רשלנות רפואית בהרדמה

רשלנות רפואית בהרדמה היא יותר ממינון שגוי של חומר הרדמה. במה עוד היא מתבטאת, והאם היא עלולה לקרות גם בפרוצדורות רפואיות קצרות (כמו קולונסקופיה).  

מה עלול לקרות בשל רשלנות רופא מרדים?

נזק עלול להיגרם במיקום שגוי של המחט. עיקר הסכנה בזריקה לעורק במקום וריד. בגב, תיתכן זליפה של החומר המאלחש אל חוט שדרה. הפסקת נשימה בגלל חוסר אספקת חמצן תגרום לנזק בלתי הפיך למוח ומוות. נזק עלול להיגרם במינון יתר, אלרגיה, ובחולים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה.  

פגיעה בשיניים אחרי ניתוח

פגיעה בשיניים מהווה סיכון הנפוץ ביותר בהרדמה (60% מסיבוכי ההרדמה). בייחוד אם השיניים במצב רעוע או הכתרים במצב לא טוב. האינטובציה דרך הפה, השיניים נפגעות ויורדות לריאות. גם פגיעה במיתרי הקול מהאינטובציה מוכרת.  

סקולין

מרדימים מזריקים גם “סקולין” – חומר משתק שרירים אחרי הרדמה. היו מקרים שנתנו אותו בטעות לפני חומר ההרדמה. בעולם לא עושים בו שימוש להרדמת ילדים מחשש לפגיעה מוחית אלא שבארץ אין הנחיה ברורה. נמנעים, אבל אין איסור גורף.

איסור ברור לתת את החומר קיים בבעיה עצבית או שרירית. מדוע? כי החומר גורם להתכווצות שרירים ודום לב. מוכר מקרה של קטין (יואב חליוה) שנכנס לניתוח היפוספדיאס עם בעיה עצבית וקיבל את החומר. כיום הוא סובל מניוון שרירים. המרדימה דאז הייתה מתמחה שלא הכירה את האיסור ומאז בכל הרדמה של ילדים חייב להיות רופא בכיר.

רשלנות רפואית בהרדמה

תפקידו של המרדים בניתוח אינו ״זריקה אחת ודי״. הוא יעקוב אחר המוניטור, בעירנות יגביר את חומר ההרדמה ובמצבים אחרים יפחית את המינון.

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

תסמונת מנדלסון: ״למה צריך לצום לפני ניתוח״?

אספירציה – שאיפת תוכן חומצי מהקיבה לתוך הריאות (“תסמונת מנדלסון”) – נפוצה יותר בעיקר אצל הסובלים מצרבת. מכאן גם ההמלצה לצום לפני הרדמה. חזה אוויר עלול להתרחש בזריקה החודרת לריאה ואף זה נדיר. 

האם טופס הסכמה מבטל את הזכות לתבוע?​

לא אם קיים סיכון מוגבר שהתממש שלא תואם את האמור בטופס: אצל אישה למשל עם הפרעת קרישה (ספירה נמוכה של טסיות הדם), חתימה על טופס הסכמה גורף לא רלבנטית. היא בעלת סיכון מוגבר להתממשות הסיבוך, מה שכלל לא יוסבר לה.

5/5