לימפומה במעי הדק בעקבות רשלנות באבחון צליאק

מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית מוכרת, אשר ללא טיפול מתאים גורמת לדלקת כרונית מתמשכת במעי הדק.
כאשר רופאים אינם מאבחנים את המחלה בזמן ואינם מנחים את המטופל לעבור לדיאטה נטולת גלוטן,
הדלקת נמשכת לאורך שנים ועלולה להוביל להתפתחות גידולים ממאירים, ובראשם לימפומה של המעי הדק.

בנסיבות אלה, הלימפומה אינה אירוע מקרי. היא תוצאה של רשלנות רפואית באי אבחון צליאק ובהיעדר הנחיות טיפוליות בסיסיות.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

צליאק (מאנגלית: "Celiac Disease") הנה מחלה אוטואימונית שבה צריכת כל סוג של גלוטן גורמת למערכת החיסון לתקוף את המעי הדק.

האבחון לא קל כי לעתים המחלה הינה ללא תסמינים (סימפטומים). לעתים מדובר רק באנמיה מחסר ברזל, ולעתים ישנם התפרצויות של שלשולים קשים. האבחנה מחייבת בדיקת דם וביופסיה של המעי הדק.

חולים במחלת הצליאק שלא אובחנו בזמן ולא קיבלו המלצה לדיאטה נטולת גלוטן – נמצאים בבעיה רפואית ממשית.
ברוב המקרים, מקור הכשל הוא באבחון לקוי מצד קופת החולים. כתוצאה מכך, אותם מטופלים חשופים לסיכון מוגבר לפתח מחלות ממאירות, ובמיוחד לימפומות של המעי, כמו לימפומה אנטרופתית של תאי T (EATL) ולימפומה שאינה הודג'קין (NHL).

הסיכון לחלות בלימפומות אלה גבוה פי עשרה מהשכיחות באוכלוסייה הכללית.
יש להדגיש, כי נשים בשנות ה-40 לחייהן שייכות לקבוצת סיכון גבוהה במיוחד.

מעבר מוקדם לדיאטה נטולת גלוטן היה עשוי למנוע את התפתחותה של EATL – בצורה יעילה ומשמעותית.


בנוסף, מחלת הצליאק שאינה מטופלת באמצעות דיאטה עלולה להוביל לסיבוכים רפואיים חמורים נוספים, כגון:

  • חסימות מעיים

  • פגיעה בניקוז הוורידי של המעי

  • פגיעות ריאתיות

  • לימפומות של המעי

  • נקבים (פרפורציות) בדופן המעי

  • דרמטיטיס הרפטיפורמיס – מחלת עור אוטואימונית שמלווה לעיתים את הצליאק

  • לידות של תינוקות במשקל לידה נמוך

הרופא לא מתעניין ולא לא מתשאל את החולה לגבי הדיאטה.  
"אם המטופל היה יודע, הוא היה עובר לתזונה נטולת גלוטן".

כיצד רשלנות רפואית באי אבחון צליאק יוצרת סיכון ללימפומה?

הקשר בין צליאק לא מטופל לבין לימפומה של המעי מוכר היטב בספרות הרפואית. הדלקת הכרונית יוצרת קרקע להתמרה ממאירה של תאי מערכת החיסון במעי.

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר:

  • קיימים תסמינים מתמשכים המתאימים לצליאק
  • הרופא אינו שולח לבדיקות דם ייעודיות
  • לא מבוצעת ביופסיה של המעי הדק
  • אין אבחנה ואין הנחיה לדיאטה נטולת גלוטן

במצב כזה, המשך צריכת הגלוטן אינו “בחירה של המטופל”, אלא תוצאה ישירה של מחדל רפואי.

01

לימפומה של המעי כתוצאה מצליאק לא מאובחן

+

לימפומה של המעי הדק, ובפרט לימפומה אנטרופתית של תאי T, מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל חולי צליאק שלא עברו לדיאטה נטולת גלוטן.

