רשלנות רפואית בניתוח קמה כאשר הצוות הרפואי חורג מהסטנדרט המקובל, מבצע הליך מיותר או מחתים את המטופל ללא הסבר מפורט על הסיכונים.
סוגי ההליכים הכירורגיים והשפעתם על סיכויי התיק
איך עורכי דין בוחנים תביעת רשלנות רפואית בניתוח?
בדיקה משפטית של תיק רשלנות רפואית בניתוח מתמקדת בהחלטה אם לנתח ובזמן שלפניו:
ניתוח ללא הצדקה רפואית
▾
לעיתים הכשל אינו נובע מאופן ביצוע הניתוח, אלא מעצם ההחלטה לנתח. רופא שמבצע ניתוח ללא הצדקה רפואית ברורה חורג מסטנדרט הטיפול הסביר. אם הצוות הרפואי יכול היה להימנע מההליך או לבחור בחלופה טיפולית שמרנית ולא עשה זאת, קמה עילה מוצקת לתביעת פיצויים.
כשלים והיעדר הסכמה מדעת בניתוח אלקטיבי (מתוכנן)
▾
בפס״ד שטנדל נ׳ שדה, קבע בית המשפט העליון כי בניתוח מתוכנן חובת ההסבר נמצאת "ברף העליון של חובת הגילוי".
המשמעות: גם כאשר הטיפול בוצע כראוי, אי מסירת מידע מהותי למטופל עשויה לבסס עילת תביעה.
בניתוח מתוכנן, התביעה עשויה להתקבל גם בלי להוכיח רשלנות בטיפול עצמו. די להראות פגיעה באוטונומיה של המטופל. למשל:
- הרופא הסתיר סיכון מהותי מהמטופל.
- לא נמסר מידע רפואי רלוונטי על סיכויי ההצלחה.
- לא הוצגה חלופה טיפולית אפשרית שמרנית.
כך נשללת מהמטופל היכולת לקבל החלטה מושכלת. בפסיקה נקבע כי די בכך כדי לזכות בפיצוי (ע״א 7952/08 חכם נ׳ שירותי בריאות כללית).
טופס הסכמה מדעת בניתוח: מה הוא שווה באמת?
▾
מהות הטופס המשפטי
טופס הסכמה מדעת אינו מסמך פורמלי בלבד, אלא כלי שנועד לשקף החלטה מושכלת ואמיתית של המטופל.
חובת הפירוט של הרופא
במסגרת זו, חובת הרופא היא להסביר בבירור את מהות ההליך, לפרט את הסיכונים המרכזיים ולהציג חלופות טיפוליות אפשריות.
התנאי לתוקף ההסכמה
חתימה טכנית על הטופס אינה מספיקה; לפניה חייבת להתקיים שיחה עניינית, מובנת ובגובה העיניים. ככל שנשמט מידע מהותי, תוקף ההסכמה נפגע והדבר עלול לבסס עילת תביעה.
מתי טופס ההסכמה לא מגן על הרופא?
▾
גבולות ההגנה של החתימה
חתימה על הטופס אינה מעניקה לצוות הרפואי חסינות אוטומטית ואינה מרפאת פגמים שנפלו במסירת המידע.
הסבר חלקי או כללי מדי
משקלו המשפטי של המסמך פוחת משמעותית כאשר ההסבר שניתן היה חלקי, כללי או טכני מדי. חובה זו חלה לעיתים קרובות גם על סיכונים נדירים, כל עוד הם נחשבים למהותיים עבור החלטת המטופל.
חובת הזהירות נמשכת
מעבר לכך, הטופס לעולם אינו מחליף שיקול דעת מקצועי. גם לאחר קבלת ההסכמה, על הרופא להמשיך ולפעול ברמת זהירות ומיומנות סבירה.
רשלנות רפואית בניתוח דחוף: האם מצב חירום פוטר מאחריות?
▾
חובת הגילוי במצב חירום
ניתוח דחוף נועד להציל חיים. בשל כך, החוק מצמצם את חובת ההסבר של הרופא, אך מצב החירום אינו פוטר את הצוות מאחריות רפואית.
חובת המיומנות והתיאום
הצוות הרפואי מחויב לפעול במקצועיות מלאה. על הרופאים לבצע את הבירור האפשרי במסגרת הזמן הנתון, לבחור בטיפול המתאים ולתאם עמדות ביניהם.
מתי תתקיים רשלנות?
עילה מוצקת לתביעה תקום כאשר הצוות הרפואי כשל בקבלת ההחלטה, בביצוע הניתוח, בהכנה אליו או בתקשורת בין אנשי הצוות.
כיצד בוחן זאת בית המשפט?
השופטים בודקים את התנהלות הרופאים ואת הידע שעמד לרשותם בזמן אמת, ולא רק לפי התוצאה הסופית של ההליך.
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית בניתוח? חלוקת האחריות המשפטית
האחריות אינה מוגבלת למנתח בלבד. לעיתים מדובר באחריות משולבת:
- המנתח – על ביצוע הניתוח
- המרדים – על ניהול ההרדמה והמעקב
- צוות חדר ניתוח – על התנהלות תוך כדי הניתוח
- בית החולים – על המערכת, הנהלים והפיקוח
במקרים רבים התביעה מופנית נגד מספר גורמים במקביל.
מתי מדובר בסיבוך שאינו רשלנות?
רשלנות רפואית בניתוח איננה רק השארת גוף זר בניתוח. מצד שני, לא כל תוצאה קשה מצביעה על התרשלות. ישנם ניתוחים שבהם קיים סיכון מובנה, גם כאשר הכל מבוצע כראוי. למשל:
✔ סיבוך מוכר שתועד מראש.
