רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לנזק ליילוד, לאם, ואפילו לאב (בפן הנפשי). חוות דעת רפואית שנצרף תעיד על כך שההתנהלות בלידה חרגה מהפרקטיקה המקובלת. בהמשך יועלו טענות הגנה מצד בית החולים והשאלה היא כיצד יכריע בית המשפט.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
כיצד מוכיחים?
הקשר בין ההתנהלות בלידה לבין הנזק הרפואי
כדי להוכיח קשר בין רשלנות רפואית בלידה לבין הנזק, עורכי דין עובדים ב-3 שלבים:
01
תיעוד
בשלב הראשון נאסף כל התיעוד של הלידה. התיק הרפואי נבדק והחומר מאורגן כך שיתאפשר להבין את רצף האירועים. ניטור העובר ובדיקות טרם הלידה נכללים בתיק.
02
בדיקת מומחה רפואי
מומחה בתחום המיילדות וגינקולוגיה עובר על החומר הרפואי ובוחן אם היו סטיות מהפרקטיקה המקובלת, מהו הנזק ומה הקשר הסיבתי בין המחדל לבין הפגיעה בתינוק או ביולדת.
03
הערכת סיכויי התביעה
לאחר קבלת חוות הדעת מוערכים סיכויי התביעה. נקבע אם ניתן להגיש תביעה ומהם ראשי הנזק. מוגש כתב תביעה לבית המשפט בצירוף חוות הדעת.
אספיקציה (תשניק)
מצוקה עוברית
אספיקציה היא תשניק בלידה מצב של חוסר חמצן משמעותי ליילוד. כאשר העובר ממשיך להיות במצב של חוסר חמצן ללא התערבות הוא עלול לסבול מנזק מוחי קשה ומ־CP. מה גורם לאספיקציה?
- היפרדות שליה,
- חבל טבור כרוך סביב הצוואר,
- לחץ דם אימהי נמוך,
- מקוניום במי השפיר
- תפקוד שליה ירוד בהריון ממושך
- חוסר חמצן בגלל בעיות לב או נשימה אצל האם
- הרפיה לא מספקת של הרחם.
אם מדובר בתחלואה טבעית מדוע אפשר לתבוע?
חלק מהגורמים לאספיקציה אכן טבעיים ואינם ניתנים למניעה. עם זאת, כשל בזיהוי מצוקת העובר או איחור בתזמון החילוץ – אף כאשר המקור למצוקה הוא טבעי – עלול להיחשב רשלנות רפואית.
סימני אזהרה לפני הלידה
קצב לב עוברי לא תקין, ירידה בקצב הבסיס או עלייה בחומציות בדם – כולם סימנים מוקדמים למצוקה. על הצוות לזהותם בזמן אמת, לפרש אותם נכון, ולהחליט על יילוד מיידי כאשר אין שיפור.
סימני אזהרה לאחר הלידה
עור תינוק כחלחל או חיוור, קצב לב נמוך, טונוס ורפלקסים חלשים, בכי חלש או היעדר בכי, וקושי נשימתי. מקוניום במי השפיר עשוי לחסום את דרכי הנשימה. כל אלה מחייבים תגובה מהירה כדי למנוע נזק מוחי.
הטענה המשפטית העיקרית
ברוב מקרי האספיקציה הטענה היא שעל הצוות היה לבצע ניתוח קיסרי דחוף, אך הוא התעכב למרות סימני המצוקה. בבתי חולים רבים קיימת היכולת לבצע ניתוח קיסרי בתוך כ־30 דקות מרגע קבלת ההחלטה, ולכן עיכוב בקבלת ההחלטה או בביצוע בפועל עשוי להתפרש כהתרשלות.
נזק מוחי בלידה
במקרים של נזק מוחי, צריך להראות שהייתה רשלנות ושהנזק נגרם בגללה:
מה היולדת תטען?
