אובדן ראייה אינו תמיד תוצאה בלתי נמנעת של מחלה. לעיתים הוא נגרם בשל לחץ תוך גולגולתי מוגבר שלא אובחן בזמן. מצב זה מתבטא לא אחת בפפילדמה – בצקת בראש עצב הראייה, המופיעה כסימן אזהרה מוקדם לפגיעה נוירולוגית משמעותית.
מתי מחדל באבחון מוביל לאובדן ראייה ועילת תביעה?
כאשר רופא אינו מזהה את סימני האזהרה, נמנע מבדיקות בסיסיות או דוחה בירור נדרש, הוא עלול לאפשר החמרה שמובילה לנזק בלתי הפיך לראייה.
במקרים כאלה מתעוררת השאלה המשפטית האם המחדל הרפואי מקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
תסמינים המחייבים חשד ובירור
רופא סביר חייב לחשוד בקיומה של פפילדמה כאשר מטופל מתלונן על אחד או יותר מהתסמינים הבאים (כשאצל ילדים, גם שינוי התנהגותי ללא תלונה מילולית מחייב בירור) :
01
כאבי ראש בעוצמות ובדפוסים שונים
02
טשטוש ראייה חולף, המוחמר בעת שינוי תנוחת הראש, או דיפלופיה (ראייה כפולה).
03
טנטון: צפצופים באוזניים
מדוע פפילדמה מהווה סכנה ממשית לראייה?
פפילדמה מעידה בדרך כלל על לחץ תוך גולגולתי מוגבר. זהו סימן אזהרה למצב נוירולוגי משמעותי, כמו גידול מוחי או פסוידוטומור צרברי. לכן, כאשר עולה חשד לפפילדמה, הרופא חייב לבדוק את קרקעית העין ולהפנות את המטופל לבירור מתאים.
אם הבירור מתעכב, הלחץ עלול להמשיך לפגוע בעצב הראייה. במקרים כאלה המטופל עלול לסבול מירידה הדרגתית בראייה, מפגיעה בשדה הראייה ולעיתים גם מאובדן ראייה פתאומי.
כשל באבחון ומתי הוא הופך לרשלנות רפואית?
רופא סביר אינו מסתפק בתיעוד תלונה כללית. עליו לפעול באופן יזום ולבצע בירור רפואי מלא, הכולל:
- בדיקת קרקעית העין
- הפניה לניקור מותני לצורך בדיקת נוזל חוט השדרה
- הערכת רמת הלחץ התוך גולגולתי
- הפניה לנוירולוג או לבדיקות הדמיה מתאימות
- התחלת טיפול להפחתת הלחץ בהתאם לממצאים
כאשר הרופא אינו מבצע פעולות אלה, או דוחה את הבירור ללא הצדקה רפואית, הוא מאפשר החמרה של המצב. במקרים מסוימים רושמים טיפול תרופתי, ובאחרים אף ניתוח להפחתת הלחץ, כגון פנסטרציה של מעטפת עצב הראייה. עיכוב באבחון או בטיפול עלול לגרום לירידה חדה בראייה ואף לעיוורון מלא.
עו״ד אורן בושרי
פגיעה בשדה הראייה והחשיבות במעקב רפואי
גם כאשר חדות הראייה נשמרת בתחילה, הפגיעה בעצב הראייה עלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בשדה הראייה. לכן רופאים חייבים לקיים מעקב מסודר באמצעות בדיקות שדה ראייה, שנועדו לאתר חוסרים שאינם ניכרים בבדיקת חדות ראייה רגילה.
בדיקה אצל אופטיקאי אינה מספיקה. הפגיעה אינה מתבטאת בהכרח בירידה בחדות הראייה, אלא בשינויים בשדה הראייה, בדומה למחלות רשתית ולמחלות של עצב הראייה.
אי זיהוי דלקת עצב הראייה | מקור נוסף לאובדן ראייה עקב מחדל רפואי
מגישים תביעות רשלנות רפואית גם במקרים של אי זיהוי דלקת בעצב הראייה. כאשר רופא נמנע מביצוע בירור מתאים או ממתן טיפול בסטרואידים, הוא עלול לגרום לנזק גם לעין השנייה. רופא סביר מפנה לבדיקות, ומתחיל טיפול מיידי למניעת החמרה.
לסיכום
אובדן ראייה אינו תמיד תוצאה בלתי נמנעת של מחלה. לעיתים הוא נגרם בגלל כשל באבחון, התעלמות מסימני אזהרה או דחיית בירור רפואי נדרש.
במקרים של פפילדמה, לחץ תוך גולגולתי מוגבר, פסוידוטומור צרברי או דלקת בעצב הראייה, אבחון מוקדם עשוי למנוע נזק קשה. כאשר הרופא אינו מבצע את הבירור הנדרש, השאלה המשפטית היא אם ההפרה של הסטנדרט הרפואי היא שגרמה לאובדן הראייה.