רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוח מתרחשת כאשר ניתוח גורם לנזק שהיה ניתן למנוע. זאת משום ש-:

  • לא היה צריך לנתח כלל.
  • ההסבר היה חסר לפני ניתוח.
  • אירעה טעות בביצוע עצמו.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

ההבדל המשפטי בין ניתוח מתוכנן לניתוח דחוף

הדין מבחין בין סוגי ניתוחים לפי מידת הדחיפות.
להבחנה זו יש משמעות ישירה על חובת ההסבר, על טופס ההסכמה ועל האחריות המשפטית של הרופא ובית החולים.

ניתוח מתוכנן הוא ניתוח שאינו מציל חיים ואינו מחייב פעולה מיידית. לרופא זמן לשקול חלופות, להסביר סיכונים ולהעביר למטופל מידע מלא. במצב זה חובת הגילוי רחבה במיוחד. אי הסבר על סיכון מהותי, גם אם נדיר, בא בגדר רשלנות רפואית.

ניתוח דחוף נועד להציל חיים ולכן אין לפניו אפשרות למסור הסבר מלא או להציג חלופות טיפול. בית המשפט בוחן רק את סבירות ההחלטה הרפואית בזמן אמת.  

ניתוח מתוכנן, דחוף, או הכרחי?

רשלנות רפואית לפי אופי הניתוח

רשלנות רפואית בניתוח אינה על פי תוצאת ההליך. בית המשפט בוחן את אופן קבלת ההחלטה, חובת ההסבר למטופל וההתנהלות בזמן אמת. להלן 3 מצבים מרכזיים שבהם ניתוח עשוי להקים עילה לתביעת פיצויים.

01

1. ניתוח שבוצע ללא אינדיקציה רפואית

▾

לעיתים הבעיה אינה באופן ביצוע הניתוח, אלא בעצם ההחלטה לבצע אותו. כאשר לא קיימת הצדקה רפואית ברורה לניתוח, הרופא חורג מסטנדרט הטיפול הסביר. אם ניתן היה להימנע מההליך או לשקול חלופה טיפולית שמרנית, והדבר לא נעשה, קמה עילה לתביעת פיצויים.

פיצוי גם על פגיעה באוטונומיה

02

2. רשלנות רפואית בניתוח מתוכנן

▾

בניתוח מתוכנן, התביעה עשויה להתקבל גם בלי להוכיח רשלנות בטיפול עצמו. די להראות פגיעה באוטונומיה של המטופל. למשל:

  • הרופא הסתיר סיכון.
  • לא מסר מידע מהותי.
  • לא ציין שקיימת שיטה אחרת.

כך שלל הרופא מהמטופל את היכולת לבחור ביודעין. בפסיקה נקבע כי די בכך כדי לזכות בפיצוי (ע״א 7952/08 חכם נ’ שירותי בריאות כללית).

פיצוי גם על פגיעה באוטונומיה

03

3. רשלנות רפואית בניתוח דחוף

▾

ניתוח דחוף נועד להציל חיים או למנוע הידרדרות חמורה, ולכן חובת ההסבר של הרופא מצומצמת יותר. עם זאת, מצב חירום אינו פוטר מאחריות רפואית. גם בניתוח דחוף נדרש הצוות לפעול במיומנות, לבצע בירור מינימלי שניתן היה לבצע, לבחור בהליך מתאים ולתאם פעולה בין הגורמים המעורבים.

רשלנות רפואית בניתוח דחוף עשויה להתקיים כאשר נפל כשל מהותי בקבלת ההחלטות, בביצוע ההליך, בהכנה לניתוח או בתקשורת בין אנשי הצוות. בית המשפט בוחן את ההתנהלות לפי המידע והזמן שעמדו לרשות הרופאים בזמן אמת, ולא לפי תוצאות בדיעבד.

ללא פיצוי על פגיעה באוטונומיה

מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח?

ניתן להגיש תביעת פיצויים כאשר מתקיימים 3 תנאים מצטברים: 

  • התרשלות או פגיעה באוטונומיה
  • נזק
  • קשר סיבתי ביניהם

לא כל סיבוך בניתוח מהווה רשלנות רפואית. כדי לבסס תביעת פיצויים יש להראות חריגה מסטנדרט רפואי סביר, וכן קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. במקרים רבים המחלוקת אינה בעצם קיומו של סיבוך, אלא בשאלה האם ניתן היה למנוע אותו, והאם המטופל קיבל החלטה מדעת על בסיס מידע מלא.