היולדת תטען כי הופיעו סימנים ברורים למצוקה עוברית או לאספיקציה, וכי על הצוות היה לזהותם בזמן אמת ולפעול לפי הסטנדרט הרפואי.
סימני אזהרה לפני הלידה
קצב לב לא תקין, ירידה בקצב הבסיס, סטיות במוניטור, עלייה בחומציות בדם. לטענת היולדת, הצוות לא פירש נכון את הנתונים.
סימני אזהרה לאחר הלידה
עור כחלחל או חיוור, קצב לב נמוך, טונוס ירוד, בכי חלש, קשיי נשימה, מקוניום החוסם את דרכי האוויר. לטענתה הייתה תגובה איטית או חלקית.
טענה מרכזית
היה צורך בניתוח קיסרי דחוף, אך הוא התעכב למרות קיומם של סימני מצוקה. יכולת ביצוע ניתוח תוך שלושים דקות קיימת ברוב בתי החולים.
הקשר לנזק
היולדת תטען כי העיכוב ביילוד הוא שגרם לנזק, פגיעה מוחית, אפגר נמוך, חוסר חמצן, פגיעה רב מערכתית.
מה בית החולים יטען?
בית החולים יטען כי לא התקיימה רשלנות וכי מקור הפגיעה איננו בלידה אלא בגורמים אחרים.
טענות מרכזיות
• האטות הדופק אינן בהכרח מצוקה אלא משקפות דופק אם • הנזק נובע מזיהום, מום מולד, או פגות • גם אילו בוצע ניתוח מוקדם לא הייתה משתנה התוצאה
PH תקין
נטען כי PH שאינו נמוך אינו תומך במצוקה, אך גם ערך תקין אינו שולל פגיעה.
הנשמה
אם נדרש רק סיוע קצר באמבו, יטענו כי לא הייתה מצוקה משמעותית.
מועד הופעת הפגיעה
פגיעה שהתגלתה רק בהמשך, ולא מיד לאחר הלידה, עשויה לשמש טענה כי אינה תואמת מצוקה בלידה.
כיצד יכריע ביהמ״ש?
בית המשפט יבדוק אם הנתונים שתועדו בלידה מתאימים למצוקה עוברית שניתן היה למנוע, ואם הצוות פעל בזמן כדי למנוע אספיקציה ונזק מוחי.
הפרמטרים המרכזיים
• ציון אפגר • צורך בהנשמה • סימנים נוירולוגיים מידיים • פגיעה רב מערכתית • ממצאי MRI • ערכי PH מדם טבורי
ערכי PH ומשמעותם
PH טבורי מצביע על רמת החומציות בדם העובר. PH נמוך תומך בחמצת מטבולית ובאספיקציה, ומרמז על מחסור בחמצן במהלך הלידה. ערך עורקי נמוך מ־7.0 מחזק חשד לעיכוב לא מוצדק ביילוד ולסיכון לנזק מוחי.
תרומת ה-PH להכרעה
PH נמוך הוא ראיה תומכת אך אינו ראיה הכרחית. גם PH תקין אינו שולל מצוקה. בית המשפט יבחן האם הדגימה נלקחה בזמן. איחור בבדיקה עשוי להעביר את נטל הראיה לבית החולים.
הנשמה ומועד הפגיעה
צורך בהנשמה מלאה הוא אינדיקציה למצוקה משמעותית. פגיעה נוירולוגית מידית מחזקת קשר לאירוע בלידה. פגיעה שהתפתחה בימים הראשונים יכולה להשתלב בתמונה קלינית של אספיקציה.
פסיקה: לזר נ׳ הדסה
הפסיקה ריככה את הדרישות הראייתיות. אין צורך בהוכחה מתמטית. די בתשתית סבירה הקושרת בין העיכוב בהחלטה על יילוד לבין הנזק.
נזק ראייתי
חסר בניטור או בדגימה עשוי להוביל לנזק ראייתי. אם הבדיקה לא בוצעה בזמן, הנטל עשוי לעבור לבית החולים.
