פיצויים בגין שבר בברך לאחר תאונת דרכים, נפילה או תאונת עבודה

פיצויים בגין שבר בברך אינם נקבעים לפי השבר עצמו, אלא לפי התפקוד שנותר לאחר ההחלמה.
השאלה איננה רק מה נשבר, אלא איך הברך מתפקדת היום: טווחי תנועה, יציבות, כאב ויכולת הליכה.

הפיצוי משתנה בהתאם למסלול המשפטי:

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404

למה הפיצוי אינו אוטומטי ומדוע חייבים בדיקה?

המומחה האורתופדי אינו מסתפק בצילום.
הוא בודק בפועל את תפקוד הברך. 3 מרכיבים מרכזיים קובעים את הנכות:

טווחי תנועה הם המדד המרכזי בנכות לאחר שבר. בודקים כיפוף מלא או חלקי, יישור מלא או יישור חסר, וכאב בסוף הטווח. ככל שההגבלה גדולה יותר — אחוזי הנכות עולים.

כאב אינו סעיף נכות בפני עצמו אך משפיע על עוצמת הפגיעה: כאב במאמץ מתאים לנכות נמוכה יותר, כאב במנוחה מעיד על פגיעה משמעותית, וכאב שמגביל הליכה או מדרגות מחזק קביעה של פגיעה תפקודית ברורה.

יציבות הברך נבחנת לפי האם הברך יציבה או “בורחת”. אם קיימת אי יציבות משמעותית, ייתכן שהמומחה יפעיל את סעיף 48.

צילום, סי טי או אם אר אי מראים האם השבר החלים בעמדה תקינה, האם קיימת פגיעה בסחוס, האם יש שקע במשטח המפרק והאם יש עדות לשחיקה.

ממצאים לא תקינים מחזקים טענה לנכות ומשפיעים על דרגת הפגיעה.

כאבים בברך, שינויים ניווניים או טיפולים בעבר משפיעים על חלוקת הנכות. המומחה יקבע כמה מהנכות נובע מהתאונה וכמה מהמצב שהיה קיים לפני.

לדוגמה: 20% נכות, מהם רק 10% משויכים לתאונה.

אחוזי נכות לאחר שבר בברך לפי סעיפים 35, 47 ו־48

אחוזי הנכות אינם נקבעים לפי שם השבר בלבד. הם נגזרים מהממצא הרפואי שנותר בפועל, הגבלת תנועה, אי־יציבות, קשיון, שחיקה במפרק או חיבור גרוע של העצם. לכל ממצא מתאים סעיף אחר בספר המבחנים, ולכל סעיף טווח אחוזים משלו. בחרו "פילם" בקופסת האור כדי לראות למה הוא מתאים וכמה הוא יכול להעניק.

הגבלת תנועה, אי־יציבות וקשיון בברך

טווח לפי סעיף 48(2) 0% עד 50%

כיפוף אפשרי רק עד 45 מעלות מזכה ב־10%, חוסר יישור של 15 מעלות ב־20%, וקשיון לא נוח ב־50%.

דרגות נפרדות להגבלת כיפוף, מ־0% ועד 30%, ולהגבלת יישור, מ־0% ועד 50%
אי־יציבות קדמית־אחורית 20%, אי־יציבות צדדית קשה 30%
קשיון נוח 30%, קשיון לא נוח 50%

חוות הדעת חייבת לציין את טווחי התנועה במעלות. כל מדרגה בסעיף נקבעת לפי זווית מדויקת, ותיאור כללי של כאב או קושי לא יספיק.

שחיקה והשפעה על כושר הפעולה

טווח רלוונטי לפגיעה בברך אחת, סעיף 35(1) 0% עד 30%

השפעה קלה 10%, בינונית 20%, יותר מבינונית או הגבלה ניכרת בתנועות 30%. הדרגות של 50% ומעלה שמורות לקשיון מפרקים ולמחלה מפושטת.

