צניחת כף רגל (Drop Foot), המכונה גם רגל שמוטה, מתבטאת בקושי להרים את קדמת כף הרגל בזמן הליכה. היא עלולה להופיע בעקבות תאונת דרכים, תאונת עבודה, פריצת דיסק, פגיעה בעצב הפרונאלי, ניתוח או לחץ ממושך על הרגל במהלך אשפוז.
כאשר הפגיעה גורמת לגרירת הרגל, למעידות או לצורך בסד, עשויה להיקבע נכות המזכה בפיצוי. אם צניחת כף הרגל הופיעה לאחר ניתוח או אשפוז, יש לבדוק גם אם מדובר בסיבוך בלתי נמנע או בנזק שנגרם עקב רשלנות רפואית.
צניחת כף רגל כתוצאה מתאונה או ניתוח ממושך?
כאשר הפגיעה גורמת לגרירת הרגל, למעידות או לצורך בסד, עשויה להיקבע נכות המזכה בפיצוי. אם צניחת כף הרגל הופיעה לאחר ניתוח או אשפוז, יש לבדוק גם אם מדובר בסיבוך בלתי נמנע או בנזק שנגרם עקב רשלנות רפואית.
01
צניחת כף רגל לאחר תאונה – מתי ניתן לקבל פיצוי?
+
כאשר Drop Foot מופיעה לאחר תאונת דרכים, תאונת עבודה או נפילה, מדובר לא פעם בנזק עצבי ישיר או משני. במצב כזה הזכאות לפיצוי תלויה לא רק בעצם קיום הפגיעה, אלא גם ביכולת להוכיח קשר ברור בין האירוע לבין ההגבלה שנוצרה.
כדי לזכות בפיצוי יש להוכיח:
- קיום אירוע תאונתי ברור
- רצף רפואי עקבי
- קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה
- השפעה תפקודית על ההליכה ועל כושר העבודה
הפיצוי נקבע לא רק לפי הנכות הרפואית, אלא גם לפי הפגיעה בפועל בתפקוד, בקצב ההליכה, ביציבות, בעבודה וביכולת לבצע פעולות יומיומיות.
מה הדין כאשר צניחת כף הרגל נגרמה בתאונת עבודה?
+
כאשר הפגיעה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונת עבודה. אם נותרה מגבלה, ניתן להגיש בהמשך תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
בנסיבות מסוימות קיימת גם תביעה נגד מעסיק, קבלן, בעל מקרקעין או גורם אחר האחראי לתאונה. הרחבה נמצאת בעמוד נכות מעבודה.
02
צניחת כף רגל לאחר ניתוח או אשפוז – מתי זו רשלנות רפואית?
+
צניחת כף רגל עשויה להופיע לאחר ניתוחי גב, ירך או ברך, ולעיתים גם במהלך אשפוז ממושך. במקרים כאלה עולה השאלה אם מדובר בסיבוך שלא ניתן היה למנוע, או בכשל רפואי שהיה צריך לזהות ולמנוע בזמן.
הגורמים השכיחים כוללים:
- לחץ ממושך על העצב
- תנוחה לא תקינה במהלך הניתוח
- היעדר כריות הגנה
- קיבוע ממושך ללא ניטור
כאשר הצוות הרפואי לא נקט באמצעי מניעה בסיסיים, לא תיעד פיקוח נדרש או לא זיהה סימני אזהרה בזמן, עשויה לקום עילת תביעה. הבדיקה המשפטית מתמקדת בשאלה האם ניתן היה לצפות את הסיכון ולמנוע את הנזק באמצעים סבירים.
