פיצויים בתביעת רשלנות רפואית נקבעים לפי הנזק שנגרם למטופל, ולא לפי עצם קיומה של טעות רפואית. גובה הפיצוי תלוי בעיקר בנכות שנותרה, בגיל, הפסדי השכר
עם זאת, בשונה מפיצויים בתיקי נזיקין שאינם רשלנות רפואית, ברשלנות רפואית ניתן לתבוע גם בשל אובדן סיכויי החלמה או בשל טיפול שניתן ללא הסכמה מדעת.
מתי ניתן לקבל פיצויים בגין רשלנות רפואית?
לא כל תוצאה רפואית קשה מזכה בפיצוי. גם כאשר הטיפול לא הצליח או שהתפתח סיבוך, יש להראות שהצוות הרפואי היה צריך לפעול אחרת ושפעולה סבירה הייתה מונעת את הנזק או מפחיתה אותו.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית?
כדי לקבל פיצוי יש להוכיח:
- חריגה מהטיפול הרפואי הסביר;
- נזק גופני, נפשי או כלכלי;
- קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק;
- את שיעור הנכות וההפסדים שנגרמו.
את האחריות, הקשר הסיבתי והנכות מוכיחים בדרך כלל באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי.
לא די להוכיח טעות רפואית אם היא לא גרמה לנזק. מנגד, תוצאה רפואית קשה אינה מוכיחה כשלעצמה שהטיפול היה רשלני.
האם כל סיבוך רפואי מזכה בפיצוי?
לא. סיבוך יכול להתרחש גם כאשר הטיפול ניתן כראוי. יש לבדוק אם הסיבוך היה מוכר ובלתי נמנע, או שנגרם בשל פעולה שגויה, אבחון מאוחר, מעקב חסר או אי־מתן טיפול נדרש.
יש לבחון גם אם הסיכון הוסבר למטופל ואם הוצגו בפניו חלופות טיפוליות סבירות.
כיצד מחשבים פיצויים בתביעת רשלנות רפואית?
מטרת הפיצוי היא להעמיד את הנפגע, ככל שניתן באמצעות כסף, במצב שבו היה אלמלא הרשלנות. בית המשפט משווה בין מצבו הצפוי של המטופל ללא הרשלנות לבין מצבו בעקבותיה.
הפיצוי אינו נקבע לפי נוסחה אחת. חלק מראשי הנזק מחושבים לפי נתונים כספיים, כגון שכר והוצאות, ואחרים נקבעים בדרך של הערכה שיפוטית, כגון כאב וסבל.
מה משפיע על גובה הפיצוי?
הגורמים המרכזיים הם:
- חומרת הפגיעה;
- שיעור הנכות הרפואית והתפקודית;
- גיל הנפגע ותוחלת חייו;
- השכר לפני הפגיעה;
- היכולת לעבוד בעתיד;
- הצורך בטיפול ובעזרת הזולת;
- הוצאות רפואיות ושיקומיות;
- תגמולים המתקבלים מגופים אחרים.
האם אחוזי הנכות קובעים את סכום הפיצוי?
אחוזי הנכות הם נתון חשוב, אך אינם קובעים לבדם את סכום הפיצוי. בית המשפט בוחן גם כיצד הנכות משפיעה בפועל על העבודה, התפקוד והצורך בעזרה.
אותה נכות רפואית יכולה להשפיע באופן שונה על אדם שעובד בעבודה פיזית ועל אדם שעבודתו אינה מצריכה מאמץ גופני.
עו״ד אורן בושרי
אילו ראשי נזק נכללים בפיצוי?
הפיצוי מורכב מראשי נזק שונים. חלקם מתייחסים להפסדים שכבר נגרמו וחלקם לצרכים ולהפסדים הצפויים בעתיד.
על אילו נזקים ניתן לקבל פיצוי?
בהתאם לנסיבות, הפיצוי עשוי לכלול:
- הפסדי שכר בעבר ובעתיד;
- הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות;
- עזרת בני משפחה ומטפלים;
- הוצאות רפואיות ושיקומיות;
- תרופות, ציוד ואביזרי עזר;
- התאמת דיור וניידות;
- כאב וסבל;
- קיצור תוחלת חיים;
- אובדן סיכויי החלמה;
- נזק בשל היעדר הסכמה מדעת.
