רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש לפני הניתוח, במהלכו או בזמן ההתאוששות שלאחריו.
עורך דין, לעתים בהתייעצות עם רופא, בוחן לא רק את דו״ח הניתוח. אלא גם את טופס ההסכמה, ואת מה שהאחיות כתבו, בגליון הסיעודי, אחרי הניתוח.
מתי קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח?
בדיקה משפטית של תיק רשלנות רפואית בניתוח מתמקדת בהחלטה אם לנתח, במהלכו, ובזמן שלפניו ואחריו:
רשלנות לפני הניתוח
ניתוח ללא הצדקה רפואית או ללא בחינת חלופות
לעיתים הכשל אינו נובע מאופן ביצוע הניתוח, אלא מעצם ההחלטה לבצעו. יש לבדוק אם הייתה הצדקה רפואית ברורה לניתוח ואם נשקלו חלופות טיפוליות מתאימות.
כאשר ניתן היה להימנע מההליך או לבחור בטיפול שמרני, אך האפשרות לא נבחנה כראוי, עשויה להתעורר טענה לרשלנות רפואית. בין הכשלים האפשריים:
- ביצוע ניתוח ללא הצדקה רפואית מספקת.
- הכנה חסרה או אי־ביצוע בדיקות נחוצות.
- בחירת שיטת ניתוח שאינה מתאימה למצב המטופל.
כשלים והיעדר הסכמה מדעת בניתוח אלקטיבי (מתוכנן)
בפסק הדין שטנדל נ׳ שדה קבע בית המשפט העליון כי בניתוח מתוכנן חובת ההסבר נמצאת ברף גבוה במיוחד.
יש למסור למטופל מידע מהותי שיאפשר לו להחליט אם לעבור את הניתוח. בין היתר יש לבחון אם:
- הוסברו הסיכונים המהותיים הכרוכים בניתוח.
- נמסר מידע רלוונטי על סיכויי ההצלחה.
- הוצגו חלופות טיפוליות אפשריות, לרבות טיפול שמרני.
אי־מסירת המידע עשויה לבסס טענה להיעדר הסכמה מדעת. במקרים המתאימים עשוי להיפסק גם פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה, אף כאשר לא הוכח שהניתוח עצמו בוצע ברשלנות.
רשלנות במהלך הניתוח
ניתוח ברשלנות
גם כאשר ההחלטה לנתח הייתה מוצדקת, יש לבדוק אם הניתוח בוצע בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. לא כל סיבוך מעיד על רשלנות, אך נזק שנגרם במהלך הניתוח עשוי לחייב בירור של הפעולות שביצע הצוות.
בין הכשלים האפשריים:
- פגיעה באיבר סמוך.
- דימום שלא זוהה או לא נשלט.
- שימוש שגוי במכשור רפואי.
- השארת גוף זר בגוף המטופל.
- פגיעה עצבית במהלך הניתוח.
- כשל בהרדמה או בניטור.
ניתוח דחוף: האם פטור מאחריות?
בניתוח דחוף נדרש לעיתים לקבל החלטות במהירות, כאשר הזמן למסירת הסברים ולהשלמת הבירור הרפואי מוגבל. לכן היקף ההסבר וההכנה האפשריים עשוי להשתנות בהתאם לחומרת המצב ולמידת הדחיפות.
עם זאת, מצב חירום אינו מעניק לצוות הרפואי פטור מאחריות. יש לבדוק אם הדחיפות חייבה את דרך הפעולה שנבחרה, אם התקבלה החלטה סבירה על סמך המידע שהיה זמין ואם הניתוח בוצע במיומנות הנדרשת בנסיבות העניין.
רשלנות עשויה להתקיים גם כאשר היה איחור בלתי סביר בזיהוי מצב החירום, בהזעקת המומחה המתאים או בהעברת המטופל לחדר הניתוח. במקרים אלה, הבדיקה מתמקדת לא רק בביצוע הניתוח, אלא גם בהתנהלות שקדמה לו.
רשלנות אחרי הניתוח
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית בניתוח? חלוקת האחריות המשפטית
האחריות אינה מוגבלת למנתח בלבד. לעיתים מדובר באחריות משולבת:
- המנתח – על ביצוע הניתוח
- המרדים – על ניהול ההרדמה והמעקב
- צוות חדר ניתוח – על התנהלות תוך כדי הניתוח
- בית החולים – על המערכת, הנהלים והפיקוח
במקרים רבים התביעה מופנית נגד מספר גורמים במקביל.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח?
