איחור באבחון סרטן הערמונית עלול להתרחש כאשר מתעלמים מעלייה מתמשכת בערכי PSA, חלבון בדם שהוא סמן ספציפי לסרטן הערמונית. או כשלא מפנים לאורולוג או מפסיקים את הבירור לאחר בדיקה מרגיעה. עם זאת, לא כל אבחון מאוחר מעיד על רשלנות רפואית. כמו בכל סרטן, יש לבדוק אם ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר ואם האיחור גרם להתקדמות המחלה, לצורך בטיפול קשה יותר או לפגיעה בסיכויי ההחלמה.
מתוצאת PSA חריגה להחלטה קלינית
3 כיווני פעולה אפשריים
- PSA חוזרת
- בדיקה אורולוגית
- הערכת סיכון
MRI של הערמונית
הדמיה שממקדת את אזור העניין לפני כל פעולה פולשנית.
הפעולה הפולשנית מגיעה אחרונה, ורק לאחר שכל הנתונים הקודמים מצדיקים אותה.
מתי החמצה או איחור באבחון סרטן הערמונית באים בגדר רשלנות?
רשלנות רפואית בסרטן הערמונית נבחנת לפי השאלה אם ניתן היה לאבחן מוקדם יותר ולמנוע החמרה ואם הטיפול היה סביר. כל צד מציג את טענותיו בסוגיה הזו:
ערכי PSA חריגים: נורת אזהרה או ממצא גבולי?
ערכי PSA חריגים: נורת אזהרה או ממצא גבולי?
התעלמות מערכי PSA גבוהים
ערך PSA חריג או מגמת עלייה עשויים לחייב מעקב פעיל, בדיקה חוזרת והפניה לאורולוג.
התעלמות מרצף תוצאות חריגות עלולה לגרום לאיחור באבחון סרטן הערמונית.
- אי־ביצוע בדיקה חוזרת
- התעלמות ממגמת עלייה
- עיכוב בהפניה לאורולוג
הערך היה גבולי או זמני
ההגנה עשויה לטעון כי ערך בודד או גבולי לא הצדיק ביופסיה פולשנית.
לכן, לשיטתה, ההחלטה להמשיך במעקב ולא לבצע ביופסיה מיד הייתה סבירה.
האם בוצעה בדיקה חוזרת, האם הרופא בחן את מגמת ערכי ה־PSA והאם הוא הפנה את המטופל לאורולוג בזמן.
דלקת בערמונית: הסבר רפואי או הצדקה בדיעבד?
דלקת בערמונית: הסבר רפואי או הצדקה בדיעבד?
ייחוס ערכי PSA לדלקת ללא המשך בירור
דלקת עשויה להעלות את רמת ה־PSA, אך עצם האפשרות לדלקת אינה מסיימת את הבירור.
כאשר הערך נותר חריג, יש לבחון אם היה צורך בבדיקה חוזרת או בבירור אורולוגי נוסף.
הממצאים התאימו לדלקת
ההגנה עשויה לטעון כי העלייה ב־PSA נבעה מדלקת ולא מסרטן.
לכן, לשיטתה, היה סביר לטפל בדלקת לפני ביצוע בירור פולשני נוסף.
האם נרשמו בזמן אמת תלונות שמתאימות לדלקת, האם ניתן טיפול מתאים והאם בוצעה בדיקת PSA חוזרת לאחר הטיפול.
הביופסיה החמיצה את הגידול: כשל אבחוני או מגבלת הבדיקה?
הביופסיה החמיצה את הגידול: כשל אבחוני או מגבלת הבדיקה?
ביצוע ביופסיה לא ממוקדת
ביופסיה אקראית עלולה שלא לדגום את אזור הגידול. במקרים מתאימים ניתן להיעזר ב־MRI ובביופסיית פיוז'ן ממוקדת.
- דגימה שלא כיסתה את אזור החשד
- אי־שימוש ב־MRI כאשר הייתה התוויה
- אי־הפניה לביופסיה ממוקדת
פעלנו לפי הנתונים והפרקטיקה בזמן אמת
ההגנה תטען שאת החלטת הרופא יש לבחון לפי המידע והפרקטיקה שהיו קיימים במועד הבדיקה.
אין לקבוע שהבדיקה הייתה רשלנית רק מפני שבדיעבד התגלה גידול.
אילו ממצאים היו קיימים באותו מועד, אילו שיטות אבחון היו זמינות והאם התוצאות חייבו MRI, ביופסיה חוזרת או ביופסיה ממוקדת.
האיחור באבחון: האם הוא באמת שינה את התוצאה?
האיחור באבחון: האם הוא באמת שינה את התוצאה?
האיחור גרם לנזק ממשי
התביעה צריכה להראות כי אבחון מוקדם יותר היה משנה את מצבו של המטופל.
למשל, האיחור עשוי לגרום להתקדמות המחלה, מעבר לקבוצת סיכון גבוהה יותר או צורך בטיפול אגרסיבי יותר.