רשלנות רפואית בניתוח
ניתוח מתוכנן רשלנות

פיצויים

ניסיון מצטבר בניהול תביעות רשלנות רפואית מאפשר לזהות גם בתיקים מורכבים את נקודות הכשל הרפואיות, ולהביא לפיצוי הולם. כגון בתיק זה שבו טיפלנו שעניינו רשלנות רפואית בניתוח.  ההגנה טענה לסיבוך אבל שילמה לבסוף. גזיר הנייר לקוח מתוך הסכם הפשרה:

הסכם

פסיקה

ציר זמן של פסיקה: הסכמה מדעת

ציר זמן בפסיקה: חובת יידוע והסכמה מדעת

אבני דרך שמסבירות מתי כשל במידע שנמסר לפני פעולה רפואית מקים עילת תביעה, גם כאשר הביצוע הרפואי עצמו תקין.

1966

ע״א 81/66 בר חי נ׳ שטיינר

הכרה מוקדמת בכך שטיפול רפואי דורש הסכמה, כבסיס לתפיסה שההחלטה אינה של הרופא בלבד.

מה זה אומר בפועל
הפסיקה מציבה נקודת מוצא ברורה: פעולה רפואית ללא הסכמה אינה עניין טכני. מכאן מתפתחת חובת ההסבר כתנאי להסכמה אמיתית.
הסכמה כדרישת סף גבול משפטי ברור
1991

ע״א 323/89 קוהרי נ׳ מדינת ישראל משרד הבריאות

חיזוק חובת ההסכמה כחלק ממערכת יחסי רופא מטופל, והדגשה שהחלטה טיפולית חייבת להישען על מידע.

מה זה אומר בפועל
בהליך מתוכנן, רופא אינו יכול להסתפק בגישה פטרונית. עליו למסור מידע שמאפשר בחירה אמיתית.
חובת הסכמה בחירה מושכלת
1993

ע״א 3108/91 רייבי נ׳ וייגל

הדגשה שהסכמה אינה חתימה בלבד, אלא תוצר של מסירת מידע רלוונטי לפני טיפול.

מה זה אומר בפועל
השאלה אינה רק האם נאמר כן, אלא האם מי שאישר את הטיפול הבין סיכונים, תוצאות אפשריות, וחלופות.
מידע מהותי לא רק טופס
1996

חוק זכויות החולה: סעיף 13

עיגון בחוק: איסור טיפול ללא הסכמה מדעת וחובת מסירת מידע סביר בזמן שמאפשר הבנה ובחירה.

מה זה אומר בפועל
החוק מחייב הסבר ברור, בעיתוי נכון, ובאופן שמאפשר קבלת החלטה אמיתית. זהו עוגן מרכזי לתביעות הסכמה מדעת.
חובה סטטוטורית עיתוי והבנה חלופות
1999

ע״א 2781/93 דעקה נ׳ בית החולים כרמל

אבן יסוד: הכרה בזכות לאוטונומיה, והבנה שמידע חסר פוגע בזכות הבחירה ויכול להצדיק פיצוי.

מה זה אומר בפועל
גם כאשר פעולה בוצעה מקצועית, כשל בהסבר יכול להקים עילה נפרדת. בית המשפט בוחן את הפגיעה בזכות לבחור.
אוטונומיה עילה עצמאית
2005

ע״א 4960/04 סידי נ׳ קופת חולים

יישום מעשי של חובת ההסבר, כולל דגש על מהותיות המידע ועל הקשר להחלטה הטיפולית.

מה זה אומר בפועל
כאשר קיימות חלופות או סיכונים מרכזיים, הרופא צריך למסור אותם באופן שמאפשר החלטה מושכלת, ולא להציג את הפעולה כברירת מחדל.
חלופות מהותיות
2007

ע״א 9936/07 בן דוד נ׳ ענטבי

בית המשפט לא מצא רשלנות ולא קבע שההורים היו בוחרים לבצע הפלה, אך פסק 250,000 ₪ בשל כשל ביידוע על אפשרות להפניה לאקו לב עוברי ולייעוץ גנטי בעקבות ממצא מוקד אקוגני.