תביעה אינה מתקבלת רק משום שהניתוח נכשל או שנגרם נזק. יש להוכיח שהצוות הרפואי חרג מהסטנדרט המקובל, שנגרם למטופל נזק ממשי ושקיים קשר סיבתי בין החריגה לבין הנזק.
ברוב המקרים נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום הניתוח. לעיתים יש צורך גם בחוות דעת נוספת בתחום ההרדמה, הנוירולוגיה, השיקום או התחום שבו נותרה הנכות.
״הסכמה מדעת לניתוח אינה מסתכמת באקט הטכני של חתימה. הרופא המנתח מחויב לנהל עם המטופל דיאלוג פתוח, ענייני ובגובה העיניים, שבו יוצגו במפורש כל הסיכונים הכרוכים בהליך, סיכויי ההצלחה והחלופות הטיפוליות״.
עו״ד אורן בושרי
מתי מדובר בסיבוך שאינו רשלנות?
לא כל תוצאה קשה מצביעה על התרשלות. ישנם ניתוחים שבהם קיים סיכון מובנה, גם כאשר הכל מבוצע כראוי. למשל:
✔ סיבוך מוכר שתועד מראש.
✔ סיכון שהוסבר למטופל.
✔ פעולה כירורגית בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת.
ההבחנה בין סיבוך רפואי לבין רשלנות נקבעת לפי החלטות הצוות והתנהלותו לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו. לא לפי חומרת התוצאה בלבד.
מה עלול לקרות בעקבות רשלנות רפואית בניתוח?
רשלנות בניתוח עלולה לגרום לנזק שחורג בהרבה מתקופת ההחלמה הצפויה. לעיתים מדובר בפגיעה מיידית, ולעיתים הנזק מתברר רק לאחר השחרור מבית החולים. בין הפגיעות שניתן לראות לאחר ניתוח שהסתבך:
- פגיעה עצבית לאחר ניתוח, שעלולה להתבטא בחולשה, ירידה בתחושה, כאב נוירופתי ואף מגבלה קבועה.
- השארת גוף זר בניתוח, העלולה לגרום לזיהום, כאבים, ניתוח נוסף ולעיתים נזק לאיברים סמוכים.
- רשלנות רפואית בהרדמה, שבמקרים חמורים עלולה לגרום לנזק נוירולוגי או מוחי.
- דימום פנימי שלא זוהה בזמן, זיהום משמעותי, פגיעה באיבר סמוך או צורך בניתוח מתקן נוסף.
- במקרים הקשים ביותר, סיבוך שלא אובחן וטופל בזמן עלול להוביל ל**פגיעה מוחית**, לנכות משמעותית ואף לסכנת חיים.
כמה פיצויים אפשר לקבל בתביעת רשלנות רפואית בניתוח?
כאשר מוכחת רשלנות, ניתן לתבוע פיצוי במספר ראשי נזק:
✔ כאב וסבל
✔ הפסדי שכר לעבר ולעתיד
✔ פגיעה בכושר העבודה
✔ עזרת צד ג׳
✔ הוצאות רפואיות ונסיעות
✔ התאמות ושיקום
גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק והשלכותיו התפקודיות.
תיק לדוגמה ממשרדנו
באחד התיקים שניהלנו 18887/08-24 [מחוזי, ת״א] הוסיף המנתח סיבוכים בכתב יד על גבי טופס ההסכמה. כנראה אחרי שהסתיים הניתוח. זה כמובן סייע לסלק את התיק בהסכם של 2.25 מיליון שקל. זאת, על אף שהתובעת עומדת על רגליה ואינה זקוקה לאמצעי עזר מוטוריים. פגיעתה התמקדה בתפקוד הזיכרון בלבד.
גזיר הנייר הבא לקוח מתוך ההסכם שנחתם בין הצדדים:
לסיכום
עורך דין לאחר טעות בניתוח בודק אם קיימת עילת תביעה, מי הגורם האחראי והאם ניתן לקשור בין הכשל לבין הנזק שנגרם למטופל. המרדים, הצות או הרופא שהחליט על הניתוח בשלב הראשוני. בתי המשפט אינם בוחנים רק את קיומה של הטעות, אלא את השפעתה על מצב המטופל.
