אי ספיקת כליות עלולה להוביל לדיאליזה, השתלת כליה ונכות קשה.
כאשר רופא מתעלם מבדיקות חריגות, לא מפנה לנפרולוג או נותן תרופה מסכנת כליות ללא מעקב, ייתכן שקמה עילת תביעה.
01
02
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404,
מתי אי ספיקת כליות נחשבת רשלנות רפואית?
לא כל אי ספיקת כליות נובעת מרשלנות. אבל במקרים רבים ניתן היה לזהות את ההחמרה מוקדם.
כאשר הרופא לא עושה זאת, מחלת כליות שהייתה ניתנת להאטה עלולה להפוך לנזק בלתי הפיך.
01
מתי כן ניתן לתבוע?
✅ התעלמות מקריאטינין גבוה
✅ אי הפניה לנפרולוג
✅ מתן תרופה מסוכנת ללא מעקב
✅ איחור בזיהוי חסימה בדרכי השתן
✅ פגיעה בשופכן בניתוח
✅ איחור בטיפול בזיהום שהוביל לקריסת כליות
02
מתי לא תמיד תהיה תביעה?
❌ מחלה גנטית שהתפתחה למרות טיפול
❌ החמרה למרות מעקב תקין
❌ אי היענות המטופל לטיפול
❌ מצב בלתי נמנע רפואית
תרופות שיכולות לגרום לאי ספיקת כליות
תרופות מסוימות עלולות לפגוע בכליות, בעיקר אצל קשישים, חולי סוכרת, חולי יתר לחץ דם ומטופלים עם תפקוד כלייתי גבולי. הסיכון עולה כאשר רופא נותן תרופה כמו נוגדי דלקת, תרופה פסיכיאטרית או שילוב תרופות, בלי לבדוק קריאטינין ובלי להתאים מינון. הבעיה אינה תמיד בעצם מתן התרופה. לעיתים הרשלנות היא בהיעדר מעקב, היעדר אזהרה, או היעדר התאמה למצב הכלייתי של המטופל.
אי ספיקת כליות אצל חולי סוכרת
סוכרת היא גורם סיכון מרכזי לפגיעה כלייתית. אבל זו אינה תשובה שפוטרת את הרופא מאחריות.
גם אצל חולה סוכרת צריך לעקוב אחרי תפקודי כליות, חלבון בשתן, לחץ דם ואיזון סוכר. כאשר הרופא מתעלם מהחמרה חוזרת, לא מפנה לנפרולוג ולא משנה טיפול, ייתכן שניתן היה למנוע דיאליזה או לפחות לדחות אותה. קרא עוד.
עו״ד אורן בושרי
אי ספיקת כליות בילדים בעקבות איחור באבחון זיהום בדרכי השתן
בילדים ותינוקות זיהומים בדרכי השתן אינם תמיד מלווים בתסמינים ברורים. לעיתים מופיעים רק חום, אי שקט או הקאות.
איחור באבחון זיהום בדרכי השתן בילדים
כאשר רופא אינו מפנה לבדיקת שתן פשוטה ואינו מתחיל בירור בזמן, החיידקים עלולים לעלות לכליות ולגרום לצלקות קבועות. במקרים אלה ניתן היה למנוע את הפגיעה באמצעות אבחון מוקדם. לכן מדובר לעיתים ברשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעות אי ספיקת כליות?
גובה הפיצויים משתנה לפי חומרת הנזק, אך בתיקים חמורים הוא עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף למיליונים, כאשר מדובר בדיאליזה קבועה, צורך בהשתלה, נכות תפקודית או פגיעה תעסוקתית.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית באי ספיקת כליות?
עורך דין רשלנות רפואית יידרש להוכיח:
- סטייה מהתנהלות רפואית סבירה
- קיום נזק כלייתי מוכח
- קשר סיבתי בין המחדל לנזק
- חוות דעת נפרולוגית תומכת
- היקף הנזק הכלכלי והתפקודי
כאן נבנה בסיס לפיצוי בגין דיאליזה, אובדן כושר עבודה, כאב וסבל והוצאות עתידיות.
לסיכום
אי ספיקת כליות אינה תמיד גזירת גורל. במקרים רבים ניתן היה לזהות מוקדם ירידה בתפקוד הכליות ולמנוע הידרדרות לדיאליזה או להשתלת כליה.
כאשר רופא מתעלם מסימני אזהרה, לא מבצע מעקב או נותן טיפול שמסכן את הכליות, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
כשל באבחון או במעקב המוביל לאי ספיקת כליות
| הגורם | מה קורה בפועל | מה הרופא חייב לבצע |
|---|---|---|
| תרופות נוגדות דלקת (וולטרן, אדוויל, נורופן, אספירין) | התרופות פוגעות בזרימת הדם לכליות ומאיצות קריסת תפקוד כלייתי. במקרים חמורים המטופל מגיע לדיאליזה ואף להשתלה | הרופא חייב לאתר גורמי סיכון, לבחור חלופות בטוחות יותר, ולנטר קריאטינין במסגרת מעקב מסודר |
| מחלת וגנר | המחלה תוקפת במהירות את הכליות וגורמת לאי ספיקת כליות כאשר הרופא מחמיץ אבחון מוקדם | הרופא צריך לזהות סימנים מערכתיים, להתחיל בירור מידי, ולהצמיד מעקב רפואי הדוק |
| היעדר הסבר על סיכון תרופתי | המטופל מקבל החלטות בלי להבין את הסיכון. בכך נגרמת פגיעה באוטונומיה ונוצר בסיס לתביעה | הרופא חייב להסביר סיכונים וחלופות בצורה ברורה ולתעד הסכמה מדעת לפי החוק |
| פגיעה בשופכן בניתוח | החסימה מונעת ניקוז שתן תקין וגורמת להצטברות נזק כלייתי עד אי ספיקת כליות | המנתח חייב לזהות פגיעה בזמן אמת או להשלים בירור מיידי לאחר הניתוח |
הצג מצבים נוספים +
| תסחיף כולסטרול לאחר צנתור | התסחיף חוסם כלי דם ומקטין אספקת חמצן לכליות עד פגיעה כלייתית קשה | הרופא צריך להעריך סיכון מוקדם ולנטר תפקוד כלייתי אחרי הצנתור |
| אבחון מאוחר של סוכרת | חוסר איזון סוכר גורם לנזק מצטבר לכליות שמוביל לאי ספיקת כליות | הרופא חייב להפנות לבירור מוקדם, להדק מעקב ולהציב יעד טיפולי ברור |