מוות מרשלנות רפואית: מתי המשפחה זכאית לפיצויים?

חשד לרשלנות עשוי להתעורר כאשר התיעוד הרפואי מצביע על כשל מהותי באבחון, בטיפול או במעקב.

• איחור באבחון סרטן או מחלה מסכנת חיים, לרבות התעלמות מתוצאות חריגות.
• אי־זיהוי זיהום, אלח דם או הידרדרות שחייבה טיפול דחוף.
• שחרור מוקדם מחדר המיון או מהאשפוז.
• עיכוב בניתוח דחוף, בהעברה לטיפול נמרץ או במתן טיפול חיוני.
• טעות במתן תרופות או מעקב לקוי לאחר ניתוח או טיפול מורכב.

יש להוכיח שהצוות הרפואי לא פעל כפי שהיה מצופה מצוות רפואי סביר באותן נסיבות.

נוסף על כך, יש להראות קשר סיבתי בין הכשל הרפואי לבין הפטירה.

אחת השאלות המרכזיות היא מה היה צפוי לקרות אילו האבחנה או הטיפול ניתנו בזמן.

כאשר מטופל נפטר בנסיבות שאינן ברורות, יש חשיבות לתיעוד מלא ולבירור נסיבות האירוע.

יש לבדוק אם נדרש לדווח על הפטירה ולתקר את האירוע. במקרים המתאימים יש לבחון גם הצעה לנתיחה שלאחר המוות.

בת״א 15707-03-25, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, משרדנו מייצג את אלמנת המנוח. פרופ׳ בר אילן כתב בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת:

״המחוקק קבע כי בכל מקרה של מוות בנסיבות של ביצוע פעולה רפואית יש לדווח על כך להנהלת בית החולים ולמשרד הבריאות. בנוסף, יש להציע למשפחה נתיחה שלאחר המוות, ובמקרה של סירוב, יש להחתים את המשפחה על טופס ייעודי״.

לפי הנטען בתביעה, האירוע לא דווח ולא תוחקר. עוד נטען כי לא הוצעה לאלמנה נתיחה שלאחר המוות.

ההליך עדיין מתנהל. הטענות וחוות הדעת שהוגשו מטעם התובעת טרם הוכרעו בפסק דין.

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים. עם זאת, הספירה אינה מתחילה בהכרח ביום הפטירה.

המועד עשוי להיות מושפע ממועד הטיפול, ממועד גילוי הנזק ומגילם של התובעים. לכן כדאי לבדוק את ההתיישנות מוקדם.

עיזבון המנוח יכול לתבוע בגין הנזקים שנגרמו למנוח לפני פטירתו. התלויים יכולים לתבוע בגין ההפסדים שנגרמו להם עקב מותו.

זהות התובעים תלויה בזהות היורשים ובשאלה מי היה תלוי במנוח. לעיתים נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה.

חשוב לקבל את התיק הרפואי המלא ולא להסתפק בסיכום האשפוז. יש לאסוף רשומות, בדיקות, הדמיות, הוראות טיפול ורישומי תרופות.

כדאי לשמור גם מסמכי מד״א, תכתובות עם בית החולים ותעודת פטירה. בני המשפחה יכולים לרשום מה ראו ומה נאמר להם.