שיעול שלא עובר, דלקת ריאות שחוזרת שוב ושוב, צילום חזה שהוגדר "תקין". במקרים רבים של אבחון מאוחר של סרטן ריאות, הסימנים היו שם חודשים לפני האבחנה, אבל אף אחד לא הפנה לבדיקת CT, לרופא ריאות או לביופסיה. כשהמחלה מתגלה רק בשלב מתקדם, אפשרויות הטיפול מצטמצמות, ולעיתים גם הסיכוי להחלים.
לא כל איחור באבחון הוא רשלנות רפואית. כדי שתקום זכות לפיצוי, בית המשפט בודק 2 שאלות:
1. האם האיחור חרג מהטיפול הרפואי הסביר?
2. האם אבחון מוקדם יותר היה עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה או להאריך את תוחלת החיים?
מתי איחור באבחון סרטן הריאות בא בגדר רשלנות רפואית?
בית המשפט לא שואל אם הסרטן היה ניתן לגילוי מוקדם יותר, אלא אם רופא סביר, עם אותו מידע, היה מגלה אותו. ברוב התביעות שאנו מנהלים, הכשל נופל באחת מ-4 נקודות:
התעלמות מתסמינים ומגורמי סיכון
שיעול שנמשך שבועות, קוצר נשימה, כאבים בחזה, דם בליחה או ירידה לא מוסברת במשקל מחייבים בירור. הרופא צריך לבחון כמה זמן נמשכים התסמינים, האם הם מחמירים ומה גורמי הסיכון של המטופל. עישון פעיל או בעבר, וחשיפה תעסוקתית לאזבסט, מעלים את רמת החשד. ייחוס אוטומטי של שיעול ממושך ל"שיעול של מעשנים", בלי צילום או הפניה, הוא אחד הכשלים הנפוצים ביותר שאנו פוגשים.
טיפול חוזר במקום בירור
אנטיביוטיקה, משאפים או סטרואידים עשויים להיות סבירים בביקור הראשון. אבל כשהתסמינים חוזרים, או כשדלקת ריאות מופיעה שוב באותו אזור בריאה, הרופא צריך לעצור ולבחון מחדש את האבחנה. צילום חזה רגיל עלול להחמיץ גידול קטן שמוסתר על ידי מבנים אנטומיים, ולכן צילום תקין אינו סוף הבירור. כשהחשד נמשך, יש לשקול הפניה לבדיקת CT או לרופא ריאות.
ממצא בהדמיה שהוחמץ או לא נבדק
לעיתים הקשרית או ההצללה כבר הופיעו בצילום או ב-CT, ואיש לא טיפל בהן. כאן נבדקות 2 אפשרויות שונות. הראשונה, פענוח רשלני, כלומר הרדיולוג לא זיהה ממצא שהיה גלוי. השנייה, היעדר מעקב, כלומר הממצא דווח ואף הומלץ על CT חוזר, אבל ההמלצה לא הגיעה למטופל או לא בוצעה. לא כל קשרית מחייבת ביופסיה מיידית. ההחלטה תלויה בגודל הממצא, במראהו ובשינוי לאורך זמן. אבל כשיש חשד לממאירות, יש להפנות ל-PET-CT, לביופסיה או למומחה ללא דיחוי.
מי אחראי, רופא המשפחה, הרדיולוג או רופא הריאות?
באבחון מאוחר של סרטן ריאות האחריות מתחלקת לעיתים קרובות בין כמה גורמים. אנו בודקים אילו תלונות וממצאים היו בפני כל רופא בזמן אמת, ומי היה אמור לסגור את המעגל. רופא שקיבל תוצאת בדיקה עם המלצה להמשך בירור אחראי לוודא שהיא מבוצעת, גם אם לא הוא שהזמין אותה.
כמה משנה איחור באבחון סרטן ריאות? הנתונים הרפואיים
השלב שבו מתגלה סרטן הריאות הוא הגורם המשמעותי ביותר בסיכויי ההישרדות. לפי נתוני האגודה האמריקאית לסרטן, שמבוססים על מאגר SEER של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, הפער בין גילוי מוקדם לגילוי מאוחר הוא דרמטי.
סרטן ריאות מסוג NSCLC, כ-85% מהמקרים
פירוט הנתונים
כשהגידול מתגלה כשהוא עדיין מוגבל לריאה, שיעור ההישרדות היחסית ל-5 שנים עומד על 67%. כשהמחלה כבר התפשטה לבלוטות לימפה או לרקמות סמוכות, השיעור יורד ל-40%. כשהיא מתגלה לאחר שהתפשטה לאיברים מרוחקים, כמו המוח, העצמות או הכבד, השיעור צונח ל-12%.
