כאשר תינוק נולד עם פגיעה מוחית, זיהום קשה, צורך בהנשמה או שיתוק מוחין, עולה לעיתים השאלה האם ניתן היה למנוע את הנזק בזמן אמת.
בתביעות רשלנות רפואית בלידה בודקים אם הצוות זיהה מצוקה עוברית בזמן, האם התקבלה החלטה נכונה על יילוד או ניתוח קיסרי, והאם עיכוב של דקות גרם לנזק בלתי הפיך.
נזקים אופייניים לרשלנות רפואית בלידה ומה ניתן ללמוד מהם?
לא כל סיבוך בלידה מעיד על רשלנות.
אבל יש נזקים שמעלים שאלה ממשית אם הצוות פעל בזמן, פירש נכון את הנתונים, ובחר בטיפול המתאים.
בין היתר בודקים אם היה צריך לזהות מצוקה עוברית, לעבור לניתוח קיסרי, או למנוע פגיעה בליילוד או ביולדת.
״ליילוד״
נזקים ליילוד שעשויים לרמז לרשלנות בלידה
| סוג הנזק | מה הנזק עשוי לרמז | כשל רפואי אפשרי |
|---|---|---|
| שיתוק מוחין | פגיעה היפוקסית סביב הלידה | אי זיהוי מצוקה במוניטור ועיכוב ביילוד |
| תינוק שנדבק בחיידק GBS | הדבקה במהלך הלידה | אי מתן אנטיביוטיקה מניעתית ואי הפניה לקיסרי במועד |
| תינוק שנדבק בהרפס בלידה | הדבקה בנגיף במעבר בתעלת הלידה | אי זיהוי התפרצות פעילה ואי המלצה על קיסרי |
| דיסטוציה של הכתפיים | פגיעה עצבית או שבר | אי זיהוי גורמי סיכון והיעדר היערכות מתאימה |
המשותף למקרים אלה הוא שהנזק אינו אירוע אקראי אלא כזה שלרוב ניתן היה לצפות את הסיכון לו ולפעול בהתאם.
״ליולדת״
נזקים ליולדת שעשויים לרמז לרשלנות בלידה
| סוג הנזק | מה הנזק עשוי לרמז | כשל רפואי אפשרי |
|---|---|---|
| קרע ברחם | עומס יתר בלידה | הערכת משקל שגויה ואי הפניה לקיסרי |
| עקרות לאחר לידה או הפלה | פגיעה ברחם | השארת שליה או טיפול כירורגי לקוי |
| תסחיף מי שפיר | קריסה פתאומית של היולדת במהלך הלידה או בסמוך לה | איחור בזיהוי סימני חירום, ניטור חסר או טיפול החייאתי לא מהיר מספיק |
גם כאן אין די בעצם התוצאה הקשה. השאלה המשפטית היא האם הצוות זיהה בזמן את הסיכון ופעל כדי למנוע אותו.
אי אבחון מצוקה עוברית ואיחור ביילוד |מתי מדובר ברשלנות רפואית
- האטות חוזרות במוניטור
- טכיקרדיה עוברית
- עיכוב בהחלטה על קיסרי
- המתנה ממושכת לחדר ניתוח
- פער זמנים בין המצוקה לבין היילוד
אי אבחון מצוקה עוברית הוא אחד הכשלים השכיחים בתביעות רשלנות רפואית בלידה. כאשר המוניטור מראה האטות, טכיקרדיה או דפוס חריג, על הצוות לזהות זאת בזמן ולקבל החלטה מהירה על יילוד או ניתוח קיסרי.
בלידה, לעיתים גם דקות בודדות משפיעות על התוצאה. עיכוב בזיהוי המצוקה או בביצוע היילוד עלול לגרום לנזק מוחי קבוע ליילוד.
+ כמה דקות איחור בלידה נחשבות רשלנות רפואית?
גם דקות בודדות עשויות להיות קריטיות
בפסק דין ת״א 7729/03/15 קבע בית המשפט כי עיכוב מצטבר של דקות ספורות במהלך לידה עלול לחרוג מהסטנדרט הרפואי הסביר.
לאחר סיום פעולת הצנתור בשעה 12:29 היה צורך לבדוק מיד אם מדובר בתקלה טכנית או במצוקה עוברית. הרופא הוזעק רק בשעה 12:34, וההחלטה על ניתוח קיסרי דחוף התקבלה בשעה 12:38.
