סכרת:

סכרת הינה מחלה המוכרת על פי סוגיה:

א. סוכרת TYPE 1 (מבוגרים) בה חסר אינסולין והלבלב למעשה לא מייצר אינסולין.
ב. סוכרת TYPE 2 – בה קיימת עמידות של התאים לאינסולין.
ג. סוכרת הריונית – (ראה: רשלנות רפואית בהריון)
ד. סוכרת הנגרמת מתרופות – עקב שימוש בסטרואידים למשל בפרדינזון בגלל הגירוי המתמיד בהעלאת הסוכר.

כדי לחקור רשלנות רפואית במקרה האחרון, יש לבדוק מדוע היה צורך בפרדינזון, ואם הצורך היה מוצדק בהיבט של נזק מול תועלת. כדי לקבוע רשלנות רפואית ביחס למעקב וטיפול אחר סכרת מסוג 1 ו-2, יש להכיר תחילה הגורמים והסיכונים.

הגורמים:

ישנו כמובן קשר הדוק בין עליה במשקל ובין סוכרת. בין שומן באזור הבטן המייצר ציטוקינים ובין המחלה. גם סיפור משפחתי רלבנטי (אם יש נטייה לסוכרת במשפחה), פעילות גופנית, פרמטרים תזונתיים, גיל וכיו"ב.

הסיכונים:

•    סיבות מוות: אוטם שריר הלב, שבץ, נמק

•    פגיעה בכלי דם גדולים – התקפי לב, אירועים מוחיים וסתימה של כלי דם ברגליים.

•    פגיעה בכלי דם קטנים – פגיעה בכליות עד כדי אי ספיקת כליות, עיוורון, כיבים בכף הרגל, שיתוק ברגליים ואימפוטנציה.

רשלנות רפואית במעקב אחרי חולי סכרת

ככלל, הטיפול הדרוש הוא איזון הסכרת בעזרת המוגלובין A C1 המקשר בין הגלוקוז לכדוריות דם. המלצה אחרת היא להפחית במשקל ולאזן היפרליפידמיה, שזה עודף שומנים בדם. עוד, לבצע טיפול דיאטטי, פעילות גופנית וכיוצ"ב.

לחולי סוכרת יכולים להיות כיבים בכף הרגל. לכן קיימת חובה לבדוק את הרגלים. פצע קטן יהא קל לטפל בו ופצע שלא מטופל יביא לכריתת איבר.

טיפול תרופתי אחר הינו מתן תרופות המגבירות הפרשת אינסולין מהלבלב, או תרופות שמעכבות ספיגת גלוקוז במעיים.

שאלה משפטית שטרם ניתנה לה תשובה היא מה אחריות של רופא מקרה בו חולה פיתח עיוורון ובטרם כך, לא הפנה לרופא עיניים, או לאורולוג, במקרה של אימפוטנציה, או לא התריע, או לא עקב וערך בקרה, ולא סיפק לפציינט את כל המידע. למשל,  יתר לחץ דם בשילוב עם סכרת מגביר את הסיכון לנזקים הנ"ל פי 3 או פי 4, ולכן מתן הסבר מקיף ביחס לשילוב של האחרון עם הראשון חשוב שבעתיים.

הטענה כמובן תהיה, שהיה ניתן למנוע או לדחות עיוורון או אימפוטנציה אם החולה היה מקבל טיפול אופטימאלי, וזאת, לו היה ניתן לו הסבר מקיף וראוי בנסיבות.

שאלה משפטית אחרת שאינה קשורה לרשלנות רפואית היא האם חולה סוכרת שנפגע בתאונה יכול לקשור בין הטראומה לבין מחלת הסכרת.  ראשית, ניתן לקבוע בוודאות כי טראומה אינה יכולה לגרום לסוכרת טייפ 2. ובאשר לסכרת מהסוג הראשון, אכן ניתן לקשור קשר סיבתי, ובלבד כשיש רגישות והתאונה הייתה טריגר שגרם למחלה לפרוץ.

אגב, יתר לחץ דם יכול להיות ב-5-10% מהמקרים כן קשור לאירוע טראומתי כמו תאונה.  בדר"כ המומחה יבדוק אם יש נזק לאיברים עקב לחץ דם, כמו שריר לב מוגדל, או היצרות בעורק הכליה, שכן אם נגרם נזק, זה צריך להיות לאורך זמן, מה שמצביע על כך שלחץ הדם  היה גבוה גם לפני התאונה. בכל מקרה, אם קיימת אחת מהסיבות המשניות ליתר לחץ דם – לא ניתן לטעון שהיה קשר כתוצאה מתאונה ומסטרס.

לגבי לחץ נפשי חריף (סטרס), זה אכן עולה בזמן הסטרס אולם הדעות חלוקות באם הסטרס גורם ליתר לחץ דם קבוע. בינתיים, אין הכרעה מדעית בעניין.

 


 

No votes yet.
Please wait...