לידת ואקום או מלקחיים אינה בהכרח רשלנות רפואית.
אך כאשר נגרם נזק עקב שימוש שגוי, עיתוי לא נכון או חוסר מיומנות, ייתכן שקמה עילת תביעה לפיצויים.
במקרים רבים ההורים כלל אינם יודעים אם מדובר בסיבוך מוכר של הלידה או בכשל רפואי שניתן היה למנוע.
מה הבעיה עם לידות מכשירניות?
לידה מכשירנית היא חילוץ של התינוק בעזרת מכשיר, כשהלידה נתקעת בשלב האחרון. בלידת ואקום הרופא מצמיד כיפת יניקה לראש התינוק ומושך בזמן הצירים. בלידת מלקחיים הרופא מניח שתי זרועות מתכת סביב הראש ומושך ידנית. שתי השיטות בטוחות כשהן מבוצעות בתנאים הנכונים. כשהתנאים לא מתקיימים, הסיכון לתינוק וליולדת עולה בחדות.
מתי תביעה לידת ואקום או מלקחיים באה בגדר רשלנות ומתי היא נדחית?
ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידת ואקום או מלקחיים אם רופא סביר לא היה מבצע את ההתערבות. או אם לא התקיימו התנאים לביצועה, ואם הנזק נגרם בשל החלטה או ביצוע רשלניים.
בכל תיק בית המשפט שואל אותן שאלות. התשובות שבתיק הרפואי שלכם קובעות לאיזה צד הכף נוטה.
מה בית המשפט בודק בפועל. החוק אינו דורש מהרופא תוצאה מושלמת. הוא דורש פעולה של רופא סביר. כשיש הצדקה רפואית לוואקום, התיעוד מלא, והצוות עבר לקיסרי ברגע שהחילוץ לא התקדם, בדרך כלל לא תיקבע רשלנות. כשאחד מאלה חסר, התמונה משתנה. מידע רחב יותר תמצאו בעמוד על רשלנות רפואית בלידה.
מקרה להמחשה, לידת ואקום שהסתיימה במות תינוקת
המקרה הבא ממחיש איך לידת ואקום הופכת לתביעה. הנזק לא נגרם ברגע אחד. הוא נבנה לאורך שעות שבהן איש לא עצר לשאול אם ואקום הוא עדיין הבחירה הבטוחה.
-
0שעות
פתיחה מלאה
הריון תקין בשבוע 39+2, לידה ראשונה. ראש התינוקת נתקע במצג עורף לאחור, מצג שמקשה על חילוץ בוואקום.
-
3שעותהחלון שהוחמץ, שעה וחצי
כאן היה צריך להחליט
לפי כתב התביעה, הראש לא התקדם, ליולדת עלה חום וחלפו 18 שעות מירידת המים. איש לא דן בסיום הלידה או בניתוח קיסרי.
-
4.5שעות
הרופאה הבכירה מגיעה
רק בשלב הזה הוזעקה הרופאה האחראית. היא בחרה בוואקום, ולטענת ההורים הסיכון המוגבר לא הוסבר להם.
-
2התנתקויות
החילוץ
את הוואקום ביצעה רופאה ללא ניסיון מספק במצג עורף לאחור. כיפת הוואקום התנתקה פעמיים מראש התינוקת.
-
יום 4
דימום תת גלאלי
נוצר דימום מסיבי מתחת לקרקפת. התינוקת נפטרה ארבעה ימים אחרי הלידה. התיק הסתיים בפשרה של 1.5 מיליון ₪.
מה המקרה הזה מלמד אותך על התיק שלך
בדקו כמה זמן נמשך השלב השני של הלידה. שעות ארוכות בלי התקדמות, ובלי דיון מתועד בחלופות, הן נקודת פתיחה חזקה לתביעה.
דרשו לדעת מי ביצע את הוואקום ומה היה ניסיונו. ההנחיות המקצועיות מחייבות מיומנות בסוג החילוץ הספציפי, ובמיוחד במצג עורף לאחור.
