רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון מקנה להורים זכות לתביעה. הזכות היא להחזר הוצאות מכבידות של גידול ילד עם מום. 

טעויות אולטרסאונד בהריון

רב תביעות הרשלנות רפואית בהיריון מייחסות טעויות אולטרסאונד לרופא הבודק. בראש ובראשונה ״פספוס״ של איבר. חוזר האגודה למיילדות קובע אילו איברים אותם יש לסרוק. 

מדוע מתפספסים מומים?

הרופאים צריכים לאתר את אותם איברים ולחפש פגמים. אבל לפעמים הם מפספסים. בגלל מכשור לא הולם. או בגלל דוחק הזמן, שמונע מהם להתעכב על כל איבר ואיבר, או בגלל שיקול דעת שגוי. 

בדיקות על קול - ידע טכני או גם שיקול דעת?

בדיקת על קול דורשת גם שיקול דעת. כי נניח וידוע על פיגור בגדילה התוך רחמית וגם תנועת כף היד של העובר ״נפולה״. הצלבה של שני הנתונים חשובה, כי קיומם במצטבר מעלה סיכון באופן ממשי לפגם גנטי.   

כשהרופאים מזהים בעיה באולטרסאונד אבל מקלים בה ראש וחוסכים בהסברים

כשהרופאים מזהים בעיה באולטראסאונד ומניחים ש״זה כבר יסתדר״ זו בעיה. אם הבדיקה לא תקינה, עליהם להתריע. כשהם לא מתריעים, הזכות של ההורים להחליט על גורל ההריון נפגעת. בכך הם חשופים לתביעה מסוג אחר. של פגיעה בזכות המטופלת לדעת. ודאי אם מנעו מידע על בדיקות מוכוונות יותר ניתן לתבוע. כמו MRI עוברי, או אקו לב עוברי, צ׳יפ גנטי או Nipt.  

אימתי חובה ליידע אודות בדיקת NIPT ולמה דווקא היא?

יהיו מקרים בהם מספיק לטעון שהרופא צריך היה ליידע על קיומה של הבדיקה ולא עשה כן. ניתן היום לבצע בדיקה טרום לידתית לא פולשנית (NIPT). מדובר בבדיקת דם פשוטה שיכולה לחשוף מידע גנטי על העובר וגם על אמו. בדיקות NIPT מוצעות לנשים בהריון עם סיכון. סיכון בהיבט גיל, ממצא באולטרסאונד, בעיה כרומוזומלית, עבר רפואי ונשאות גנטית. 

קופות החולים טוענות לפעמים שהאם הייתה מסרבת לבדיקת מי שפיר. גם אם היתה מוצעת לה וגם היתה מסרבת להפסקת הריון. NIPT אינה בדיקה חודרנית וכנגדה כבר קשה יותר לטעון טענה כזו. 

מדוע חשובה השאלה עד מתי ניתן להפסיק הריון?

זו שאלה קריטית. כי רק אם ניתן היה להפסיק את ההריון התביעה תתקבל. התשובה, אגב, היא עד שבוע 23. לאחרי כן, החקיקה דורשת אישורה של ועדת-על. בהמ״ש קבע שעל הרופא לבצע את הבדיקות בדחיפות כדי שלא יוחמץ מועד הועדה. אישור אחרי שבוע 23 אם קיים סיכוי גבוה מ-30% להולדת ילד בעל מום. מומים חמורים בהתפתחות קורת המוח (קורפוס קלוסום), בקליפת המוח (קורטקס) ובמוח הקטן (צרבלום) מובילים להפסקה של ההריון גם בטרימסטר האחרון.

התיישנות

בעבר הייתה הזכות לתבוע גם לנולד, וכפועל יוצא, מניין 7 שנות ההתיישנות התחיל ברגע הגיעו לגיל 18. כיום המועד האחרון להגשת תביעה הוא 7 שנים מהלידה.

פספוס בעיות אחרות בהריון

תביעות אחרות קשורות באי אבחון או זיהוי של מחלות, למשל:

* רעלת הריון שעלולה להוביל למצב מסכן חיים אצל ההרה

* סוכרת הריון שתוביל לנזקים חמורים לעובר (ולכן נדרשת בדיקת העמסת סוכר)

* היפוגליקמיה (תת סוכר)

* זיהומים תוך רחמיים

* סוג דם Rh שלילי אצל ההרה וחיובי אצל התינוק. מצב מסוכן זה עלול לעורר את תגובת מערכת החיסון אם יהיה מגע בין דם העובר לדם האם. בדיקה מוקדמת חיובית הייתה יכולה למנוע מלהגיע למצב זה באמצעות חיסון מבעוד מועד.

טעות בהערכת משקל העובר לפני הלידה

תינוקות במשקל של מעל 4.2 ק”ג מנותבים ללידה קיסרית. טעות בהערכת משקל גורמת להחלטה על ביצוע לידה רגילה והיא מסוכנת להם ולאם. עובר גדול מגדיל את הסיכון לכליאת כתף בעת המעבר בתעלת הלידה. ע״פ הפסיקה, רשלנות רפואית בהריון מתקיימת גם במצב שבו הרופא לא הביא בחשבון טווח טעות (סטיית תקן) בהערכת המשקל. ביהמ״ש פסק טווח טעות של 10%. לא תמיד ורק כאשר השלב השני של הלידה מתעכב.

תאומים

* בלידת תאומים – בתאומים, מעקב ההריון לא יכול להיות רגיל ולא אצל מומחה להריון בסיכון גבוה. בת.א. 35323-06-11 נדון הריון תאומות, לאחר טיפולי הפריה ממושכים. במהלכה, הרופא שניהל את המעקב התעלם מהיקף הבטן ובעיות התפתחות. אלמלא אותה רשלנות, העובריות היו נבדקות ומחולצות מהרחם טרם הלידה. התביעה התקבלה ונקבע שטיפול ראוי היה מונע מהקטנה שבתאומות שיתוק מוחין.

5/5
דילוג לתוכן