כאבי ראש אינם מצדיקים תמיד CT או MRI. אבל כאשר הם חוזרים, מחמירים או מלווים בסימנים נוירולוגיים, הרופא חייב לעצור ולבדוק. כאשר הבירור לא נעשה בזמן, וגידול בראש התגלה באיחור, עולה השאלה המשפטית: האם מדובר ברשלנות רפואית שמזכה בפיצוי?
מתי איחור באבחון גידול בראש נחשב רשלנות רפואית?
איחור באבחון גידול בראש ייחשב רשלנות רפואית כאשר רופא סביר היה צריך לחשוד בממצא מוחי, להפנות לבירור, או להשלים בדיקת הדמיה, אך הדבר לא נעשה.
לא כל כאב ראש מחייב הדמיה. אבל תלונות חוזרות, החמרה, הקאות, פרכוס, הפרעות ראייה, חולשה, שינוי בדיבור או ירידה בשמיעה בצד אחד מחייבים התייחסות אחרת.
כאבי ראש וגידול מוחי: מתי הרופא חייב לשלוח לבירור?
כאב ראש חדש, חריג, מחמיר או מלווה בהקאות, הפרעות ראייה, חולשה, סחרחורת קשה או פרכוס ראשון מחייב בירור אחר. במצב כזה הרופא חייב לבצע אבחנה מבדלת, לתעד את התלונות ולשקול הפניה לנוירולוג או להדמיה.
אילו סימני אזהרה מחזקים תביעת רשלנות רפואית?
+
בתביעות על איחור באבחון גידול מוחי, סימני האזהרה הם לב התיק. ככל שהסימנים היו ברורים יותר, חזרו יותר ותועדו יותר, כך קשה יותר להצדיק הימנעות מבירור.
סימנים שמחזקים תביעה:
- כאבי ראש שהופיעו לראשונה בגיל מבוגר.
- כאב ראש שמחמיר עם הזמן.
- הקאות חוזרות, בעיקר בבוקר.
- פרכוס ראשון ללא הסבר ברור.
- הפרעות ראייה או ירידה בשדה הראייה.
- חולשה בגפה, שינוי בדיבור או חוסר יציבות.
- טנטון או ירידת שמיעה בצד אחד.
- חזרה שוב ושוב לרופא או למיון עם אותה תלונה.
איך מוכיחים שהרופא פספס גידול בראש?
+
כדי להוכיח רשלנות, לא מספיק להראות שהגידול התגלה מאוחר. צריך להראות שבנקודת זמן מוקדמת יותר כבר היו סימנים שחייבו בירור.
הבדיקה המשפטית מתמקדת בארבע שאלות:
- מה המטופל אמר לרופא.
- מה הרופא תיעד.
- האם הרופא ביצע בדיקה נוירולוגית.
- האם היה צריך להפנות ל CT, MRI, נוירולוג, רופא עיניים או מומחה אחר.
כאשר התיעוד חסר, כאשר תלונות חוזרות לא נבדקו, או כאשר הרופא הסתפק שוב ושוב במשככי כאבים, נוצרת תשתית משפטית חזקה יותר.
מי יכול להיות אחראי לאיחור באבחון גידול מוחי?
+
האחריות לאיחור באבחון אינה מוטלת תמיד על רופא אחד. לעיתים מדובר בכשל מצטבר.
- רופא משפחה עשוי לשאת באחריות אם התעלם מתלונות חוזרות או לא הפנה לבירור.
- רופא מיון עשוי לשאת באחריות אם שחרר מטופל למרות סימני אזהרה.
- רדיולוג עשוי לשאת באחריות אם פענח CT או MRI בצורה שגויה.
- רופא עיניים עשוי להיות חלק מהכשל כאשר היו סימנים ללחץ תוך גולגולתי או פגיעה בשדה הראייה.
- נוירולוג או נוירוכירורג עשויים לשאת באחריות כאשר לא השלימו בירור או לא הסבירו אפשרויות טיפול.
איך מוכיחים שהאיחור גרם לנזק?
+
גם אם הייתה רשלנות, צריך להוכיח שהאיחור גרם לנזק. זהו החלק המורכב בתיק.
בדרך כלל בודקים מה היה מצב הגידול במועד שבו היה צריך לאבחן אותו, ומה היה מצבו במועד שבו אובחן בפועל.
לאחר מכן בודקים אם האיחור גרם לאחד מאלה:
- אובדן אפשרות לניתוח פשוט יותר.
- החמרה בפגיעה הנוירולוגית.
- אובדן שמיעה, ראייה או תפקוד.
- צורך בטיפול מורכב יותר.
- קיצור תוחלת חיים.
- אובדן סיכויי החלמה.
עו״ד אורן בושרי
אילו גידולי מוח מופיעים בתביעות על איחור באבחון?