בקשו את טופס הוואקום ובדקו את מספר ההתנתקויות. ארגון הגינקולוגים האמריקאי ACOG ממליץ לבחון מחדש את ההמשך אחרי 3 התנתקויות. ההנחיה הבריטית של RCOG דורשת הצדקה מתועדת ל-4 משיכות ומעלה.
שאלו מה הוסבר לכם לפני הוואקום. גם כשהנזק כבד פחות, היעדר הסבר על הסיכון ועל חלופת הניתוח הקיסרי עשוי להקים תביעה בגין פגיעה באוטונומיה.
מקור המקרה
הפרטים לקוחים מכתב התביעה שהגיש עו"ד אבי שמואלי בשנת 2018 נגד משרד הבריאות, כבעלים של בית החולים אסף הרופא, ומהדיווח באתר פסקדין.
התיק הסתיים בשנת 2019 בהסכם פשרה, ולכן בית המשפט לא קבע ממצאים. הפרטים המתוארים כאן הם טענות התביעה.
עו״ד אורן בושרי
נזקים לתינוק וליולדת לאחר לידה מכשירנית
חלק מהנזקים לאחר לידה מכשירנית חולפים בתוך זמן קצר, ולעיתים אין בהם כדאיות כלכלית לניהול תביעה.
עם זאת, כאשר נגרם נזק קבוע ליולדת או לתינוק (ודאי נזק מוחי), יש מקום לבחון את התיק לעומק.
נזקים אפשריים לתינוק לאחר לידה מכשירנית
רוב התינוקות שנולדים בוואקום או במלקחיים מחלימים בלי נזק. הסיכון עולה כשהתנאים לחילוץ לא התקיימו, כשהמשיכות נמשכו בלי התקדמות או כשהצוות עבר ממכשיר אחד לשני.
- דימום תת גלאלי. דם מצטבר בין הקרקפת לעצם הגולגולת. זהו סיבוך נדיר אך מסכן חיים, שקשור בעיקר לוואקום ולהתנתקויות חוזרות של הכיפה, כמו במקרה שתיארנו.
- דימום תוך גולגולתי. במחקר שבדק יותר מחצי מיליון לידות, השיעור היה כאחד מכל 860 לידות ואקום וכאחד מכל 664 לידות מלקחיים, לעומת אחד מכל 1,900 לידות רגילות. הסיכון הגבוה ביותר נמצא בשימוש רצוף בשני המכשירים.
- שטף דם מתחת לקרום העצם. נפיחות מוגבלת בראש, שכיחה יותר בוואקום. ברוב המקרים היא נספגת בתוך שבועות, אבל מחייבת מעקב אחר צהבת.
- שיתוק עצב הפנים. נגרם בעיקר מלחץ של זרועות המלקחיים על הפנים. לרוב הוא חולף, אך לעיתים נותר נזק קבוע.
- פגיעה במקלעת הברכיאלית. פגיעה בעצבי הזרוע, שכיחה יותר בלידות מכשירניות מאשר בלידה רגילה, במיוחד כשהמשיכות נעשות בכוח רב.
נזקים אפשריים לאם לאחר לידה מכשירנית
הנזק ליולדת שכיח יותר בלידת מלקחיים מאשר בוואקום. לעיתים הוא מתגלה רק שבועות אחרי הלידה, כשהכאב או בעיות השליטה לא חולפים.
- קרע מדרגה שלישית או רביעית. קרע בפרינאום שמגיע לשריר הסוגר או לפי הטבעת. סקירות מחקריות מצאו שהוא שכיח יותר בלידת מלקחיים.
- פגיעה ברצפת האגן. בריחת שתן, פגיעה בשליטה על גזים וצואה, וצניחת איברים. כשהקרע לא אובחן או לא נתפר כראוי, הנזק עלול להיות קבוע.