תיק שבו טיפלנו: פיצוי של 850,000 ₪ בעקבות צניחת כף רגל לאחר ניתוח
בת״א (שלום חיפה) 34164-02-18 טיפל משרדנו בתביעת רשלנות רפואית של מטופל שנותר עם צניחת כף רגל לאחר ניתוח ממושך. לטענתנו, במהלך הניתוח הופעל לחץ מתמשך על העצב הפרונאלי, מבלי שהרגל נבדקה ותנוחתה שונתה כנדרש. בדיקת EMG הראתה פגיעה קשה בעצב, ומומחה העריך את נכותו בשיעור של 30%. אף שהתובע היה כבן 64 בעת האירוע, ולא אדם צעיר בראשית דרכו המקצועית, השגנו עבורו פיצוי כולל בסך 850,000 ₪, לרבות שכר טרחת עורך דין והוצאות. התוצאה ממחישה שגם בגיל מבוגר יחסית, צניחת כף רגל המשפיעה על ההליכה, העצמאות ואיכות החיים עשויה להצדיק פיצוי משמעותי.
מהי צניחת כף רגל ומהם התסמינים?
- קושי להרים את קדמת כף הרגל
- גרירת אצבעות בזמן הליכה
- הרמת ברך מוגברת
- מעידות ונפילות
- חולשה, נימול או ירידה בתחושה
מה גורם לצניחת כף רגל?
- פגיעה בעצב הפרונאלי
- פריצת דיסק או פגיעה בשורש L5
- חבלה באזור הברך או ראש הפיבולה
- תאונת דרכים או תאונת עבודה
- ניתוח גב, ברך או ירך
- לחץ ממושך בזמן ניתוח או אשפוז
- איחור באבחון פגיעה עצבית
אחוזי נכות בגין צניחת כף רגל
אחוזי הנכות אינם נקבעים לפי הכותרת Drop Foot בלבד. יש לזהות איזה עצב נפגע, אם מדובר בשיתוק חלקי או מלא ומהי מידת הפגיעה בכוח, בתחושה ובהליכה.
בקביעת הנכות עשויים להיבחן העצב הפרונאלי, העצב הסכיאטי או שורשי העצבים בעמוד השדרה. לכן אין שיעור נכות אחיד לכל אדם הסובל מצניחת כף רגל, ויש להתאים את סעיף הנכות לממצאים הנוירולוגיים.
גם כאשר שני נפגעים מקבלים אותו שיעור נכות רפואית, הפיצוי עשוי להיות שונה. בית המשפט בוחן גם את גיל הנפגע, מקצועו, הכנסתו והשפעת הפגיעה על כושר העבודה ועל התפקוד היומיומי.
מה בוחנים לצורך קביעת אחוזי הנכות?
+
- יכולת הרמת כף הרגל והאצבעות.
- כוח השרירים והיקף השיתוק.
- פגיעה בתחושה או כאב נוירופתי.
- גרירת הרגל והשינוי בדפוס ההליכה.
- שימוש קבוע בסד מסוג AFO.
- מעידות, נפילות וחוסר יציבות.
- השפעת הפגיעה על העבודה ועל התפקוד היומיומי.
יש להבחין בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית. להרחבה ראו כיצד נקבעים אחוזי נכות רפואית.
האם אפשר לקבוע נכות גם ללא בדיקת EMG?
+
בדיקת EMG היא כלי חשוב לאיתור מיקום הפגיעה העצבית ולהערכת חומרתה, אך היא אינה הנתון היחיד שעליו נשענת קביעת הנכות. יש לבחון גם את הבדיקה הקלינית, כוח השרירים, התחושה, דפוס ההליכה והרישומים הרפואיים.
תוצאה תקינה או לא חד־משמעית אינה מבטלת בהכרח תלונות וממצאים קליניים. מנגד, אבחנה של Drop Foot ללא ממצאים בבדיקה וללא תיעוד תפקודי עלולה להקשות על הוכחת הנכות.
הפיצוי בגין צניחת כף רגל אינו מחושב לפי אחוזי הנכות בלבד. בית המשפט בוחן כיצד הפגיעה משפיעה בפועל על העבודה, הניידות, העצמאות ואיכות החיים.
