לעיתים קיימת תשתית לתביעת רשלנות רפואית, אך קשה למצוא מומחה רפואי שיסכים לכתוב חוות דעת. הסירוב יכול לנבוע מחוסר בתיעוד, אי־ודאות רפואית, היכרות עם הנתבעים או פער בין החשיבה הרפואית לבין כללי הראיות המשפטיים. במקרים כאלה יש לבחון אם ניתן להתגבר על הקושי בדרך אחרת.
למה קשה לפעמים להשיג חוות דעת מומחה ברשלנות רפואית?
בתביעת רשלנות רפואית המומחה אינו נדרש רק לקבוע מהו הנזק. עליו לבחון את הטיפול שניתן ולהשוות אותו למקובל.
לעיתים דווקא בתחום רפואי מצומצם מספר המומחים קטן, הרופאים מכירים זה את זה או עובדים באותם מוסדות.
האם סירוב של מומחה אחד אומר שאין תביעה?
לא. מומחה יכול לסרב מסיבות שאינן קשורות בהכרח לסיכויי התביעה. ייתכן שהוא אינו עוסק בכתיבת חוות דעת, מכיר את הרופאים המעורבים, אינו רוצה להופיע בבית המשפט או סבור שהשאלה נמצאת מחוץ לתחום ההתמחות המדויק שלו.
לפני שמוותרים על התיק צריך להבין את סיבת הסירוב ולבדוק אם מומחה אחר יכול לבחון את אותה שאלה רפואית.
למה רופא מוכן לייעץ אבל מסרב לכתוב חוות דעת?
ייעוץ רפואי פנימי שונה מחוות דעת שמוגשת לבית המשפט. חתימה על חוות דעת מחייבת את הרופא לעמוד מאחורי מסקנותיו ולעיתים גם להיחקר עליהן בחקירה נגדית.
לכן יש רופאים שמוכנים להביע עמדה מקצועית בשיחה, אך נמנעים מלהפוך אותה למסמך משפטי מחייב.
איך עורך דין צריך לעבוד מול מומחה רפואי?
עורך הדין צריך להעביר למומחה חומר רפואי מסודר ולנסח שאלות ממוקדות. הוא אינו אמור לדרוש מהמומחה להגיע למסקנה מסוימת.
לעיתים ציר זמן מסודר משנה את האופן שבו המומחה מבין את המקרה. הוא יכול לחשוף פניות חוזרות, תסמינים שהתפתחו בהדרגה, בדיקות שלא בוצעו או סתירות בין מסמכים שונים.
האם עורך הדין רשאי להסביר למומחה את הדין?
כן. עורך הדין רשאי להסביר למומחה את המסגרת המשפטית ואת השאלות שעליהן חוות הדעת צריכה להשיב.
עם זאת, המסקנות הרפואיות חייבות להיות של המומחה עצמו. אסור לעורך הדין להכתיב לרופא מסקנה מקצועית שאינה מקובלת עליו.
למה חשוב לבנות ציר זמן רפואי לפני הפנייה למומחה?
ציר זמן מרכז במקום אחד את התלונות, הבדיקות, ההפניות, האבחנות והטיפולים. הוא מאפשר למומחה לראות את התהליך כולו ולא רק ביקור רפואי בודד.
בתביעות של איחור באבחון, למשל, רצף הפניות יכול להיות חשוב יותר מכל ביקור בפני עצמו.
לא תמיד. השאלה המרכזית היא איזו פעולה רפואית עומדת לבחינה ומי מוסמך מקצועית להתייחס אליה.
לדוגמה, במקרה של איחור באבחון גידול מוח ייתכן שנוירוכירורג יידרש להערכת המחלה והנזק, אך שאלת ההפניה לבדיקות בזמן יכולה לעיתים להתאים גם למומחה ברפואת משפחה, ברפואה פנימית או בנוירולוגיה.
האם מומחה מתחום משיק יכול לכתוב את חוות הדעת?
לעיתים כן. אין לבחון רק את שם המחלה אלא את הפעולה שנדרשת לבדיקה. רופא משפחה יכול להתייחס להפניה לבירור, רדיולוג יכול להתייחס לפענוח בדיקה ומנתח יכול להתייחס לביצוע הניתוח.
התאמת המומחה לשאלה הרפואית חשובה יותר מהניסיון למצוא בכל מחיר רופא בעל תת־התמחות צרה מאוד.
האם אפשר להגיש יותר מחוות דעת אחת?
כן. בתיק מורכב ייתכן שמומחה אחד יבחן את עצם ההתרשלות ומומחה אחר יבחן את הקשר הסיבתי, הנכות או היקף הנזק.
