הרדמה

רשלנות רפואית בהרדמה, דורשת ראשית, הבנה של תפקיד המרדים. כפי שיתברר להלן, תפקידו של המרדים בניתוח אינו ״זריקה אחת ודי״.

תפקיד הרופא המרדים במהלך הניתוח

בעוד שהמנתח שקוע בחיתוך, בטיפול ובתפירה, המרדים, הוא שמפקח ומנטר דרך מסך המוניטור. מסך המוניטור מציג כמה נתונים. בהם, בכחול, נתון של עומק ההרדמה בה נתון המטופל. ממש מתחת לנתונים חשובים אחרים כמו אקג, סטורציה (חמצן בדם) ולחץ דם.

המרדים עוקב אחר החולה ומשנה את המינון של חומר ההרדמה תוך כדי הניתוח. חתך, למשל, יגרום לחולה להיות עירני יותר ובנק׳ זמן זו, רופא מרדים יגביר מינון ויעלה ריכוז. 

על המרדים קיימת חובת ניטור בסטורציה, ורצוי גם ניטור של co2.  מוכר מקרה של חולה שהונשם בפחמן דו-חמצני – במקום בחמצן – ומת. 

הרדמה מלאה - סיכונים טבעיים מול רשלנות רפואית

תסמונת מנדלסון - ״מדוע צריך לצום לפני ניתוח״

הסיכון לנזק גדול קשור במיקום שגוי של המחט וזליפה של החומר המאלחש אל חוט שדרה. זה אינו סיכון נפוץ. אספירציה – שאיפת תוכן חומצי מהקיבה לתוך הריאות ("תסמונת מנדלסון") – נפוצה יותר ומסוכנת פחות. הסיבוך הזה מוכר יותר בסובלים מצרבת. מכאן גם ההמלצה לצום לפני הרדמה. חזה אוויר עלול להתרחש בזריקה החודרת לריאה. 

פגיעה בשיניים אחרי ניתוח

שבר בשיניים הוא הסיכון הנפוץ ביותר בהרדמה (60% מסיבוכי ההרדמה). בייחוד אם השיניים במצב רעוע או הכתרים במצב לא טוב. האינטובציה דרך הפה, השיניים נפגעות ויורדות לריאות. גם פגיעה במיתרי הקול מהאינטובציה מוכרת.  

טופס הסכמה להרדמה -כיצד זה בכלל שניתן לתבוע?

נשאלת השאלה האם בכלל אפשר לתבוע אם קיימת חתימה על טופס הסכמה של הרדמה. טופס הסכמה לפני הרדמה נחתם לצד טופס הסכמה של הניתוח הספציפי.

תשובה

אם ההרדמה נעשתה תוך הפרקטיקה הרפואית הנהוגה ובלי רשלנות הטופס יהווה מכשול. מנגד, יהיה קל יותר להוכיח את התביעה אם קיים סיכון מוגבר שלא תואם את האמור בטופס הסטנדרטי. אצל אישה למשל עם הפרעת קרישה (ספירה נמוכה של טסיות הדם), טופס ההסכמה הגורף אינו רלבנטי כי היא בעלת סיכון מוגבר להתממשותו של סיבוך.
פסק דין

זריקה לעורק במקום וריד, מינון יתר, אלרגיה, וחולים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה.

דימום עלול להתרחש אצל חולים עם נטייה לדמם. גם הזרקה לחלל הספינלי במקום לאפידורלי: הפסקת נשימה, חוסר אספקת חמצן אובדן הכרה, התכווצות ונזק בלתי הפיך למוח.

שיתוק חוט השדרה הינו סיבוך נדיר לגמרי ומוכר ביחס של 1:30,000 ­ ומשום שהוא סיבוך שבכל מקרה מופיע בטופס ההחתמה, קשה לתקוף אותו.

 
הרדמה

רשלנות רפואית בהרדמה

אורן בושרי, עו"ד

סדציה

מדוע טשטוש בקולונסקופיה אינו כה תמים?

תרופת פרופופול הניתנת לפני קולונוסקופיה לטשטוש הכרה (סדציה) ניתנת ע״י רופאים מומחים שאינם מרדימים. גסטרואנטרולוגים בעצמם. בעיקר במכונים פרטיים. ובכן, זהו סיכון. בעת בעיה, לא יהיו בידיהם פתרונות שלרופאים מרדימים מיומנים יהיו. דוגמא למחשבה: מה אם הקולונסקופיה בקומה שלישית בלי מעלית בלי אפשרות פינוי מהירה?  

מדוע מתעלמים מהסיכון? כי להעסיק מרדימים במכונים הרפואיים הפרטיים זה עניין יקר. שם, עיכוב בניתוח אחד ואיחור לשני יעלה למרדים במשרתו. 

אין חובה שאת הסדציה יבצע מרדים ואפשר שרופא ש״עוסק״ בהרדמה יבצע ובלבד שאין מדובר ברופא שמבצע את הפרוצדורה. רק בסדציה עמוקה נוכחות המרדים היא חובה.

סקולין - ״החומר שגורם לניוון שרירים״

מרדימים מזריקים גם חומר משתק שרירים אחרי הרדמה. היו מקרים שנתנו אותו בטעות לפני חומר ההרדמה. 

סקולין הוא חומר משתק שבבתי חולים בעולם לא עושים בו שימוש להרדמת ילדים. נטען שהוא גורם לפגיעה מוחית. בארץ אין הנחיה ברורה. נמנעים, אבל אין איסור גורף. איסור ברור לתת את החומר קיים בבעיה עצבית או שרירית. מדוע? כי החומר גורם להתכוצות שרירים ודום לב. מוכר מקרה של קטין (יואב חליוה) שנכנס לניתוח היפוספדיאס עם בעיה עצבית. הוא בשוגג קיבל את החומר ונפגע. כיום הוא סובל מניוון משרירים. המרדימה דאז הייתה מתמחה שלא הכירה את האיסור ומאז בכל הרדמה של ילדים חייב להיות רופא בכיר.

No votes yet.
Please wait...