פגיעה עצבית לאחר ניתוח עשויה לבוא בגדר רשלנות רפואית. מנגד, בית החולים יטען לעיתים כי מדובר בסיכון מוכר המופיע בטופס ההסכמה לניתוח. השאלה המרכזית היא מתי מדובר בסיבוך צפוי, ומתי בפגיעה שניתן היה למנוע. על כך בדיוק נדרש בית המשפט להכריע.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404
תנוחה לא מתאימה בניתוח ארוך: מנגנון של לחץ מתמשך
אחת הסכנות הידועות בניתוחים בהרדמה מלאה היא תנוחה לא נכונה של המטופל לאורך זמן. לחץ מתמשך על עצב, באזור הגפיים או הגב, עלול לגרום לפגיעה באספקת הדם לעצב ולהוביל לנזק עצבי קבוע.
ההשוואה מוכרת לכל אדם: כאשר יושבים זמן רב בתנוחה לא נוחה, הרגל “נרדמת”. אדם ער משנה תנוחה בשל הכאב או הנימול. המורדם תחת ניתוח אינו חש באי הנוחות ואינו יכול להגיב, ולכן האחריות כולה עוברת לצוות הרפואי.
מקור הפגיעה
איזה עצב נוטה להינזק במהלך איזה ניתוח?
פגיעה בעצב במהלך ניתוח אינה נדירה, ולעיתים נגרמת בשל לחץ, חיתוך, מתיחה, דחיסה, חסימת זרימת דם (איסכמיה) או שימוש לא נכון בציוד רפואי. הסיכון משתנה לפי סוג הניתוח והאזור האנטומי:
01
פגיעה עצבית בניתוחי לב
בניתוחי לב קיימת שכיחות לפגיעה בעצב הסרעפת , האחראי על תנועת הנשימה. לעיתים נפגע גם עצב הואגוס , המעצבב איברים פנימיים ומשפיע על תפקודים חיוניים נוספים.
02
פגיעה עצבית בניתוחי בלוטת התריס
בניתוחי בלוטת התריס עלולה להתרחש פגיעה בעצב הלרינגאלי, האחראי על תנועת מיתרי הקול. פגיעה בעצב זה עשויה לגרום לצרידות לאחר ניתוח בלוטת התריס , שינוי קול ולעיתים גם לקושי בדיבור או בנשימה.
03
פגיעה עצבית בניתוחים אורתופדיים
בניתוחים אורתופדיים מוכרות פגיעות בעצבים שונים, ובהם העצב האולנרי, עצבי המקלעת הברכיאלית, שורשי העצבים המותניים (lumbosacral roots), ובמקרים חמורים אף חוט השדרה.
אחוזי נכות בגין פגיעה עצבית
אחוזי הנכות תלויים במידת חולשת השריר או השיתוק, לדוגמא ברגל:
| סוג הפגיעה | אחוזי נכות |
|---|---|
| שיתוק חלקי של העצב הסכיאטי (קל) | 10% (סעיף 32 4 (א’)) |
| פגיעה בעצב הפרונאלי | 10%–30% |
| פגיעה בינונית | 20% |
| פגיעה קשה | 40% |
| שיתוק מלא | 60% |
באחד מהתיקים בהם טיפלנו הושג סכום ראוי אע"פ שמדובר היה בבן 70 שלא נדרש לאמצעי עזר בהליכה ואע"פ שקיבל קצבה מביטוח לאומי:
עו״ד אורן בושרי
הטענות
סיבוך או רשלנות
בית המשפט אינו מסתפק בעצם הטענה שמדובר בסיבוך מוכר. הוא בוחן את התיעוד הרפואי, את אופן ניהול הניתוח ואת השאלה האם ננקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת פגיעה עצבית. ההיבטים המשפטיים החשובים הם אלה:
01
אחריות המרדים והאח הסיעודי
האחריות לשמירה על תנוחה תקינה במהלך ניתוח מוטלת על כלל הצוות הרפואי, ובפרט על המרדים והאח הסיעודי. עליהם לבדוק את מנח הגוף מעת לעת, להניח כריות תומכות, לדאוג לשינוי תנוחה ולמנוע לחץ ממושך על אזורים רגישים.
משרד הבריאות הוציא הנחיות מפורשות שלפיהן תנוחת החולה והגנה על איבריו צריכות להיות מתועדות בגליון החולה או בגליון ההרדמה. ההנחיות תואמות את הספרות המקצועית בסיעוד כירורגי, הקובעת כי באחריות האח הסיעודי לוודא אספקת דם תקינה לכל אברי החולה ולמנוע תנוחה היוצרת לחץ לא סביר על איבר.
אי עמידה בהנחיות אלו, במיוחד בניתוח ממושך, עשויה להיחשב כרשלנות רפואית.
02
אי זיהוי בזמן של פגיעה עצבית
במקרים רבים, הנזק אינו נובע רק מהפגיעה הראשונית אלא מאי זיהוי שלה בזמן. האבחון המוקדם הוא מפתח למניעת נזק קבוע.