סרטן ריאות מסוג SCLC, תאים קטנים
פירוט הנתונים
זהו סוג אגרסיבי יותר, שמתפשט מהר. במחלה ממוקמת שיעור ההישרדות היחסית ל-5 שנים הוא 34%, בהתפשטות אזורית 20%, ובמחלה גרורתית 4% בלבד.
מה המספרים האלה אומרים, ומה הם לא אומרים
אלה נתוני אוכלוסייה, ולא תחזית למטופל מסוים. הם משקפים חולים שאובחנו לפני שנים, ומאז הטיפולים השתפרו, בעיקר בתרופות ביולוגיות ובאימונותרפיה. גם גיל, מצב בריאותי כללי ושינויים גנטיים בגידול משפיעים על התוצאה. לכן אין להסיק מהם לבד מה היה קורה במקרה מסוים.
כך משמשים הנתונים בתביעה
בתביעה בשל אבחון מאוחר, המומחה הרפואי משחזר באיזה שלב הייתה המחלה מתגלה אלמלא האיחור, ומשווה אותו לשלב שבו התגלתה בפועל. הפער בין 2 נקודות הזמן הוא הבסיס לחישוב הסיכוי שאבד. מעבר ממחלה ממוקמת למחלה גרורתית, למשל, יכול להפחית את סיכויי ההישרדות בעשרות אחוזים, וזה הנזק שבגינו נתבע הפיצוי.
מקור הנתונים: American Cancer Society, Lung Cancer Survival Rates
כמה פיצוי אפשר לקבל על אבחון מאוחר של סרטן ריאות?
אין סכום קבוע. הפיצוי נבנה מכמה רכיבים, וכל אחד מהם מחושב לפי נתוני המטופל ומשפחתו. ככל שהמטופל צעיר יותר, השתכר יותר והותיר אחריו יותר תלויים, כך עולה הסכום.
ממה מורכב הפיצוי?
כשהמטופל בחיים, הפיצוי כולל בדרך כלל הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד. כשהמטופל נפטר, העיזבון והתלויים זכאים גם לפיצוי על אובדן ההכנסה בשנים שבהן היה צפוי לעבוד, על אובדן התמיכה במשפחה ועל הוצאות הקבורה.
דוגמה לחישוב
ניקח גבר בן 45 שהשתכר 20,000 ₪ נטו בחודש ונפטר בעקבות אבחון מאוחר. הוא הותיר אחריו אלמנה שמשתכרת 13,000 ₪ נטו, ו-3 ילדים בני 15, 16 ו-17. במקרה כזה, הפיצוי המלא עשוי להגיע לכ-4.4 מיליון ₪.
למה הסכום בפועל עשוי להיות שונה
הסכום של 4.4 מיליון ₪ מניח שבית המשפט קבע שאבחון בזמן היה מונע את הפטירה. כשנקבע שהאיחור רק הקטין את סיכויי ההחלמה, הפיצוי עשוי להיגזר בהתאם לשיעור הסיכוי שאבד. לכן חוות הדעת הרפואית, שמשחזרת באיזה שלב הייתה המחלה מתגלה בזמן, משפיעה ישירות על גובה הפיצוי.
4 טענות הגנה נפוצות של קופות החולים, ומה עונים להן
בתביעות על אבחון מאוחר של סרטן ריאות, קופות החולים חוזרות כמעט תמיד על אותן טענות. כך הן נראות, וכך משיבים להן בבית המשפט.
טענת ההגנההתסמינים היו כלליים ולא עוררו חשד לסרטן
תסמין בודד וחולף אכן אינו מחייב תמיד בירור. אבל תסמין נשימתי שנמשך שבועות, חוזר או מחמיר מחייב את הרופא לשלול מחלה חמורה, במיוחד אצל מעשן או מטופל עם גורמי סיכון אחרים. רופא סביר אינו רשאי להסתפק באבחנה שגרתית כשהתמונה אינה משתפרת. באחד התיקים שניהלנו, שיעול של מעשן כבד תועד ברשומה במשך יותר משנה בלי שבוצע אפילו צילום חזה.
טענת ההגנהצילום החזה היה תקין או הראה רק דלקת ריאות
צילום חזה רגיל עלול להחמיץ גידול קטן שמוסתר על ידי מבנים אנטומיים, ולכן צילום תקין אינו סוף הבירור כשהתלונות נמשכות. כשמאבחנים דלקת ריאות, יש לבצע צילום מעקב לאחר הטיפול. אם הממצא לא נעלם, או שהדלקת חוזרת באותו אזור, נדרשת בדיקת CT ובירור מעמיק.
