מוות של בן משפחה אהוב הוא אירוע מטלטל. כאשר עולה חשד כי המוות נגרם עקב טיפול רפואי רשלני, בני המשפחה נדרשים לקבל החלטות גורליות בתוך שעות בודדות.
פעולות קריטיות למשפחה בשעות הראשונות (לא להחמיץ)
רגעים אלו דורשים פעולה מהירה. טעות בשלב זה עלולה להוביל לאובדן ראיות בלתי הפיך:
כלים ראייתים להוכחת מוות כתוצאה מרשלנות רפואית
במקרי מוות החשודים כרשלנות רפואית, קיימים כלים ראייתיים מרכזיים שעשויים להכריע את גורל התביעה. שניים מהחשובים שבהם הם חקירת משרד הבריאות ונתיחה שלאחר המוות, אשר כל אחד מהם מספק נדבך אחר להוכחת הקשר הסיבתי וההתנהלות הרפואית.
נתיחה שלאחר המוות בתיקי רשלנות רפואית
להרחבה משפטית ומעשית בנושא, קראו: ניתוח שלאחר המוות ורשלנות רפואית
האם מותר לבית חולים לשכנע משפחה לוותר על נתיחה?
בפועל, בתי חולים מפעילים לחץ כבד על משפחות כדי שיוותרו על נתיחה.
הסיבה ברורה: ממצאי הנתיחה עלולים לחשוף את סיבת המוות המדויקת, ולגלות כשלים חמורים של הצוות הרפואי.
ויתור מהיר על נתיחה מוביל לאובדן ראיות בלתי הפיך שאי אפשר לשחזר בעתיד.
מה נתיחה לאחר המוות יכולה להוכיח?
נתיחה רפואית-משפטית מספקת ממצאים מדעיים מכריעים, ובהם 2 הממצאים הבאים:
-
מתן מינון תרופתי שגוי:
בדיקת תכולת הקיבה או בדיקות דם מאשרות את כמות התרופה שקיבל המנוח ואת מועד הנטילה. ממצא זה מכריע טענות על מינון תרופתי קטלני או שגוי. -
הדבקה בזיהום נרכש:
בדיקות מיקרוביולוגיות מוכיחות קיומו של זיהום קטלני. אנו משתמשים בממצאים אלו כדי להראות שהזיהום נגרם במהלך האשפוז עקב היגיינה לקויה או כשל סטרילי.
חקירת משרד הבריאות כראיה בהליך אזרחי
האם לממצאי הוועדה יש ערך משפטי?
לחקירת משרד הבריאות יש ערך ראייתי משמעותי, גם כאשר הוועדה אינה קובעת רשלנות רפואית באופן ישיר.
במהלך החקירה אנו משיגים מידע קריטי:
- הצוות הרפואי מוסר גרסאות ישירות ומפורטות.
- חברי הוועדה מתעדים חריגות מהנהלים ודרישות לרענון נהלים.
- פרוטוקול הוועדה מאפשר לנו להשוות גרסאות מול העדויות בבית המשפט.
אנו מגלים לעיתים קרובות סתירות מהותיות בין עדות הרופאים בוועדה לבין גרסתם בהליך האזרחי. סתירות אלו מחזקות משמעותית את התביעה.
באילו מקרי מוות חלה חובת דיווח?
נהלי משרד הבריאות מחייבים את המוסד הרפואי לדווח על פטירה ב-3 נסיבות חריגות אלו:
- מוות במהלך טיפול רפואי או ניתוח.
- מוות עקב שימוש במכשור רפואי.
- מוות בלתי צפוי או בלתי מוסבר מבחינה רפואית.
זוהי חובה מנהלית קשיחה. בית החולים חייב לדווח ללא קשר לרצונו או לרצון המשפחה.
האם אי דיווח מעיד על רשלנות?
הפרת חובת הדיווח אינה מוכיחה רשלנות כשלעצמה, אך היא מצביעה על התנהלות פסולה.
הימנעות מדיווח מעוררת תהיות קשות בדבר ניסיון להסתיר מידע או לצמצם פיקוח. אנו מעלים שאלות אלו בהליך האזרחי, ובית המשפט מעניק להן משקל ראייתי.
מוות במהלך טיפול רפואי לעומת מוות כתוצאה ממנו
חשוב להבין: לא כל פטירה בין כותלי בית החולים מקימה עילת תביעה. המשפט מבחין בין 2 מצבים:
- מוות שאירע במהלך טיפול רפואי: פטירה עקב מחלת הבסיס או סיבוך ידוע שאינו נובע מרשלנות.
- מוות שנגרם כתוצאה מהטיפול עצמו: פטירה ישירה שנגרמה בשל כשל, אבחון שגוי, איחור בטיפול או מינון תרופתי לקוי.
עילת תביעה קיימת רק כאשר אנו מוכיחים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התנהלות הצוות הרפואי לבין פטירת המטופל.
מחקרי עתק בעולם מראים כי טעויות רפואיות שניתן למנוע הן גורם מוות מוביל בבתי חולים, ואף עוקפות במספרן את קורבנות תאונות הדרכים. קראו עוד על רשלנות רפואית כמגיפה שקטה.
פיצויים בתביעת מוות מרשלנות רפואית
בית המשפט קובע את גובה הפיצויים בראש ובראשונה לפי מצבו המשפחתי של הנפטר:
- פטירת רווק מובילה לפיצוי שונה מפטירת נשוי עם ילדים
- עיקר הפיצוי נובע מהפסד שכר עתידי או אובדן חיסכון
- צעיר יפוצה יותר ממבוגר בשל שנות עבודה עתידיות רבות יותר
רכיב הכאב והסבל לבדו עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך.
קרא עוד על דרך חישוב הפיצויים בתיקי מוות.
עו״ד אורן בושרי
לסיכום
רשלנות רפואית שגרמה למוות מחייבת פעולה מדויקת ומהירה כבר בשעות הראשונות שלאחר האירוע. החלטות כמו ויתור על נתיחה, אי דרישת תיעוד רפואי מלא או הימנעות מבדיקת חובת הדיווח למשרד הבריאות עלולות לפגוע ביכולת להוכיח את התביעה בהמשך. שילוב נכון בין נתיחה שלאחר המוות, חקירת משרד הבריאות וליווי משפטי מוקדם מאפשר לשמר ראיות, לחשוף כשלים בהתנהלות הרפואית ולהעריך אם מתקיימת עילת תביעה לפיצוי.
לתיאום פגישת ייעוץ אישית ודיסקרטית עם עו"ד אורן בושרי, פנו אלינו בטלפון: 052-5299-555 או השאירו פרטים בטופס יצירת הקשר.