נקבע כי ההצטברות של העיכובים החמירה את מצוקת העובר, וכי גם איחור של שלוש עד ארבע דקות בשלב קריטי בלידה עשוי להקים אחריות משפטית.
+ רישומי המוניטור כהוכחה לעיכוב בהחלטה על יילוד
מה מחפשים במוניטור?
רישומי המוניטור עשויים להראות שסימני המצוקה הופיעו לפני ההחלטה על יילוד או ניתוח קיסרי.
- ● האטות ממושכות
- ● טכיקרדיה
- ● ירידה בווריאביליות
- ● שינוי חד בקצב הלב
כאשר הצוות אינו מגיב בזמן לממצאים אלה, עשויה להתעורר טענה לעיכוב בלתי מוצדק בהחלטה על יילוד.
מתי איחור בקיסרי הופך לרשלנות רפואית?
לא כל ניתוח קיסרי דחוף שבוצע באיחור מקים אחריות משפטית. השאלה היא מתי הופיעו סימני המצוקה, מתי התקבלה ההחלטה על הקיסרי, ומה קרה בפועל עד תחילת הניתוח.
בתביעות רבות הכשל אינו בהחלטה עצמה אלא בזמן שאבד עד לביצועה. איחור בהזעקת רופא, עיכוב בהעברה לחדר ניתוח, או חוסר היערכות לצוות זמין עשויים לבסס טענה לרשלנות רפואית כאשר הדקות הללו החמירו את מצב העובר.
+
מה הקשר בין אי אבחון מצוקה עוברית לבין איחור בניתוח קיסרי
ברוב המקרים שני הכשלים קשורים זה בזה. תחילה הצוות אינו מפרש נכון את המוניטור או מתעכב בזיהוי המצוקה, ולאחר מכן ההחלטה על קיסרי מתקבלת מאוחר מדי או מבוצעת באיחור. לכן בית המשפט בוחן את כל רצף הדקות ולא רק את שעת תחילת הניתוח.
כיצד מוכיחים נזק מוחי בעקבות רשלנות בלידה?
נזק מוחי אינו מוכיח את עצמו. גם לידה קשה אינה מוכיחה רשלנות. התביעה נדרשת להראות קשר סיבתי בין אופן ניהול הלידה לבין הנזק שנגרם.
מה היולדת תטען?
+
היולדת תטען כי הופיעו סימנים ברורים למצוקה עוברית או לאספיקציה, וכי על הצוות היה לזהות אותם בזמן אמת ולפעול לפי הסטנדרט הרפואי.
סימני אזהרה לפני הלידה
קצב לב לא תקין, ירידה בקצב הבסיס, סטיות במוניטור ועלייה בחומציות בדם. לטענת היולדת, הצוות לא פירש את הנתונים כראוי.
סימני אזהרה לאחר הלידה
עור כחלחל או חיוור, קצב לב נמוך, טונוס ירוד, בכי חלש, קשיי נשימה ומקוניום בדרכי האוויר. לטענתה הצוות הגיב באיחור או באופן חלקי.
טענה מרכזית
היה צורך בניתוח קיסרי דחוף, אך קבלת ההחלטה או ההיערכות לביצועו התעכבו למרות סימני המצוקה. היכולת לבצע ניתוח בתוך שלושים דקות קיימת ברוב בתי החולים.
הקשר לנזק
היולדת תטען כי העיכוב ביילוד הוא שגרם לנזק, לרבות פגיעה מוחית, אפגר נמוך, חוסר חמצן ופגיעה רב מערכתית.
מה בית החולים יטען?
+
בתי חולים טוענים לעיתים כי לא הייתה מצוקה עוברית, או שהנזק נגרם מגורמים שאינם קשורים ללידה.
- האטות במוניטור אינן בהכרח סימן למצוקה.
- הנזק נובע מפגות, זיהום או מום מולד.
- גם ניתוח מוקדם יותר לא היה משנה את התוצאה.
- PH תקין או צורך קצר בהנשמה אינם תומכים במצוקה קשה.
כיצד יכריע ביהמ״ש?
+
בית המשפט יבדוק אם סימני המצוקה הופיעו בזמן, ואם הצוות הגיב אליהם לפי הסטנדרט הרפואי הסביר.
- רישומי המוניטור.
- ציון אפגר והנשמה.
- ערכי PH מדם טבורי.
- סימנים נוירולוגיים וממצאי MRI.
- עיתוי ההחלטה על יילוד או קיסרי.
