שבר בעצם הבריח במבוגר וביילוד | היבטים רפואיים, אחוזי נכות ופיצויים

שבר בעצם הבריח (באנגלית: Clavicle Fracture), העצם המחברת בין הכתף לעצם החזה, הוא מהשברים השכיחים ביותר בכלל האוכלוסייה ומהווה כ-5% מכלל השברים. מדובר בפגיעה המופיעה הן אצל מבוגרים בעקבות תאונות ונפילות, והן אצל תינוקות במהלך לידה. מעבר להיבט האורתופדי, לשבר בעצם הבריח יש משמעות תפקודית, אסתטית ומשפטית. השאלה המרכזית היא מתי הפגיעה מזכה בפיצוי ומתי היא גם תוצאה של רשלנות רפואית.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

מהו מנגנון הפגיעה וכיצד נגרם השבר?

יותר מ-85% מהשברים בעצם הבריח נגרמים מנפילה ישירה על הכתף. מנגנון זה שכיח במיוחד:

  • ברוכבי אופניים
  • בתאונות אופנוע
  • בנפילות מגובה
  • בפגיעות ספורט

מבנה העצם מסביר את שכיחות הפגיעה. החלק האמצעי של עצם הבריח הוא הקטע הדק והחלש ביותר, ולכן זהו גם האזור המועד ביותר להישבר.

שבר עצם החזה לבין היד
״כמה אפשרויות לקביעת נכות״.

אחוזי נכות בגין שבר בעצם הבריח

קביעת הנכות הרפואית מתבצעת לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי, ויכולה להתבסס על מספר סעיפים. בפועל, שילוב הממצאים הקליניים והסעיפים הרלוונטיים קובע את שיעור הנכות ואת גובה הפיצוי.

01

  • סעיף 39(1) – קובע 0% נכות כאשר קיים חיבור מלא של העצם ללא קיצור

02

  • סעיף 39(2) – מקנה 10% נכות במצב של קיצור העצם או אי התאחות

03

  • סעיף 41 – רלוונטי כאשר קיימות גם מגבלות בתנועת הכתף

03

  • תקנה 35 – מקנה 10% נכות בהגבלה קלה בשברים באופן כללי, ומתאימה למצבים שבהם אין קיצור אך קיימת פגיעה תפקודית
אנו עורכי הדין מזכירים שעצם הבריח מסייעת בהעברת כוח מהיד לחלק העליון של הגוף. לכן פגיעה בה מביאה לירידה בכח. התאחות בזווית גם תשפיע על המראה הכללי. לכן יש לטעון כי הנזק, הוסיף וגרם לנזק קוסמטי. משמעו פגיעה בדימוי העצמי.
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

טיפול רפואי | שמרני מול ניתוח

באופן היסטורי, רופאים נטו לטפל בשבר בעצם הבריח בגישה שמרנית, כלומר ללא ניתוח. ברוב המקרים אכן התרחש איחוי תקין של העצם.

עם זאת, בשנים האחרונות הספרות הרפואית ערערה על תפיסה זו. מחקרים הצביעו על שיעורים גבוהים של איחוי לקוי, קיצור העצם ופגיעה תפקודית, בעיקר בשברים עקורים. בעקבות זאת חלה תזוזה בגישה הרפואית, והמטוטלת החלה לנוע יותר ויותר לעבר טיפול ניתוחי במקרים מתאימים.

ת״א (י־ם) 44568-08-22 פלונית נ׳ ד״ר זאבלוצקי

בתי המשפט עמדו לא אחת על כך שלא כל טעות באבחון סרטן עור מהווה רשלנות רפואית, אולם כאשר מתקיימים סימני אזהרה ברורים, חלה חובה לנקוט באמצעי אבחנתי מתאים.

כך נקבע כי הימנעות מנטילת ביופסיה מנגע שהתברר בדיעבד כמלנומה, שעה שהנגע הציג שינויי צבע, שינוי בגודל או היעדר תגובה לטיפול, עשויה להיחשב הפרת חובת הזהירות ולהקים אחריות בגין רשלנות רפואית (פס׳ 57–59 לפסק הדין).

