כוריואמניוניטיס ורשלנות רפואית – זיהום מי שפיר בלידה

כוריואמניוניטיס הוא תהליך זיהומי ודלקתי תוך־רחמי, שעלול לערב את מי השפיר, קרומי ההיריון והשליה. במקרים מסוימים התהליך הדלקתי עלול לערב גם את העובר ולגרום לפגיעה מוחית ולשיתוק מוחין.

אם הופיעו סימנים שחייבו את הצוות לחשוד בזיהום ולא ניתן טיפול בזמן, מקרה של כוריואמניוניטיס יבוא בגדר רשלנות רפואית.  

כוריואמניוניטיס הוא תהליך זיהומי ודלקתי תוך־רחמי, שעלול לערב את מי השפיר, קרומי ההיריון והשליה. במקרים מסוימים התהליך הדלקתי עלול לערב גם את העובר ולגרום לפגיעה מוחית כוריואמניוניטיס יבוא בגדר רשלנות רפואית.  
"האם הופיעו סימנים שחייבו את הצוות לחשוד בזיהום?".

 מהם הסימנים שיכולים לעורר חשד לכוריואמניוניטיס?

האבחנה הקלינית עשויה להתבסס על שילוב של חום אצל היולדת, דופק מהיר של האם או העובר, רגישות ברחם, ריח חריג של מי השפיר ועלייה במספר תאי הדם הלבנים.

לא תמיד כל הסימנים מופיעים יחד. יתרה מכך, כוריואמניוניטיס עשוי לעיתים להיות תת־קליני, כלומר להתקיים גם ללא תמונה קלינית ברורה.

 

מתי אי אבחון כוריואמניוניטיס עלול להיחשב רשלנות רפואית?

החשד לרשלנות מתחזק כאשר הופיעו סימני אזהרה אך הצוות לא בירר אותם או לא הגיב בזמן.

למשל, יש לבדוק האם היה חום אימהי שלא זכה להתייחסות, האם הופיעה טכיקרדיה עוברית, האם הייתה ירידת מים ממושכת, האם נלקחו בדיקות מתאימות והאם ניתן טיפול אנטיביוטי כאשר התעורר חשד לזיהום.

בתביעת רשלנות רפואית בלידה יש לבחון גם את רצף הזמנים: מתי הופיע הסימן הראשון, מתי עלה החשד לזיהום ומה נעשה בעקבותיו.

 האם כוריואמניוניטיס עלול לגרום לפגיעה מוחית בתינוק?

קיים בספרות קשר בין כוריואמניוניטיס לבין פגיעה מוחית ושיתוק מוחין.

המחקר מצא שכוריואמניוניטיס הייתה קשורה לכמעט פי 2 בסיכון לשיתוק מוחין, וכן לעלייה של פי 3 בסיכון ל־cystic periventricular leukomalacia ‏(cPVL). אצל תינוקות שנולדו במועד נמצא גם קשר בין כוריואמניוניטיס קלינית לבין שיתוק מוחין, אם כי מספר המחקרים בקבוצה זו היה קטן יותר.

הזיהום גם נקשר לעלייה בסיכון ל־NEC. קרא עוד על דלקת המעי בתינוקות.

תביעה רשלנות שיתוק מוחין עורכי דין
"איחור בזיהוי מצוקה עוברית או היסוס בטיפול עלולים לשנות חיים שלמים".
"ההסבר האפשרי לקשר שבין זיהום לפגיעה מוחית הוא שהזיהום עלול לעורר תגובה דלקתית עוברית. תהליך דלקתי זה עשוי לתרום לפגיעה במוח המתפתח".
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

פתולוגיית שליה ואיך מוכיחים את הקשר בין הזיהום לבין הנזק?

פתולוגיית השליה עשויה להיות אחת הראיות החשובות ביותר בתיק.

בדיקה היסטולוגית יכולה להדגים דלקת בקרומי השליה, דלקת בכלי דם עובריים או funisitis – דלקת של חבל הטבור. ממצאים אלה עשויים לסייע להבין אם היה תהליך דלקתי תוך־רחמי ומה הייתה מידת המעורבות העוברית.

לכן כדאי לקבל לא רק את תיק התינוק, אלא גם את הרשומה המלאה של היולדת, תרשימי המוניטור, רישומי החום והדופק, בדיקות המעבדה, זמני ירידת המים, מתן אנטיביוטיקה ודוח פתולוגיית השליה.

מתי חובה לבצע פתולוגיית שליה ומה המשמעות המשפטית של אי ביצוע כשצריך היה?

בדיקה פתולוגית של השליה לא מתבצעת תמיד באופן שגרתי בכל לידה. ברוב הלידות הרגילות והבריאות, השליה נבדקת ויזואלית בחדר הלידה על ידי המיילדת או הרופא כדי לוודא שהיא יצאה שלמה (ולא נשארו שאריות ברחם), ולאחר מכן היא מפונה.

ההנחיות הרפואיות הבינלאומיות המקובלות בעולם לקביעת המקרים שבהם חובה או מומלץ לשלוח שליה לבדיקה פתולוגית ממקובלות גם בישראל. 

האם כל מקרה של כוריואמניוניטיס מצדיק תביעה?

לא. זיהום תוך־רחמי יכול להתפתח גם כאשר הטיפול הרפואי היה תקין.

כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית יש לבדוק שלוש שאלות מרכזיות: האם ניתן היה לחשוד בזיהום מוקדם יותר, האם טיפול מתאים ניתן באיחור, והאם אותו איחור תרם לנזק שנגרם לתינוק.

במקרים שבהם נגרמו שיתוק מוחין, פגיעה בחומר הלבן של המוח או נזק נוירולוגי אחר, יש חשיבות מיוחדת לבדיקת הקשר בין הזיהום, התגובה הדלקתית העוברית והנזק.

דורג 5 מתוך 5