רשלנות רפואית בניתוחי לייזר בעיניים

רשלנות רפואית בניתוחי לייזר בעיניים מזכה בפיצויים. מתי הנזק הוא ״סיבוך טבעי״ ומתי הוא תוצאה של טעות או מחדל, ומתי אפשר לתבוע כי ההסבר של הרופא לקראת הניתוח היה חסר?  

עו״ד אורן בושרי

ניתוח הסרת לייזר בעיניים, המכונה גם "לייזר לתיקון ראייה", הוא הליך רפואי שנועד לתקן בעיות ראייה כמו קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה.

קרן הלייזר החליפה לפני שנים אחדות את סכין המנתחים שגרמה לסיבוכים. בעיקר כי קרן הלייזר יוצרת חתכים זעירים בקוטר של מיקרונים. הקרן גם נוגעת רק בקרנית, שבצד החיצוני של גלגל העין. עוביה בסה״כ 0.5 מ״מ. אילו החזקנו גלגל עין היינו מופתעים מגודלו מפני שרב הגלגל נסתר בתוך ארובת העין. ועם כל זאת, רשלנות נוכחת.

במהלך הניתוח, קרן לייזר משמשת לעיצוב מחדש של קרנית העין על מנת לשפר את השבירה של קרני האור ולמקד את התמונה על הרשתית.

למרות שההליך נחשב לבטוח ומבוקש מאוד, קיימת אפשרות לרשלנות רפואית במקרים בהם הניתוח מתבצע בצורה לא נכונה, כמו חיתוך לא מדויק של הקרנית. רשלנות כזו יכולה להוביל לתוצאות חמורות, כמו פגיעה בחדות הראייה, יובש בעיניים, דלקות או אף אובדן ראייה חלקי או מלא.

מה עלול לקרות?

ניתוח להסרת משקפיים עלול להוביל לתופעות חמורות כמו יובש בעיניים, סינוור, כאבי ראש כרוניים, אקטזיה (פגיעה במיקוד) ועד פגיעה בראייה, ואפילו עיוורון.

בניתוח PRK, טשטוש ראייה הוא לרוב זמני, אך תיתכן גם עכירות ויובש, במיוחד אצל מי שמבלה הרבה זמן מול המחשב. בשיטת LASIK, הסיכון ליובש כרוני גבוה יותר, ודורש שימוש קבוע בתחליפי דמעות.

פגיעה באוטונומיה או רשלנות רפואית ב"לייזר בעיניים"?

רשלנות בניתוח לייזר בעיניים מתכתבת עם טעויות של חוסר שימת לב, או ציוד אותו לא מכיילים, מנטרים או מתחזקים כראוי או לפגם שנפל בהעברת המידע מהרופא למטופל שהביאו לפגיעה באוטונומיה. הטעמים שיהוו בדר״כ בסיס לתביעות הן:  

טענה לפגיעה באוטונומיה

כשהמנתח בוחר את שיטת הניתוח אותה הוא מעדיף ולא את המתאימה

קיימות 2 שיטות לביצוע הניתוח. הניתוח הפופולרי, LASIK, עדין ומשוכלל ביחס לניתוח בשיטת PRK הישן. האחרון מערב את חיתוך הקרנית. יש שמתאימים לניתוח בשיטה הז ויש שמתאימים לשיטה הישנה. 
חולים שסבלו מצריבה למשל מיועדים ללאסיק. כי בחיתוך של הקרנית היובש שכיח וחמור יותר (בגלל החיתוך של קצוות העצבים בשולי הקרנית). אף מצופה מהרופא לבצע מבחן יובש (מבחן שירמר). אם הבחירה לוקחת בחשבון את השיטה שבה הרופא טוב בו או את הניתוח אותו המנתח מעדיף זו בעיה. 

 

כשהמנתח נוטל הסכמה להתנתח תוך הטעיה

ניתוח הסרת משקפיים בלייזר הוא ניתוח מתוכנן ולא דחוף, ומשכך ביהמ״ש מצפה מהמנתח להעביר את כל הסיכונים למטופל טרם הניתוח, גם אם הם נדירים (פס״ד שטנדל נ׳ שדה). כלומר, התביעה תתקבל אם המנתח מסר למנותח הסבר חסר. אם הוא הסתיר נתון חשוב, של אסכולה רפואית אחרת, בשיטת LASIK במקום PRK, או גישה אחרת (ע"א 7952/08, חכם נ' כללית). כך, הוא נטל מהמנותח הסכמה להתנתח תוך הטעיה. אם כך יוכח, אפשר לזכות בתביעה גם בלי להצביע על רשלנות (!).  

טענות לרשלנות

הפרה של התוויות נגד

קיימת התוויות נגד (איסור לנתח) לניתוח מתחת לגיל 21, בהריון, ובמחלה ניוונית או אוטואימונית, כגון דלקת מפרקים, סוכרת מסוג 1 ואיידס. גם בקוצר ראייה גבוה מאוד של 10 דיופטריות, יובש חמור וקרטוקונוס. 

רשלנות בטכניקה

בהפעלה לא נכונה של ציוד הלייזר 

אובר קורקציה / תיקון יתר

טעות במספרים בגלל כיול או טעות אנוש. 

שני פסקי דין להכיר

בליפשיץ נ' מלימובקה ע"א 4623/07 ‏דן ביהמ״ש בניתוח בשיטת Lasik. לאחריו החל סינוור וטשטוש ראייה. בטופס ההסכמה נרשם כי ״כתוצאה מהניתוח עלולה לקרות תופעה של נצנוצים (הבזקים)...". לכן בערעור השופטים הפחיתו את הסכום מסך של 200,000 ₪ לסך של 60,000 ₪.

עיוורון היה נושא פסק הדין בעניין דיראווי לאחר שהוא סבל מדימום ברשתית אחרי ניתוח. הוא חתם על הסכמה לניתוח בלא שהקדים קריאה לחתימה. הסיכון שהתממש התברר כמוכר בארה״ב בקוצר ראייה חמור. לכן שם נמנעו מניתוח כזה. זה הספיק כדי לזכות בתביעה.

חלקי העין המרכזיים, תפקידם והניתוח בהם

חלק העין תפקיד סוג הניתוח
העדשה לרכז את קרני האור ניתוח קטרקט כי עם השנים בגלל גיל ונטיה גנטית העדשה הופכת עכורה
הרשתית המקום מאחור בו קולטני האור ממירים את הדמויות הנקלטות לאותות חשמליים המועברים למח באמצעות עצב הראיה ניתוח היפרדות רשתית כאשר היא מתנתקת מגלגל העין, ויטרקטומיה בגלל קרע
הקרנית הקרנית תפקידה מיקוד והטלה לאחורה על הרשתית. היא כוללת 5 שכבות בתוך 0.5 מ״מ. כדי שהיא תהיה שקופה היא ניזונה מאספקת דם צנועה במיוחד ניתוח רפרקציה להסרת משקפיים וניתוחי השתלת קרנית מתרומה
עיניים
"ניתוח לייזר בעיניים. האם פגם נפל בהעברת המידע מהרופא למטופל"?

אנו עורכי הדין חוששים להסתמך רק על טענה לרשלנות, פן ייקבע שמדובר בסיבוך. זו אכן טענת הגנה. לכן אנו מחפשים גם נתיב אחר. למשל, שלא הוסברו כל הסיכונים, או שאולי מלכתחילה אסור היה לנתח".

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

5/5