- קרעים בנרתיק ובצוואר הרחם. ובמקרים נדירים קרע ברחם, שמחייב טיפול כירורגי דחוף.
- דימום לאחר לידה. איבוד דם משמעותי מקרעים או מכיווץ לא תקין של הרחם, שעלול לחייב עירוי דם או ניתוח.
מה הפיצויים שניתן לקבל?
כאשר נגרם נזק עקב לידה מכשירנית שבוצעה בניגוד לסטנדרט רפואי סביר, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.
גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק, שיעור הנכות, הפסדי השתכרות, צורך בטיפול ועזרת צד שלישי. בנזק קבוע ומשמעותי הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים, בהתאם לנכות, לצורכי הטיפול ולהפסדים שהוכחו.
פסקי דין ופשרות בתביעות על לידת ואקום
המקרים הבאים מראים מה בתי המשפט בודקים בפועל. בכל אחד מהם הכריעו התיעוד, ההסבר ליולדת וההחלטה מתי לעצור.
2,449,596 ₪ועוד שכ"ט 20%
שיתוק מוחין קל לאחר ואקום שבוצע במקום ניתוח קיסרי
מה קרה. השלב השני של הלידה נמשך 3 שעות בלי שראש העובר ירד. הוחלט על ניתוח קיסרי, והיולדת כבר הייתה בחדר הניתוח עם תוספת אפידורל. כעבור 10 דקות ביטל מתמחה בשנת ההתמחות האחרונה את הניתוח, ויילד בוואקום כשהראש עדיין באמצע האגן, בלי להתייעץ עם הרופא הבכיר. ברשומה נכתב שהתינוק הוצא ללא קושי.
בפועל התינוק נולד עם המטומה גדולה בראש ושטף דם סביב העין, פיתח צהבת קשה שחייבה החלפת דם, ובגיל מספר חודשים אובחן עם חולשה בפלג הגוף השמאלי.
מה נקבע. ההחלטה לוותר על הקיסרי נשענה על ירידה לכאורה של חצי סנטימטר בגובה הראש. כל המומחים הסכימו שבדיקת מישוש אינה מדויקת ברמה כזו, ולא נרשם אם הבדיקה נעשתה בזמן ציר. ברשומה לא תועדו כיוון התפרים, חפיפת עצמות הגולגולת, מספר המשיכות והלחץ. מומחה ההגנה עצמו הודה שהוואקום היה קשה מאוד.
בית המשפט קבע קשר סיבתי בין הלידה הטראומטית לבין דימום תוך חדרי קל שנספג, אף שאולטרסאונד המוח בגיל 7 ימים היה תקין. נקבע גם שהיולדת לא קיבלה הסבר על הסיכונים. הנכות נקבעה בשיעור 32%.
הלקח. רישום של לידה קלה לא עמד מול החבלות שנראו על ראש התינוק. כשהרשומה הרפואית דלה, היא פועלת נגד בית החולים ולא נגד המשפחה.
2,474,617 ₪לאחר ניכויים
פגיעה ברצפת האגן של היולדת
מה קרה. אחרי לידה ממושכת בוצעו תמרון קריסטלר ולידת ואקום. היולדת נותרה עם פגיעה ברצפת האגן, בסוגרים ובעצב הפודנדלי, צניחת איברים וכאבים כרוניים.
מה נקבע. התיעוד לא כלל את משך הוואקום ואת מספר המשיכות. החסר העביר לבית החולים את הנטל להוכיח שפעל כראוי, והוא לא עמד בו. נמצאו כשלים נוספים בניהול הלידה ובתפירה.
2,332,955 ₪ועוד 720 אלף ₪ הוצאות
שיתוק ושבר בזרוע התינוק
מה קרה. התינוק חולץ בוואקום ונותר עם שיתוק, עיוות בכתף ושבר בעצם הזרוע. נקבעה לו נכות של 45%. הכיפה התנתקה לפחות פעם אחת, והדבר לא נרשם בזמן אמת.