PH נמוך עשוי לחזק טענה למצוקה עוברית, אך גם ערך תקין אינו שולל רשלנות. בית המשפט בוחן את כלל התמונה הרפואית ואת רצף הזמנים בלידה.
כאשר חסר ניטור, תיעוד חלקי או דגימה מאוחרת, עשויה לקום טענה של נזק ראייתי נגד בית החולים.
מתי נזק אינו מעיד על רשלנות רפואית בלידה?
לא כל נזק מעיד על רשלנות רפואית בלידה. פגיעות שמקורן ב-:
- מום מולד
- פגות קיצונית
- גנטיקה
עשויות להתרחש גם כאשר הצוות פעל כראוי. בית המשפט בוחן לא את חומרת הנזק, אלא האם ניתן היה למנוע אותו בהתנהלות סבירה בזמן אמת.
מתי נזק בלידה מצדיק בדיקה משפטית?
לא כל נזק בלידה מעיד על רשלנות רפואית.
עם זאת, קיימים מצבים שמצדיקים בדיקה משפטית מיידית. בין הסימנים המעוררים חשד:
- מצוקה עוברית שלא זוהתה בזמן וכל איחור בקבלת החלטה על יילוד.
- ציון אפגר נמוך או צורך בהנשמה ממושכת.
- חשד לנזק מוחי או שיתוק מוחין.
- זיהום קשה ביילוד או ביולדת, לעיתים כזה שהחל עוד במהלך ההריון.
התיישנות
התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בלידה תלויה בזהות התובע ובמועד שבו התרחש המחדל הרפואי.
כאשר התביעה מוגשת בשם הילד בגין נזק שנגרם בלידה, למשל עקב מצוקה עוברית, איחור בניתוח קיסרי או חוסר חמצן, תקופת ההתיישנות נמשכת בדרך כלל עד גיל 25.
לעומת זאת, תביעה אישית של האם, למשל בגין נזקי גוף, פגיעה ברחם או סיבוכים בלידה, מתיישנת בדרך כלל בתוך 7 שנים ממועד הלידה.
גם כאשר הטענה היא לרשלנות שהתרחשה עוד במהלך ההריון, למשל באולטרסאונד או בסקירת מערכות, תקופת ההתיישנות עשויה להיות 7 שנים בלבד.
לכן חשוב לבדוק מוקדם ככל האפשר איזה סוג תביעה עומד על הפרק ומי התובע בפועל.
לסיכום
לעיתים רק בדיקה שקטה של התיק הרפואי מגלה שהנזק בלידה לא היה בלתי נמנע. כאשר מופיעים סימנים למצוקה עוברית, זיהום או עיכוב בהחלטה על יילוד, חשוב לבדוק אם הצוות פעל בזמן ובסטנדרט רפואי סביר. בירור מוקדם מאפשר להבין מה באמת קרה בלידה, ומה המשמעות המשפטית של ההתנהלות.
שאלות נפוצות ברשלנות רפואית בלידה
01 זיהוי חשד לרשלנות ועיכוב בלידה
01
כיצד אדע אם נזק בלידה מצדיק בדיקה של רשלנות רפואית?
02
מה נחשב עיכוב ביילוד ומתי הוא יוצר אחריות משפטית?
03
מה נחשב אי אבחון מצוקה עוברית?
02 הוכחה וקשר סיבתי
04
כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין ניהול הלידה לנזק מוחי או שיתוק מוחין?
05
האם אפגר נמוך מוכיח רשלנות רפואית בלידה?
06
האם PH תקין שולל רשלנות רפואית בלידה?
07
מתי בית המשפט דוחה תביעה גם כאשר נגרם נזק קשה?
03 מסמכים ותיעוד
08
אילו מסמכים חשוב לאסוף לאחר לידה עם סיבוך או אשפוז בפגייה?
04 הליך, התיישנות ופיצויים
09
האם אפשר לתבוע גם אם התינוק נולד בניתוח קיסרי?
10
כמה זמן איחור בניתוח קיסרי יכול להיחשב רשלנות רפואית?
11
האם כל מצוקה עוברית מחייבת ניתוח קיסרי דחוף?
12
כמה פיצוי מקבלים על איחור בניתוח קיסרי או אי אבחון מצוקה עוברית?
13
עד מתי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?
Q בחן את עצמך
כמה שאלות קצרות על רשלנות רפואית בלידה, מצוקה עוברית, זיהום בלידה ואיחור ביילוד.