מדובר בגידול אלים יחסית. הוא עלול לגרום להתנקבות מעי, חסימות ודימומים, ולעיתים מחייב טיפולים אגרסיביים. הסיכון ללימפומה אצל חולי צליאק לא מאובחנים גבוה משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית.

במקרים רבים אבחון מוקדם של הצליאק ומעבר בזמן לדיאטה נטולת גלוטן היו עשויים למנוע את התפתחות הלימפומה לחלוטין.

02

מדוע רופאים מחמיצים את אבחון הצליאק

+

תסמינים לא ייחודיים אך מתמשכים

צליאק אינה מתבטאת תמיד בשלשולים קשים. לעיתים מופיעים אנמיה מחוסר ברזל, עייפות, ירידה במשקל, כאבי בטן או תסמינים לסירוגין. כאשר התסמינים חוזרים לאורך זמן, הרופא צריך לבצע בירור.

כאשר הרופא מתעלם מדפוס מתמשך ואינו בודק אפשרות לצליאק, ההתנהלות עשויה להיחשב רשלנות רפואית.

בלבול עם מצבים אחרים

<

03

אחריות הרופא והיעדר טענת אשם מצד המטופל

+
נקודה משפטית מרכזית

לעיתים נטען שצליאק מחייב הקפדה תזונתית, ולכן האחריות מוטלת על המטופל. הטענה הזו אינה עומדת במבחן משפטי פשוט.

הקפדה תזונתית מתחילה רק אחרי שהרופא מאבחן את המחלה, מסביר את משמעות הגלוטן, ומנחה כיצד לפעול. מטופל שלא אובחן אינו יודע שעליו להימנע מגלוטן. לכן הוא גם אינו יכול למנוע את הדלקת הכרונית או את הלימפומה שהתפתחה בעקבותיה.

האחריות לאבחון, לבירור ולהנחיה ברורה מוטלת על הרופא.

טענת מחלה קודמת בביטוח ובפנסיה

חברות ביטוח וקרנות פנסיה טוענות לעיתים כי הלימפומה נובעת מצליאק שהיה קיים עוד קודם להצטרפות לביטוח. בפועל, כאשר הצליאק לא אובחן ולא טופל, בתי המשפט דוחים טענה זו.

לא ניתן לייחס למבוטח מחלה קודמת שלא ידע על קיומה, במיוחד כאשר הרשלנות הרפואית היא שמנעה את האבחון. בית המשפט כבר הכריע בעניין זה לטובת החולים, במסגרת הליך 629-09-13.

באחת מחוות הדעת שצירפנו לתביעה כתב המומחה: "לו הייתה מודעות בצוות הרפואי לסיכון המוגבר שלה ללקות בלימפומה, היתה מודעות הרבה יותר גבוהה למחלה, והיא היתה מתאבחנת בשלב מוקדם יותר, בו הפרוגנוזה טובה יותר והתנקבות המעי היתה נמנעת."
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

חוות דעת רפואית והוכחת הקשר הסיבתי

בתביעות מסוג זה, מצרפים חוות דעת מומחה כדי להוכיח:

  • שהיה מקום לחשוד בצליאק בשלב מוקדם
  • שמעבר לדיאטה נטולת גלוטן היה מונע את הלימפומה
  • שהלימפומה נגרמה כתוצאה מהדלקת הכרונית

כך מתבסס הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

לסיכום

צליאק שאינו מאובחן ואינו מטופל בדיאטה נטולת גלוטן אינו בעיה תזונתית בלבד. הוא עלול להפוך לגורם סיכון ממשי להתפתחות לימפומה של המעי.

כאשר רופאים אינם מאבחנים את המחלה ואינם מנחים את המטופל כיצד לפעול, והמטופל מפתח לימפומה שניתן היה למנוע, מתקיימת רשלנות רפואית ברורה.

דורג 5 מתוך 5