מה נקבע. לא נבדק כראוי מיקום הראש לפני החילוץ, והמשיכות בכוח לא הופסקו למרות הקשיים. בית החולים לא הסביר את מידת הכוח שהופעל, ולכן לא הוכיח שלא התרשל. הדיווח במעריב
1,500,000 ₪בפשרה
פטירת תינוקת מדימום תת גלאלי
מה קרה. שלב שני של 4.5 שעות במצג עורף לאחור, ואקום בידי רופאה בלי ניסיון מספק ושתי התנתקויות של הכיפה. התינוקת נפטרה ארבעה ימים אחרי הלידה.
מה נקבע. התיק הסתיים בהסכם פשרה בשנת 2019, בלי קביעת ממצאים. פירוט המקרה
אוטונומיהפיצוי בגין ראש נזק זה בלבד
שיתוק ביד, הוואקום נמצא תקין
מה קרה. תינוק אובחן עם שיתוק ביד ימין שמונה שעות אחרי לידת ואקום. ההורים טענו שהתנאים לוואקום לא התקיימו.
מה נקבע. בית המשפט קבע שההחלטה על ואקום הייתה תקינה ושלא הוכח שהיא גרמה לנזק. עם זאת, הוואקום הוצג ליולדת כאפשרות היחידה, בלי חלופת הניתוח הקיסרי, וזו פגיעה באוטונומיה שלה. הדיווח ב-mako
המקרה האחרון מראה שגם כשהטענה המרכזית נדחית, יולדת שלא שמעה על חלופה בטוחה יותר עשויה לקבל פיצוי.
מה עושים מיד אחרי לידת ואקום שגרמה לנזק?
בקשו את התיק הרפואי המלא מחדר הלידה. לפי חוק זכויות החולה מגיע לכם עותק. בדקו שהתיק כולל את רישום המוניטור, את סיכום הלידה ואת טופס הוואקום, עם מיקום הראש, מספר המשיכות ומספר ההתנתקויות.
שמרו את כל הבדיקות של התינוק. אולטרסאונד ראש, CT, בדיקות דם ובדיקות נוירולוגיות מהפגייה הן הראיות לנזק.
כתבו כבר עכשיו את מה שאתם זוכרים. מי היה בחדר, מתי הגיע רופא בכיר, ומה הוסבר לכם לפני הוואקום. הזיכרון נשחק מהר, והפרטים האלה חשובים בתביעה.
אל תחכו שנים. תביעת היולדת מתיישנת ככלל בתוך שבע שנים. אצל התינוק המרוץ מתחיל רק בגיל 18, אבל עדויות וראיות הולכות לאיבוד הרבה לפני כן.
סיכום
כאשר לידה מכשירנית מבוצעת בניגוד להתוויות, ללא מיומנות מספקת או ללא הסכמה מדעת, והדבר גורם לנזק ליולדת או לתינוק, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים אלה ניתן לדרוש פיצוי בגין נזקי גוף, הוצאות רפואיות ופגיעה תפקודית.
שאלות ותשובות
מתי לידת ואקום נחשבת רשלנות רפואית?
עצם השימוש בוואקום אינו מוכיח רשלנות. בודקים אם הייתה הצדקה רפואית לפעולה, ואם הצוות ביצע אותה לפי הכללים המקובלים. רשלנות עשויה להתקיים כאשר
- ראש העובר לא היה במיקום מתאים.
- צוואר הרחם לא היה בפתיחה מלאה.
- הצוות ביצע משיכות רבות מדי.
- הצוות המשיך בוואקום במקום לעבור לניתוח קיסרי.
מתי איחור במעבר לניתוח קיסרי עלול להיחשב רשלנות?
איחור עלול להיחשב רשלנות כאשר הצוות ממשיך בניסיון חילוץ למרות חוסר התקדמות, ניסיונות חוזרים או סימנים למצוקה עוברית.
