מומי לב – VSD ,ASD והיצרויות

מום בלב המתגלה מיד אחר הלידה מעלה לדיון רפואי משפטי את שנעשה בהיריון. בייחוד את מה שצפתה סקירת האולטרסאונד בהריון. הרי היא נועדה להביט בעובר ובאיבריו, כולל הלב, כדי לגלות מומים.

מומים נפוצים בלב

פספוס של מום לב הוא קריטי. ראשית, כי תפקיד הלב משמעותי. ושנית, כי מומי לב קשורים סטטיסטית להפרעות כרומוזומליות. כלומר, בתסמונות גנטיות רבות, מום בלב הוא סימפטום אחד מני רבים.

מומי לב נפוצים הם:

לב שמאל היפופלסטי

הסיבה השכיחה ביותר למוות כתוצאה ממום לבבי בחודש הראשון לחיים. הוא גם קשור בחוסר התפתחות של מסתם שעצמו גורם לתקלה באספקת דם. הוא צריך להיות מאובחן כבר בתחילת ההיריון.

vsd

חור במחיצה הבין חדרית והוא מתגלה מספר שבועות מהלידה. ההשלכה יכולה להיות אי ספיקת לב. חשד ניתן לקבל מהזעות מרובות של התינוק.  

asd

חור במחיצה שבין העליות. הסימפטומים שלו כמעט ואינם מורגשים, והוא מופיע יותר אצל מבוגרים. גם כאן קיימת התוויה לסגירת החור.

טרטולוגיה ע״ש פלוט

מום כחלוני שכוללל מס' הפרעות מבניות משולבות. הלוקים בו מצויים בסיכון גבוה יותר לשבץ מוחי והוא מום שהולך ומחמיר.

האמנם תביעה רק כנגד הרופא שביצע את הסקירת מערכות?

לא. יהיו מצבים בהם מצב התינוק יחמיר לאחר הלידה כתוצאה מאי גילוי המום הלבבי. מומחה US איתו ניוועץ אולי יגיד שאין רשלנות כי לא היו מאשרים הפסקת הריון. קרדיולוג ילדים אולי יגיד שאין רשלנות כי בעת הלידה לא נודע המום. אבל משילובם של שני התחומים נובעת רשלנות, כי יש לשאול את שניהם אם היה צריך לנתח את המום מיד לאחר הלידה ובגלל שלא נותח הוחמר הנזק.

רמזים למום בלב כבר בשקיפות עורפית

כבר בבדיקת שקיפות עורפית ניתן לגלות סימנים לאפשרות קיומו של מום בלב. אפשר וצריך גם לגלות פגם במחיצה בין העליות, בין החדרים, או פגם החלפה של העורקים הגדולים. אם לא בשקיפות עורפית, וודאי בבדיקות שלאחריה: בסקירת מערכות תיסקר כל מערכות גופו של התינוק בחיפוש אחר פגמים. כזכור ישנן 2 סקירות עיקריות: מוקדמת ומאוחרת וכל אחת נועדה לבחון איברים שונים. גם בבדיקה המאוחרת סורקים את כל מערכות העובר ועוברים על כל איבר ואיבר. כך ע”פ חוזר משרד הבריאות. במאוחרת מתגלים מומים שלא התגלו במוקדמת כי העובר גדל.

מום asd בלב

רשלנות רפואית בהריון באבחון מום בלב

במום לב שלא אובחן, טוענים בתביעה כי היה על הרופא לאתר את המום. לחילופין, שהיה עליו להפנות את האם לאקו-לב עוברי כדי לבדוק לעומק את מבנה הלב. לא כי כל אישה בהריון צריכה לעבור אקו לב, אלא כי עלה חשד למום בלב.

בשנת 2013 עודכנו ההנחיות העולמיות ביחס לדרך שבה על רופא האולטרה סאונד לסקור את איברי הלב בסקירת מערכות בהריון. למעשה הן הכלילו את מוצא כלי הדם, את אבי העורקים, את עורק הריאה וכיו”ב וקבעו שאין להסתפק בארבעת מדורי הלב. היצרות המסתם הפולמונארי למשל בלידות שאחרי 2013 לכשעצמה כמעט תמיד תבוא בגדר רשלנות רפואית.

מה היה על הרופא לעשות אם מצא מום לבבי?

בהימצא מום לבבי, לפחות מאז שנת 2010 היה על הרופא להפנות לסיסי שיליה, קריוטיפ וקרדיולוג ילדים.
גם להיות במעקב כי המום יכול להיסגר. ניתן לטעון עוד כי על הרופא מאז שנת 2010, אולי אפילו 2006, להציע ולהסביר כי בדיקת צ’יפ גנטי תכסה תסמונות נוספות שהמום הלבבי שנמצא מרמז להן. בדיקת הצ’יפ הגנטי היא בדיקה גנטית מתקדמת אשר מכסה מגוון רחב של תסמונות גנטיות לעומת בדיקת קריוטיפ או בדיקת פיש, אשר מתבצעות תחת מיקרוסקופ. היא מספקת סקירה של כל ה-DNA.

asd בלב

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות בלידה מציבה שאלה ראשונה מהותית: האם הנזק לנולד (מוחי או אחר) אינו תלוי בבית החולים כמו מום מולד או סיבוכי פגות או שהוא נזק אופייני לרשלנות כמו איחור בכניסה לניתוח קיסרי בהיפרדות שליה. נפנה תחילה לנוירולוג ילדים שאם ישיב כי מדובר בנזק אופייני למצוקה עוברית בלידה נמשיך לגניקולוג שיתייחס לאיחור בכניסה לניתוח קיסרי וזהו המקרה הקלאסי.

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון מקנה להורים זכות לתביעה. הזכות היא להחזר הוצאות מכבידות של גידול ילד עם מום.  טעויות אולטרסאונד בהריון

5/5
דילוג לתוכן