איחור באבחון הידרוצפלוס (הצטברות נוזל במח) או עיכוב בטיפול בו עלולים לגרום לנזק נוירולוגי כבד.
השאלה המשפטית היא האם היה צריך לזהות את הסימנים בזמן, להשלים בירור, ולפעול לפני שנגרמה ההחמרה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מתי איחור באבחון או בטיפול בהידרוצפלוס עשוי להיחשב רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר היו סימני אזהרה ברורים שלא זכו למענה, כאשר בירור נדרש לא בוצע בזמן, כאשר טיפול חיוני נדחה ללא הצדקה, או כאשר לא זוהה במועד שאנט חסום או תקול. לא די להראות שהיה איחור. צריך להראות שהאיחור שינה את מהלך הדברים וגרם לנזק שניתן היה למנוע.
מה הטענה המשפטית בתביעות רשלנות רפואית הידרוצפלוס?
הטענה המשפטית היא שהצוות הרפואי לא פעל כפי שרופא סביר היה פועל בנסיבות דומות, וכי האיחור באבחון או בטיפול גרם לנזק שניתן היה למנוע או לצמצם.
01
רשלנות רפואית בהידרוצפלוס בהריון
בהריון, הידרוצפלוס הוא ממצא המחייב פעולה אקטיבית. על הרופא לזהות סימנים חריגים, להפנות לבדיקות משלימות ולהסביר להורים את המשמעות והאפשרויות העומדות בפניהם.
רשלנות עלולה להתקיים, בין היתר, במקרים של:
- אי זיהוי הרחבת חדרי מוח בסקירת אולטרסאונד
- אי ביצוע סקירה מכוונת מוח
- התעלמות מפערים חריגים בהיקף הראש
- אי הפניה לייעוץ גנטי
- דחיית MRI עוברי למרות אינדיקציה
- אי שלילת זיהום תוך רחמי כגון CMV
כאשר הרופא נמנע מלהפנות, להסביר או להציג חלופות, הוא פוגע בזכות לקבל החלטה מושכלת, לרבות האפשרות לשקול הפסקת הריון.
רשלנות רפואית בהידרוצפלוס לאחר הלידה ובילדים
לאחר הלידה, אבחון מוקדם וטיפול בזמן מאפשרים התפתחות תקינה. תינוקות עם הידרוצפלוס יכולים להתפתח היטב, כל עוד הטיפול ניתן ללא עיכוב.
רשלנות רפואית עשויה להתקיים כאשר הצוות:
- מאחר לזהות סימני לחץ תוך גולגולתי
- דוחה אולטרסאונד מוח או MRI
- מפענח בדיקות הדמיה באופן שגוי
- מאחר בהתקנת שאנט
- מתעלם מסימנים קליניים מתמשכים
גם תחנות טיפת חלב ורופאי ילדים נושאים באחריות. עליהם לעקוב אחר היקף הראש של התינוק ולהגיב לחריגה או לקצב גדילה מואץ. פספוס של מדד זה מהווה הפרת חובת המעקב.
הצוות חייב לזהות סימנים ברורים כגון מרפס מתוח, ורידי קרקפת בולטים, הקאות, ישנוניות, עצבנות, קושי בהאכלה, טונוס ירוד או עיניים מופנות כלפי מטה. אי זיהוי של סימנים אלה בזמן עלול להוות רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בהידרוצפלוס במבוגרים
אצל מבוגרים, הידרוצפלוס עלול להידמות לדמנציה או למחלת אלצהיימר. התסמינים כוללים ירידה בזיכרון קצר טווח, האטה מנטלית, שינויי התנהגות ולעיתים גם הליכה לא יציבה.
עם זאת, הידרוצפלוס הוא לעיתים מצב בר טיפול. כאשר רופא מייחס את כלל הסימנים לדמנציה מבלי לשלול הידרוצפלוס, מפענח MRI באופן שגוי או נמנע מהפניה לנוירוכירורג, הוא עלול להחמיץ אבחנה שניתן לטפל בה.
במקרים אלה, ובהיעדר בירור סביר, עשויה לקום עילת תביעה ברשלנות רפואית.
02
עיכוב בזיהוי שאנט חסום
שאנט שאינו מתפקד או נחסם יוצר מצב חירום, בעיקר אצל ילדים ומטופלים צעירים. הלחץ התוך גולגולתי עולה מחדש ועלול לגרום לנזק מוחי מהיר.
עיכוב בזיהוי שאנט חסום או בדחיית ניתוח להחלפתו הוא נושא חוזר בתביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית.
עו״ד אורן בושרי
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בהידרוצפלוס?
כדי שתביעה תתקבל, יש להוכיח שלושה דברים. ראשית, שהצוות הרפואי חרג מסטנדרט רפואי סביר. שנית, שאבחון מוקדם או טיפול בזמן היו משנים את מהלך המחלה או מצמצמים את הפגיעה. שלישית, שהאיחור או המחדל גרמו בפועל לנזק, כגון פגיעה נוירולוגית, נכות, תלות תפקודית או צורך מוגבר בעזרת הזולת.
הוכחה כזו נעשית בדרך כלל באמצעות חוות דעת של מומחה מתאים, לצד בניית ציר זמן רפואי מדויק.
מתי עולה חשד לרשלנות רפואית
- אי זיהוי סימנים מוקדמים
- דחיית בדיקות הדמיה CT או MRI
- אי הפניה לנוירוכירורג
- איחור בהתקנת שאנט
- אי זיהוי שאנט חסום
- חוסר מעקב אחר היקף ראש
בונים ציר זמן רפואי
- מתי הופיעו סימנים
- מתי פנו לרופא
- מה נעשה ומה לא
- אילו בדיקות בוצעו
- האם הייתה הפניה מתאימה
מוכיחים שהאיחור שינה את התוצאה
- מה היה צריך לעשות בזמן
- האם טיפול מוקדם היה מונע החמרה
- האם ניתן היה להפחית את הנזק
- האם נגרם אובדן סיכוי לשיפור
אילו פיצויים אפשר לתבוע?
גובה הפיצוי נקבע לפי הנזק שנגרם: צורך בעזרת צד שלישי, שיקום, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, נכות ופגיעה תפקודית. במקרים קשים הפיצוי עשוי להיות גבוה מאוד.
סיכום
אם אובחן הידרוצפלוס באיחור, אם טיפול חיוני נדחה, או אם שאנט חסום לא זוהה בזמן, השאלה המרכזית היא לא רק מה הייתה המחלה אלא מה היה צריך לעשות ומתי. במקום שבו ניתן להראות שהמחדל הרפואי הוא שגרם לנזק, ייתכן שקיימת עילת תביעה ממשית.
אם אובחן הידרוצפלוס באיחור ונגרם נזק, כדאי לבדוק את התיעוד הרפואי בהקדם. בתיקים כאלה ציר הזמן הרפואי קובע.