מתאים כאשר נותרו שינויים ניווניים או פגיעה מפרקית שאינם באים לידי ביטוי מלא בסעיף מדויק אחר
שיעור הנכות נקבע לפי עוצמת ההשפעה על כושר הפעולה הכללי, ולא רק לפי הממצא ההדמייתי

הסעיף ה"שיורי" הרלוונטי כשהפגיעה רחבה יותר מכפי שסעיף ממוקד יכול לבטא. ועדות נעזרות בו גם כשאי־יציבות קלה אינה מגיעה לדרגות של סעיף 48.

חיבור גרוע או אי־התאחות של הטיביה

טווח רלוונטי לטיביה, סעיף 47(2) ו־47(3) 10% עד 30%

חל כאשר השבר בטיביה התאחה תוך סטייה בציר, או לא התאחה כראוי
חיבור גרוע בלי הגבלת תנועה במפרקים הסמוכים מזכה ב־10%. אם נותרה הגבלה, הנכות נקבעת לפי ההגבלה עצמה, בדרך כלל לפי סעיף 48
אי־התאחות של הטיביה עם תנועתיות המחייבת שימוש במשענת מזכה ב־30%

לנוסח ספר המבחנים הרפואיים של הביטוח הלאומי

האחוזים לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי לנפגעי עבודה. כשיש כמה ליקויים, האחוזים משוקללים ואינם מתחברים בחיבור פשוט. בתביעת נזיקין בית המשפט רשאי לקבוע נכות תפקודית שונה.

באיזה מסלול התרחשה הפציעה שלכם?

שבר בתאונת דרכים

הפיצוי ניתן מכוח חוק הפלת"ד, המבוסס על אחריות מוחלטת. אין צורך להוכיח מי אשם בתאונה. גובה הפיצוי נקבע בעיקר לפי הפגיעה הרפואית והתפקודית שנותרה לאחר השבר.

שבר בתאונת עבודה

תאונת עבודה עשויה לפתוח שני מסלולים: דמי פגיעה, מענק או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, ובמקרים מתאימים גם תביעת נזיקין נגד המעסיק. בתביעת הנזיקין יש להוכיח רשלנות או הפרת כללי בטיחות.

נפילה ברחוב או בשטח ציבורי

במקרה של נפילה בגלל מפגע ניתן לבחון תביעה נגד הרשות המקומית או בעל הנכס. יש להוכיח מפגע ממשי וקשר בינו לבין הנפילה. חשוב לבצע תיעוד ברור של המפגע סמוך ככל האפשר לאירוע.

שחיקה והחלפת ברך בעתיד לאחר שבר תוך־מפרקי

גם כאשר השבר התאחה, הנזק אינו בהכרח מסתיים. שבר המערב את משטח המפרק עלול לגרום לשחיקה פוסט־טראומטית, לכאב מתמשך ולהחמרה בתפקוד הברך לאורך השנים.

מחקר ארצי שכלל 48,791 נפגעים מצא כי בתוך 20 שנים עברו 4% מהנפגעים לאחר שבר באזור הברך החלפת מפרק, לעומת 1% בקבוצת הביקורת. הסיכון היה גבוה במיוחד בשלוש השנים הראשונות, אך נותר מוגבר גם לאחר מכן. שבר בחלק העליון של הטיביה ושבר בקצה עצם הירך נקשרו לסיכון גבוה יותר משבר בפיקה.

מבחינה משפטית, הנתונים אינם מוכיחים שכל נפגע יזדקק להחלפת ברך. עם זאת, כאשר קיימים שבר תוך־מפרקי, פגיעה בסחוס, סטייה בציר, אי־יציבות או שחיקה מתקדמת, יש לבחון בחוות הדעת גם את הסיכון להחמרה ולטיפול עתידי. לכך עשויה להיות השפעה על הוצאות רפואיות, עזרת הזולת, הפסדי שכר והערכת הנכות.

למחקר על הסיכון להחלפת ברך לאחר שבר באזור הברך .

איך לקרוא חוות דעת רפואית לאחר פגיעה בברך?

מונחים רפואיים שמופיעים בחוות דעת אורתופדית עשויים להשפיע על קביעת הנכות. הנה פירוש קצר של הממצאים המרכזיים.

מבחני מגירה ולחמן כולל מבחן מגירה קדמי

הרופא בודק את הרצועות הצולבות ומעריך יציבות קדמית ואחורית של הברך. כאשר המבחן תקין, הוא שולל לרוב קרע משמעותי ברצועה ואינו קובע נכות לפי סעיף 48. פרטים על מבחן מגירה קדמי .

