פגיעה עצבית לאחר ניתוח עשויה לבוא בגדר רשלנות רפואית. מנגד, בית החולים יטען לעיתים כי מדובר בסיכון מוכר המופיע בטופס ההסכמה לניתוח. השאלה המרכזית היא מתי מדובר בסיבוך צפוי, ומתי בפגיעה שניתן היה למנוע. על כך בדיוק נדרש בית המשפט להכריע.
פגיעה עצבית לאחר ניתוח אינה מעידה כשלעצמה על התרשלות. כדי לקבוע אם קיימת עילת תביעה, יש לבדוק את ההחלטה לבצע את ההליך, את אמצעי הזהירות שננקטו, את פעולות המנתח ואת המעקב לאחר הניתוח. בדיקה זו היא חלק מהבחינה הכוללת של רשלנות רפואית בניתוח .
תסמינים נפוצים: איך תדעו אם נגרם נזק לעצב במהלך הניתוח?
מערכת העצבים בגופנו אחראית הן על העברת תחושות והן על הפעלת השרירים (מערכת מוטורית). פגיעה עצבית יכולה להתבטא במגוון דרכים, בהתאם לחומרת הפגיעה ומיקומה:
נימול וזרמים
תחושת “סיכות ומחטים”, הרדמות קבועה או תחושה משתנה באזור מסוים בגוף.
כאב נוירופתי
כאב שורף, דוקר או חריף, שלעיתים אינו מגיב למשככי כאבים רגילים.
אובדן תחושה מלא
חוסר יכולת להרגיש חום, קור, מגע או לחץ באזור שנפגע.
חולשה מוטורית או שיתוק
צניחת כף רגל, קושי להרים את הזרוע, או אובדן שליטה על שרירי הפנים.
גורמים לפגיעה עצבית בניתוח: מתי מדובר בלחץ ממושך או תנוחה רשלנית?
פגיעה עצבית נגרמת בשל חיתוך, מתיחה, דחיסה, חסימת זרימת דם (איסכמיה) או שימוש לא נכון בציוד רפואי.
אחת הסכנות הידועות בניתוחים בהרדמה מלאה היא תנוחה לא נכונה של המטופל לאורך זמן. לחץ מתמשך על עצב, באזור הגפיים או הגב, עלול לגרום לפגיעה באספקת הדם לעצב ולהוביל לנזק עצבי קבוע.
ההשוואה מוכרת לכל אדם: כאשר יושבים זמן רב בתנוחה לא נוחה, הרגל “נרדמת”. אדם ער משנה תנוחה בשל הכאב או הנימול. המורדם תחת ניתוח אינו חש באי הנוחות ואינו יכול להגיב. לכן האחריות כולה עוברת לצוות הרפואי.
אי זיהוי בזמן של פגיעה עצבית
במקרים רבים, הנזק אינו נובע רק מהפגיעה הראשונית אלא מאי זיהוי שלה בזמן. האבחון המוקדם הוא מפתח למניעת נזק קבוע.
לפי עמדות מקצועיות, על הצוות הרפואי לבצע בדיקות תפקוד עצבי גם לאחר הניתוח, במיוחד כאשר מדובר בניתוחים בעלי סיכון לפגיעה עצבית.
עיכוב בזיהוי, התעלמות מתלונות או היעדר הפניה לבירור מתאים עלולים להיחשב כרשלנות רפואית נפרדת ולהחמיר משמעותית את מצבו של המטופל.
אחריות המרדים והאח הסיעודי
האחריות לשמירה על תנוחה תקינה במהלך ניתוח מוטלת על כלל הצוות הרפואי, ובפרט על המרדים והאח הסיעודי. עליהם לבדוק את מנח הגוף מעת לעת, להניח כריות תומכות, לדאוג לשינוי תנוחה ולמנוע לחץ ממושך על אזורים רגישים.
משרד הבריאות הוציא הנחיות מפורשות שלפיהן תנוחת החולה והגנה על איבריו צריכות להיות מתועדות בגליון החולה או בגליון ההרדמה. ההנחיות תואמות את הספרות המקצועית בסיעוד כירורגי, הקובעת כי באחריות האח הסיעודי לוודא אספקת דם תקינה לכל אברי החולה ולמנוע תנוחה היוצרת לחץ לא סביר על איבר.
אי עמידה בהנחיות אלו, במיוחד בניתוח ממושך, עשויה להיחשב כרשלנות רפואית. להרחבה, ניתן לקרוא על רשלנות רפואית בהרדמה .
באילו סוגי ניתוחים הכי שכיח לסבול מפגיעה בעצבים?