לא כל ראש נזק מתאים לכל תביעה, ואין לפצות פעמיים בגין אותו נזק.
כיצד מחשבים הפסדי שכר?
הפסדי השכר בעבר מחושבים לפי ההכנסה שהנפגע היה צפוי לקבל אלמלא הפגיעה. הפסדי העתיד מחושבים לפי הגיל, השכר, הנכות התפקודית ומשך שנות העבודה שנותרו.
אצל עצמאים נבדקים בין היתר דוחות מס, שומות, מחזורי פעילות והכנסות לפני הפגיעה ואחריה.
אילו הוצאות רפואיות ניתן לתבוע?
ניתן לדרוש הוצאות סבירות הקשורות לנזק, ובהן טיפולים, תרופות, שיקום, נסיעות, ציוד ואביזרי עזר.
יש לבדוק אילו שירותים ניתנים במסגרת הציבורית ואילו הוצאות צפויות להישאר על הנפגע. מומלץ לשמור קבלות, הפניות ותיעוד של כל הוצאה.
איזה פיצוי ניתן כאשר הרשלנות הרפואית גרמה לפטירה?
כאשר רשלנות רפואית גרמה לפטירת המטופל, ניתן להגיש תביעת עיזבון ובמקרים המתאימים גם תביעת תלויים. אלו תביעות נפרדות, אך יש למנוע כפל פיצוי ביניהן.
הפיצוי עשוי לכלול הפסדי השתכרות בשנים האבודות, אובדן תמיכה ושירותים לבני המשפחה, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים והוצאות קבורה ומצבה. הסכום תלוי בגיל המנוח, בהכנסתו, במצבו המשפחתי ובתלות הכלכלית בו.
להסבר על שיטת הידות, השנים האבודות וההבדל בין תביעת העיזבון לתביעת התלויים, ניתן לעיין בעמוד פיצויים במקרה מוות.
כמה פיצויים מקבלים בתביעת רשלנות רפואית?
אין סכום קבוע. פגיעה זמנית או צלקת אינה דומה לנכות קשה המחייבת טיפול ועזרה במשך כל החיים. במקרים קלים הפיצוי עשוי להסתכם בעשרות או במאות אלפי שקלים. במקרים של נכות קשה, אובדן השתכרות משמעותי או תלות קבועה בעזרת הזולת, הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים.
מדוע קיימים פערים גדולים בין סכומי הפיצוי?
עיקר הפער נובע מהיקף הנזק. פגיעה קלה עשויה לגרום להוצאה זמנית בלבד, ואילו נכות קשה יכולה ליצור הפסדי שכר, הוצאות טיפול וצורך בעזרה במשך עשרות שנים.
גם גיל הנפגע, מקצועו, הכנסתו והתגמולים שהוא מקבל משפיעים על הסכום הסופי.
כמה פיצויים מקבלים על רשלנות רפואית בלידה?
הפיצוי תלוי בנזק שנגרם לילד או ליולדת. במקרים של רשלנות רפואית בלידה, כאשר ילד נותר עם נכות קשה, החישוב עשוי לכלול עזרת הזולת, טיפולים, שיקום, התאמת דיור, ניידות והפסדי השתכרות לאורך החיים.
במקרים קשים הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים, אך אין סכום קבוע לכל נזק או לכל שבוע לידה.
כמה פיצויים מקבלים בעקבות איחור באבחון סרטן?
במקרה של איחור באבחון סרטן יש לבדוק כיצד השפיע האיחור על שלב המחלה, הטיפול שנדרש, סיכויי ההחלמה ותוחלת החיים.
אם האיחור הפחית את סיכויי ההחלמה אך לא גרם לבדו לכל הנזק, ניתן לבחון פיצוי יחסי בשל אובדן סיכויי החלמה.
כמה פיצויים מקבלים בעקבות טעות בניתוח?
הסכום תלוי בסוג הפגיעה, בשיעור הנכות, בצורך בניתוחים נוספים ובהשפעת הנזק על העבודה והחיים.
