סרטן השחלות מתגלה פעמים רבות בשלב מתקדם, בין היתר משום שהתסמינים עלולים להיראות כבעיית עיכול, שתן או גיל המעבר. עם זאת, כאשר אישה פונה שוב ושוב בשל נפיחות, כאבי בטן או אגן, שובע מוקדם או שינוי בהרגלי השתן הימנעות מבירור תבוא בגדר רשלנות רפואית. מתי האיחור מצדיק תביעת פיצויים?
מדוע קשה לאבחן סרטן שחלות ומתי הקושי אינו מצדיק את האיחור?
להבדיל מסרטן צוואר הרחם, אין כיום בדיקת סקר שהוכחה כיעילה לגילוי סרטן השחלות אצל נשים ללא תסמינים המצויות בסיכון ממוצע. גם התסמינים הראשונים אינם ייחודיים, והשחלות נמצאות עמוק באגן. אולם היעדר בדיקת סקר אינו פוטר את הרופא מבירור של תלונות חדשות, חוזרות או מתמשכות.
כאשר מצטבר דפוס של נפיחות בטנית, כאבי אגן, שובע מוקדם או תכיפות במתן שתן, יש לשקול גם מקור גינקולוגי ולהחליט אם נדרשות בדיקה, בדיקת CA-125, אולטרסאונד או הפניה נוספת.
למה היקף המחלה בעת האבחון משנה?
ככל שהמחלה מתגלה לפני שהתפשטה, שיעורי ההישרדות גבוהים יותר ומרחב האפשרויות הטיפוליות עשוי להיות רחב יותר.
מחלה מקומית
לעיתים ניתן להסיר את הגידול בניתוח כשהמחלה עדיין מוגבלת לאזור שבו החלה.
מחלה אזורית
המחלה התפשטה לרקמות או לבלוטות סמוכות ועלולה לחייב ניתוח נרחב וכימותרפיה.
מחלה גרורתית
המחלה התפשטה לאיברים מרוחקים, אפשרויות הריפוי מצטמצמות והטיפול נעשה מורכב יותר.
בתביעת רשלנות בודקים אם בירור במועד היה עשוי לגלות מחלה בהיקף מצומצם יותר ולשנות את הטיפול או את סיכויי ההישרדות.
הישרדות יחסית לחמש שנים, בעיגול לאחוזים שלמים. מקור: NCI–SEER, נשים שאובחנו בשנים 2016 עד 2022. הנתונים הם ממוצעים סטטיסטיים ואינם תחזית אישית או הוכחה לקשר סיבתי במקרה מסוים.
מתי קמה עילת תביעה בגין איחור באבחון סרטן השחלות?
תביעה נבחנת לפי המידע שהיה בפני הרופא בזמן אמת, הבירור שבוצע והנזק שנגרם עקב העיכוב. בין המחדלים האפשריים:
מתי איחור באבחון סרטן השחלות עשוי להיחשב לרשלנות?
התעלמות מתסמינים חוזרים
כאשר המטופלת שבה ומתלוננת על נפיחות, כאבי אגן, שובע מוקדם או שינויים במתן שתן, הסתפקות בטיפול סימפטומטי ללא בחינה מחודשת של האבחנה עלולה להיות בלתי מספקת.
אי־השלמת בירור של ממצא חשוד
מסה שחלתית, נוזל בחלל הבטן, עלייה ב־CA-125 או ממצא לא ברור באולטרסאונד עשויים לחייב מעקב, הדמיה נוספת או הפניה לגינקולוג אונקולוג. גם CA-125 תקין אינו שולל לבדו סרטן שחלות. התעלמות מהממצאים או אי־השלמת המעקב עלולות לעכב את האבחון.
התעלמות מגורמי סיכון משפחתיים וגנטיים
היסטוריה משפחתית של סרטן שחלות או שד ומוטציות כגון BRCA עשויות לחייב הערכת סיכון, ייעוץ גנטי או מעקב מתאים. יש לבחון אם הרופא בירר את הסיפור המשפחתי ופעל לפי הידע וההמלצות שהיו מקובלים באותה עת.
איזה בירור עשוי להידרש כשעולה חשד לסרטן השחלות?
הבירור נקבע לפי גיל המטופלת, גורמי הסיכון, משך התסמינים והממצאים בבדיקה. הוא עשוי לכלול:
- תשאול ובדיקה גופנית וגינקולוגית.
- בדיקת CA-125 כאשר קיימת הצדקה קלינית.
- אולטרסאונד אגן, בדרך כלל בגישה וגינלית.
- הדמיה נוספת או הפניה לגינקולוג אונקולוג לפי הממצאים.
CA-125 ואולטרסאונד אינם בדיקות סקר יעילות לכלל האוכלוסייה, אך הם עשויים להיות חלק מבירור אבחנתי כאשר קיימים תסמינים או ממצאים חשודים.
כיצד מוכיחים שהאיחור באבחון גרם נזק?
משווים בין היקף המחלה והטיפול שהיו צפויים במועד שבו היה צריך להשלים את הבירור, לבין המצב בעת האבחון בפועל. יש להוכיח כי האיחור אפשר למחלה להתפשט או הפחית את סיכויי הטיפול וההחלמה.
הנזק עשוי להתבטא בניתוח נרחב יותר, בכריתת שתי השחלות או הרחם, בכימותרפיה מורכבת יותר, באובדן פוריות, בהקדמת גיל המעבר, בהישנות המחלה, בנכות או באובדן סיכויי החלמה. את הקשר בין האיחור לנזק מבססים באמצעות הרשומות הרפואיות וחוות דעת בגינקולוגיה אונקולוגית.
כיצד מוכיחים שהאיחור באבחון גרם נזק?
לא מספיק להראות שהאבחון היה מאוחר. צריך לבדוק מה היה היקף המחלה במועד שבו היה ראוי להשלים את הבירור, ומה השתנה עד לאבחון בפועל.
איחור עשוי לגרום להתפשטות המחלה, לניתוח נרחב יותר, לצורך בכימותרפיה, לאובדן פוריות, להישנות המחלה, לפגיעה תפקודית ולירידה בסיכויי ההישרדות. את הקשר בין העיכוב לנזק מבססים באמצעות הרשומות הרפואיות וחוות דעת של מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית.
עו״ד אורן בושרי
לסיכום: האם התסמינים הצדיקו בירור מוקדם יותר?
ניתן להעביר למשרדנו את תיקי רופא המשפחה והגינקולוג, בדיקות הדם, ההדמיות ותיעוד הטיפול האונקולוגי. נבדוק אם היה כשל באבחון ואם האיחור גרם להתפשטות המחלה, לטיפול קשה יותר או לפגיעה בסיכויי ההחלמה.