אבחון מאוחר של סרטן המעי הגס עלול להשפיע, בין היתר, על סיכויי ההחלמה. לא כל איחור הוא רשלנות רפואית באבחון סרטן המזכה בתביעת פיצויים.
עו״ד אורן בושרי, רשלנות רפואית באיחור באבחון מחלות ממאירות, לרבות סרטן המעי הגס.
איחור באבחון סרטן המעי הגס הבא בגדר רשלנות רפואית
ההחלטה על המשך הבירור תלויה בתסמינים, בגיל המטופל, בגורמי הסיכון ובתוצאות הבדיקות. רשלנות עשויה להתקיים כאשר סימני אזהרה לא זכו לבירור המתאים בנסיבות המקרה.
4 נקודות כשל באבחון סרטן המעי הגס
התעלמות מסימני אזהרה
דימום בצואה, אנמיה מחוסר ברזל, שינוי מתמשך ביציאות, ירידה לא מוסברת במשקל וכאבי בטן חוזרים עשויים לחייב בירור. ייחוס התלונות לטחורים או למצב חולף בלי בדיקה מתאימה עלול לעכב את האבחון.
החמצת בדיקות סקר וגורמי סיכון
במסגרת התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם, קופות החולים מזמינות את בני 50 עד 74 לבדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה. סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס או פוליפים, פוליפים קודמים ומחלות מעי דלקתיות מצדיקים מעקב מוקדם או תכוף יותר, גם בגיל צעיר.
עיכוב בהפניה לקולונוסקופיה
כאשר קיימים סימנים מחשידים, אין להסתפק לאורך זמן בטיפול סימפטומטי או בבדיקות חלקיות. במקרים המתאימים נדרשת הפניה לגסטרואנטרולוג ולקולונוסקופיה, לרבות לאחר בדיקת דם סמוי חיובית.
אי־מעקב אחר בדיקות ותוצאות
מתן הפניה אינו מסיים את אחריות המעקב. יש לבדוק אם הבירור הושלם ולפעול בעקבות תוצאה חריגה, בדיקה בלתי מספקת או המשך התסמינים. ממצא שלא טופל עלול להוביל לאבחון בשלב מתקדם יותר.
בסיס מדעי להתפתחות ההדרגתית של המחלה: Hossain et al., Colorectal Cancer: A Review of Carcinogenesis..., Cancers (Basel) 2022
מדוע מועד האבחון כל כך חשוב בתביעה?
מפני שבתביעת רשלנות רפואית לא בודקים רק אם הרופא טעה. בודקים מה האיחור גרם בפועל: האם הוא הפחית את סיכויי ההחלמה, חייב טיפול קשה יותר, הוביל לגרורות או קיצר את תוחלת החיים.
כיצד מוכיחים שהאיחור שינה את מהלך המחלה?
כדי להוכיח קשר סיבתי, משחזרים את מהלך המחלה לאחור. המומחה הרפואי מעריך באיזה שלב היה הגידול במועד שבו היה צריך להשלים את הבירור, ומשווה אותו לשלב שתועד באבחון בפועל. הפער בין שתי הנקודות האלה הוא לב התביעה.
מקור: SEER Cancer Stat Facts, Colorectal Cancer, המכון הלאומי לסרטן (NCI), ארה"ב, 2016 עד 2022.
במועד הבירור הנדרש. המומחה מעריך את גודל הגידול, את עומק חדירתו לדופן המעי ואת מצב בלוטות הלימפה. לעיתים הממצא היה אז פוליפ שניתן היה להסיר בקולונוסקופיה, עוד לפני שהפך לסרטן.
לאורך תקופת האיחור. רוב גידולי המעי הגס מתפתחים מפוליפ בהדרגה, לרוב במשך שנים. נתון זה מסייע לשחזר את ציר הזמן, אך כל מקרה נבחן לפי ממצאיו. תסמינים שהחמירו וירידה בהמוגלובין עוזרים לתארך את ההתקדמות.