עוד נקבע כי כשל במעקב אחר נגע עור משתנה, או הסתמכות בלתי סבירה על אבחנה קודמת מבלי לבחון שינוי במצב הקליני, עשויים אף הם לבסס אחריות משפטית, מקום שבו האיחור באבחון הוביל להחמרה ממשית במצב הרפואי.

שבר בעצם הבריח
״זיהומים הם סיבוך מוכר כנראה עקב מעטפת רקמות רכות דקה באזור״.

אבחון והדמיה | מתי רנטגן אינו מספיק?

רנטגן הוא בדיקת הבסיס לאבחון שבר בעצם הבריח, אך הוא אינו תמיד מספק תמונה מלאה של היקף הפגיעה.

לעיתים קיימות פגיעות נלוות שאינן נראות בצילום רגיל, כגון:

במצבים כאלה, אי הפניה לבדיקת MRI עלולה להוביל לאבחון חסר ולטיפול שגוי. מבחינה משפטית, מחדל אבחנתי כזה עשוי להיחשב סטייה מסטנדרט רפואי סביר.

ת״א (י־ם) 44568-08-22 פלונית נ׳ ד״ר זאבלוצקי

בתי המשפט עמדו לא אחת על כך שלא כל טעות באבחון סרטן עור מהווה רשלנות רפואית, אולם כאשר מתקיימים סימני אזהרה ברורים, חלה חובה לנקוט באמצעי אבחנתי מתאים.

כך נקבע כי הימנעות מנטילת ביופסיה מנגע שהתברר בדיעבד כמלנומה, שעה שהנגע הציג שינויי צבע, שינוי בגודל או היעדר תגובה לטיפול, עשויה להיחשב הפרת חובת הזהירות ולהקים אחריות בגין רשלנות רפואית (פס׳ 57–59 לפסק הדין).

עוד נקבע כי כשל במעקב אחר נגע עור משתנה, או הסתמכות בלתי סבירה על אבחנה קודמת מבלי לבחון שינוי במצב הקליני, עשויים אף הם לבסס אחריות משפטית, מקום שבו האיחור באבחון הוביל להחמרה ממשית במצב הרפואי.

זיהום
״שבר בעצם הבריח בלידה אופייני לנזק אצל תינוק״.

שבר בעצם הבריח בלידה – מתי מדובר ברשלנות רפואית?

שבר בעצם הבריח הוא פגיעה אופיינית בקרב תינוקות במהלך לידה. למעשה, שברים בעצם הבריח מהווים כ-95% מכלל השברים המתרחשים בלידה.

הפגיעה שכיחה בעיקר:

שיתוק על שם ארב (ERB)

לצד השבר עלול להופיע נזק עצבי המכונה שיתוק על שם ארב (ERB). מדובר בפגיעה במקלעת העצבים של הזרוע, אשר עלולה לגרום לחולשה קשה, מגבלה תנועתית ולעיתים לנכות קבועה.

במקרים אלה, הטענה המשפטית המרכזית היא כי היה מקום להעדיף לידה קיסרית או לנקוט בטכניקות חילוץ בטוחות יותר. קרא עוד. 

סיכום: מתי קיימת עילת תביעה וכיצד נכון לפעול?

  • עילת תביעה משפטית עשויה להתקיים במצבים הבאים:
  • איחור באבחון השבר
  • הימנעות מביצוע בדיקות הדמיה מתאימות
  • טיפול שמרני כאשר נדרש ניתוח
  • ניתוח שבוצע ברשלנות
  • זיהום ניתוחי
  • הערכת משקל שגויה בלידה
  • פגיעה עצבית נלווית

בכל אחד מהמקרים ייבחן הקשר הסיבתי בין אופן ההתנהלות הרפואית לבין הנזק שנגרם בפועל.
כדי לשפר את סיכויי ההצלחה בתביעה, מומלץ לפעול כבר מהשלבים הראשונים באופן מסודר:

  • לאסוף תיעוד רפואי מלא

  • לשמור הדמיות וסיכומי אשפוז

  • לא לפנות לבד לחברות ביטוח או לבית החולים

  • להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנזקי גוף וברשלנות רפואית

דורג 5 מתוך 5