מומחה שיקום בתביעת נזקי גוף: מתי ממנים, מה הוא קובע ואיך זה משפיע על הפיצוי

א. בדיקה גופנית

חוות הדעת תכלול את ממצאי הבדיקה הגופנית והתפקודית, וגם את היכולת לבצע פעולות בסיסיות. המומחה יבדוק כיצד הנפגע יכול להתנייד מצד לצד, לקום, לעבור מישיבה לעמידה, להיכנס לשירותים, להתרחץ, להגיע למטבח ולמצרכים.

חשובה גם יכולת התנועה במשטחים לא ישרים וכיוצא בזה, גם אם הוא מרותק לכיסא גלגלים, להגיש לעצמו אוכל, להגיע לבנק, לקופת החולים, למשרדים ציבוריים, ולעלות ולרדת מאוטובוס.

ב. טיפול רפואי

המומחה יקבע את היקף התרופות והמכשירים הנלווים, בעיקר אצל מי שמרותקים למיטה וחשופים ללחות יתר. הוא יתייחס גם לריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה והידרותרפיה.

טיפול כזה מתאים בעיקר למי שסובלים מקושי בנשיאת משקל, כאשר המים מקלים עליהם.

ג. צרכים ואביזרים

מאחזים בשירותים ובמקלחת, מעלית, פתחים ומעברים רחבים בדירה, מפסקים וברזים בגבהים מתאימים, וכן צורך מוגבר במיזוג אוויר.

נפגעי חוט שדרה אינם חשים קור כרגיל ועלולים לסבול מהשלכות של מגורים בדירה קרה. לכן הם זקוקים לוויסות אוטומטי של טמפרטורה.

המומחה יתייחס גם לפרוטזות, סדים ונעליים אורתופדיות, להגבהה במקרה של קיצור רגל, ולפרוטזות הכוללות מפרק מדומה, ממוחשבות או רגילות.

ד. ניידות

מומחה שיקום עשוי להמליץ על קלנועית. לעיתים ההמלצה תלויה גם במקום המגורים ובאופי ההתנהלות היומיומית.

ביחס לרכב מאובזר, המומחה השיקומי צריך לבדוק תחילה את יכולתו של הנכה לנהוג ברכב על אביזריו.

ה. אובדן פרנסה

המומחה יתאים את תחום העיסוק ליכולות ולרקע של הנפגע. הוא יתייחס גם לצורך בהכשרה מקצועית. בתי המשפט מביאים בחשבון את השפעת המגבלה על אפשרות ההשתלבות בעבודה.

לצד זאת, עדיין מוטלת על הנפגע חובה לפעול להקטנת הנזק. לכן צעירים מופנים לא פעם להכשרה מקצועית, שכן יש עבודות שניתן לבצע גם בישיבה.

ו. קיצור תוחלת חיים

קיצור תוחלת חיים הוא נתון מהותי. אם ממילא הנפגע לא היה צפוי לחיות שנים רבות, לא ניתן לחשב את ההוצאות החודשיות הקבועות לפי תקופה ארוכה.

בפגיעות אורתופדיות בדרך כלל אין קיצור תוחלת חיים, אלא אם קיימות בעיות פסיכיאטריות נלוות. מומחי השיקום מסתמכים בעיקר על נתונים סטטיסטיים, אך מביאים בחשבון גם את השיפור המתמשך ברפואה.