רשלנות רפואית בניתוח

הפסיקה ביחס לניתוח מתוזמן מול ניתוח חירום

הפסיקה מבחינה בין רשלנות רפואית בניתוח חירום לבין רשלנות רפואית בניתוח מתוזמן. בניתוח חירום אפשר לזכות בתביעה רק אם נוכיח רשלנות, כלומר ניתוח מתחת לסטנדרט הרפואי המוכר. בניתוח מתוכנן אלקטיבי (שאינו חירום) ניתן לזכות בתביעה גם בלי להצביע על רשלנות מצד הצוות המנתח. 

כשהרופא חוסך מהמטופל אינפורמציה לפני ניתוח

בניתוחים אלקטיבים, נינוחים ומתוזמנים ניתן לזכות בתביעה גם בלי להוכיח רשלנות. זאת בלבד שנוכיח, שההסברים שניתנו לקראת הניתוח לא היו מפורטים. למשל אם בניתוח לייזר בעיניים הוחלט על ניתוח לאסיק ולא PRK בלי להסביר על שתי האופציות. אז התביעה תתקבל בחלקה או בכולה. השאלה תמיד היא מה היקף האינפורמציה שצריך להעביר למטופל. 

אם הוכיח המטופל שהוא לא היה נכנס לניתוח, אם היה מוסבר מה שהיה צריך להסביר 

התביעה תתקבל במלואה

אם לא עלה בידו להוכיח שלא היה נכנס לניתוח, אבל כן הוכיח שהמידע היה חסר

התביעה תתקבל בחלקה

רשלנות בטכניקה הניתוחית

כמובן שאם הרופא התרשל בביצוע הניתוח, אופן הניתוח או התאמת סוג הניתוח, אזי התביעה תתקבל. היא תתקבל במלואה ללא קשר להסבר החסר שניתן או לא ניתן.

כל פתיחה מחדש, כל אשפוז נוסף וכל החמרה הם תמרור אזהרה לרשלנות רפואית בניתוח.

מה צריך להסביר בניתוחים מתוכננים שאינם מצילי חיים?

א. גם סיבוכים נדירים. ראה פס״ד שטנדל נ׳ שדה.
ב. אם חולה מסוים סובל ממחלות רקע על הרופא להתאים את ההסבר למצבו.
ג. כשיש יותר מאסכולה אחת, לגלות למטופל את דבר קיומן של שתיהן (פס”ד טל יוחאי).
ד. ליידע אם בחו”ל הטיפול מתנהל אחרת.
ה. להסביר אם בישיבת צוות היו רופאים שחשבו שלא צריך לנתח.
ו. חובה מיוחדת קיימת בטיפול חדשני / נסיוני (שפורסם אודותיו בצורה בולטת בספרות רפואית)

רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות בהכנה לניתוח

רשלנות רפואית בהכנה לניתוח קשורה כבר לסדר וארגון שלקראתו. בתי החולים בישראל מנהיגים טופס זיהוי מנותח, טופס הכנה לניתוח, ו”פסק זמן” שבו נבדקים פרטי החולה לפני הניתוח. ועדיין, שומעים מעת לעת על ניתוח באיבר לא נכון או בצד לא נכון.

נהלים בניתוח הקיימים כדי למנוע טעויות מביכות

איגוד הבריאות העולמי דורש שהאיבר האמור להינתח יסומן באופן בולט, וחובת דיווח שצילומי ההדמיה הנדרשים נמצאים. לאחר הניתוח יש חובה לבצע ספירת מלאי ובכך לוודא שהמחטים, הספוגיות וכלי הניתוח מחוץ לגוף המנותח. זאת במטרה למנוע טעויות מביכות כמו להשאיר גוף זר

האם חתימה על טופס הסכמה מבטלת את הזכות לתבוע?​

לא. אף גורם לא מוסמך להסיר מעצמו אחריות. במקרה של היקף אינפורמציה חסר יש לאזהרות בטופס משמעות. 
פעמים רבות ההחתמה מבוצעת על ידי רופא שאינו המנתח האחראי. הוא חסר התמחות ספציפית. בניתוח חוזר, מי שמסביר ומחתים שוב הוא מתמחה.

טפסי הסכמה המנוסחים באופן גורף​

טפסי ההסכמה המנוסחים באופן גורף מדי אינם תואמים את סיכונים מוגברים בגלל מחלות רקע. לפעמים, הספרות לא תואמת לטופס. למשל, דליפת תוכן קיבה, אחד מסיבוכי ניתוח שרוול קיבה, מופיע בטופס כפחות מאחוז אבל ע״פ הספרות הרפואית היא 7%-1%.

5/5
דילוג לתוכן