איחור באבחון מחלה מזכה בפיצוי כאשר הרופא החמיץ סימנים שהיו צריכים להוביל לבירור נוסף, אבחנה מבדלת או הפניה לבדיקה.
מתי איחור באבחון מחלה נחשב רשלנות רפואית?
גם רופא מיומן עלול לטעות כאשר התמונה הקלינית מורכבת. עם זאת, כאשר רופא סביר היה צריך להעלות חשד, להפנות לבדיקות נוספות או לשקול אבחנות חלופיות, קמה עילת תביעה. כיצד נוכיח זאת?
"כאשר הרופא ננעל על אבחנה אחת" / אבחנה מבדלת
אבחון רפואי מחייב לעיתים לבחון כמה הסברים אפשריים לתסמינים. כאשר הרופא נצמד לאבחנה אחת ואינו בודק אפשרויות אחרות, הוא עלול להחמיץ מחלה שדורשת טיפול אחר או דחוף יותר. זהו למעשה תפקידה של אבחנה מבדלת: לא להסתפק בהסבר הראשון, אלא לבדוק אם קיימת מחלה אחרת שמתאימה לממצאים. בית המשפט בוחן אם בירור נכון ובזמן היה מוביל לאבחון מוקדם יותר ומונע את הנזק.
נימוק חסר של החלטת האבחון
רופא אינו יכול לטעון בדיעבד ששקל אבחנה חלופית, אם לא תיעד זאת בזמן אמת.
ההנמקה הרפואית צריכה לשקף את תהליך החשיבה. תיעוד חסר עשוי להקשות על הוכחת שיקול הדעת שהופעל.
אי התעדכנות רפואית וחידושים רפואיים
בית המשפט בוחן את הרופא לפי הידע הרפואי שהיה קיים במועד הטיפול.
עם זאת, הרופא צריך להתעדכן בחידושים משמעותיים בתחום התמחותו. התעלמות ממידע רפואי מקובל עשויה להיחשב רשלנות.
אי־הפניה לבדיקה או לרופא מומחה
לעיתים האיחור באבחון אינו נובע מפענוח שגוי של בדיקה, אלא מכך שהרופא כלל לא הפנה אליה. תלונות מתמשכות, ממצא חריג או החמרה במצב עשויים לחייב הפניה לבדיקות דם, להדמיה או לבדיקה אחרת שתברר את מקור התסמינים.
במקרים אחרים נדרשת הפניה לרופא מומחה. כאשר הבעיה חורגת מתחום מומחיותו של הרופא המטפל, או כאשר הבירור הראשוני אינו מספק תשובה, עליו לשקול ייעוץ בתחום המתאים ולא להמשיך באותו טיפול ללא בירור נוסף.
אי־הפניה לבדיקה או לרופא מומחה עשויה להיחשב רשלנות רפואית אם רופא סביר היה מבצע את ההפניה בזמן, ואם באמצעותה ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר ולמנוע את הנזק או לצמצמו.
אבחנה שגויה מתמשכת
רופאים רשאים לטעות באבחון, וטעות כשלעצמה אינה מהווה בהכרח רשלנות רפואית. הפסיקה מחייבת את הרופא לפעול לפי סטנדרט הרופא הסביר, ולא לפי סטנדרט של רופא מושלם.
עם זאת, כאשר מתברר שהאבחנה שגויה והטיפול אינו תואם את המצב הקליני, על הרופאים לזהות זאת בזמן. עליהם לעצור את מהלך הטיפול, לבחון מחדש את הנתונים הרפואיים ולנקוט צעדים נוספים כדי להגיע לאבחון נכון של מצבו של המטופל.
עו״ד אורן בושרי
איחור באבחון מחלה נדירה
אבחון מחלה נדירה מורכב, אך נדירות אינה פוטרת מחובת בירור מסודר. רשלנות עלולה להתקיים כאשר הרופא נצמד לאבחנה שכיחה ומתעלם מסימנים שאינם מתיישבים עמה.
במצב כזה עליו להרחיב את הבירור, לשקול אפשרויות פחות שכיחות ולהפנות לבדיקות או לייעוץ מתאים.