בסיכום, אם הצוות יכול היה למנוע את הנזק אילו פעל כשורה ובזמן, תתקבל טענת הרשלנות.
זיהומים בלידה
זיהומים בלידה הם אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה בעובר, ובמקרים רבים ניתן למנוע אותם באמצעות אבחון נכון ותגובה בזמן. מחדל מלעשות כך יבוא בגדר רשלנות רפואית.
זיהום GBS בלידה
חיידק GBS עובר מהאם לתינוק בזמן הלידה ועלול לגרום לזיהום דם, דלקת ריאות או פגיעה מוחית. כאשר לא בוצעה בדיקת נשאות או שלא ניתנה אנטיביוטיקה בזמן קיימת אפשרות לרשלנות רפואית.
לקריאה מורחבת: תינוק שנדבק בחיידק GBS בלידה
זיהום מי שפיר כוריואמניוניטיס
כוריואמניוניטיס הוא זיהום של הקרומים ומי השפיר. לרוב החיידקים עולים מהנרתיק ומתפשטים לשליה ולחלל הרחם. הוא מסוכן הן לאם והן לעובר ויכול להתפתח בתוך זמן קצר.
ההתנהלות עשויה להיות רשלנית כאשר הצוות לא מזהה חום אצל האם, דופק עוברי מהיר, ירידת מים ממושכת או לידה ארוכה. עיכוב בטיפול אנטיביוטי או בהחלטה על יילוד מיידי מגביר את הסיכון לנזק מוחי.
מידע מלא מופיע בדף הייעודי שלך.
הרפס גניטלי שעובר לתינוק
כאשר לאם יש התפרצות פעילה של הרפס סמוך ללידה התינוק עלול להידבק בזמן המעבר בתעלת הלידה. במקרים מסוימים הזיהום מוביל לפגיעה מוחית קשה.
כאשר לא זיהו בזמן, לא המליצו על קיסרי או לא נתנו טיפול מתאים עשויה לקום עילת רשלנות רפואית.
למידע נוסף: הרפס גניטלי שעבר לתינוק
(Amniotic Fluid Embolism Syndrome)
תסחיף מי שפיר
תסחיף מי שפיר מתאר מצב שבו חלקיקים ממי השפיר, תאי עובר, שיער או פסולת אחרת נכנסים למחזור הדם הריאתי של האם. חדירה זו מסעירה את מערכת החיסון וגורמת לשוק, עד להידרדרות מסיבית בריאות ובתפקוד הלב. ה“טיפול” היחיד הוא הקדמת הלידה ובמקרה הצורך גם ניתוח קיסרי מיידי.
התעלמות מתסמינים
היעדר התייעצות
עיכוב בבדיקות המעבדה
חתך בשליה במהלך קיסרי
ההלכה: ע״א 7326/00 אנה פינטו
נזק ראייתי והיפוך נטל
נזקים אחרים אופיינים לרשלנות
בחלק מהמקרים מהות הפגיעה מעוררת חשד לרשלנות, גם אם הצוות לא מסביר מיד את מקור הנזק. למשל:
״ליילוד״
לא הבחינו במצוקה במוניטור ולא הכניסו את היולדת בדחיפות לניתוח קיסרי כדי לחלץ באופן מיידי את העובר. קרא עוד.
מקרה של תינוק שנדבק בלידה בנגיף (וירוס) או חיידק, יכול להעיד גם הוא על מחדל בלידה העולה לכדי רשלנות רפואית. הפתרון של הצוות הרפואי היה צריך להיות הפנייה לקיסרי. למשל, בזיהום מי שפיר שלא טופל באנטיביוטיקה. גם תינוק שנדבק בGBS או תינוק שנדבק בהרפס בגלל חיכוך ברקמות הנגועות אצל האם.