יש להבחין בין סיבוך מוכר של הניתוח לבין נזק שנגרם עקב ביצוע שגוי, פגיעה באיבר סמוך או איחור בזיהוי הסיבוך.
דוגמאות לפיצויים שנפסקו בתביעות רשלנות רפואית
פסקי הדין הבאים ממחישים כיצד סוג הנזק, גילו של הנפגע, שיעור הנכות והצרכים העתידיים משפיעים על סכום הפיצוי. אין להסיק מפסק דין אחד על שוויו של תיק אחר, וכל סכום תלוי בנסיבות המקרה ובניכויים שנקבעו.
| סכום הפיצוי | המקרה ופרטי הפסיקה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 13.5 מיליון ₪ | פגיעה מוחית קשה בלידה פיצוי כולל בעקבות פגיעה מוחית קשה שנגרמה בלידה, המשקף נכות קשה וצרכים למשך כל החיים – עזרת מטפלים, טיפולים, שיקום, התאמת דיור, ניידות והפסדי השתכרות. | ||||||||||
| 2.03 מיליון ₪ | לידה שקטה פיצוי כולל למשפחה בתביעה שבה רשלנות רפואית נקשרה ללידה שקטה, בהתחשב בנסיבות האירוע, עוצמת הפגיעה הנפשית, כאב וסבל. | ||||||||||
| 1.5 מיליון ₪ | פטירת תינוק פיצוי כולל למשפחה במקרה שבו רשלנות רפואית גרמה לפטירת תינוק, בהתחשב בתביעת העיזבון, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים והשנים האבודות. | ||||||||||
| 350,000 ₪ | החתמה ללא הבנה אמיתית בתיק חסוי בבית משפט השלום ברמלה, לאחר שנקבע כי המטופל הוחתם על הסכמה בלי אפשרות ממשית להבין את ההליך, סיכוניו והחלופות. | ||||||||||
| 275,000 ₪ | מידע רפואי שלא נמסר בעניין קוטיק נגד איכילוב, לאחר שמידע מהותי על סיכון רפואי לא נמסר למטופלת ופגע ביכולתה לקבל החלטה מושכלת. | ||||||||||
הצג עוד פסקי דין
|
|||||||||||
הסכומים משקפים את נסיבותיהם של מקרים מסוימים ואינם מבטיחים פיצוי דומה. בכל תביעה יש לבדוק את האחריות, הנכות, הקשר הסיבתי, ראשי הנזק והניכויים הרלוונטיים.
האם תגמולי הביטוח הלאומי מופחתים מהפיצוי?
כאשר הנפגע מקבל תגמולים מהביטוח הלאומי בשל אותו נזק, עשוי להיות צורך לנכות אותם מהפיצוי. מטרת הניכוי היא למנוע קבלת כפל פיצוי. לכן סכום הפיצוי שקובע בית המשפט אינו בהכרח הסכום שיישאר לתובע לאחר הניכויים.
אילו תשלומים עשויים להיות מנוכים מהפיצוי?
ניתן לנכות תגמולים ששולמו או צפויים להשתלם בשל אותו נזק, ובהם קצבאות נכות, ניידות, שירותים מיוחדים או נפגעי עבודה.
הניכוי תלוי בסוג התביעה ובקשר שבין התגמולים לבין הנזק. לעיתים נדרשת חוות דעת אקטוארית להערכת הסכום העתידי.
מהו אובדן סיכויי החלמה?
אובדן סיכויי החלמה עשוי להיפסק כאשר טיפול מאוחר או רשלני הפחית את סיכויי המטופל להחלים, אף שלא ניתן לקבוע שהרשלנות גרמה למלוא הנזק.
דוגמה אפשרית היא איחור באבחון סרטן: ייתכן שהמחלה הייתה קיימת עוד קודם, אך גילויה בזמן היה משפר את סיכויי ההחלמה. במקרה כזה בוחנים את הפער בין הסיכוי שהיה למטופל לפני האיחור לבין הסיכוי שנותר לאחריו.
בית המשפט העליון מכיר באובדן סיכויי החלמה כמקרה מיוחד שבו ניתן לפסוק פיצוי יחסי בהתאם לפגיעה בסיכויים. ניתן לעיין בע״א 3900/14 בנושא אובדן סיכויי החלמה.