לדוגמה, רופא בתחום המיילדות עשוי לבחון את ניהול הלידה, ואילו נוירולוג ילדים יעריך את הנזק הנוירולוגי שנגרם לילד.
האם רופאים רשאים לכתוב חוות דעת נגד רופאים אחרים?
כן. עצם העובדה שרופא עובד בשירות הציבורי או מכיר רופאים אחרים אינה שוללת ממנו אפשרות מקצועית לתת חוות דעת.
עם זאת, בתחומים רפואיים קטנים עלולים להתעורר קשרי עבודה, היכרות אישית או חשש מעימות מקצועי. במקרים כאלה צריך להרחיב את החיפוש ולבדוק גם מומחים ממוסדות אחרים ומתחומים משיקים.
האם עדיין קיים “קשר שתיקה” בין רופאים?
קשה לדבר כיום על קשר שתיקה גורף. רבים מהרופאים כותבים חוות דעת ומופיעים בבתי המשפט באופן שוטף.
הקושי עשוי להתעורר בעיקר בתת־תחומים קטנים שבהם מספר המומחים מצומצם והקשרים המקצועיים בין הרופאים הדוקים יותר.
עו״ד אורן בושרי
מה עושים כאשר מומחה מסרב לכתוב חוות דעת?
לפני שפונים למומחה נוסף צריך להבין מה עומד מאחורי הסירוב. לעיתים המומחה מצא חולשה אמיתית בתיק, אך לעיתים הקושי נובע מחוסר במסמך, מניסוח השאלה או מפער בין השפה הרפואית לבין השפה המשפטית.
איך ישכנע עורך הדין את הרופא לכתוב חוות דעת:
חוסר בתיעוד רפואי מהותי יוצר קושי ראייתי שעשוי לפעול נגד המוסד הרפואי.
מה חשוב להדגיש למומחה
המומחה יכול לקבוע כי היעדר רישום מונע להבין מה נעשה בזמן אמת. במקרים מסוימים הדבר מוביל להיפוך נטל הראיה ופועל לחובת הנתבע.
גם במצב של שתי גישות טיפוליות, הרופא עדיין חייב לגלות למטופל מידע מהותי.
מה חשוב להדגיש למומחה
אפשר לטעון כי המטופל לא קיבל מידע על חלופה טיפולית נוספת. בפסק הדין יוחאי ע״א 6936/09 נקבע כי אי גילוי עשוי להוות התרשלות.
אין חובה להשתמש במונח המשפטי עצמו כדי לבסס אחריות.
מה חשוב להדגיש למומחה
די בכך שהמומחה יקבע כי הייתה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. בית המשפט מסיק מהמסקנה הזו את שאלת הרשלנות.
בחלק מהמקרים אפשר היה למנוע את הפגיעה באמצעי פשוט וזול יחסית.
מה חשוב להדגיש למומחה
מצב שבו קיימת אפשרות בטוחה יותר בעלות נמוכה, אך הצוות נמנע ממנה ללא הצדקה רפואית, עשוי להיחשב חריגה מהסטנדרט הסביר.
יש מקרים שבהם בית החולים עצמו אימץ סטנדרט מחמיר יותר מהמקובל.
מה חשוב להדגיש למומחה
בפסק הדין שטרן נ׳ שיבא ע״א 3056/99 נקבע כי מוסד רפואי שאימץ נוהל מחמיר אינו יכול להתנער ממנו לאחר מכן.
המטופל טוען שהתלונן על תסמין חשוב, אך הדבר אינו מופיע ברשומה הרפואית.
מה חשוב להדגיש למומחה
אפשר לבקש חוות דעת על תנאי. כלומר: אם בית המשפט יקבל את גרסת המטופל, קיימת חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל.
לסיכום: קשה להשיג חוות דעת? צריך לברר קודם למה
קושי להשיג חוות דעת מומחה אינו מוכיח כשלעצמו שאין בסיס לתביעת רשלנות רפואית. לעיתים צריך להשלים מסמכים, לפנות למומחה מתחום אחר או להציג את השאלה הרפואית בצורה מדויקת יותר.
מצד שני, חוות דעת חייבת להישען על מסקנה רפואית אמיתית ועצמאית. תפקיד הבדיקה המשפטית הוא לזהות את השאלה הנכונה, לאתר את המומחה המתאים ולברר אם ניתן לבסס את הטענה בראיות רפואיות.
למידע על סוגי חוות הדעת, בחירת מומחה, עלויות ורשימת רופאים לפי תחומים ניתן לעבור לעמוד חוות דעת רפואית משפטית.