כאשר ילדה מאובחנת עם תסמונת טרנר, עולה שאלה משפטית מיידית. האם ניתן וצריך היה לגלות את התסמונת כבר במהלך מעקב ההריון?
אבחנה סופית מתקבלת אמנם רק בבדיקת קריוטיפ כרומוזומלית. יחד עם זאת, הרפואה המודרנית מגדירה שורה של "נורות אזהרה" מובהקות. סימנים אלו חייבים להדליק נורה אדומה בבדיקות הסקר ובאולטרסאונד.
פספוס של סימנים אלו מהווה כשל חמור. כך גם אי-הפניית ההורים לבירור גנטי בהקדם. מחדלים אלו מגבשים עילה מוצקה לתביעת רשלנות רפואית בגין "הולדה בעוולה".
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
המחדל הרפואי: מה הרופא היה חייב לראות?
עילת התביעה מתבססת לרוב על פספוס של אחד או יותר מהממצאים הבאים במהלך הטרימסטר הראשון והשני:
01
02
עילת התביעה: "הולדה בעוולה"
במקרים של תסמונת טרנר, הטענה המשפטית המרכזית היא שאילו הצוות הרפואי היה מפענח נכון את הבדיקות, ההורים היו פונים לוועדה להפסקת הריון. ועדה זו מאשרת הפסקות הריון במקרים אלו בסבירות גבוהה מאוד, לנוכח השלכות התסמונת על עתיד הילדה (מומי לב, בעיות כליה, היעדר התפתחות מינית ועקרות).
הפיצויים בתביעה נועדו לכסות את העלויות האדירות הכרוכות בגידול הילדה. מדובר בטיפולים הרפואיים המורכבים (כגון הורמוני גדילה וטיפולי פוריות עתידיים), והנזק התפקודי לכל ימי חייה.
כיצד בוחנים היתכנות לתביעה?
כדי לבחון האם קיים קייס משפטי, יש לבצע הערכה רפואית-משפטית מדוקדקת של התיק. לשם כך נדרשים:
תיק מעקב ההריון המלא מטיפת חלב ומקופת החולים.
דוחות הפענוח של בדיקות האולטרסאונד (שקיפות וסריקות מערכות) ותדפיסי הצילומים המקוריים.
תוצאות בדיקות המעבדה (הסקר הביוכימי).
מסמכים אלו מועברים למומחים מטעמנו (גניקולוגים מומחי אולטרסאונד וגנטיקאים) כדי לקבוע האם התנהלות הרופאים חרגה מהסטנדרט הרפואי הסביר.
עו״ד אורן בושרי
סיכום משפטי
תביעות בגין תסמונת טרנר מתמקדות בעיקר ב-:
- פספוס ממצאים בהריון
- אי הפניה לייעוץ גנטי
- אי יידוע על בדיקות משלימות
- רשלנות בשימור פוריות
- פגיעה באוטונומיה