באילו מקרים ניתן לטעון לאובדן סיכויי החלמה?
הטענה עשויה להתאים במקרים של:
- איחור באבחון סרטן;
- איחור בטיפול בזיהום קשה;
- אי־הפניה לבדיקה חיונית;
- איחור בניתוח או בטיפול מציל חיים;
- החמרת מצב קיים עקב מעקב חסר.
כיצד מחשבים אובדן סיכויי החלמה?
החישוב מבוסס בדרך כלל על:
- סיכויי ההחלמה לפני ההתרשלות;
- סיכויי ההחלמה לאחריה;
- שיעור הפגיעה בסיכויים;
- שווי הנזק שנגרם למטופל.
את שיעור אובדן הסיכויים יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית. הפיצוי נקבע באופן יחסי לנזק שהוכח.
פיצוי בשל היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה
הסכמה מדעת אינה מסתכמת בחתימה על טופס. לפני טיפול רפואי יש למסור למטופל מידע סביר על מצבו, מהות הטיפול, מטרתו, סיכוניו והחלופות הרלוונטיות.
המידע צריך להימסר בזמן ובאופן המאפשר למטופל להבין אותו, לשאול שאלות ולשקול את האפשרויות. הסבר הניתן ברגע האחרון, לאחר מתן תרופות מטשטשות או כאשר המטופל כבר ממתין בחדר הניתוח, עלול שלא לאפשר החלטה חופשית ומושכלת.
מקרים אפשריים כוללים:
- ניתוח ללא הסבר על סיכון מהותי;
- אי־הצגת חלופה טיפולית סבירה;
- אי־מסירת מידע על בדיקה משמעותית;
- חתימה טכנית על טופס ללא שיחה והסבר;
- ביצוע פעולה שונה מזו שתוכננה;
- מסירת המידע בשלב שבו קשה למטופל לסרב.
לדיון בהתפתחות ראש הנזק ובצורך לקבוע לו גבולות ניתן לעיין במאמרו של אסף יעקב.
האם חתימה על טופס מוכיחה שניתנה הסכמה מדעת?
לא בהכרח. הטופס הוא ראיה לכך שניתנה הסכמה, אך הוא אינו מחליף הסבר על הטיפול, הסיכונים והחלופות.
בית המשפט בוחן גם מתי נמסר המידע, מי מסר אותו, מה הוסבר בעל פה והאם למטופל הייתה אפשרות ממשית לשאול, לשקול ולסרב.
האם חייבים להסביר למטופל על כל סיכון אפשרי?
אין חובה לפרט כל סיכון רחוק וזניח. יש למסור מידע על סיכונים מהותיים ועל חלופות שמטופל סביר היה עשוי להביא בחשבון בהחלטתו.
היקף ההסבר תלוי גם בחומרת הסיכון, בסיכוי להתממשותו, בדחיפות הטיפול ובאפשרויות הטיפול האחרות.
מה צריך להוכיח בתביעה בשל היעדר הסכמה מדעת?
כדי לקבל פיצוי על נזק הגוף יש להראות שמידע מהותי לא נמסר וכי מסירתו הייתה גורמת למטופל להימנע מהטיפול או לבחור בחלופה אחרת.
אם לא ניתן להוכיח שהמטופל היה מסרב, עדיין ניתן לבחון פיצוי בשל פגיעה מהותית באפשרותו לקבל החלטה מושכלת ובשל הנזק הלא־ממוני שנגרם.
מדוע חשוב לבחון את נסיבות קבלת ההחלטה?
יכולת הבחירה של מטופל מושפעת גם מעיתוי מסירת המידע, מהשפה, ממצבו הרפואי והנפשי וממידת תלותו בצוות המטפל.
בעניין דעקה הוחתמה המטופלת על הסכמה לניתוח בכתף כשהייתה על שולחן הניתוחים ולאחר שקיבלה תרופות מטשטשות. נקבע כי חתימה בנסיבות כאלה אינה מוכיחה כשלעצמה החלטה חופשית ומדעת.
גישת האוטונומיה היחסית מדגישה את ההקשר האישי, החברתי והרפואי שבו התקבלה ההחלטה. להרחבה ניתן לעיין במאמרה של ד״ר נילי קרקו־אייל על אוטונומיה יחסית והסכמה מדעת.