מבחני Valgus ו Varus

הרופא מפעיל עומס פנימה והחוצה כדי לבדוק את יציבות הרצועות הצדדיות. כאב ללא רפיון מעיד על גירוי ברקמות. רפיון מצביע על אי יציבות רצועתית.

מבחן Ballottement חיובי

הרופא מזהה נוזל תוך מפרקי באמצעות המבחן. תוצאה חיובית מצביעה על תהליך פעיל במפרק. היא עשויה להתאים לפגיעה סחוסית או לתהליך דלקתי.

טווחי תנועה לדוגמה 110 לעומת 130

הרופא מודד כיפוף ויישור ומשווה בין הברכיים. פער של כ־20 מעלות מעיד על מגבלה תפקודית משמעותית. ממצא כזה עשוי לתמוך בקביעת נכות לפי סעיף 35.

דלדול בשרירי הירך

הרופא מזהה ירידה במסת השריר. הממצא מלמד שהרגל הפגועה נשאה פחות עומס לאורך זמן. לכן הוא מחזק טענה למגבלה תפקודית מתמשכת.

ציר תקין של הרגל

הרופא בוחן את היישור בין הירך לשוק. סטייה בציר מצביעה על עיוות גרמי. לעיתים היא מלמדת גם על סיכון לשחיקה עתידית.

השוואה בין ברך ימין לברך שמאל

הרופא משווה תמיד בין שתי הברכיים. הברך התקינה משמשת נקודת ייחוס. כך ניתן לזהות מגבלה אמיתית בברך הפגועה.

שבר בפיקה, בטיביה או בפיבולה: כיצד מיקום השבר משפיע על הנכות?

בקביעת נכות לאחר שבר בברך בודקים אם נותרה מגבלה תפקודית, גם כאשר השבר התאחה. מיקום השבר בפיקה, בקצה עצם הירך, בפלטו הטיביאלי או בראש הפיבולה משפיע על אופי הטיפול, על משך השיקום ועל הסיכון לכאב, לאי־יציבות ולהגבלת תנועה. הטיביה היא העצם המרכזית הנושאת משקל בשוק, ואילו הפיבולה דקה יותר ונושאת משקל מועט.

שבר יציב

בשבר יציב העצם נשארת מיושרת, ולכן הטיפול לרוב שמרני: סד, קביים ופיזיותרפיה.

השפעה על הנכות: ברוב המקרים לא תישאר נכות אם טווחי התנועה חוזרים להיות תקינים. נכות תיקבע רק אם נותרה מגבלה או נותר כאב קבוע.

שבר עם תזוזה ושבר רוחבי בפיקה

כאשר חלקי העצם אינם מיושרים, או כאשר הפיקה נשברת לשני חלקים, עשוי להידרש ניתוח קיבוע.

השפעה על הנכות: הסיכון לנכות גבוה יותר כאשר נותרו הגבלה בטווח התנועה, כאב בקדמת הברך או קושי ביישור מלא.

שיעור הנכות אינו נקבע לפי עצם ביצוע הניתוח, אלא לפי הממצאים והתפקוד שנותרו לאחר ההחלמה.

שבר מרוסק ושבר פתוח

שבר מרוסק מתרחש כאשר העצם מתפצלת לשלושה חלקים או יותר. בשבר פתוח קיים פצע שדרכו נחשפת העצם או מתקיים קשר בין השבר לבין הסביבה החיצונית.

השפעה על הנכות: שברים אלה כרוכים בסיכון מוגבר לנוקשות מפרקית, כאב כרוני, פגיעה ברקמות רכות וסיבוכים נוספים.

כאשר נותרו אי־יציבות, קשיון או הגבלת תנועה, אחוזי הנכות ייקבעו לפי הממצאים המתאימים ולפי תפקוד הברך בפועל.

שבר בפלטו הטיביאלי והערכת הנכות

שבר בפלטו הטיביאלי מערב את החלק העליון של עצם השוק ואת משטח מפרק הברך. לכן גם לאחר איחוי גרמי עלולים להישאר כאב, הפרעה בהליכה, שחיקה ואי־יציבות.

