גילוי מאוחר של מיקרוצפליה (היקף ראש קטן מהמצופה לגיל ולמין) עשוי להיות קשור במחדל מצד הרופאים. כאשר צוות רפואי מתעלם מסימני אזהרה, אינו מפנה לבדיקות מתאימות או מונע מההורים מידע חיוני בזמן אמת התנהלותו באה בגדר רשלנות רפואית.
מתי מיקרוצפליה עשויה להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית?
מיקרוצפליה עשויה להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית בשתי נקודות על ציר הזמן:
פסק דין בולט: מיקרוצפליה שלא אובחנה במהלך ההריון
בת"א 13831-09-18, פלוני נ' אגודת אלמקאסד האיסלאמית לצדקה בירושלים, נדונה תביעה בגין אי־אבחון מומים מוחיים במהלך ההריון. לאחר הלידה התברר כי הילדה סובלת ממיקרוצפליה, מתסמונת גנטית וממומים מוחיים, ובהם קורפוס קלוסום היפופלסטי. כלומר, קורפוס קלוסום שלא התפתח באופן מלא.
מה טענו ההורים?
ההורים טענו כי במהלך ההריון הופיעו ממצאים שחייבו בירור נוסף. בין הממצאים היו פיגור בגדילה התוך־רחמית וריבוי מי שפיר.
למרות זאת, הצוות לא ביצע סקירה מלאה ומכוונת למוח העובר. לטענתם, גם הקורפוס קלוסום ומבנים מוחיים נוספים לא הודגמו כראוי.
בירור מתאים היה עשוי להוביל לבדיקת MRI עוברי ולבדיקות גנטיות. בדיקות אלה היו עשויות לחשוף את המומים במהלך ההריון.
מה טען בית החולים?
בית החולים טען כי הצוות הציע לאם לבצע דיקור מי שפיר. לטענתו, האם סירבה לבדיקה.
בית המשפט קבע כי ההצעה ניתנה בשלב מוקדם וכהצעה שגרתית. באותו שלב עדיין לא הופיעו הממצאים המחשידים.
לכן, הסירוב המוקדם לא פטר את הצוות מהחובה להציע בירור נוסף לאחר שהתגלו סימנים חריגים במהלך ההריון.
מה פסק בית המשפט?
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי מעקב ההריון לא כלל סקירת מערכות מספקת בהתאם לממצאים שהתגלו.
נקבע כי סקירה מתאימה הייתה עשויה להביא לזיהוי המומים המוחיים. היא גם הייתה עשויה להוביל לבירור גנטי ולהצגת אפשרויות בפני ההורים.
למשפחה נפסק פיצוי בסך כולל של כ־10.8 מיליון ש"ח. הפיצוי כלל עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות ושיקומיות, הפסדי השתכרות, התאמת דיור ונזק לא־ממוני.
קראו עוד על פסק הדין
עו״ד אורן בושרי
סיבות למיקרוצפליה והטענה המשפטית
| גורם | מה הצוות הרפואי חייב לעשות | מתי קיימת עילת רשלנות |
|---|---|---|
| מום גנטי | הפניה לייעוץ גנטי והסבר על אפשרות להפסקת הריון | כאשר ההורים לא קיבלו את המידע ולא הופנו לבדיקות |
| טראומה בלידה | זיהוי מצוקה עוברית וביצוע חילוץ בזמן | כאשר לא פעלו לחלץ את התינוק למרות אינדיקציות ברורות |
| היקף ראש קטן באולטרסאונד | בשליש השלישי למדוד ולהפנות ל־MRI / US מוח / ייעוץ נוירולוגי | כאשר חריגה של 2 סטיות תקן לא הובילה לבירור נוסף |
| זיהומים (CMV, טוקסופלזמה) | בדיקות סקר, מעקב וטיפול מונע במידת האפשר | כאשר ניתן היה למנוע את הנזק ולא נעשה טיפול או בירור |
| מעקב בטיפת חלב | מדידת היקף ראש והפניה לבירור נוסף במקרה של חריגה | כאשר היקף ראש חריג לא זוהה בזמן שבו ניתן היה להתערב |
לסיכום
מיקרוצפליה שלא אובחנה בזמן עשויה להקים עילת תביעת רשלנות רפואית, אך לא בכל מקרה. יש לבדוק אם מדדי הראש, סקירות המערכות או מעקב הגדילה הצביעו על חריגה שחייבה בירור נוסף. הבדיקה המשפטית מתמקדת גם בשאלה אם היה צורך להפנות לייעוץ גנטי, לבדיקת זיהומים, ל־MRI עוברי או להדמיה מכוונת למוח. כאשר הצוות החמיץ סימנים מחשידים, יש לבחון אם אבחון מוקדם היה מאפשר להורים לקבל מידע מלא ולקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההריון.
מתלבטים האם היה איחור באבחון במקרה שלכם?
משרד עו״ד אורן בושרי מתמחה בליווי משפטי של נפגעי רשלנות רפואית קשה ומזמין אתכם לפנות לבדיקת זכאות ראשונית דיסקרטית וללא התחייבות.