר היה מאבחן את המחלה מוקדם יותר. שנית, שאבחון בזמן היה משנה את התוצאה. שלישית, שנגרם נזק בפועל.
את שני הדברים הראשונים מוכיחים בחוות דעת של רופא מומחה, שאותה מצרפים לכתב התביעה. בלי חוות דעת כזו אין תביעה.
האם אפשר לתבוע כשהרופא לא הפנה לבדיקה או למומחה?
כן. רשלנות באבחון אינה רק פענוח שגוי של בדיקה. גם רופא שלא הפנה לבדיקת דם, להדמיה או לייעוץ מומחה, למרות תלונות חוזרות או ממצא חריג, עשוי להתרשל.
התנאי הוא שרופא סביר היה מפנה באותו שלב, ושהבדיקה הייתה מגלה את המחלה בזמן שעוד ניתן היה למנוע את הנזק או לצמצם אותו.
כמה פיצוי אפשר לקבל בגין איחור באבחון?
הפיצוי נקבע לפי הנזק, ולא לפי חומרת הטעות. בית המשפט בוחן את הנכות, אובדן ההשתכרות, ההוצאות הרפואיות, הצורך בעזרה והכאב והסבל.
בתיק שניהל המשרד בגין איחור באבחון מחלת דם, התסמונת האנטי פוספוליפידית, הושגה פשרה של 4.5 מיליון ₪, אף שהלקוח לא איבד יכולת קוגניטיבית וממשיך ללכת.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה על רשלנות באבחון?
תקופת ההתיישנות היא ככלל שבע שנים. כשהנזק או הטעות התגלו רק מאוחר יותר, המרוץ עשוי להתחיל ממועד הגילוי, בכפוף למגבלות שבחוק. אצל קטינים המרוץ מתחיל רק בגיל 18.
גם כשנותר זמן, כדאי לפעול מוקדם. רשומות רפואיות, עדויות וזיכרונות הולכים ונשחקים עם השנים.