בהערכת הנכות יש לבדוק אם נותר שקע במשטח המפרק, שינוי בציר הרגל, פגיעה במניסקוס או ברצועות והגבלה בטווחי התנועה.

הספרות הרפואית מייחסת חשיבות מיוחדת להשבת יציבות המפרק. תוצאות פחות טובות תוארו כאשר נותרו אי־יציבות רצועתית, שינוי בציר הרגל או פגיעה במניסקוס.

לסקירה הרפואית על שברים בפלטו הטיביאלי .

״הבנה נכונה של חוות הדעת הרפואית ושל סעיפי הנכות היא תנאי הכרחי למיצוי זכויות ולחישוב פיצוי המשקף את הנזק שנגרם בפועל״.

עו״ד אורן בושרי

כמה פיצויים מקבלים על 10%, 20% או 30% נכות בברך?

חברות הביטוח טוענות לעיתים כי נכות של 10% בברך אינה תפקודית, במיוחד כאשר הנפגע חזר לעבודתו ואין קשיון מלא או אי יציבות בולטת. טענה זו אינה עומדת תמיד במבחן המציאות. מגבלה בכיפוף, כאב במאמץ, צליעה קלה או קושי בעמידה ובהליכה ממושכת פוגעים ביכולת להתמיד בעבודה לאורך זמן, מצמצמים אפשרויות תעסוקה עתידיות ומגבירים שחיקה. בית המשפט בוחן את התפקוד בפועל, ולא מסתפק בשאלה האם הנפגע עובד כיום, אלא האם הנכות מגבילה את כושר העבודה לאורך השנים ומה המחיר הכלכלי של אותה מגבלה.

דוגמאות לסכומי פיצויים בפועל בשברים בברך

סוג התאונה	פרופיל הנפגע	אחוזי נכות מוערכים	פוטנציאל פיצוי משוער
תאונת דרכים	שכיר בן 30, שכר 12,000 ₪, הגבלת תנועה קלה בברך	10% נכות קבועה	250,000 ₪ – 350,000 ₪
תאונת עבודה	עובד כפיים או עצמאי, שבר מרוסק עם ניתוח ואי יציבות	20% – 30% נכות קבועה	600,000 ₪ – 900,000 ₪ + קצבאות
נפילה במדרכה	פנסיונר בן 70, שבר בפיקה, נזקק לעזרת הזולת ביום יום	10% נכות קבועה	100,000 ₪ – 180,000 ₪ בעיקר רכיבי כאב וסבל ועזרת צד ג'

* לתשומת לבכם: הסכומים המוצגים הם הערכות כלליות המבוססות על מקרי עבר. כל תיק נבחן באופן פרטני לפי גיל הנפגע, גובה השכר וההשפעה התפקודית המדויקת.

להעמקה בכלל רכיבי הפיצוי ניתן לעיין במדריך: פיצויים בתביעות נזיקין.

לסיכום

שבר בברך אינו מזכה בפיצוי מעצם קיומו. הזכאות לפיצויים נגזרת מהתוצאה התפקודית שנותרה לאחר ההחלמה, ומהאופן שבו הפגיעה משפיעה בפועל על ההליכה, היציבות, טווחי התנועה והיכולת לבצע פעולות יומיומיות. קביעת אחוזי הנכות מתבססת על בדיקה קלינית מלאה, על ממצאי הדמיה ועל בחינה מדויקת של מצב רפואי קודם, ולא על אבחנה טכנית או צילום בודד.

שאלות ותשובות

קביעת נכות ופיצויים לאחר פגיעה במפרק הברך

איך נקבעים פיצויים לאחר פגיעה במפרק הברך?

הפיצויים אינם נקבעים לפי האבחנה בלבד. בוחנים את הנכות הרפואית, משך ההחלמה והשפעת הפגיעה על העבודה ועל התפקוד היומיומי. גיל הנפגע, שכרו והעזרה שנדרשה לו משפיעים גם הם על גובה הפיצוי.

האם סוג השבר לבדו קובע אם תישאר נכות?