ביום האבחון בפועל. דו"ח הפתולוגיה ובדיקות ההדמיה קובעים את השלב בפועל. כאן מתועד אם הגידול הגיע לבלוטות הלימפה, אם התפשט לכבד או לריאות ואיזה טיפול נדרש בעקבות זאת.
המומחה נשען על התיעוד הרפואי שנצבר לאורך התקופה, ובעיקר על המסמכים הבאים.
- בדיקת דם סמוי בצואה שיצאה חיובית, ומועד ההפניה לקולונוסקופיה.
- ספירות דם שהראו אנמיה מחוסר ברזל ולא נשלחו לבירור.
- תיעוד תלונות על דימום, שינוי בהרגלי היציאות או ירידה במשקל.
- דו"ח קולונוסקופיה, כולל בדיקה חלקית או הכנה שאינה מספקת.
- תשובות פתולוגיה של פוליפים שהוסרו בעבר, ומועדי המעקב שנקבעו.
- צילומי CT ורמות CEA מהתקופה שסביב האבחון.
אין די בהוכחת עיכוב. התובע צריך להראות שהאיחור שינה את התוצאה בפועל. גידול ממוקם שהתקדם לשלב אזורי מוריד את שיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים מכ‑91% לכ‑75%. התפשטות לשלב גרורתי מורידה אותו לכ‑17%.
הנזק מתבטא גם בטיפול נרחב יותר. במקום הסרת פוליפ בקולונוסקופיה נדרשת לעיתים כריתת מקטע מעי, ולעיתים נוספת כימותרפיה משלימה או ניתוח להסרת גרורות בכבד. בגידולי חלחולת האיחור עלול להוביל גם לסטומה זמנית או קבועה.
הדוח השנתי של האגודה האמריקאית לסרטן לשנת 2026 מחזק את החשיבות של אבחון בזמן. לפי הדוח, שלב הגילוי הוא המנבא החשוב ביותר להישרדות, והחוקרים מציינים שאבחון מוקדם יותר, כולל הקשבה לתסמינים, יכול לצמצם את התחלואה והתמותה.
מקור: Siegel RL et al. Colorectal cancer statistics, 2026. CA Cancer J Clin. 2026;76(2):e70067
בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קשר סיבתי במאזן ההסתברויות, כלומר שסביר יותר מאשר לא שהאיחור גרם לנזק. כאשר ההוכחה אינה מגיעה לרף זה, בתי המשפט דנים לעיתים בפיצוי על אובדן סיכויי החלמה.
בנוסף, כשחסר תיעוד רפואי שהיה אמור להתקיים, בית המשפט עשוי להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע מכוח דוקטרינת הנזק הראייתי.
מתי איחור באבחון סרטן המעי הגס אינו בא בגדר רשלנות רפואית?
לא כל איחור באבחון סרטן המעי הגס מעיד על רשלנות רפואית. תביעה תיחלש כאשר לא היו סימני אזהרה ברשומה, כאשר הרופא הפנה לבירור בזמן והמטופל לא ביצע את הבדיקה (אם כי גם אז חובתו לעקוב) , כאשר הבדיקות שבוצעו היו תקינות, או כאשר לא ניתן להוכיח שהאיחור שינה את מהלך המחלה.
עו״ד אורן בושרי
״תיק סרטן המעי שבו טיפלנו״ | לימפומה של המעי הדק ואנמיה
ככלל, רוב מקרי סרטן המעי מתפתחים במעי הגס. אולם בהליך שמספרו 21064-09-23, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ייצג משרדנו מטופלת שסבלה מצליאק ולבסוף מגידול במעי הדק. היא סבלה במשך שנים מאנמיה מחוסר ברזל ומתסמינים במערכת העיכול. לפי חוות הדעת שצירפנו, מחלת הצליאק לא תועדה ולא טופלה כראוי. גם לא בוצע מעקב אחר הקפדתה על תזונה נטולת גלוטן.
