כאשר רופא אינו מאבחן צליאק בזמן, המטופל ממשיך לצרוך גלוטן מבלי לדעת שהוא גורם נזק מתמשך למעי הדק. המשך הצריכה מעלה את הסיכון לפתח לימפומה (סרטן של מערכת הלימפה) במעי הדק. מתי אי אבחון בא בגדר רשלנות רפואית?
אילו סימנים אסור להחמיץ ומתי צריך לבצע בדיקת צליאק?
צליאק אינה מתבטאת תמיד בשלשול או בכאבי בטן. לעיתים אנמיה מחוסר ברזל היא הסימן היחיד למחלה. אנמיה מאומתת שאין לה הסבר מספק צריכה להעלות חשד לצליאק ולהוביל לבדיקת דם, גם ללא תסמינים במערכת העיכול. בין היתר, יש לשקול בדיקת צליאק כאשר מופיעים:
- אנמיה מחוסר ברזל או חסר תזונתי בלתי מוסבר.
- שלשול, כאבי בטן או נפיחות הנמשכים לאורך זמן.
- ירידה בלתי מוסברת במשקל או הפרעה בגדילה אצל ילדים.
- עייפות כרונית, אוסטאופורוזיס או עלייה בלתי מוסברת באנזימי הכבד.
חשד מוגבר קיים גם אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולה צליאק ואצל חולי סוכרת מסוג 1 או מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.
פי כמה מעלה צליאק לא מטופל את הסיכון ללימפומה?
הסיכון תלוי בסוג הלימפומה – אין נתון אחד שנכון לכל המקרים
* מקורות ישנים – כיום נחשב להערכת יתר ביחס למחקרים עדכניים
ביופסיית מעקב שמראה החלמת הרירית מפחיתה משמעותית את סיכון הלימפומה
מקור: מחקר עוקבה, קרולינסקה/קולומביה, Annals of Internal Medicine · news.ki.se
מתי אי אבחון צליאק נחשב רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הרופא אינו פועל לפי הסטנדרט הרפואי המקובל. בפרט כאשר מתקיימים התנאים הבאים:
01
רשלנות רפואית באי אבחון צליאק
כאשר מופיעים תסמינים מתמשכים המתאימים לצליאק, מוטלת על הרופא חובת בירור. היעדר הפניה לבדיקות דם ייעודיות, אי ביצוע ביופסיה של המעי הדק למרות אינדיקציה, ואי מתן אבחנה והנחיה לדיאטה נטולת גלוטן – מהווים מחדל רפואי.
במצב כזה המשך צריכת גלוטן אינו נובע מהתנהלות המטופל. הוא תוצאה ישירה של היעדר אבחנה והיעדר מידע רפואי בסיסי שנמנע ממנו.
02
האם קיימת רשלנות תורמת מצד המטופל?
לעיתים נטענת טענה כי האחריות מוטלת על המטופל, משום שצליאק מחייב הקפדה תזונתית. טענה זו אינה עומדת במבחן משפטי.
הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן מתחילה רק לאחר אבחנה. מטופל שלא אובחן אינו יודע שעליו להימנע מגלוטן ואינו יכול למנוע את הדלקת או את הלימפומה שהתפתחה בעקבותיה. האחריות לחשוד, לבדוק, לאבחן ולהנחות מוטלת על הרופא בלבד.
עו״ד אורן בושרי
טענת מחלה קודמת בביטוח ובפנסיה
חברות ביטוח וקרנות פנסיה מעלות לעיתים טענה שלפיה הלימפומה נובעת מצליאק שהיה קיים עוד לפני ההצטרפות לביטוח. אולם בפועל, כאשר הרופאים לא אבחנו את הצליאק ולא הנחו לטיפול מתאים, בתי המשפט דוחים טענה זו.
בנוסף, הדין אינו מאפשר לייחס למבוטח מחלה קודמת שלא ידע על קיומה. במיוחד כך כאשר מחדל רפואי הוא שמנע את האבחון מלכתחילה. בהתאם לכך, בית המשפט כבר קבע כי אין להטיל אחריות על המבוטח במצבים אלה, ופסק לטובת החולים במסגרת הליך 629-09-13.
חוות דעת רפואית והוכחת הקשר הסיבתי
בתביעות מסוג זה, מצרפים חוות דעת מומחה כדי להוכיח:
- שהיה מקום לחשוד בצליאק בשלב מוקדם
- שמעבר לדיאטה נטולת גלוטן היה מונע את הלימפומה
- שהלימפומה נגרמה כתוצאה מהדלקת הכרונית
כך מתבסס הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.
לסיכום
צליאק שלא אובחן בזמן יוצר סיכון רפואי חמור. כאשר רופא אינו מאבחן את המחלה ואינו מנחה לדיאטה נטולת גלוטן, הוא מאפשר לדלקת הכרונית להימשך. כתוצאה מכך עלולה להתפתח לימפומה של המעי הדק. במקרים שבהם אבחון מוקדם היה מונע את הגידול, מתקיימת רשלנות רפואית באבחון גידול במעי המזכה בפיצוי.
מנגנון התפתחות הלימפומה
צליאק לא מאובחן
אין בדיקות, אין אבחון ואין הנחיה רפואית
המשך חשיפה לגלוטן
המטופל אינו מודע למחלה ונחשף במשך שנים
דלקת כרונית
פגיעה מתמשכת ברירית המעי ופגיעה בספיגה
לימפומה של המעי הדק
התמרה ממאירה של תאי מערכת החיסון