ספינה ביפידה (מאנגלית: ״Spina Bifida״) הנה מום מולד בעמוד השדרה. אימתי ״פספוס״ המום בבדיקת אולטרסאונד בהריון בא בגדר רשלנות רפואית המזכה בפיצויים?
אחריות רפואית למרות שמדובר במום מולד
למרות שהמום מולד, הרופא עשוי להיות אחראי. כי רופאים מבחינים בספינה ביפידה בסקירת המערכות. עמוד השדרה הוא איבר אותו חייבים לסרוק כבר לפני שבוע 20. בלי אבחון, התינוק שנולד יהיה פגוע קשה, עם צרכים מיוחדים כנראה. אופציות התביעה הן:
אילו תביעות אפשר להגיש?
איך נדע אם אפשר היה לעשות ניתוח מתקן ברחם?
תביעות ספינה ביפידה קלות יותר לכאורה מתביעות מומים אחרים. כי אולי אפשר היה לבצע ניתוח מתקן עוד ברחם. מה הקשר? כי אם אפשר היה לנתח את העובר עוד ברחם, אין צורך להוכיח גם שהייתה מאושרת הפסקת הריון. לשם כך צריך לבדוק עם ד״ר גליאצ׳ינסקי המתמחה ברפואת העובר ובניתוחים בתוך הרחם (זה דף הפייסבוק שלו).
הקשר שבין חומצה פולית לספינה ביפידה
מה עלול להגביר את הסיכון לפתח את המום? סוכרת, השמנה ומחסור בחומצה פולית. בשנת 2000 המדינה פרסמה המלצות לנטילה של חומצה פולית. כך קרה שבמקביל לעליה בנטילת חומצה פולית החלה ירידה של 50% בלידות עם ספינה ביפידה. ע״פ מחקרים, הסיכון מופחת בכ-70% אם נלקחת חומצה פולית מדי יום. לפני ובמהלך ההריון. על כן, גם רופא שלא רושם מרשם חומצה פולית להריונית חשוף לתביעה.
חומצה פולית יעילה לצורך הפחתת הסיכון להיווצרות כל הסוגים של מומי NTD, שהם מומים בתעלת חוט השדרה.
הרופאים אינם יודעים מה הגורם. משערים שזה נובע משילוב של גורמי סיכון גנטיים, תזונתיים וסביבתיים. עם זאת ידוע שמחסור בחומצה פולית הוא בוודאות גורם סיכון.
מחקרים גילו קשר אפשרי בין תרופות נגד דיכאון (SSRI) ואפילפסיה לבין ספינה ביפידה. בפרט זולופט, סלקסה, פרוזאק, לקספרו ודפקוט. בארה״ב החלו תביעות בנושא וצפוי שגם אצלנו. בייחוד התרופה דפקוט נגד אפילפסיה.
ילדים עם ספינה ביפידה מתניידים בדרכים שונות. מללא כל עזרים או סיוע; דרך קביים או הליכונים; ושימוש בכיסאות גלגלים. ככל שהמום גבוה יותר על עמוד השדרה (וקרובה לצוואר) כך גובר הצורך בשימוש בכיסאות גלגלים. עם זאת, למספר קטן יש גם עיוות בכף הרגל או חולשה בכף הרגל.
אחוז הנפגעים בניידות
עו״ד אורן בושרי