האם הסבר שניתן סמוך לניתוח נחשב הסכמה מדעת?
הדבר תלוי בנסיבות. ככל שהטיפול מתוכנן מראש, ראוי למסור את המידע בזמן שמאפשר למטופל לשקול את האפשרויות ולא תחת לחץ מיידי.
הסבר הניתן לאחר טשטוש, בחדר הניתוח או כאשר המטופל חש שאין לו אפשרות ממשית לסרב, עלול שלא להספיק.
מה מלמד פסק הדין שבו נפסקו 180,000 ש״ח בשל מידע חסר?
בת״א 4948-04-19 נדונה תביעת אישה שעברה הפריה חוץ־גופית וילדה ילד עם תסמונת דאון. נקבע שלא הוסברה לה כראוי האפשרות לבצע בדיקת סקר כרומוזומלית לפני החזרת העובר.
בית המשפט לא פסק פיצוי בגין מלוא נזקי הולדת הילד, אך פסק 180,000 ש״ח בשל הפגיעה באוטונומיה. פסק הדין מלמד שמידע כללי בטופס אינו מחליף הסבר ברור המאפשר החלטה מושכלת. עם זאת, פיצוי בגין מלוא הנזק מחייב להוכיח שהמידע החסר היה משנה את החלטת המטופלת.
הערעורים לבית המשפט העליון נמשכו לאחר שמיעת הערות ההרכב, ולכן פסק הדין המחוזי נותר על כנו ללא הכרעה מהותית בערעור.
להרחבה: סיכום פסק הדין באתר ענבל וכן ע״א 7650/22 פלונית נ׳ מדינת ישראל.
אילו מסמכים דרושים להערכת סכום התביעה?
לפני שמעריכים את הפיצוי יש לאסוף את הרשומה הרפואית המלאה, נתוני השכר, אישורי המחלה, הקבלות והמסמכים המתעדים את העזרה וההוצאות שנגרמו בעקבות הפגיעה.
בתביעה הכוללת נכות עתידית יש לבדוק גם את הצורך בטיפולים, בשיקום, בציוד, בהתאמת דיור ובעזרת הזולת לאורך זמן.
אילו מסמכים חשוב לאסוף?
מומלץ לאסוף:
- את הרשומה הרפואית המלאה;
- בדיקות הדמיה ותוצאות מעבדה;
- הפניות ומכתבי שחרור;
- תלושי שכר, שומות ודוחות מס;
- אישורי מחלה והיעדרות;
- קבלות על טיפול, ציוד ונסיעות;
- החלטות של הביטוח הלאומי;
- תיעוד של העזרה שניתנה לנפגע.
האם חייבים חוות דעת רפואית?
ברוב תביעות הרשלנות הרפואית יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום המתאים. המומחה בוחן את האחריות, הקשר הסיבתי ולעיתים גם את שיעור הנכות.
בתיקים מורכבים עשויות להידרש כמה חוות דעת: מומחה אחד לבחינת הרשלנות ומומחים נוספים להערכת הנזק והצרכים העתידיים.
מי משלם עבור חוות הדעת הרפואית?
בדרך כלל התובע נושא בתחילה בעלות חוות הדעת. אם התביעה מתקבלת, בית המשפט עשוי לחייב את הנתבע בהחזר הוצאות סבירות.
לפני הזמנת חוות דעת כדאי לבצע בדיקה ראשונית, כדי לוודא שהנזק והפיצוי האפשרי מצדיקים את העלות.
כיצד מתחילים תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית?
השלב הראשון הוא בדיקת הרשומה הרפואית והנזק. לאחר מכן בוחנים עם מומחה מתאים אם הייתה חריגה מהטיפול הסביר ואם היא גרמה לנזק המצדיק תביעה.
אם נמצא בסיס לתביעה, ניתן להעריך באופן רציני את סכום התביעה.
אם נגרם לכם נזק בעקבות טיפול רפואי, אבחון מאוחר, ניתוח או אי־מסירת מידע מהותי, ניתן לפנות לעו״ד אורן בושרי לבחינה ראשונית של המקרה ושל הפיצוי האפשרי.