רשלנות רפואית בהרדמה

תפקיד הרופא המרדים בניתוח: האמנם ״זריקה אחת ודי״?

רשלנות רפואית בהרדמה היא יותר ממינון לא נכון של חומר הרדמה. תפקידו של המרדים בניתוח אינו ״זריקה אחת ודי״. הוא יעקוב אחר המוניטור, בעירנות יגביר את חומר ההרדמה ובמצבים אחרים יפחית את המינון.

רשלנות רופא מרדים

כבר היו מרדימים שהנמיכו את המוניטור אבל אלה החריגים במיוחד. המקרה המוכר ביותר אולי הוא של אותו רופאה שהשתיקה את צפצוף המוניטור והלכה לישון במהלך הניתוח,עליה נגזרו 8 שנות מאסר. 

מה עלול לקרות?

עיקר הסכנה בזריקה לעורק במקום וריד, במינון יתר, אלרגיה, ובחולים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה. דימום עלול להתרחש אצל חולים עם נטייה לדמם. גם הפסקת נשימה, חוסר אספקת חמצן, אובדן הכרה, והתכווצות ונזק בלתי הפיך למוח. שיתוק חוט השדרה נדיר אך קיים.

תסמונת מנדלסון: ״למה צריך לצום לפני ניתוח״?

נזק גדול עלול להיגרם במיקום שגוי של המחט. כתוצאה מכך תיתכן זליפה של החומר המאלחש אל חוט שדרה.  אספירציה – שאיפת תוכן חומצי מהקיבה לתוך הריאות (“תסמונת מנדלסון”) – נפוצה יותר בעיקר אצל הסובלים מצרבת. מכאן גם ההמלצה לצום לפני הרדמה. חזה אוויר עלול להתרחש בזריקה החודרת לריאה ואף זה נדיר. 

טופס הסכמה להרדמה - האם מעקר את הזכות לתבוע?

נשאלת השאלה האם בכלל אפשר לתבוע אם קיימת חתימה על טופס הסכמה של הרדמה. זה נחתם יחד עם טופס הסכמה של הניתוח הספציפי. בלי רשלנות הטופס יהווה מכשול. מנגד, קל להוכיח את התביעה אם קיים סיכון מוגבר שהתממש שלא תואם את האמור בטופס: אצל אישה למשל עם הפרעת קרישה (ספירה נמוכה של טסיות הדם), חתימה על טופס הסכמה גורף לא רלבנטית כי היא בעלת סיכון מוגבר להתממשות הסיבוך, עניין שלא הוסבר לה.

פגיעה בשיניים אחרי ניתוח

פגיעה בשיניים מהווה סיכון הנפוץ ביותר בהרדמה (60% מסיבוכי ההרדמה). בייחוד אם השיניים במצב רעוע או הכתרים במצב לא טוב. האינטובציה דרך הפה, השיניים נפגעות ויורדות לריאות. גם פגיעה במיתרי הקול מהאינטובציה מוכרת.  

טשטוש בקולונסקופיה שלא ע״י מרדים

תרופת פרופופול הניתנת לפני קולונוסקופיה לטשטוש הכרה (סדציה) ניתנת ע״י רופאים מומחים שאינם מרדימים. אין חובה שאת הסדציה יבצע מרדים ואפשר שרופא ש״עוסק״ בהרדמה יבצע ובלבד שאין מדובר ברופא שמבצע את הפרוצדורה. רק בסדציה עמוקה נוכחות המרדים חובה. 

לכן הגסטרואנטרולוגים מטשטשים בעצמם. בעיקר במכונים פרטיים. זהו סיכון. בעת בעיה, לא יהיו בידיהם פתרונות שלרופאים מרדימים מיומנים יהיו. מדוע מתעלמים מהסיכון? כי להעסיק מרדימים במכונים הרפואיים הפרטיים זה עניין יקר.  

סקולין

מרדימים מזריקים גם “סקולין” – חומר משתק שרירים אחרי הרדמה. היו מקרים שנתנו אותו בטעות לפני חומר ההרדמה. בעולם לא עושים בו שימוש להרדמת ילדים. נטען שהוא עלול לגרום לפגיעה מוחית ובארץ אין הנחיה ברורה. נמנעים, אבל אין איסור גורף.

איסור ברור לתת את החומר קיים בבעיה עצבית או שרירית. מדוע? כי החומר גורם להתכווצות שרירים ודום לב. מוכר מקרה של קטין (יואב חליוה) שנכנס לניתוח היפוספדיאס עם בעיה עצבית וקיבל את החומר. כיום הוא סובל מניוון שרירים. המרדימה דאז הייתה מתמחה שלא הכירה את האיסור ומאז בכל הרדמה של ילדים חייב להיות רופא בכיר.

רשלנות רפואית בהרדמה
5/5
דילוג לתוכן