- התקדמות שלב המחלה
- הופעת גרורות
- צורך בטיפול נרחב יותר
אבחון מוקדם לא היה משנה את מצב המטופל
ההגנה עשויה לטעון כי גם אילו הסרטן היה מתגלה מוקדם יותר, שלב המחלה, הטיפול או סיכויי ההחלמה לא היו משתנים.
מומחה צריך להשוות בין מצב המטופל במועד שבו ניתן היה לאבחן את המחלה לבין מצבו במועד האבחון בפועל, ולבחון מה השתנה בתקופת האיחור.
כיצד קובעים את מועד האבחון שהיה צריך להיות?
המומחה אינו מסתפק בקביעה כללית שהיה איחור. הוא מחפש את נקודת הזמן שבה הופיעו נתונים שחייבו שינוי בהתנהלות: בדיקת PSA חריגה, עלייה עקבית, ממצא בבדיקה, MRI חשוד או המשך עלייה לאחר ביופסיה שלילית.
לאחר איתור המועד בוחנים אילו בדיקות היו מתבצעות אלמלא המחדל וכמה זמן סביר היה נדרש להשלמתן. כך ניתן להעריך באיזה שלב, דרגה וקבוצת סיכון היה הסרטן מאובחן אילו הבירור נערך במועד.
פרקטיקה מהמשרד: 5246/06-18 שלום, נתניה
משרדנו טיפל בתביעה שבכותרת בגין איחור באבחון סרטן הערמונית. כבר בשנת 2007 נמדד PSA של 23, אך לא נקבע מעקב מסודר. בשנת 2011 עלה הערך ל־729, והמחלה התגלתה רק לאחר שהגידול פלש לשלפוחית השתן ושלח גרורות לעצמות.
לקופת החולים היו טענות הגנה משמעותיות: אי־היענות להנחיות, עישון ואלכוהול, טיפול בתקופת מאסר, תוחלת חיים קצרה ממילא, והיעדר קשר סיבתי בין האיחור לפרוגנוזה.
למרות אלה, התיק הסתיים בפשרה בסך 300,000 ש״ח. התיק ממחיש כי ההתעלמות מערך PSA חריג, ללא מעקב והשלמת בירור, עלולה להקים עילת תביעה.
אילו מסמכים צריך לבדוק לפני תביעה?
בדיקת התביעה מתחילה באיסוף של מסמכים:
- רצף מלא של בדיקות ה־PSA ולא רק התוצאה האחרונה.
- הפניות לאורולוג, ביקורי רופא משפחה, בדיקות אורולוגיות, תוצאות MRI, דוחות ביופסיה, תשובות פתולוגיות והדמיות שבוצעו לצורך קביעת שלב המחלה.
- תיעוד הנוגע לטיפול: ניתוח, הקרנות, טיפול הורמונלי או כימותרפי
- תיעוד הפגיעה בתפקוד המיני, בשליטה בשתן ובעבודה.
במקרים מתאימים נדרשת חוות דעת של אורולוג או אונקולוג כדי לקבוע הן את ההתרשלות והן את ההבדל בין מצב המטופל באבחון מוקדם לבין מצבו באבחון בפועל
מה הנזק מאיחור באבחון סרטן הערמונית?
הנזק נבחן לפי מצבו של החולה בעקבות האיחור. יש לבדוק האם המחלה התקדמה בזמן שבו ניתן היה לאבחן לפי הנזק הנותר:
- התפתחות מחלה מתקדמת או גרורתית
- צורך בניתוח, הקרנות או טיפול הורמונלי
- ירידה בתפקוד המיני וביכולת הזקפה
- קושי בשליטה על השתן
- במקרים מתקדמים, גם סכנת חיים
פסקי דין בנושא סרטן הערמונית ורשלנות רפואית
ת״א 70523-11-20: מעקב לקוי אחר עלייה מתמשכת ב־PSA
התובע סבל במשך שנים מעלייה בערכי PSA. אף שהערכים המשיכו לעלות, הבירור לא הושלם בזמן. בית המשפט קבע כי הרופא לא הגיב כנדרש לנתונים המצטברים ולא הפנה את המטופל להמשך בירור מתאים.
המחלה אובחנה בשלב מתקדם, ולאחר הטיפול נותרו לתובע פגיעה בתפקוד המיני ובעיות בשליטה על הסוגרים. נפסקו לזכותו כ־1.45 מיליון ₪, לפני שכר טרחה והוצאות.
ת״א 5370-09-23: „אזור אפור” ב־PSA אינו מצדיק התעלמות
„האזור האפור” הוא טווח ערכי PSA שאינו מאפשר לקבוע אם מקור העלייה הוא סרטן הערמונית או מצב שפיר, כגון הגדלה שפירה של הערמונית. אולם חוסר הוודאות אינו פוטר את הרופא מבירור. בית המשפט קבע כי גם תוצאה המצויה באזור האפור מחייבת התייחסות, הסבר למטופל והפניה למעקב, לבדיקה חוזרת או לאורולוג.