מה זה אומר בפועל
גם כאשר בית המשפט דוחה טענה של רשלנות בביצוע המעקב, הוא עדיין בוחן את איכות היידוע ואת ההכוונה לבירורים רלוונטיים. כשל בהכוונה עשוי להצדיק פיצוי כשלעצמו.
חובת יידוע הכוונה לבירור פיצוי גם ללא רשלנות
2009

ע״א 980/09 פלונית נ׳ משיח

בית המשפט פסק 300,000 ₪ לאחר שקבע שהרופא הפר את חובתו ליידע את ההורים בדבר ממצאים שעלו בהליכי פוריות.

מה זה אומר בפועל
בהליכי פוריות, מידע על ממצאים ועל משמעותם אינו תוספת שולית. כאשר רופא אינו מציג להורים תמונה מלאה, הוא פוגע ביכולת לקבל החלטות בזמן אמת, ולעיתים זה לבדו מצדיק פיצוי משמעותי.
מידע מהותי פוריות פגיעה באוטונומיה

הערת עריכה: ציר הזמן ממוקד בחובת יידוע והסכמה מדעת, ולכן הוא מדגיש מסירת מידע, הכוונה לבירורים, וחופש הבחירה של המטופל או ההורים.

שאלות ותשובות

טעויות בביצוע הניתוח

מדוע קיימת חובה לסמן את האיבר המיועד לניתוח?

▾
הסימון נועד למנוע ניתוח באיבר או בצד שגוי, ונחשב אמצעי בטיחות בסיסי.

מהי החובה לבצע ספירת ציוד בסיום הניתוח?

▾
יש לוודא שכל כלי הניתוח והחומרים הוצאו מגוף המטופל כדי למנוע השארת גוף זר.

רשלנות בהכנה לניתוח

מהי רשלנות רפואית בהכנה לניתוח?

▾
מדובר בכשלים בסדר, בזיהוי ובבדיקות שנועדו למנוע טעויות קריטיות עוד לפני תחילת הניתוח.

מהו “פסק זמן” לפני ניתוח?

▾
שלב שבו הצוות עוצר ובודק שוב את זהות המטופל, סוג הניתוח והאיבר המיועד.

באיזה ניתוח רצים הכי מהר לנתח?

מדוע ניתוחי שקדים בילדים מבוצעים לעיתים בפזיזות?

▾
בילדים ניתוחי שקדים: בארץ לעיתים ממהרים לנתח ללא הצדקה, ללא בדיקת משטח גרון. שיעור סיבוך נדיר אך קטלני – מוות ב־1:20,000.

מה הבעיות השכיחות בניתוחי סינוסים (FESS) במבוגרים?

▾
במבוגרים ניתוחי סינוס (FESS): משרד הבריאות מצא ש־45% מהניתוחים היו מיותרים. תביעות מתמקדות בהיעדר הדמיה, אינדיקציה לא מוצדקת, או נזקים מתמשכים (קול, נשימה, מראה). בפס״ד 40826-11-20 נפסקו 178,000 ₪, מהם 120,000 ₪ בגין כאב וסבל על 8% נכות.

איזה ניתוחים נחשבים למסוכנים במיוחד?

כיצד מדרגים רמת סיכון של ניתוחים?

▾
רמת סיכון פרוצדורות
סיכון נמוך מאוד ניתוח לייזר בעיניים, אנדוסקופיה (כניסה עם מצלמה), פרוצדורות דנטליות
סיכון נמוך תיקון בקע, פרוצדורות א.א.ג, צנתור לב אבחנתי
סיכון ביניים ניתוח תוך גולגולתי ועמוד השדרה, גינקולוגי ואורולוגי, תוך בטני ללא כריתת מעי
סיכון גבוה ניתוח מעי גס עם כריתת מעי, השתלת כליה, החלפת מפרקים (כתף, ברך וירך)
סיכון גבוה מאוד ניתוח אבי העורקים, ניתוח לב, פרוצדורות תוך חזה עם כריתת ריאה

ניתוחים בעלי סיכון גבוה

האם ניתוח מסוכן פוטר מאחריות לרשלנות?

▾
לא. גם בניתוחים בעלי סיכון גבוה נדרש לפעול במיומנות ובהתאם לסטנדרט רפואי סביר.

מתי ניתן להגיש תביעה בעקבות ניתוח בעל סיכון גבוה?

▾
כאשר הנזק נגרם עקב התרשלות ולא בשל הסיכון הטבעי של ההליך.

עוד בנושא:

דורג 5 מתוך 5