רשלנות רפואית בהריון (מאנגלית: Prebirth Negligence) חוזרת ועולה בערכאות משפטיות משום הנזק הגדול הנגרם ליילוד. מתי נגיש תביעה לפיצויים?
"פספוס" של מום אותו חייבים לסרוק לפי הוראות משרד הבריאות וחוזר האגודה לגניקולוגיה.
הצלבה של ״שתי חריגות״ חשובה, כי קיומם במצטבר הוא שמעלה סיכון למום גנטי. נניח וידוע על פיגור בגדילה התוך רחמית וגם תנועת כף היד נפולה.
אי יידוע על חשד. כי כל חריגה שהבודק מוצא, צריכה להוביל לייעוץ גנטי.
אם אחרי הלידה הליקוי ״כרומוזומלי״, נשאל מה לא היה סביר בייעוץ הגנטי. או אם היה רמז לכך באולטרסאונד.
למעט חריגים, כדי להוכיח רשלנות רפואית בהריון, חובה להוכיח, שועדה שהיתה מתכנסת הייתה מתירה הפסקת הריון. לאחרי שבוע 23 דרוש אישור של ועדת-על. היא תאשר ביצוע הפלה כאשר קיים סיכוי גבוה מ-30% להולדת ילד בעל מום. בספינה ביפידה למשל, קיימת אפשרות של ניתוח בתוך הרחם ואז אין צורך להוכיח הפסקת הריון. אלא לטעון שאפשר היה לנתח עוד ברחם.
2. טעות בהערכת משקל
טעות של הרופא בהערכת משקל עלולה לגרום לנזק. כי בחשד לעובר גדול (מקרוזומיה) יש לשקול ניתוח קיסרי. מה זה גדול? מעל 4.5 ק”ג, או מעל 4 ק”ג אצל אישה עם סוכרת הריון.
מדוע? כי העובר עלול להיתקע, וכליאת הכתפיים שלו (פרע כתפיים) עלולה לפגוע באספקת החמצן לעובר. זה גם עלול לגרום לקרע לאם.
3. אי גילוי תסמונת גנטית
רשלנות רפואית בהריון כוללת גם אי גילוי תסמונת גנטית. בין אם זיהה הרופא ממצא ב-US ובין אם לא. היא פופולרית יותר לאור התקדמות פענוח הגנום. אילו היה מתבצע הבירור הגנטי, הם היו יכולים אז לבחור להפסיק את ההריון.
אי הפניה לבירור גנטי כשצריך לפי משרד הבריאות. בייחוד אקסום, ריצוף גנומי (WGS), ונשאות (ציסטיק פיברוזיס / SMA / ואיקס שביר).
ביצוע בדיקות גנטיות בצורה לא תקינה. או פענוח בדיקה שגויה כתקינה וההיפך. היועץ הגנטי יכול לבקש תשובה לגבי טריזומיה 21 (תסמונת דאון) ובמעבדה מתרכזים בה ומדלגים על מחלות אפשריות אחרות כמו ציסטיק פיברוזיס. טעם אחר הוא שבדיקת Nipt חוזרת עם שגיאות. גם ע״פ אזהרה של ה-FDA.
ייעוץ גנטי על ידי גורם לא מאושר וחסר סמכות או בדרך לא מאושרת (למשל בטלפון דרך מתורגמן בשפה לא ברורה).
אי הפניה לבירור ייעוץ גנטי באבחון של מומים / חשד בסקירת מערכות ותוצאות חריגות בסקר הביוכימי/ NIPT.
4. רשלנות רפואית במעקב הריון
רשלנות רפואית במעקב הריון קשורה בבדיקות התכופות בהריון. בעיקר בהתרשלות בניהול הביקורים התקופתיים. גם באי הפנייה לבדיקות הנדרשות בזמן, באי־מעקב אחר תוצאות חריגות ובהחמצת סימני אזהרה. כל מחדל קל עלול להוביל לנזק חמור לאם או לעובר. מה למשל?:
רעלת הריון, סוכרת הריונית, היפוגליקמיה (תת סוכר), זיהומים, והרפס.
על הרופא גם לעקוב אחר גדילת העובר ולערוך השוואה לגרפים. איחור בגדילה הוא סמן אזהרה לבעיה.
התיישנות
בעבר הייתה הזכות לתבוע גם של התינוק לכשיגדל ויגיע לגיל 18. כפועל יוצא, מניין 7 שנות ההתיישנות התחיל ברגע הגיעו לגיל 18. כיום, בעקבות פסק הדין בעניין המר נ׳ עמית המועד האחרון להגשת תביעה הוא 7 שנים מהלידה. כי הזכות עברה להורים. פסק הדין ביטל את הזכות של היילוד לתבוע.
״התביעה של אי גילוי מום היא תביעת ״הולדה בעוולה״: תביעה של הורים שמנעו מהם זכות - להפיל עובר שנולד עם מום. זוהי פגיעה באוטונומיה שלהם, בזכות הבחירה שלהם״.

עו״ד אורן בושרי
המומים המובילים להפסקת הריון מאוחרת
הסיבה העיקרית שבגינה מאושרת הפלה מאוחרת, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | אחוז מתוך כלל ההפלות |
---|---|
חוסר התפתחות המוח והגולגולת (אננצפלוס) | 20% |
ספינה ביפידה | 22% |
לב שמאלי היפופלסטי | 13% |
בחן את עצמך
כל הכבוד.
בדיקות גנטיות בהריון
בשאיבה של חומר גנטי דרך מי שפיר
בבדיקת דם
קריוטיפ
בדיקה ישנה בעייתית מבחינת כיסוי.
צ׳יפ גנטי
בדיקה חדשה ברזולוציה גבוהה
ריצוף אקסום
מכסה טווח רחב
Nipt
פחות מקיפה אבל היא בדיקת דם ואינה חודרנית.