במקרה שנדון, רופאת המשפחה לא התייחסה לערך PSA של 4.65. כעבור למעלה משנה עלה הערך ל־11.82, והמחלה אובחנה בשלב גרורתי וחסר מרפא. מאחר שאבחון מוקדם היה מעניק לתובע סיכויי החלמה העולים על 51%, נפסק לו פיצוי מלא. לקריאת הדיווח על פסק הדין ב־ynet .
לסיכום
לא כל איחור באבחון סרטן הערמונית הוא רשלנות רפואית. יש לבדוק אם הרופא עקב אחר מגמת ערכי ה־PSA, יידע את המטופל והפנה אותו לבירור אורולוגי מתאים. לעיתים נדרש להמשיך בבירור גם לאחר ביופסיה שלילית.
לצד ההתרשלות, יש להוכיח גם נזק. המומחה משווה בין מצב המחלה במועד שבו ניתן היה לאבחן אותה לבין מצבה בעת האבחון בפועל. כך נבדק אם האיחור גרם להופעת גרורות, לצורך בטיפול קשה יותר או לפגיעה בסיכויי ההחלמה.
שאלות ותשובות על איחור באבחון סרטן הערמונית
תשובות קצרות לשאלות המרכזיות על בדיקות PSA, ביופסיה, רשלנות רפואית והוכחת הנזק.
האם PSA גבוה מעיד בהכרח על סרטן הערמונית?
לא. PSA עשוי לעלות גם בשל הגדלה שפירה של הערמונית, דלקת, זיהום, אצירת שתן או פעולה רפואית סמוכה. החשש לרשלנות מתעורר כאשר הערך נשאר גבוה או ממשיך לעלות, אך הרופא אינו מפנה למעקב או לבירור אורולוגי.
האם ביופסיה שלילית שוללת סרטן הערמונית?
לא תמיד. ביופסיה עלולה להחמיץ את אזור הגידול. אם ערכי ה־PSA ממשיכים לעלות או שנותר חשד, יש לשקול MRI, מעקב, ביופסיה חוזרת או ביופסיה ממוקדת.
מתי איחור בבירור PSA עשוי להיחשב לרשלנות רפואית?
התעלמות מערכים חריגים, היעדר מעקב אחר מגמת העלייה, אי־מסירת התוצאה למטופל או עיכוב בהפניה לאורולוג עשויים להצביע על רשלנות. ההחלטה נבחנת לפי המידע שהיה בפני הרופא בזמן אמת.
האם עצם האיחור באבחון מספיק להגשת תביעה?
לא. לצד ההתנהלות הרשלנית צריך להוכיח שהאיחור גרם נזק. לדוגמה, התקדמות המחלה, הופעת גרורות, ירידה בסיכויי ההחלמה או צורך בטיפול קשה יותר.
כיצד מוכיחים שהאיחור באבחון גרם לנזק?
מומחה רפואי משווה בין מצב המחלה במועד שבו היה צריך להשלים את הבירור לבין מצבה בעת האבחון בפועל. כך בודקים אם בתקופת האיחור השתנו שלב המחלה, סיכויי ההחלמה או אפשרויות הטיפול.
האם מעבר לטיפול קשה יותר נחשב לנזק?
לעיתים כן. אבחון מאוחר עשוי לחייב ניתוח, הקרנות או טיפול הורמונלי שלא היו נדרשים באבחון מוקדם. יש להוכיח שהטיפול הנוסף ותופעות הלוואי שלו נגרמו בשל האיחור.
מה גובה הפיצוי על איחור באבחון סרטן הערמונית?
אין סכום קבוע. הפיצוי תלוי בהתקדמות המחלה, בטיפולים שנוספו, בפגיעה בתפקוד המיני או בשליטה בשתן, בהפסדי השכר, בהוצאות, בעזרה הנדרשת ובקיצור תוחלת החיים.
אילו מסמכים צריך להעביר לבדיקת התיק?
יש לאסוף את רצף בדיקות ה־PSA, ביקורי רופא המשפחה והאורולוג, הפניות, בדיקות MRI, דוחות ביופסיה ופתולוגיה ומסמכי הטיפול. חשוב להעביר גם תיעוד של הפגיעה בתפקוד ובעבודה.
מתי כדאי לבדוק חשד לרשלנות באבחון סרטן הערמונית?
כדאי לפנות לעורך דין כאשר אירע/ה:
- עלייה מתמשכת ב־PSA והתעלמות ממנה
- איחור בהפניה לאורולוג,
- ביופסיה שלא ביצעו בזמן,
- אבחון של סרטן הערמונית בשלב מתקדם
התיישנות
ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים, אך קביעת מועד תחילת המרוץ עלולה להיות מורכבת. לעיתים המטופל גילה את הסרטן רק שנים לאחר בדיקת ה־PSA שהוחמצה, ולעיתים הוא ידע על המחלה אך עדיין לא ידע שהאבחון יכול היה להתבצע מוקדם יותר.
אין להניח אוטומטית שהספירה מתחילה ביום שבו אובחן הסרטן, אך גם אין להמתין מתוך הנחה שגילוי מאוחר תמיד מאריך את התקופה. יש לבדוק בהקדם את מועדי הבדיקות, האבחון, גילוי הנזק והקשר האפשרי להתנהלות הרפואית.