פגיעה בעצב במהלך ניתוח אינה נדירה. הסיכון משתנה לפי סוג הניתוח והאזור האנטומי:
פגיעה עצבית בניתוחי לב
בניתוחי לב קיימת שכיחות לפגיעה בעצב הסרעפת , האחראי על תנועת הנשימה. לעיתים נפגע גם עצב הואגוס , המעצבב איברים פנימיים ומשפיע על תפקודים חיוניים נוספים.
פגיעה עצבית בניתוחים אורתופדיים
בניתוחים אורתופדיים מוכרות פגיעות בעצבים שונים, ובהם העצב האולנרי, עצבי המקלעת הברכיאלית, שורשי העצבים המותניים (lumbosacral roots), ובמקרים חמורים אף חוט השדרה.
פגיעה עצבית בניתוחי בלוטת התריס
בניתוחי בלוטת התריס עלולה להתרחש פגיעה בעצב הלרינגאלי, האחראי על תנועת מיתרי הקול. פגיעה בעצב זה עשויה לגרום לצרידות לאחר ניתוח בלוטת התריס , שינוי קול ולעיתים גם לקושי בדיבור או בנשימה.
טיפולי שיניים ועקירות כירורגיות
עקירת שן בינה כלואה היא סיבה נפוצה מאוד לפגיעה בעצב הלשון (Lingual Nerve) או בעצב המכתש התחתון (Alveolar Nerve). פגיעות אלו עלולות לגרום לאובדן תחושת טעם, נימול קבוע בלשון, בשפה ובסנטר, ולפגיעה קשה באיכות החיים.
אחוזי נכות בגין פגיעה עצבית
אחוזי הנכות תלויים במידת חולשת השריר או השיתוק, לדוגמא ברגל:
| סוג הפגיעה | אחוזי נכות |
|---|---|
| שיתוק חלקי של העצב הסכיאטי (קל) | 10% (סעיף 32 4 (א’)) |
| פגיעה בעצב הפרונאלי | 10%–30% |
| פגיעה בינונית | 20% |
| פגיעה קשה | 40% |
| שיתוק מלא | 60% |
באחד מהתיקים בהם טיפלנו 34164/02-18 [שלום, חיפה] הושג סכום ראוי לפיצוי. זאת אע"פ שהמנותח היה כבן 70. הוא גם לא נדרש היה לאמצעי עזר בהליכה ואפילו כבר קיבל קצבה מביטוח לאומי. וזה מתוך ההסכם עליו חתם:
עו״ד אורן בושרי
מקרה מהמשרד
בהליך בבימ״ש השלום בת״א (ת.א. 63145-06-26) אנחנו מייצגים תובעת אשר נכנסה לניתוח החלפת מפרק ירך אלקטיבי ונותרה עם פגיעה אקסונלית קשה ובלתי הפיכה בעצב הפמורלי. הרופא שכתב חוות דעת עבורינו קבע: ""פגיעה זו ידועה ומוכרת היטב. היא נובעת בסבירות גבוהה ממניפולציות הנעשות על הרגל במהלך הניתוח ו/או הנחה רשלנית של המפשק האצטבולרי."
איך מוכיחים תביעת רשלנות רפואית בגין נזק עצבי?
ניהול תביעה מסוג זה דורש תשתית ראייתית מוצקה. בתי המשפט אינם מסתפקים בעצם קיומו של הנזק, אלא דורשים הוכחה לקשר סיבתי ישיר בין התנהלות המנתח לבין הפגיעה העצבית. הוכחת התביעה נשענת על שלושה אדנים מרכזיים:
ניתוח רשומות רפואיות: איסוף קפדני של דו"ח הניתוח, גיליון ההרדמה ומעקב האשפוז כדי לאתר כשלים בזמן אמת.
חוות דעת מומחה רפואי: הגשת חוות דעת של נוירולוג או מנתח בכיר בתחום הרלוונטי, אשר קובע כי המנתח פעל בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת.
הערכת נכות: קביעת שיעור הנכות הצמיתה שנותרה למטופל והשפעתה על תפקודו היום-יומי וכושר השתכרותו.
מהו גובה הפיצויים בתביעות פגיעה עצבית שנגרמה בניתוח?
סכומי הפיצויים בתביעות אלו תלויים בנזק שנותר ולא בטיב הרשלנות. הם עשויים להגיע למאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך, בהתאם למספר פרמטרים קריטיים:
גיל הנפגע ופגיעה בכושר ההשתכרות: ככל שהנפגע צעיר יותר והפגיעה העצבית מונעת ממנו לשוב לעבודתו, הפיצוי בגין הפסדי שכר עתידיים ופנסיה יהיה גבוה משמעותית.