טענת ההגנההגידול היה אגרסיבי, והאיחור לא שינה את התוצאה
זו בדרך כלל זירת המחלוקת המרכזית בתיק. המומחים משחזרים באיזה שלב הייתה המחלה מתגלה אלמלא האיחור, ובודקים אם בתקופה זו עברה ממחלה ממוקמת למחלה גרורתית, ואם אבד הסיכוי לניתוח. גם כשמומחה קובע שאין קשר סיבתי, אין זה בהכרח סוף הדרך. ניתן לתקוף את חוות הדעת, לבקש מינוי מומחה נוסף, וכשהאיחור הקטין את הסיכוי להחלים, לתבוע פיצוי חלקי.
טענת ההגנההמטופל עצמו לא השלים את הבירור
האחריות להסביר למטופל את משמעות הממצא ולוודא שהבירור מושלם מוטלת קודם כל על הרופאים ועל קופת החולים. מטופל שלא הוסבר לו שהקיצור Ca פירושו סרטן, או שרופא המשפחה סירב להפנות אותו לבדיקה, אינו יכול לשאת באחריות לאיחור. במקרים שבהם מטופל התעלם ביודעין מהוראות ברורות, בית המשפט עשוי להפחית מהפיצוי בשל אשם תורם, אבל אין בכך כדי לפטור את הרופאים מחובתם.
תביעות סרטן ריאות שניהל משרדנו
הכשלים שתיארנו למעלה אינם תיאוריה. כך הם נראים בתיקים אמיתיים שניהלנו נגד קופת חולים כללית. פרטי המטופלים הושמטו כדי לשמור על פרטיותם.
שיעול של שנתיים, אצבעות מתאלות ואף לא בדיקת CT אחת
גבר בשנות ה-60 לחייו, מעשן כבד במשך עשרות שנים, פנה לרופא המשפחה בפברואר 2019 בשל שיעול. הרופא רשם "שיעול, חום גוף תקין", ולא נעשה בירור נוסף. במשך יותר משנה השיעול נמשך, ואיש לא הפנה לצילום חזה. ביוני 2020 הבחינו בני המשפחה בהתאלות של קצות האצבעות, סימן מוכר של סרטן ריאה, ואף כתבו על כך מכתב לרופא, שלא זכה להתייחסות. גם כשמיפוי עצמות הראה ממצא שמתאים למצב זה, הוא הופנה לאורתופד ולאנדוקרינולוג. רק בדצמבר 2020 בוצע CT, שהראה אבצס בריאה. המטופל עבר ניתוח, לא התאושש ממנו, ונפטר בפברואר 2021. האבחנה הסופית של סרטן ריאה התקבלה רק לאחר פטירתו.
בתביעה טענו כי לפי ההמלצות המקובלות, מעשן כבד בגילו היה צריך לעבור CT סקר מדי שנה, וכי שיעול שנמשך מעבר ל-8 שבועות מחייב צילום חזה ובירור. המומחה שמינה בית המשפט קבע שאין קשר סיבתי בין המחדלים לפטירה. המשרד לא קיבל את המסקנה, ביקש מינוי מומחה נוסף והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. התיק הסתיים בפשרה, שתנאיה חסויים.
פשרה לאחר חוות דעת שלילית של מומחה בית המשפט
ממצא חשוד ב-CT שנשכח במשך 4 שנים
בשנת 2008 נענה גבר בן 77, מעשן לשעבר, למודעה בעיתון שבה הזמינה קופת החולים מעשנים לבדיקת CT בתשלום. הבדיקה הראתה נגע בלתי סדיר בקוטר 9 מ"מ, שהוגדר חשוד לתהליך תופס מקום. CT חוזר כעבור חצי שנה הראה שהממצאים גדלו, ורופאה במרפאת כירורגיית החזה המליצה על PET-CT בתוך חודשיים בחשד לסרטן. רופא המשפחה סירב להפנות אותו, בטענה שלא בריא לעשות כל כך הרבה בדיקות CT. איש לא הסביר למטופל שהקיצור Ca פירושו סרטן. במשך 4 השנים הבאות ביקר אצל רופא המשפחה פעמים רבות, והממצא לא הוזכר. ב-2013 התגלה גידול בריאה עם גרורות בכבד ובעמוד השדרה. בעקבות הטיפול ירד משקלו ל-48 ק"ג והוא רותק לכיסא גלגלים במשך 4 חודשים.
לפי חוות הדעת שהגשנו, ב-2008 הגידול היה ניתן לטיפול בניתוח או בצריבה, עם סיכויי ריפוי של יותר מ-75%, והאיחור קיצר את תוחלת חייו ב-6.3 שנים. מכיוון שמצבו הבריאותי היה קשה, ביקשנו מבית המשפט לגבות את עדותו מראש, כדי שקולו יישמע גם אם לא יזכה להגיע לדיון ההוכחות. התיק הסתיים בפשרה בסך 550,000 ₪.