פסקי דין ומה ההלכה המשפטית קובעת לגבי רשלנות באבחון מחלה
בישראל התפתחה פסיקה ענפה העוסקת באופן שבו רופאים מבצעים אבחנה רפואית. בפסק הדין בע"א 3264/96 קופת חולים נ' יפה פלד קבע בית המשפט העליון כי רופאים חייבים לערוך רשימה של מחלות אפשריות ולבחון באופן ממשי את האפשרות לקיומה של כל אחת מהן. פסק הדין הדגיש את החובה לשקול אבחנות חלופיות גם כאשר התמונה הקלינית מטעה.
עם זאת, ההקשר הרפואי חשוב: פסק הדין עסק בגידול מוחי שהתחזה לטרשת נפוצה.
דוגמא מהמשרד: מה הפיצוי שאפשר לקבל בגין רשלנות באבחון מחלה?
סכום הפיצוי לא קשור לרמת הרשלנות אלא לנזק עצמו. בתיק שטופל במשרדנו הגענו להסכם בדבר פיצוי משמעותי, באיחור באבחון מחלת דם אע"פ שהלקוח לא איבד יכולת קוגניטיבית והוא הולך על שתי רגליים. הסכום מופיע בגזיר ההסכם פשרה עליו חתם:
דוגמאות לאיחור באבחון מחלה מסכנת חיים
אותם תסמינים יכולים להתאים ליותר ממחלה אחת. לכן גם כאשר קיימת אבחנה ראשונית סבירה, יש מצבים שבהם הרופא צריך להמשיך בבירור ולשלול אפשרות אחרת שעלולה להיות מסוכנת יותר.
התקף לב או כיב?
כאבים בחזה עשויים להתאים גם למחלת כיב, ולכן לעיתים האבחנה הראשונית תהיה בעיה במערכת העיכול.
עם זאת, מאחר שהחמצת התקף לב עלולה להיות קטלנית, רופא סביר צריך לשלול במקביל גם אירוע לבבי ולא להסתפק באבחנה הראשונה.
דלקת ריאות או תסחיף ריאתי?
קוצר נשימה וכאבים בחזה עשויים להתאים לדלקת ריאות, ולכן לעיתים זו תהיה האבחנה הראשונית.
אותם תסמינים עלולים להופיע גם ב תסחיף ריאתי. כאשר הממצאים אינם מתיישבים היטב עם האבחנה או שהמצב מחמיר, יש לשקול ולשלול גם אפשרות זו.
סינוסיטיס או גידול מוחי?
כאבי ראש עשויים להתאים לסינוסיטיס, במיוחד כאשר קיימים תסמינים נוספים התומכים באבחנה זו.
אולם כאב ראש מתמשך, חריג או כזה שאינו מגיב לטיפול מחייב לעיתים להרחיב את הבירור ולשקול גם גידול מוחי.
ממצא שפיר או מחלה ממארת?
תסמינים או ממצאים מסוימים יכולים להתאים בתחילה לבעיה שפירה, לדלקת או לממצא שאינו מסוכן.
כאשר התסמינים נמשכים, הממצא משתנה או הטיפול אינו מסביר את התמונה הקלינית, יש מצבים שבהם נדרש בירור נוסף כדי לשלול מחלה ממארת.
מתי טעות באבחון אינה נחשבת רשלנות רפואית?
טעות באבחון מחלה אינה בהכרח רשלנות רפואית. לעיתים הרופא טועה משום שהתסמינים אינם טיפוסיים. במקרים אחרים הבדיקות אינן חד־משמעיות. לעיתים גם המחלה מתפתחת באופן חריג שלא ניתן היה לצפות מראש.
בית המשפט בוחן כיצד הרופא פעל בזמן אמת, ולא רק את התוצאה. הוא בודק אם הרופא ערך בירור רפואי סביר, שקל אבחנות אפשריות והפנה לבדיקות מקובלות. הוא בוחן גם אם הרופא פעל לפי הידע הרפואי שהיה קיים באותה עת. כאשר הרופא פועל כך, טעות באבחון לא תיחשב בהכרח לרשלנות רפואית.
לסיכום
איחור באבחון מחלה עלול לשנות מהלך חיים שלם, במיוחד כאשר ניתן היה למנוע את הנזק בבירור רפואי פשוט ובזמן. כאשר עולה חשד כי האבחון התעכב שלא לצורך, חשוב לבחון את המקרה מוקדם ככל האפשר.