התעקשות על ואקום או מלקחיים עלולה להפעיל כוח מיותר על ראש התינוק ולגרום לדימום תוך גולגולתי, לפגיעה מוחית או לנזק נוירולוגי.
בתביעה בודקים כמה ניסיונות בוצעו, האם הראש התקדם ומדוע הצוות לא עבר מוקדם יותר לניתוח קיסרי.
האם שימוש במלקחיים מסוכן יותר מלידת ואקום?
לפי סקירה שיטתית של Cochrane, מלקחיים מצליחים יותר להשלים את הלידה ופוגעים פחות בתינוק. מנגד, הם גורמים יותר קרעים בפרינאום ופגיעה בסוגרים של היולדת.
ואקום נכשל לעיתים קרובות יותר, ושכיחים בו יותר שטף דם מתחת לקרום העצם ודימום תת גלאלי.
הסיכון הגבוה ביותר הוא דווקא בשימוש רצוף בשני המכשירים, כשהוואקום נכשל והצוות עובר למלקחיים במקום לניתוח קיסרי. השאלה המשפטית היא אם הצוות בחר באמצעי המתאים לנסיבות, ואם עצר בזמן.
האם היעדר הסכמה מדעת יכול להקים תביעה גם בלי נזק כבד?
כן. כאשר הצוות אינו מסביר ליולדת את הסיבה להתערבות, את הסיכונים ואת החלופות, ניתן לעיתים לטעון לפגיעה באוטונומיה. בית המשפט פסק פיצוי כזה גם במקרה שבו הוואקום עצמו נמצא תקין.
מה חייבים לתעד בלידת ואקום ומה משמעותו של רישום חסר?
הצוות צריך לתעד את הסיבה לביצוע הוואקום, מיקום ראש העובר, מספר המשיכות, מיקום הכיפה, התקדמות הראש והתנתקויות הכיפה.
רישום חסר אינו מוכיח לבדו רשלנות, אך הוא עלול לגרום לנזק ראייתי. במקרים המתאימים ניתן לבקש להעביר לבית החולים את הנטל להוכיח שהוואקום בוצע כראוי.
מקורות רפואיים ומחקרים
הנתונים הרפואיים בעמוד מבוססים על המחקרים וההנחיות הבאים.
- שיעור דימום תוך גולגולתי לפי סוג הלידה, 583,340 לידות. Towner D, et al. Effect of mode of delivery in nulliparous women on neonatal intracranial injury. N Engl J Med 1999;341:1709-14
- הסיכון בשימוש רצוף בוואקום ואחריו מלקחיים. Gardella C, et al. The effect of sequential use of vacuum and forceps for assisted vaginal delivery on neonatal and maternal outcomes. Am J Obstet Gynecol 2001;185:896-902
- תוצאות יילודים בלידות מכשירניות, מחקר אוכלוסייה בארה"ב. Demissie K, et al. Operative vaginal delivery and neonatal and infant adverse outcomes. BMJ 2004;329:24
- השוואה בין מלקחיים לוואקום, סקירה שיטתית. Verma GL, et al. Instruments for assisted vaginal birth. Cochrane Database Syst Rev 2021, CD005455
- דימום תת גלאלי והקשר ללידת ואקום. Uchil D, Arulkumaran S. Neonatal subgaleal hemorrhage and its relationship to delivery by vacuum extraction. Obstet Gynecol Surv 2003;58:687-693
- תמותה ותחלואה בדימום תת גלאלי, סדרת מקרים. Neonatal subgaleal hematoma, presentation and outcome. Am J Perinatol 2006
- ההנחיה הבריטית ללידה מכשירנית. RCOG Green-top Guideline No. 26, Assisted Vaginal Birth, 2020
- ההנחיה האמריקאית ללידה מכשירנית. ACOG Practice Bulletin No. 219, Operative Vaginal Birth. Obstet Gynecol 2020;135:e149-e159