פשרה בסך 550,000 ₪
מה משותף ל-2 התיקים
בשניהם לא היה חסר מידע. התסמינים, גורמי הסיכון ואפילו הממצא בהדמיה היו מתועדים ברשומה הרפואית. הכשל היה שאיש לא חיבר בין הנתונים ולא דאג שהבירור יושלם. זה בדיוק סוג המקרים שבו תביעה על אבחון מאוחר של סרטן ריאות היא בעלת סיכוי ממשי.
מתי כדאי לבדוק את המקרה?
אבחון מאוחר של סרטן ריאות עשוי לצמצם את אפשרויות הטיפול ולפגוע בסיכויי ההחלמה. כאשר היו תסמינים, ממצאים או בדיקות שלא זכו לבירור מתאים, כדאי לפנות לעורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית ולבדוק את התיעוד בעזרת מומחה רפואי. אל תישארו עם הספק. בדקו עוד היום אם מגיע לכם פיצוי.
אבחון של סרטן או מחלה קשה אחרת עשוי להקים גם זכאות לתגמולים מכוח ביטוח מחלות קשות, בהתאם לתנאי הפוליסה.
שאלות נפוצות על איחור באבחון סרטן ריאות
האם כל איחור באבחון סרטן ריאות הוא רשלנות רפואית?
לא. איחור באבחון הוא רשלנות רק אם הרופא חרג מהטיפול הסביר לפי המידע שהיה בפניו באותו זמן. אם הגידול התפתח במהירות חריגה בין בדיקות, או שהתלונות היו כלליות ולא עוררו חשד אצל מטופל ללא גורמי סיכון, ייתכן שאין עילת תביעה. בית המשפט בוחן את ההחלטות בזמן אמת ולא בדיעבד.
מה צריך להוכיח בתביעה על אבחון מאוחר של סרטן ריאות?
צריך להוכיח 2 דברים. הראשון, שהרופא או המוסד הרפואי חרגו מהטיפול הסביר, למשל התעלמו מתסמינים, לא הפנו ל-CT או לא עקבו אחרי ממצא חשוד. השני, שהאיחור גרם נזק, כלומר שאבחון בזמן היה משפר את סיכויי ההחלמה. את שניהם מוכיחים באמצעות חוות דעת של רופא מומחה.
האם אפשר לתבוע גם אם המטופל עישן?
כן. התביעה אינה עוסקת בשאלה מה גרם לסרטן, אלא בשאלה מדוע לא אובחן בזמן. עישון, בהווה או בעבר, הוא גורם סיכון מוכר, ולכן הוא מחייב את הרופא לרמת ערנות גבוהה יותר. ייחוס שיעול ממושך ל״שיעול של מעשנים״ בלי בירור הוא דווקא אחד הכשלים הנפוצים בתיקים האלה.
מה אם האיחור רק הקטין את סיכויי ההחלמה ולא שלל אותם?
גם אז ייתכן פיצוי. מומחה רפואי משחזר באיזה שלב הייתה המחלה מתגלה אלמלא האיחור, ומשווה לשלב שבו התגלתה בפועל. כשהאיחור הקטין את הסיכוי להחלים אך לא שלל אותו לגמרי, בתי המשפט מכירים במקרים מסוימים בפיצוי חלקי, בהתאם לשיעור הסיכוי שאבד. אם מועד האבחון לא היה משנה את התוצאה, לא תקום זכות לפיצוי.
עד מתי אפשר להגיש תביעה בשל אבחון מאוחר?
תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים. כשהנזק לא היה ידוע מיד, המניין מתחיל בדרך כלל מהמועד שבו התגלה, בכפוף למגבלות שבחוק. אצל קטינים התקופה מתחילה בגיל 18. מכיוון שאיסוף התיעוד הרפואי וקבלת חוות דעת מומחה דורשים זמן, כדאי לבדוק את המקרה מוקדם ככל האפשר.
האם בני המשפחה יכולים לתבוע אם המטופל נפטר?
כן. כשהמטופל נפטר, ניתן להגיש תביעה בשם העיזבון, וגם בני המשפחה שהיו תלויים בו, כמו בן או בת הזוג והילדים, יכולים לתבוע את אובדן התמיכה. הפיצוי נקבע בין היתר לפי גיל המנוח, הכנסתו ומספר התלויים.
אילו מסמכים צריך כדי לבדוק אם יש עילת תביעה?
את התיעוד הרפואי המלא מקופת החולים ומבתי החולים, כולל סיכומי ביקור, הפניות, תוצאות בדיקות, פענוחי צילומים ו-CT, ותוצאות ביופסיה. כדאי לבקש גם את דיסקי ההדמיה עצמם. לפי חוק זכויות החולה, כל מטופל זכאי לקבל העתק מהרשומה הרפואית שלו. במשרד עו״ד אורן בושרי אנו בודקים את החומר יחד עם רופא מומחה.