לפי עמדות מקצועיות, על הצוות הרפואי לבצע בדיקות תפקוד עצבי גם לאחר הניתוח, במיוחד כאשר מדובר בניתוחים בעלי סיכון לפגיעה עצבית.
עיכוב בזיהוי, התעלמות מתלונות או היעדר הפניה לבירור מתאים עלולים להיחשב כרשלנות רפואית נפרדת ולהחמיר משמעותית את מצבו של המטופל.
03
מה אם בית החולים טוען שהפגיעה אינה מהניתוח
טענה נפוצה היא שהפגיעה בעצב אינה קשורה לניתוח עצמו. במצב כזה יש לבחון היטב את התיק הרפואי, ובפרט את רישומי האחיות והערכת הכאב לאחר הניתוח.
בתי המשפט מודעים לכך שהמטופל היה מורדם ואינו יכול לאסוף ראיות “בזירת האירוע”. בשל חוסר השוויון הראייתי, כאשר קיים תיקו בראיות – הנטייה היא להכריע לטובת המטופל.
שאלות ותשובות
רשלנות או סיבוך בניתוח: שאלות משפטיות מרכזיות
מי אחראי על מנח הגוף במהלך ניתוח ממושך
האחריות מוטלת על כלל הצוות הרפואי, ובפרט על המרדים והאח הסיעודי. עליהם לבדוק את מנח הגוף מעת לעת, להניח כריות תומכות, לדאוג לשינוי תנוחה ולמנוע לחץ ממושך על אזורים רגישים.
האם חייבים לתעד תנוחה והגנה על איברים בגליון הרדמה
כן. לפי הנחיות משרד הבריאות, תנוחת החולה והגנה על איבריו צריכות להיות מתועדות בגליון החולה או בגליון ההרדמה. היעדר תיעוד כזה עשוי לפעול לרעת בית החולים.
מדוע איחור בזיהוי פגיעה עצבית עלול להיחשב רשלנות נפרדת
משום שבמקרים רבים הנזק אינו נובע רק מהפגיעה הראשונית אלא מאי זיהוי שלה בזמן. כאשר הצוות אינו מבצע בדיקות תפקוד עצבי לאחר הניתוח, מתעלם מתלונות או מתעכב בבירור, הוא עלול לגרום להחמרה לנזק קבוע.
מה בוחנים כאשר בית החולים טוען שהפגיעה אינה מהניתוח
בוחנים את התיק הרפואי, ובפרט את רישומי האחיות והערכת הכאב לאחר הניתוח. בתי המשפט מודעים לכך שהמטופל היה מורדם ולא יכול לאסוף ראיות בזמן אמת, ולכן כאשר הראיות אינן חד משמעיות הנטייה היא להכריע לטובת המטופל.
מה המשמעות של לחץ מתמשך על עצב במהלך ניתוח
לחץ ממושך על אזור רגיש עלול לגרום לפגיעה עצבית ולהפרעה באספקת הדם לעצב. במקרים מסוימים הפגיעה מתבטאת גם בצניחת כף רגל. הרחבה בנושא תמצא כאן: Drop Foot.
מהי פגיעה עצבית: תסמינים והבחנה בין עקצוץ לכאב
מהי פגיעה עצבית
פגיעה עצבית היא ירידה בהולכה העצבית כתוצאה מפגיעה בעצב עצמו, במחלה עצבית, בשריר או בחיבור בין העצב לשריר. הפגיעה עשויה להתבטא בשיתוק מוטורי, ירידה בתחושה, חולשת שרירים, אובדן תחושה או תחושת נימול ועקצוצים.
אילו תסמינים עשויים להעיד על נזק עצבי
נזק עצבי עשוי להתבטא בשינוי ביכולת התנועה, ירידה בתחושה, חולשת שרירים, אובדן תחושה, נימול ועקצוצים. לעיתים התמונה מתפתחת בהדרגה, ולכן חשוב לעקוב אחר שינוי תפקודי לאורך זמן.
איך מבדילים בין עקצוץ זמני לבין כאב עצבי קשה
עקצוץ זמני עשוי להעיד על תהליך התחדשות עצבית. לעומת זאת, כאב עצבי קשה ובלתי נשלט עשוי להצביע על פגיעה משמעותית יותר. כאב זמני לאחר ניתוח יכול להיחשב סביר, אך כאב כרוני הנמשך חודשים ואף שנים כבר מרמז על בעיה שאינה חולפת.
האם ניתן לרפא נזק עצבי לחלוטין
לא תמיד. נזק עצבי אינו ניתן לריפוי מלא, ולעיתים ההשלכות קבועות. גם כאשר חל שיפור, עדיין בוחנים מה נותר מבחינה תפקודית ומה משך הכאב.
כאב כרוני ובלוק עצבי: מה עושים כשכואב
מהו בלוק עצבי, ומה הוא יכול להשיג
בלוק עצבי הוא חסימה של העצב באמצעות הזרקה תחת שיקוף, במטרה להפחית את העברת אותות הכאב למוח. הטיפול אינו מרפא את הנזק, אך הוא עשוי להקל על הסבל, בעיקר כאשר מדובר בכאב כרוני שמקורו בעצב פגוע.