✔ סיכון שהוסבר למטופל.
✔ פעולה כירורגית בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת.
הקו בין סיבוך לרשלנות נקבע לפי ההתנהלות, לא לפי התוצאה.
״הסכמה מדעת לניתוח אינה מסתכמת באקט הטכני של חתימה. הרופא המנתח מחויב לנהל עם המטופל דיאלוג פתוח, ענייני ובגובה העיניים, שבו יוצגו במפורש כל הסיכונים הכרוכים בהליך, סיכויי ההצלחה והחלופות הטיפוליות״.
052-5299555 לייעוץ ישיר
עו״ד אורן בושרי
מתי כדאי לפנות לעורך דין לאחר טעות בניתוח?
מי שנפגע בעקבות טעות בניתוח צריך לבדוק אם מדובר בסיבוך מוכר או בכשל שניתן היה למנוע. עורך דין העוסק ברשלנות רפואית בניתוח בוחן את דוח הניתוח, הרשומות הרפואיות, ההחלטה לבצע את ההליך, אופן ביצועו והמעקב לאחריו. כאשר הטעות גרמה לנזק שלא היה צפוי להתרחש בטיפול סביר, עשויה לקום עילת תביעה.
גובה הפיצויים: כיצד מחושב שווי תביעת רשלנות רפואית בניתוח
כאשר מוכחת רשלנות, ניתן לתבוע פיצוי במספר ראשי נזק:
✔ כאב וסבל
✔ הפסדי שכר לעבר ולעתיד
✔ פגיעה בכושר העבודה
✔ עזרת צד ג
✔ הוצאות רפואיות ונסיעות
✔ התאמות ושיקום
גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק והשלכותיו התפקודיות.
תיק לדוגמה ממשרדנו
באחד התיקים שניהלנו 18887/08-24 [מחוזי, ת״א) הוסיף המנתח סיבוכים בכתב יד על גבי טופס ההסכמה. כנראה אחרי שהסתיים הניתוח. זה כמובן סייע לסלק את התיק בהסכם של 2.25 מילון שקל. זאת, על אף שהתובעת עומדת על רגליה ואינה זקוקה לאמצעי עזר מוטוריים. פגיעתה התמקדה בתפקוד הזיכרון בלבד.
גזיר הנייר הבא לקוח מתוך ההסכם שנחתם בין הצדדים:
לסיכום
עורך דין לאחר טעות בניתוח בודק אם קיימת עילת תביעה, מי הגורם האחראי והאם ניתן לקשור בין הכשל לבין הנזק שנגרם למטופל. המרדים, הצות או הרופא שהחליט על הניתוח בשלב הראשוני. בתי המשפט אינם בוחנים רק את קיומה של הטעות, אלא את השפעתה על מצב המטופל.
שאלות ותשובות אודות ניהול תביעת רשלנות רפואית בניתוח
מה ההבדל בין סיבוך רפואי מוכר לבין התרשלות במעשה הניתוח?
מתי פגיעה כתוצאה מהליך כירורגי שלא הצליח מקימה עילת תביעה?
מתי כדאי לפנות לעורך דין בעקבות טעות בניתוח?
מה עושים במקרה של נזק קשה בעקבות כישלון בהליך כירורגי?
באילו מקרים מתגבשת עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל?
האם חתימה פורמלית על טופסי הסכמה מונעת הגשת תביעת פיצויים?
מה בודק עורך דין לתביעה נגד בית חולים לאחר ניתוח?
אילו ראשי נזק כספיים ניתן לתבוע בעקבות פגיעה במהלך ניתוח?
מהם הכשלים השכיחים ביותר המתרחשים בחדרי הניתוח בישראל?
מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין כשל כירורגי?
התפתחות חובת הגילוי וההסכמה מדעת בפסיקה הישראלית
ציר זמן של פסקי הדין המרכזיים שעיצבו את זכותו של המטופל לקבל מידע מלא ולהחליט בעצמו על גופו וטיפולו
בית המשפט קבע כי הרופא חייב לפעול לפי רמת הזהירות של רופא סביר, ולמסור למטופל מידע מהותי על הטיפול המוצע ועל הסיכונים הכרוכים בו.
יסוד חובת הגילוינקבע כי למטופל זכות יסודית להחליט מה ייעשה בגופו, גם כאשר הצוות הרפואי סבור שקיים טיפול עדיף מבחינה מקצועית.
נקבע כי יש למסור למטופל את המידע הדרוש לו כדי לבחור באופן מושכל, ולא רק את מה שרופאים נוהגים למסור על פי הנוהג המקובל.
היקף חובת הגילוינפסק כי שלילת האפשרות מהמטופל לבחור בטיפול, כשלעצמה, עשויה לזכות בפיצוי עצמאי בגין פגיעה באוטונומיה, גם ללא נזק גופני.
נקבע כי ככל שהטיפול פחות דחוף ויותר מתוכנן, כך מתרחבת חובת הרופא להסביר על הסיכונים ועל החלופות הקיימות.
מבחן הדחיפותנפסק כי גם שיטת טיפול מקובלת שרופאים נוהגים לפעול לפיה יכולה להיחשב בלתי סבירה, ולבסס אחריות ברשלנות.
נקבע כי לעיתים על הרופא לגלות למטופל אף על בדיקות טובות יותר, גם אם אינן מוצעות במסגרת הטיפולית שבה הוא נמצא.
בית המשפט בוחן אילו פרטי מידע היו דרושים למטופל הסביר, ואם היעדרם היה משפיע על החלטתו לגבי הטיפול.
המבחן העדכני