בהמשך אבחנו אצלה הרופאים לימפומה מסוג EATL במעי הדק. זהו סיבוך מוכר של צליאק פעיל ולא מטופל.
בתביעה נטען כי אבחון מוקדם, הדרכה תזונתית ומעקב רפואי מסודר היו עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות הלימפומה. לבסוף זכתה משפחתה בפיצוי כספי.
להרחבה אודות המקרה ובכלל, קראו על רשלנות באבחון צליאק.
פיצויים בתביעת רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס
גובה הפיצוי אינו נגזר מעצם הטעות באבחון. הוא תלוי בהשפעת האיחור על סיכויי ההישרדות, היקף הניתוח, הצורך בכימותרפיה, הנכות, אובדן ההכנסה והעזרה שנדרשה למטופל ולמשפחתו. מכל מקום, בתביעות מסוג זה ניתן לדרוש פיצויים בגין:
- אובדן כושר עבודה
- פגיעה תפקודית
- טיפולים רפואיים עתידיים
- כאב וסבל
- נזק כלכלי למשפחה
- אובדן סיכויי החלמה
כאשר האבחון המאוחר מתרחש בגיל עבודה פעיל, סכומי הפיצוי עשויים להיות משמעותיים.
שאלות נפוצות על איחור באבחון סרטן המעי הגס
התשובות תלויות בתסמינים, ברשומה הרפואית ובנזק שנגרם בשל מועד האבחון.
האם דימום בצואה מחייב תמיד קולונוסקופיה?
לא בכל מקרה. הרופא צריך לבחון את גיל המטופל, משך הדימום, תסמינים נוספים וגורמי סיכון. דימום חוזר, אנמיה, ירידה במשקל או שינוי מתמשך ביציאות עשויים לחייב בירור רחב יותר ולא רק טיפול בטחורים.
האם אנמיה מחוסר ברזל עלולה להעיד על סרטן המעי הגס?
כן. במקרים המתאימים אנמיה מחוסר ברזל עלולה לנבוע מדימום סמוי ממערכת העיכול. יש לברר את מקור האנמיה בהתאם לגיל, למין, לתסמינים ולנתונים הרפואיים, ולא להסתפק לאורך זמן במתן תוספי ברזל.
האם בדיקת דם סמוי שלילית שוללת סרטן?
לא. בדיקת דם סמוי משמשת בעיקר לבדיקת סקר ואינה שוללת בוודאות גידול. כאשר קיימים סימני אזהרה, הרופא צריך להחליט על המשך הבירור לפי התמונה הקלינית ולא להסתמך רק על תוצאה שלילית אחת.
האם עיכוב בהפניה לקולונוסקופיה הוא רשלנות רפואית?
הדבר תלוי בנסיבות. יש לבדוק אילו תסמינים הופיעו, מה נרשם בתיק, אילו בדיקות בוצעו ומתי היה מקום להפנות לבירור. לאחר מכן יש להוכיח שהקדמת הקולונוסקופיה הייתה משנה את שלב המחלה או את הטיפול.
מה צריך להוכיח בתביעת איחור באבחון?
יש להוכיח שהרופא סטה מהטיפול הסביר ושעקב כך האבחון נדחה. נוסף על כך נדרשת חוות דעת רפואית שתעריך מה היה מצב המחלה במועד האבחון האפשרי וכיצד האיחור השפיע על סיכויי ההישרדות, הטיפול או הנכות.
האם ניתן לתבוע גם כאשר המטופל החלים?
לעיתים כן. גם אם הטיפול הצליח, האיחור עשוי היה לחייב ניתוח נרחב יותר, כימותרפיה, סטומה זמנית או קבועה, תקופת החלמה ארוכה ואובדן הכנסה. יש להוכיח שטיפולים או נזקים אלה היו נמנעים באבחון מוקדם.