רשלנות רפואית בהרדמה היא הרבה מעבר למתן מינון שגוי של חומר הרדמה. היא יכולה להתרחש בניתוחים מורכבים בבית חולים וגם בפרוצדורות רפואיות קצרות, שנחשבות לבטוחות לכאורה (כמו קולונוסקופיה). במאמר זה נסביר אילו טעויות נפוצות בהרדמה מהוות בסיס לתביעת פיצויים, מהם הסיבוכים האפשריים ומתי מדובר ברשלנות של ממש.
אילו טעויות נפוצות בהרדמה מהוות עילה לתביעה?
תפקידו של רופא המרדים אינו מסתכם ב"זריקה אחת ודי" לפני תחילת הניתוח. עליו להיות ערני לאורך כל ההליך, לעקוב אחר המוניטורים ולהתאים את המינונים בזמן אמת. הטעויות המרכזיות שמובילות לתביעות רשלנות רפואית כוללות:
חתימה על טופס הסכמה מדעת: האם היא שוללת זכות לתביעה?
אחת הטעויות הנפוצות של מטופלים היא לחשוב שחתימה על טופס הסכמה מדעת לפני הניתוח פוטרת את בית החולים או הצוות הרפואי מאחריות במקרה של נזק.
החוק ובתי המשפט קובעים כי חתימה על טופס אינה תחליף להסבר פרטני. הרופא מחויב להסביר למטופל את הסיכונים הספציפיים הנובעים ממצבו הרפואי הייחודי (כגון בעיות קרישה, ריפלוקס או נטיות אלרגיות). אם הרופא לא התריע על סיכונים אלו באופן פרטני, בית המשפט יבחן את הדברים לפי מה שהוסבר בפועל בעל פה ולא לפי הטופס הכללי שנחתם – ובמקרים רבים הדבר יוכר כרשלנות רפואית המזכה בפיצויים.
מהם סיבוכי ההרדמה הנפוצים וכיצד הם קשורים לרשלנות?
סיבוכים שונים עלולים להתרחש עקב רשלנות או אי-היערכות נכונה של הצוות הרפואי. הבולטים שבהם:
הסיכון הנסתר בטשטוש ובקולונוסקופיה
היעדר בקרה במכונים פרטיים: ניטור לקוי של מדדים חיוניים כמו קצב לב, נשימה ורמת חמצן.
מתן פרופופול ללא מרדים: מתן טשטוש עמוק על ידי הגסטרואנטרולוג עצמו משיקולי חיסכון, ללא מומחיות ניהול סיבוכי הרדמה או מצוקה נשיפתית.
סיכון מוגבר לאוכלוסיות פגיעות: מטופלים עם השמנת יתר או דום נשימה בשינה חשופים לחסימת דרכי אוויר ומחייבים רופא מרדים מיומן.
סכנת תרופת "סקולין" (Suxamethonium): תרופה לשיתוק שרירים העלולה לגרום לדום לב אצל בעלי בעיות נוירולוגיות או שריריות, כשבישראל קיימות הגבלות חלקיות בלבד על השימוש בה.
פיצויים
מבנה הפיצויים בישראל: בניגוד לארה"ב, הפיצויים אינם נפסקים לפי חומרת המחדל אלא לפי מידת הנזק שנגרם בפועל.
נזקים כלכליים ולא-כלכליים במקרה של פטירה: עבור אדם צעיר שמת עקב רשלנות רפואית, הפיצוי כולל מרכיבים כלכליים כמו הפסדי השתכרות פוטנציאליים לאורך שנות עבודה רבות, לצד פיצוי בגין כאב וסבל (ובלבד שקיים ראש נזק של קיצור תוחלת חיים), כאשר רף הפיצוי המקובל במקרים כאלה עשוי להגיע עד לכמיליון שקלים.
לסיכום
טיפולים רפואיים המבוצעים ללא פיקוח הרדמי הולם עלולים לעיתים להסתיים בנזק בלתי הפיך. במקרים שבהם מתגלה רשלנות בניהול ההליך, מומלץ להיעזר בייעוץ מקצועי לבחינת עילת התביעה ומיצוי הזכויות המשפטיות.