לא. סוג השבר משפיע על הטיפול, על משך השיקום ועל הסיכון לסיבוכים. עם זאת, הנכות נקבעת בעיקר לפי הממצאים שנותרו לאחר ההחלמה, ובהם הגבלת תנועה, אי יציבות, קשיון, כאב ושחיקה במפרק.

מה בודקים רופאים כשהם קובעים נכות בברך?

הרופא בודק את טווחי הכיפוף והיישור, יציבות הברך, צליעה, דלדול שרירים וכאב בזמן הבדיקה. הוא בוחן גם את בדיקות ההדמיה ואת השפעת הפגיעה על ההליכה ועל הפעולות היומיומיות.

מה ההבדל בין נכות לפי סעיף 35 לנכות לפי סעיף 48?

סעיף 48 כולל הגבלת כיפוף ויישור של הברך, אי יציבות וקשיון. סעיף 35 עשוי להתאים כאשר נותרו שחיקה או שינויים מפרקיים המשפיעים על כושר הפעולה ואינם מקבלים ביטוי מלא בסעיף ייעודי אחר.

מה ההבדל בין 20% נכות לבין 30% נכות בברך?

ההבדל תלוי בסעיף הליקוי ובממצאים שנקבעו. לפי סעיף 35, 20% משקפים השפעה בינונית על כושר הפעולה. 30% משקפים השפעה העולה על בינונית או הגבלה ניכרת בתנועות. לפי סעיף 48, האחוזים נקבעים בהתאם להגבלת הכיפוף או היישור, לאי היציבות או לקשיון.

בדיקות הדמיה וממצאים רפואיים

מה ההבדל בין שבר תוך מפרקי לבין שבר סמוך למפרק?

שבר תוך מפרקי מערב את משטח המפרק ועלול לפגוע בסחוס. שבר סמוך למפרק אינו חוצה בהכרח את המשטח המפרקי, אך הוא עדיין עלול להשפיע על ציר הרגל, על יציבות הברך ועל התנועה.

האם בדיקות CT או MRI קובעות את אחוזי הנכות?

לא לבדן. בדיקות ההדמיה עשויות להראות שקע במשטח המפרק, פגיעה בסחוס, קרע ברצועה או במניסקוס ושינויים ניווניים. אחוזי הנכות נקבעים לפי שילוב הממצאים עם הבדיקה הקלינית והמגבלה התפקודית שנותרה.

מה המשמעות של מצב קודם בברך?

המומחה בודק אם היו לפני התאונה כאבים, מגבלות, טיפולים או שינויים ניווניים. כאשר מוכח מצב קודם, הוא עשוי להפריד בין הנכות שהייתה קיימת לפני התאונה לבין ההחמרה שנגרמה בעקבותיה.

משך ההחלמה וקביעת נכות קבועה

אילו סיבוכים מאוחרים עלולים להופיע לאחר שבר בברך?

לאחר שבר בברך עלולים להופיע שחיקה פוסט טראומטית, כאב מתמשך, נוקשות, אי יציבות והפרעה בהליכה. בשברים תוך מפרקיים יש לבחון גם את הסיכון להחמרה עתידית ולצורך בטיפולים נוספים.

מה ההבדל בין נכות זמנית לנכות קבועה?

נכות זמנית נקבעת לתקופת ההחלמה שבה המצב עדיין עשוי להשתנות. נכות קבועה נקבעת לאחר שהמצב הרפואי התייצב וניתן להעריך אילו מגבלות צפויות להישאר לאורך זמן.

האם כל שבר בברך גורם לנכות קבועה?

לא. אם השבר התאחה ולא נותרו הגבלת תנועה, אי יציבות, כאב מתמשך או פגיעה אחרת בתפקוד, ייתכן שלא תיקבע נכות קבועה.

האם שיקום ופיזיותרפיה משפיעים על קביעת הנכות?

השיקום עשוי לשפר את טווחי התנועה, את הכוח ואת היציבות. תיעוד רציף של הטיפול מסייע להראות את משך המגבלה ואת התגובה לטיפול, אך עצם ביצוע הפיזיותרפיה אינו מוכיח לבדו נכות קבועה או קשר סיבתי לתאונה.