הפגיעה עשויה להיות משמעותית במיוחד אצל אדם שעבודתו כרוכה בהליכה, בעמידה, בנהיגה, בטיפוס או בנשיאת משאות. גם הסיכון למעידות, הצורך בסד והקושי לעלות במדרגות עשויים להשפיע על גובה הפיצוי.
עו״ד אורן בושרי
סוף דבר
כאשר צניחת כף רגל מופיעה לאחר תאונה, ניתוח או אשפוז, יש לברר מהו מקור הפגיעה ומתי הופיעו הסימנים הראשונים. בירור מוקדם יכול לסייע בטיפול הרפואי וגם בהוכחת הקשר בין האירוע לבין הנכות.
בתביעה יש לבחון את התיעוד הרפואי, ממצאי הבדיקה, בדיקת EMG, השימוש בסד וההשפעה על העבודה ועל ההליכה. כאשר הפגיעה התרחשה במהלך טיפול רפואי, יש לבדוק אם ניתן היה למנוע אותה או לזהותה מוקדם יותר.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין Drop Foot לבין פגיעה בעצב הפרונאלי?
Drop Foot מתאר את הקושי להרים את קדמת כף הרגל. פגיעה בעצב הפרונאלי היא אחת הסיבות האפשריות לכך. צניחת כף הרגל יכולה להיגרם גם מפגיעה בעצב הסכיאטי או בשורשי העצבים בגב.
האם גרירת רגל לאחר תאונה מעידה על צניחת כף רגל?
גרירת הרגל, מעידות וקושי להרים את האצבעות עשויים להתאים לצניחת כף רגל. יש לפנות לבדיקה רפואית ולתעד מתי החלה ההפרעה, במיוחד אם היא הופיעה לאחר תאונה.
האם צניחת כף רגל לאחר ניתוח מוכיחה רשלנות?
לא. יש להבחין בין סיבוך בלתי נמנע לבין נזק שנגרם עקב לחץ לא סביר, תנוחה לקויה, פגיעה בעצב או איחור באבחון. לצורך כך בודקים את דו״ח הניתוח, דו״ח ההרדמה והרישום הסיעודי.
האם בדיקת EMG הכרחית לצורך קבלת פיצוי?
EMG היא בדיקה חשובה, אך התביעה אינה נשענת עליה בלבד. יש משמעות גם לבדיקה הקלינית, לכוח השרירים, לפגיעה בתחושה, לדפוס ההליכה ולרצף התיעוד הרפואי.
האם שימוש בסד AFO משפיע על הפיצוי?
שימוש קבוע בסד עשוי ללמד על מגבלה תפקודית ועל צורך עתידי באביזרי עזר. בוחנים גם את עלויות הסד, תדירות החלפתו והשפעת הפגיעה על העבודה ועל הפעילות היומיומית.
האם שיפור לאחר שיקום שולל זכאות לפיצוי?
לא בהכרח. הפיצוי נקבע לפי הנזק שנגרם והמגבלה שנותרה. גם לאחר שיפור יכולים להישאר חולשה, עייפות, הפרעת תחושה, צורך בסד או קושי בהליכה ממושכת.
אילו מסמכים צריך לשמור?
יש לשמור סיכומי אשפוז, דו״חות ניתוח והרדמה, בדיקות EMG, בדיקות הדמיה, הפניות לנוירולוג, רישומי פיזיותרפיה, המלצות לסד, אישורי מחלה ותלושי שכר.
כמה פיצוי ניתן לקבל על צניחת כף רגל?
אין סכום קבוע. הפיצוי תלוי באחוזי הנכות, בגיל, בשכר, במקצוע, בצורך בסד ובעזרת הזולת ובהשפעת הפגיעה על העבודה ועל הניידות. בתביעת רשלנות נדרש להוכיח גם אחריות רפואית.