כאשר ניתן היה לאבחן ולטפל בגידול בעמוד השדרה בזמן,
אך הדבר לא נעשה, המערכת הרפואית בבעיה משפטית.
זאת שכן הגידול המשיך להתפתח ולגרום לפגיעה קבועה,
שאותה ניתן היה למנוע:
- פגיעה בחוט השדרה
- נכות קשה וקבועה
- אובדן כושר עבודה
- ירידה משמעותית באיכות החיים
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מתי קיימת עילת תביעה בגין סרטן בגב?
לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות. עם זאת, רופא מחויב לזהות סימני אזהרה מחשידים, לפעול לפי הידע הרפואי הקיים, ולנקוט באמצעים סבירים לשלול ממאירות. כאשר חובה זו מופרת, והאיחור גורם להחמרה במצב הרפואי, עשויה להתגבש אחריות משפטית.
הבחינה נעשית לפי השאלה האם רופא סביר, בנסיבות דומות, היה פועל אחרת.
01
02
הטענה שכולם סובלים מכאבי גב אינה מספקת
רופאים נוהגים לעיתים לטעון כי כאבי גב הם תופעה שכיחה ולכן לא הייתה סיבה לחשוד בגידול.
אכן, סרטן בגב אינו האבחנה הראשונה.
עם זאת, הפסיקה קובעת כי לאחר שנשללו האבחנות השכיחות, חלה חובה לשקול אבחנות אחרות.
כפי שנקבע בפסיקה:
על הרופא לחשוב גם על מחלות נוספות כאשר התמונה הקלינית אינה משתפרת.
עו״ד אורן בושרי
נגע ליטי והבעיה שבהעברת מידע למטופל
חולים רבים מופנים להדמיה וחוזרים עם אבחנה של "נגע ליטי" בחוליה, ללא הסבר ברור.
לעיתים מתקיימת התכתבות מקצועית בין הרופא המפנה למפענח, בשפה שאינה מובנת למטופל.
אי הסבר הממצא, משמעותו והצורך בבירור נוסף, עלול להוות פגיעה בזכות המטופל לקבל מידע מהותי ולקבל החלטות רפואיות מושכלות.
תוחלת חיים לנפגעי חוט שדרה והשפעתה על הפיצוי
בתביעות רשלנות רפואית הכוללות פגיעה בחוט השדרה, תוחלת החיים היא רכיב מרכזי בקביעת הפיצוי.
ככל שתוחלת החיים הצפויה ארוכה יותר, כך גדלים רכיבי הפיצוי בגין אובדן הכנסה, עזרה סיעודית והוצאות עתידיות.
חברות הביטוח נשענות לעיתים על טבלאות ישנות, בעוד שהמציאות הרפואית השתנתה:
איכות הטיפול השתפרה, ותוחלת החיים של נפגעי חוט שדרה עלתה.
סרטן בגב: הגידולים השכיחים ביותר
הגידולים השכיחים ביותר הם אסטרוציטומה (astrocytoma) ואפנדימומה (ependymoma). גידולים אלה הם בתוך החומר של חוט השדרה. סרטן אחר כמו סרקומה מתפתח מהעצמות עצמן. מכאן שסרטן יכול להופיע מאחורי חוליות עמוד השדרה, בתוך עצבי חוט השדרה או במעטפת חוט השדרה. מבין הגידולים האלימים: כורדומה, וסרקומת יואינג.
לסיכום
איחור באבחון גידול בעמוד השדרה אינו טעות שולית. כאשר מטופל מתלונן על כאבי גב מתמשכים, החמרה תפקודית או סימנים נוירולוגיים, חלה על הרופא חובה להרחיב את הבירור ולא להסתפק בהנחות שגרתיות. פספוס בשלב זה עלול להוביל לפגיעה קשה ובלתי הפיכה, לנכות משמעותית ולאובדן כושר עבודה. במקרים כאלה, לא מדובר בגזירת גורל, אלא בהתנהלות רפואית שיש לבחון אותה במישור המשפטי.
מה בתי המשפט בוחנים במקרים של איחור באבחון
- החובה הרפואית אינה מסתיימת בביקור הראשון, אלא כוללת מעקב, תיעוד והערכה מחודשת כאשר התסמינים נמשכים או מחמירים
- היעדר שיפור קליני לאורך זמן מחייב שינוי כיוון אבחנתי והפניה לבדיקות מתקדמות
- אי הפניה להדמיה מתאימה או אי הסבר של ממצא חריג פוגעים בזכות המטופל לקבל החלטות מושכלות
- בתי המשפט בוחנים את רצף קבלת ההחלטות הרפואיות לאורך הזמן, ולא רק את נקודת האבחון הסופית