ואזה פרביה עלולה לגרום בתוך דקות לדימום עוברי, להיפוקסיה, לנזק מוחי או למוות. עם זאת, אבחון מוקדם מאפשר במקרים רבים לתכנן ניתוח קיסרי לפני ירידת המים ולמנוע את קריעת כלי הדם.
בתביעת רשלנות רפואית בודקים אם גורמי הסיכון זוהו, אם בוצעה בדיקת אולטרסאונד מתאימה ואם הצוות תכנן את הלידה בזמן.
מהי ואזה פרביה?
בוואזה פרביה כלי דם עובריים עוברים בתוך קרומי השפיר מעל פתח צוואר הרחם או בסמוך לו, בלי ההגנה של רקמת השליה או של ג׳לי וורטון שבחבל הטבור.
מדוע מדובר בפצצה מתקתקת?
כאשר מתחילה הלידה, או כאשר פוקעים המים, כלי הדם החשופים הללו נקרעים. כיוון שמדובר בדם של העובר ולא של האם, העובר מסוגל לאבד את כל נפח דמו בתוך דקות ספורות.
ההבדל בין חיים למוות במקרה של ואזה פרביה תלוי במילה אחת בלבד: אבחון.
+ כשיש אבחון מוקדם: התוצאות הרפואיות
+ כשאין אבחון (המחדל): הסיכון הרפואי
מלכודת "נייר העמדה" וכיצד עוברים אותה בבית המשפט
אימהות רבות הפונות למשרדנו שואלות: "אם זה כל כך ברור, איך הרופא בסקירת המערכות פספס את זה?"
כאן אנחנו נכנסים לרובד המשפטי המורכב. רופאים ובתי חולים המגנים על עצמם מפני תביעות רשלנות נוהגים להתכסות מאחורי "ניירי העמדה" של איגודי המיילדות בישראל. ניירות עמדה אלו אינם מטילים חובה גורפת לבצע בדיקת זרימת דם (דופלר צבע) של אזור צוואר הרחם בכל בדיקת אולטרסאונד רגילה, אלא משתמשים בלשון רכה לפיה יש "לנסות ולזהות" את כלי הדם או לבדוק רק כאשר קיימים גורמי סיכון מובהקים.
אולם נייר עמדה אינו ממצה בהכרח את סטנדרט הזהירות בנסיבותיו של המקרה. בתביעה יש לבחון אם רופא סביר היה מזהה את גורמי הסיכון, מפנה לבדיקה מתאימה ופועל בהתאם לתוצאותיה.
הספרות המדעית הרפואית שצוינה לעיל משמשת עבורנו ככלי נשק משפטי רב עוצמה כדי לנתץ את טענת ה"גזירת גורל":
זיהוי נורות האזהרה: גורמי הסיכון לוואזה פרביה
הספרות הרפואית מראה כי ב־80% עד 85% ממקרי הוואזה פרביה קיימים גורמי סיכון ברורים כבר בשליש השני להיריון.
לכן, כאשר אחד מגורמי הסיכון מופיע בתיק הרפואי, הרופא אינו יכול להתעלם ממנו. עליו לבצע בירור מכוון לשלילת ואזה פרביה.
- היריון שהושג באמצעות טיפולי הפריה, כולל IVF.
- שליית פתח או שלייה נמוכה שזוהתה בשלבים מוקדמים, גם אם בהמשך ההיריון השלייה "עלתה".
- שלייה בעלת מבנה לא רגיל, כגון שלייה דו־אונתית — Bilobed placenta.
- החזרה קרומית של חבל הטבור — Velamentous cord insertion.
עו״ד אורן בושרי
הקשר הסיבתי: "אלמלא הפספוס, הילד שלי היה בריא"
אחד האלמנטים החזקים ביותר בתביעות אלו הוא הקשר הסיבתי המוחלט. ברפואה ישנם מקרים רבים בהם גם אם הרופא טעה, הנזק היה קורה בכל מקרה בגלל מחלה או פגם גנטי. בוואזה פרביה המצב שונה לחלוטין.
כאשר מומחה רפואי מטעמנו עובר על צילומי האולטרסאונד הרלוונטיים מסקירות המערכות ומראה כי כלי הדם היו שם, ניתנים לזיהוי, הטיעון המשפטי הופך למבצר: אילו הרופא היה עושה את עבודתו נאמנה, ההיריון היה מנוהל באופן מוגן, היית מופנית לניתוח קיסרי מתוכנן. אבחון טרום־לידתי מאפשר בדרך כלל לתכנן ניתוח קיסרי לפני תחילת הלידה או ירידת המים, ומעלה את שיעור ההישרדות ליותר מ־95%.
הנזק שנגרם לך ולמשפחתך – בין אם מדובר באובדן נורא ובין אם מדובר בילד שנותר עם פגיעה מוחית קשה (שיתוק מוחין – CP), הזקוק לטיפול ותמיכה לכל ימי חייו – אינו גזירת גורל. הוא תוצאה ישירה של החמצה אבחנתית.
עברת לידה שהסתיימה באסון עקב ואזה פרביה? את לא לבד.
הכאב, תחושת האשם המלווה אותך שלא בצדק, והשאלות שנותרו פתוחות, דורשים מענה מקצועי ויסודי. משרדנו מתמחה בניהול תיקי רשלנות רפואית מורכבים בתחום המיילדות וההיריון, ומנוסה בפירוק טענות ההגנה הטיפוסיות של בתי החולים.
אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם המומחים הרפואיים המובילים בארץ כדי לבחון לעומק את תיק ההיריון שלך, לאתר את המחדל האבחנתי, ולהשיג עבורך ועבור משפחתך את הפיצויים המקסימליים המגיעים לכם כדי להבטיח את עתידכם.
פני אלינו עוד היום לייעוץ משפטי ראשוני, מקצועי ורגיש, ללא כל התחייבות.
