אנצפליטיס היא דלקת של רקמת המוח, לרוב על רקע זיהום ויראלי ובראשו נגיף ההרפס. אבחון מאוחר שלה, או טיפול בה שמתעכב, עשויים לבוא בגדר רשלנות רפואית.
מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון אנצפליטיס בהתקיים 2 תנאים מצטברים:
רופא סביר היה פועל אחרת
כאשר רופא סביר צריך לחשוד באנצפליטיס, להרחיב את הבירור או להתחיל טיפול, אך לא עושה זאת, יכולה לקום עילת תביעה.
בית המשפט בוחן את ההתנהלות בזמן אמת ולא בדיעבד.
החמצת חלון הזמן הקריטי
כל עיכוב באבחון מצמצם את חלון ההצלה. כשהדלקת מתקדמת, הנזק מחמיר והיכולת למנוע פגיעה מוחית קבועה הולכת ונעלמת.
טענות ההגנה של הרופאים ומה נשיב להן?
טענות ההגנה של הרופאים להחמצת האבחון הן חוזרות:
טענת ההגנה: התסמינים הראשוניים דמו לשפעת
הרופאים עשויים לטעון כי התסמינים הראשוניים דמו לשפעת. אולם כאשר מופיעים סימנים נוירולוגיים כגון בלבול, פרכוסים או שינוי בהתנהגות, חלה חובה להעמיק מיד את הבירור ולשלול דלקת מוח.
גם כאשר קיימת אבחנה מבדלת של מחלות אחרות, כגון מנינגיטיס, תסמונת גיליאן־ברה או גידול מוחי, מדובר במצבים קשים המחייבים בירור דחוף.
טענת ההגנה: הניקור המותני היה תקין
הרופאים עשויים לטעון כי הניקור המותני היה תקין, ולכן לא היה עליהם לחשוד בדלקת מוח.
אלא שלפי הספרות הרפואית, כאשר התסמינים נמשכים או מחמירים, יש לשקול ניקור חוזר, MRI ו־EEG. הסתמכות על בדיקה יחידה עלולה להיחשב לרשלנות, במיוחד אם בעקבותיה עוכב הטיפול באציקלוביר. למאמר המלא .
עו״ד אורן בושרי
שאלות נפוצות על איחור באבחון אנצפליטיס
מה מסוכן באנצפליטיס?
אנצפליטיס היא דלקת ברקמת המוח. ללא אבחון וטיפול מהירים היא עלולה לגרום לפרכוסים, לירידה בהכרה, לנזק מוחי קבוע ואף למוות.
אילו תסמינים מחייבים בירור דחוף?
סימני האזהרה המרכזיים כוללים:
- חום וכאב ראש חזק
- בלבול או חוסר התמצאות
- שינוי בהתנהגות
- ירידה במצב ההכרה
- פרכוסים
- חולשה או סימנים נוירולוגיים אחרים
כאשר מופיעים סימנים נוירולוגיים, אין להסתפק באבחנה כללית כמו שפעת ללא בירור המתאים למצב המטופל.
מהו הבירור הרפואי הנדרש בחשד לאנצפליטיס?
הבירור עשוי לכלול ניקור מותני ובדיקת נוזל השדרה, בדיקת PCR לזיהוי נגיפים, בדיקות דם, MRI או CT של המוח ובדיקת EEG.
הבדיקות הנדרשות נקבעות לפי התסמינים, מצבו של המטופל והגורמים האפשריים לדלקת.
מתי עיכוב במתן אציקלוביר עלול להיחשב לרשלנות רפואית?
כאשר קיים חשד סביר לאנצפליטיס הנגרמת מנגיף ההרפס, עיכוב בלתי סביר במתן אציקלוביר עלול להיחשב לחריגה מהטיפול הנדרש.
כדי לבסס תביעה צריך להראות שלא הייתה הצדקה לעיכוב ושמתן טיפול מוקדם היה עשוי למנוע את הנזק או לצמצם את חומרתו.
האם צריך להתחיל טיפול לפני קבלת תוצאות הבדיקות?
במקרים המתאימים, כן. כאשר קיים חשד לאנצפליטיס מהרפס, עשוי להידרש טיפול אמפירי באציקלוביר עוד לפני קבלת תוצאות ה־PCR.
ההחלטה תלויה בתמונה הקלינית, אך המתנה לתוצאה אינה תמיד מצדיקה את דחיית הטיפול.
אילו נזקים עלולים להיגרם מאיחור באבחון ובטיפול?
איחור באבחון ובטיפול עלול להגדיל את הסיכון לנזקים כגון:
- פגיעה בזיכרון וביכולת החשיבה
- הפרעות התנהגות ושינויים באישיות
- אפילפסיה ופרכוסים חוזרים
- פגיעה בדיבור, בתנועה או בתפקוד היומיומי
- נזק מוחי קבוע ונכות משמעותית
היקף הנזק משתנה ממקרה למקרה ותלוי, בין היתר, בגורם לדלקת ובמועד תחילת הטיפול.
כיצד מוכיחים שהאיחור באבחון גרם לנזק?
יש לבדוק את הרשומות הרפואיות, מועד הופעת התסמינים, האבחנות שנשקלו, הבדיקות שבוצעו ומועד תחילת הטיפול.
לא כל תוצאה קשה מעידה על רשלנות. לצורך תביעה נדרשת בדרך כלל חוות דעת רפואית שתראה כי הטיפול ניתן באיחור וכי טיפול במועד היה עשוי למנוע את הנזק או להפחית את חומרתו.