אילו מסמכים בודק עורך דין לאחר ניתוח שהסתבך?
בדיקת התביעה אינה מבוססת רק על סיכום השחרור. חשוב לקבל את הרשומות המלאות מזמן אמת ולבדוק את הרצף שבין ההחלטה לנתח לבין גילוי הנזק.
- דוח הניתוח.
- דוח ההרדמה וגיליון הניטור.
- טופס ההסכמה לניתוח.
- בדיקות והדמיות שבוצעו לפני הניתוח.
- רשומות חדר ההתאוששות והמחלקה.
- גיליונות האחיות ומדדי החולה.
שאלות ותשובות אודות ניהול תביעת רשלנות רפואית בניתוח
איך יודעים אם נזק לאחר ניתוח נגרם מרשלנות רפואית?
לא כל נזק לאחר ניתוח מעיד על רשלנות. יש לבדוק אם הצוות חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל ואם אותה חריגה גרמה לנזק שניתן היה למנוע.
הבדיקה מתייחסת להחלטה לנתח, להכנת המטופל, לפעולות שבוצעו במהלך הניתוח ולמעקב בתקופת ההתאוששות.
האם אפשר לתבוע אם חתמתי על טופס הסכמה לניתוח?
כן. חתימה על טופס הסכמה אינה מונעת הגשת תביעה ואינה מעניקה לצוות הרפואי חסינות מפני טעויות בביצוע הניתוח.
בית המשפט בודק גם אם המטופל קיבל מראש הסבר ברור על הסיכונים המהותיים, סיכויי ההצלחה והחלופות האפשריות.
האם זיהום או דימום לאחר ניתוח עשויים להיחשב רשלנות?
זיהום ודימום הם סיבוכים אפשריים גם לאחר ניתוח שבוצע כראוי. הרשלנות עשויה להתבטא באי־נקיטת אמצעי זהירות, בהתעלמות מסימני אזהרה או באיחור בלתי סביר באבחון ובטיפול.
לכן חשוב לבדוק את המדדים, בדיקות הדם, תלונות המטופל, הוראות הצוות ומועד ביצוע הבירור או הניתוח המתקן.
אילו מסמכים בודק עורך דין לאחר ניתוח שהסתבך?
עורך דין לאחר ניתוח שהסתבך בודק את מלוא הרשומות הרפואיות ולא רק את סיכום השחרור.
- דוח הניתוח ודוח ההרדמה.
- גיליון הניטור ורשומות חדר ההתאוששות.
- טופס ההסכמה לניתוח.
- הדמיות ובדיקות שבוצעו לפני הניתוח ואחריו.
- גיליונות האחיות ותיעוד תלונות המטופל.
- מסמכי אשפוז חוזר או ניתוח מתקן.
האם חייבים חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות בניתוח?
ברוב המקרים כן. חוות הדעת צריכה להסביר מה היה הטיפול הסביר, כיצד הצוות חרג ממנו ואיך אותה חריגה גרמה לנזק.
המומחה נבחר לפי סוג הניתוח והכשל הנטען. לעיתים נדרשת חוות דעת נוספת בתחום ההרדמה, הנוירולוגיה או הנזק שנותר.
את מי תובעים לאחר ניתוח רשלני: את המנתח או את בית החולים?
זהות הנתבעים תלויה במקום הניתוח, במעמד הצוות ובמקור הכשל. במקרים רבים התביעה מוגשת נגד בית החולים או הגוף המפעיל אותו, ולעיתים גם נגד גורמים רפואיים נוספים.
עורך דין לתביעה נגד בית חולים בודק את אחריות המנתח, המרדים, צוות חדר הניתוח, צוות ההתאוששות והמוסד הרפואי.
מהם הכשלים השכיחים שנבדקים לאחר ניתוח?
בין המקרים שנבדקים: פגיעה באיבר או בעצב, השארת גוף זר, ניתוח מיותר, טעות באזור הניתוח, כשל בהרדמה ואיחור בזיהוי דימום או זיהום.
מתי כדאי לפנות לעורך דין לאחר טעות בניתוח?
על מי שנפגע בעקבות טעות בניתוח לבדוק אם מדובר בסיבוך מוכר או בכשל שניתן היה למנוע. כאשר הטעות גרמה לנזק שלא היה צפוי להתרחש בטיפול סביר, עשויה לקום עילת תביעה.