שאלות נפוצות על רשלנות רפואית בהרדמה
איך יודעים אם סיבוך בהרדמה נגרם מרשלנות רפואית?
לא כל סיבוך מעיד על רשלנות. בודקים אם המרדים פעל לפי הפרקטיקה המקובלת, התייחס לגורמי הסיכון, נתן מינון מתאים וניטר את המטופל לאורך ההליך. בנוסף בוחנים אם החריגה היא שגרמה לנזק.
אילו מסמכים צריך לבדוק בחשד לרשלנות בהרדמה?
חשוב לקבל את גיליון ההרדמה, דו"ח הניתוח, רישומי המוניטור, רשימת התרופות והמינונים, הערכת המרדים לפני הניתוח, טופס ההסכמה ורישומי ההתאוששות. לעיתים דווקא רצף המדדים מגלה מתי החל הסיבוך.
האם התעוררות במהלך ניתוח יכולה להקים עילת תביעה?
מודעות במהלך הרדמה אינה מוכיחה לבדה רשלנות. יש לבדוק את סוג ההרדמה, המינונים, מצב המטופל והניטור שבוצע. כאשר המודעות נבעה ממינון לא מתאים או מכשל שניתן היה למנוע, עשויה לקום עילת תביעה.
האם אפשר לתבוע על נזק עצבי אחרי אפידורל או הרדמה אזורית?
כן, כאשר קיימת ראיה שהנזק נגרם מביצוע לא תקין, מהזרקה למיקום שגוי, מלחץ ממושך או מהתעלמות מסיכון שהיה צריך לזהות מראש. יש להבחין בין סיבוך מוכר לבין נזק שנגרם עקב חריגה מהטיפול הסביר.
מי אחראי לרשלנות בהרדמה: המרדים או בית החולים?
האחריות יכולה לחול על המרדים, על בית החולים או על גורמים נוספים. הדבר תלוי במקור הכשל: החלטה רפואית שגויה, ניטור חסר, ציוד לא תקין, מחסור בכוח אדם או בעיה בהתנהלות המערכת.
האם רשלנות בהרדמה יכולה להתרחש גם בקולונוסקופיה?
כן. גם טשטוש בפרוצדורה קצרה מחייב הערכת סיכון וניטור מתאימים. סיכון מיוחד קיים אצל מטופלים עם דום נשימה בשינה, השמנת יתר, מחלות לב או ריאות ורגישות לתרופות הרדמה.
האם חתימה על טופס הסכמה מונעת תביעה על נזק מהרדמה?
לא. הסכמה לסיכון מוכר אינה הסכמה לטיפול רשלני. גם כאשר הסיכון הוזכר בטופס, עדיין ניתן לבדוק אם הצוות פעל כנדרש ואם ניתן היה למנוע את הנזק.
מה עושים אם נגרם נזק לאחר הרדמה?
ראשית יש לתעד את הנזק ולקבל את מלוא הרשומה הרפואית. לאחר מכן משווים בין מצב המטופל לפני ההליך לבין הממצאים אחריו ובודקים את גיליון ההרדמה. בתיק מתאים מומחה רפואי בוחן אם הייתה חריגה מהפרקטיקה המקובלת.
עד מתי אפשר להגיש תביעה על רשלנות רפואית בהרדמה?
ברוב המקרים תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא שבע שנים, אך קיימים חריגים וכללים מיוחדים לגבי קטינים וגילוי מאוחר של הנזק. לכן חשוב לבדוק את מועד ההתיישנות לפי נסיבות המקרה.
כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעה על רשלנות בהרדמה?
אין סכום קבוע. הפיצוי תלוי בנזק שנגרם, באחוזי הנכות, בהפסדי השכר, בצורך בעזרה ובטיפולים עתידיים ובכאב ובסבל. כאשר נגרם נזק קשה או קבוע, הפיצוי עשוי להיות משמעותי.