סוג הגידול אינו קובע לבדו אם הייתה רשלנות. השאלה החשובה היא האם היו סימנים שהצדיקו בירור מוקדם יותר, והאם האיחור שינה את מצב המטופל.
| סוג הגידול | הסימן שהרופא החמיץ | הבדיקה שהרופא נדרש לבצע | הנזק האפשרי עקב האיחור | המשמעות המשפטית |
|---|---|---|---|---|
| גליובלסטומה | כאב ראש חדש ומתמשך, החמרה מהירה או פרכוס ראשון שהצוות הרפואי ייחס בטעות לסטרס או למיגרנה. | הפניה דחופה של המטופל להדמיית מוח (CT או MRI). | הרופא באיחורו מוביל לאובדן חלון ההזדמנויות לניתוח מוקדם ומעכב את תחילת הטיפול האונקולוגי. | הרופא בעיכובו שולל מהמטופל סיכויי החלמה משמעותיים ומקצר באופן מוגדר את תוחלת חייו. |
| מנינגיומה | כאבי ראש מתגברים, הפרעות ראייה או סימנים נוירולוגיים מתמשכים. | ביצוע הדמיית מעקב בזמן או עריכת בירור מתקדם בעקבות ממצא מקרי. | הרופא באיחורו מאלץ את המנתחים לבצע ניתוח מורכב ומסוכן יותר, ומגביר את הסיכון לנכות קבועה. | מאחר שמדובר בגידול איטי, טיפול מוקדם משנה את התוצאה הרפואית; הרופא יתקשה להצדיק משפטית את העיכוב. |
| אדנומה של יותרת המוח | צמצום בשדות ראייה, עייפות כרונית קיצונית ושינויים הורמונליים. | הפניה ל-MRI ייעודי להיפופיזה (ולא רק MRI מוח כללי). | הרופא באיחורו גורם לנזק בל
גידול בראש אצל ילדים: מתי האיחור חמור במיוחד?בילדים רף הזהירות גבוה יותר. ילד לא תמיד יודע לתאר כאב ראש, שינוי ראייה או סחרחורת. לכן הרופא חייב להתייחס ברצינות לשינוי התנהגות, הקאות בוקר, צליעה, פרכוס ללא חום, חולשה או ירידה בתפקוד. כאשר ילד חוזר שוב ושוב לרופא, והאבחנה נשארת “וירוס” או “מיגרנה” בלי בירור מתאים, יש לבדוק אם הוחמצה אבחנה של גידול מוחי. 
״בת״א 59853-12-25, קבע המומחה מטעמינו כנגד הלל יפה: ״על אף שהממצא הופיע בבירור בפענוח, הנתבעים לא יידעו את התובעת או את בעלה על קיומו של הגידול ומשמעותו. לא תיעדו את הממצא בסיכום המחלה, לא ברשימת האבחנות, ולא העבירו לידעת קופת החולים״. מקרה כזה ממחיש כיצד כשל בתיעוד, בהעברת מידע ובהמשך בירור עלול להפוך ממצא רפואי ברור לאיחור אבחנתי בעל משמעות משפטית״.
עו״ד אורן בושרי טענות ההגנה של המערכת הרפואיתבתביעות כאלה הנתבעים יטענו בדרך כלל שלא כל כאב ראש מצדיק MRI. זו טענה נכונה באופן כללי, אבל היא אינה מספיקה. השאלה בבית המשפט תהיה קונקרטית: מה היו התסמינים, כמה פעמים המטופל פנה, האם התסמינים החמירו, האם הייתה בדיקה נוירולוגית, והאם הרופא תיעד אבחנה מבדלת. כאשר היו סימני אזהרה, הנתבעים לא יוכלו להסתפק באמירה כללית שלפיה “כאבי ראש הם דבר שכיח”. 
מה הפיצוי שמקבלים על איחור באבחון גידול מוחי?גובה הפיצוי נקבע לפי השאלה האם האיחור שינה את מהלך המחלה.
במקרים מתאימים, הפיצוי עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך. מה עושים אם חושדים באיחור באבחון גידול בראש?אם גידול בראש התגלה לאחר תקופה של תלונות חוזרות, כדאי לבנות ציר זמן רפואי ברור. בודקים מתי הופיעו הסימנים הראשונים, מה רשמו הרופאים בביקור או במיון, האם ביצעו בדיקה נוירולוגית, ומתי הפנו לבדיקת CT או MRI. כך ניתן להבין אם עיכבו את האבחון, ואם האיחור גרם לנזק או לפגיעה בסיכויי ההחלמה. סיכוםכאבי ראש אינם תלונה שגרתית כאשר הם מחמירים או מלווים בתסמינים נוירולוגיים. במצבים כאלה הרופא חייב לתעד, לבדוק, להפנות לבדיקות מתאימות ולפעול לפי הנחיות קליניות. כאשר הרופא מתעלם מסימני אזהרה, נמנע מבירור או מסתפק בטיפול סימפטומטי בלבד, הוא עלול ליצור בסיס לאחריות משפטית. איחור באבחון גידול מוחי אינו רק כשל רפואי. במקרים רבים הוא גם כשל משפטי שמצדיק תביעת פיצויים. אורן בושרי, עו"ד. עו״ד בושרי מייצג נפגעי רשלנות רפואית יותר מ-25 שנים. במסגרת עבודתו ייצג נפגעים במקרים של איחור באבחון גידולי מוח, ובהם גליובלסטומה, מנינגיומה ואדנומה של יותרת המוח. שאלות נפוצות על איחור באבחון גידול מוחיהשאלות הבאות עוסקות באיחור באבחון גידול בראש, חובת בירור רפואי, אחריות הרופאים והאפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית. תסמינים ובירור רפואי
|