הוצאות רפואיות ועזרת צד ג': מימון טיפולים, תרופות נוירופתיות, עזרת בני משפחה או סיוע בשכר בניקוי ובתחזוקת הבית.
כאב וסבל (נזק לא ממוני): פיצוי בגין עוגמת הנפש, הכאב הפיזי הממושך והפגיעה בהנאות החיים.
סיכום: מתי כדאי לבדוק תביעה על פגיעה עצבית לאחר ניתוח?
פגיעה עצבית לאחר ניתוח אינה מעידה כשלעצמה באופן אוטומטי על רשלנות רפואית, שכן סיבוכים מסוימים מוכרים וידועים מראש.
עם זאת, ישנם מקרי קצה שבהם חובה לבדוק לעומק האם ניתן היה למנוע את הנזק הקשה. בדיקה משפטית ורפואית מתאימה במיוחד כאשר הפגיעה הופיעה בסמוך מאוד למועד הניתוח, כאשר קיים חוסר בתיעוד רפואי מדויק לגבי מנח הגוף ותנוחת המטופל, או כאשר הצוות המטפל התעלם מתלונות מפורשות על חולשה, ירידה בתחושה או כאב עצבי חריג.
כאשר התיעוד הרפואי חסר או שהפגיעה נותרת ללא הסבר רפואי סביר, קשה לבית החולים להסתמך אך ורק על טענה כללית של "סיכון מוכר".
שאלות ותשובות
רשלנות או סיבוך בניתוח: שאלות משפטיות מרכזיות
מי אחראי על מנח הגוף במהלך ניתוח ממושך?
האחריות מוטלת על הצוות הרפואי, ובפרט על המרדים והצוות הסיעודי. עליהם לבדוק את מנח הגוף ולמנוע לחץ ממושך על עצבים.
האם צריך לתעד את תנוחת המטופל בגיליון ההרדמה?
יש חשיבות לתיעוד תנוחת המטופל והאמצעים שנועדו להגן על גופו. היעדר תיעוד עשוי להקשות על בית החולים להראות כיצד מנע לחץ במהלך הניתוח.
מתי איחור בזיהוי פגיעה עצבית עשוי להיחשב רשלנות?
לאחר ניתוח יש לעקוב אחר תלונות חריגות ולבדוק שינויים בתפקוד. התעלמות מחולשה, כאב או ירידה בתחושה עלולה לעכב את האבחון והטיפול.
מה אם בית החולים טוען שהפגיעה אינה קשורה לניתוח?
בוחנים את התיק הרפואי, רישומי האחיות ומועד הופעת התסמינים. בודקים גם את תנוחת המטופל, משך הניתוח וגורמים אפשריים אחרים לנזק.
מה עלול לקרות כאשר מופעל לחץ ממושך על עצב?
לחץ ממושך עלול לפגוע בתפקוד העצב ולגרום לחולשה או לאובדן תחושה. במקרים מסוימים הנזק עלול לגרום גם לצניחת כף רגל.
ניתן לקרוא עוד על Drop Foot .
פגיעה עצבית: תסמינים והבדלים בין עקצוץ לכאב
מהי פגיעה עצבית?
פגיעה עצבית משפיעה על העברת האותות בין העצב למערכת העצבים. היא עשויה לגרום לחולשה, ירידה בתחושה, נימול או שיתוק.
אילו תסמינים עשויים להעיד על נזק עצבי?
נזק עצבי עשוי להתבטא בחולשת שרירים, נימול, עקצוצים או ירידה בתחושה. לעיתים מופיעים גם כאב ושינוי ביכולת התנועה.
איך מבדילים בין עקצוץ זמני לבין כאב עצבי מתמשך?
לא כל עקצוץ לאחר ניתוח מעיד על נזק קבוע. משך התסמינים, עוצמתם והממצאים בבדיקה מסייעים להעריך את חומרת הפגיעה.
האם נזק עצבי יכול לחלוף לחלוטין?
לעיתים העצב מתאושש והתסמינים משתפרים. במקרים אחרים נותרים כאב, חולשה או מגבלה תפקודית לאורך זמן.
כאב כרוני ובלוק עצבי: אפשרויות טיפול
מהו בלוק עצבי ומה מטרת הטיפול?
בלוק עצבי הוא טיפול שנועד להפחית את מעבר אותות הכאב. במקרים מתאימים הוא עשוי להקל על כאב עצבי ממושך.
הטיפול אינו בהכרח מתקן את הפגיעה בעצב עצמו.