רשלנות רפואית בהריון (מאנגלית: Prebirth Negligence) עלולה להסתיים בנזק עצום, לאם וליילוד. בשל “פספוס״ באולטרסאונד (US / על קול), רשלנות במעקב הריון ובייעוץ גנטי. באלו מקרים נגיש תביעה לפיצויים?
1. ״פספוס״ מום מולד באולטרסאונד
“פספוס״ מום מולד ידליק נורת אזהרה לרשלנות רפואית באולטרסאונד. הטענה המשפטית היא בד״כ אחת מאלה:
למעט חריגים, כדי להוכיח רשלנות רפואית בהריון חובה להוכיח גם הפסקת הריון. כלומר, יש להוכיח כי היו מאשרים להורים לבצע הפסקת הריון ושכך היו פועלים ההורים. לאחרי שבוע 23 דרוש אישור של ועדת-על. היא תאשר ביצוע הפלה כאשר קיים סיכוי גבוה מ-30% להולדת ילד בעל מום. בהקשר הזה בהמ״ש קבע שעל הרופא לבצע את הבדיקות בדחיפות כדי שלא יוחמץ מועד הועדה.
לא כל תביעה של פספוס מום מולד כרוכה בטענה שצריך היה להמליץ על הפלה או ייעוץ גנטי. בספינה ביפידה למשל, קיימת אפשרות של ניתוח בתוך הרחם. שלא ניתן לבצע אחרי הלידה. יהיו גם מומי לב חמורים כמו VSD הטעונים היערכות מהירה לניתוח לאחר הלידה.
2. טעות בהערכת משקל
טעות בהערכת משקל תגרום לכך שלא ינתבו תינוק מעל 4.2 ק”ג ללידה קיסרית, מפאת גודלו. ביציאה מהרחם יגדל סיכון לכליאת כתף בעת המעבר בתעלת הלידה ולקרע לאם.
3. רשלנות רפואית במעקב הריון
רשלנות רפואית במעקב הריון קשורה בבדיקות התכופות בהריון ובעיקר ב-:
- אי זיהוי / אבחון מחלות אם: רעלת הריון, סוכרת הריונית, היפוגליקמיה (תת סוכר), זיהומים, והרפס.
- מעקב גדילה חסר: על הרופא גם לעקוב אחר גדילת העובר ולערוך השוואה לגרפים. איחור בגדילה הוא סמן אזהרה.
4. רשלנות רפואית באי גילוי תסמונת גנטית
רשלנות רפואית בהריון כוללת גם באי גילוי תסמונת גנטית. בין אם זיהה הרופא ממצא ב-US ובין אם לא. היא עולה לאחרונה יותר עם התקדמות פענוח הגנום. הורים לילד הלוקה בתסמונת גנטית יטענו, כי אילו היה מתבצע הבירור הגנטי, הם היו יכולים אז לבחור להפסיק את ההריון.
בפועל, חלות טעויות אנוש גם במעבדה. היועץ הגנטי יכול לבקש תשובה לגבי טריזומיה 21 (תסמונת דאון) ובמעבדה מתרכזים בה ומדלגים על מחלות אפשריות אחרות כמו ציסטיק פיברוזיס. טעם אחר הוא שבדיקת Nipt חוזרת עם שגיאות. גם ע״פ אזהרה של ה-FDA.
מקרים עם חשד לרשלנות רפואית בשל ייעוץ גנטי חסר:
- אי הפניה לבירור גנטי כשצריך היה לפי משרד הבריאות.
- ביצוע בדיקות גנטיות בצורה לא תקינה. או פענוח בדיקה שגויה כתקינה וההיפך.
- אי המלצה על בדיקות גנטיות (בדיקת אקסום) וריצוף כלל גנומי (WGS),
- הימנעות מבדיקות נשאות למוטציות גנטיות (ציסטיק פיברוזיס / SMA / ואיקס שביר).
- ייעוץ גנטי על ידי גורם לא מאושר או בדרך לא מאושרת (למשל בטלפון דרך מתורגמן בשפה לא ברורה).
אי הפניה לייעוץ גנטי באבחון של מומים / חשד בסקירת מערכות ותוצאות חריגות בסקר הביוכימי/ NIPT.
התיישנות תביעת רשלנות רפואית בהריון
בעבר הייתה הזכות לתבוע גם של התינוק, וכפועל יוצא, מניין 7 שנות ההתיישנות התחיל ברגע הגיעו לגיל 18. כיום, בעקבות פסק הדין בעניין המר נ׳ עמית המועד האחרון להגשת תביעה הוא 7 שנים מהלידה. כי הזכות עברה להורים. פסק הדין ביטל את הזכות של היילוד לתבוע.
התמודדות עם העוול
רשלנות בהריון היא טראומטית מאוד, במיוחד בלידה ראשונה כשלא יודעים למה להשוות. תחושת אי צדק תניע אתכם לפיצויים לצד ההבנה שאינכם צריכים לסבול גם נזק כלכלי.
רשלנות רפואית בהריון מחוץ לרחם
רשלנות רפואית בהריון מחוץ לרחם (באנגלית: Ectopic Pregnancy) בולטת אף היא בפסיקה כי על הצוות לדעת לאבחנה. זהו הריון שבו הביצית מופרית (עובר) מחוץ לחלל הרחם, ולמעשה זהו ״עובר שנתקע בחצוצרה״.
באבחון מוקדם ניתן לטפל באמצעות התרופה מתוטרקסט. או על ידי ניתוח להסרת החצוצרה. אבל אם האבחון מאוחר ונותנים לביצית המופרית להמשיך לגדול היא בסוף תיקרע. הדבר יגרום לדימום פנימי מסכן חיים ומוות.
״התביעה של אי גילוי מום היא תביעת ״הולדה בעוולה״: תביעה של הורים שמנעו מהם זכות - להפיל עובר שנולד עם מום. זוהי פגיעה באוטונומיה שלהם, בזכות הבחירה שלהם״.
עו״ד אורן בושרי
בחן את עצמך
מומים המובילים להפסקת הריון מאוחרת
| הסיבה העיקרית שבגינה מאושרת הפלה מאוחרת, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | אחוז מתוך כלל ההפלות |
|---|---|
| חוסר התפתחות המוח והגולגולת (אננצפלוס) | 20% |
| ספינה ביפידה | 22% |
| לב שמאלי היפופלסטי | 13% |
בדיקות גנטיות בהריון
בשאיבה של חומר גנטי דרך מי שפיר
בבדיקת דם
קריוטיפ
בדיקה ישנה בעייתית מבחינת כיסוי.
צ׳יפ גנטי
בדיקה חדשה ברזולוציה גבוהה
ריצוף אקסום
מכסה טווח רחב
Nipt
פחות מקיפה אבל היא בדיקת דם ואינה חודרנית.