תינוקות שנולדו לאמהות סוכרתיות עלולים לסבול מהיפוגליקמיה. התינוק רגיל לקבל סוכר גבוה בבטן ופתאום אחרי שנולד הוא מוצא עצמו במצב שבו האמא מפסיקה להזין אותו ברמות הסוכר להן התרגל. המעבר עבורו חד, טראומטי, ובאיבחה אחת היילוד מגיע למצב של היפוגליקמיה (סוכר נמוך) עם השלכות חמורות.
בלידה מוקדמת עשוי תהליך הגדילה של כלי הדם ברשתית להיפגע, מה שמוכר כמחלת רשתית העין. לכן, בלידה לפני שבוע 30-32, ובמשקל של 1500 גרם או פחות, צורבים בלייזר את כלי הדם או נותנים אווסטין. היעדר טיפול והרשתית תתנתק והתינוק ילקה בעיוורון.
דיסטוציה של לידה היא מצב בו העובר לא צולח את תעלת הלידה. זהו מצב בו הכתף תקועה יותר מ־60 שניות אחר יציאת הראש. אם הכתף נתקעת היא עלולה להישבר, היילוד עלול לפרוק את הכתף, ובמקרים חמורים עלול להיגרם שיתוק ע״ש ארב.
אם הצוות צריך היה לצפות את הסיכון לדיסטוציה בשל גורמי סיכון מתריעים (משקל, סכרת, השמנת יתר והיסטוריה משפחתית) מדובר ברשלנות רפואית בלידה.
״לאם״
העריכו את משקל התינוק בצורה שגויה ולא הפנו את היולדת ללידת קיסרית מבעוד מועד. או לא הציבו מומחה מתאים לתפור את הקרע ברחם. קרא עוד.
לא דאגו להוציא את השליה במלואה, מה שגרם להידבקויות תוך רחמיות.
תסחיף מי שפיר יכול לגרום לדום לב. וכן:
קרדיומיופטיה: מחלת לב שעלולה לסכן את חיי האם בשלבי הלידה הסופיים, שבהם הלב נתון לעומס פתאומי. נשים בסיכון צריכות לעבור צילום חזה, בדיקות מעבדה ואקו לב. אם הצוות הרפואי לא זיהה את הסיכון לקרדיומיופתיה – בלידה הבאה עלולה להתרחש קטסטרופה. לכן, יש להימנע מהריון נוסף ללא מעקב קרדיולוגי הדוק.
רעלת הריון עלולה לגרום לשבץ מוחי ואי ספיקת איברים.
לא הביאו לסיום מיידי של הלידה בעת רעלת הריון. או לא אבחנו בזמן תסחיף מי שפיר.
רשלנות רפואית בלידה טבעית
גם בלידה טבעית קיימת חובה לניטור רציף ולהתערבות מיידית בעת הצורך. היעדר פעולה בזמן עלול להיחשב כרשלנות רפואית.
שכר טרחה בתיקי רשלנות רפואית בלידה
למעשה עורכי דין פונים לבית החולים ומשיגים את המסמכים בעצמם.
הוצאות כוללות אגרה לבית המשפט ותשלום למומחים רפואיים בגין חוות דעת.
התיישנות
אם הנזק נגרם בלידה, ההתיישנות חלה עד גיל 25. אך אם הרשלנות קדמה ללידה (למשל באולטרסונוגרפיה) ההתיישנות היא 7 שנים בלבד מהלידה.
בחן את עצמך
שאלות נפוצות ברשלנות רפואית בלידה
כיצד אדע אם נזק בלידה מצדיק בדיקה של רשלנות?
כיצד מוכיחים שהטיפול בלידה הוא שגרם לנזק?
מהי פגיעה באוטונומיה בלידה?
מה עלי לעשות כשעולה חשד לרשלנות בלידה?
מתי נפתח בבירור מיידי ומתי נמתין?
מתי נמתין? אם הנזק עוד לא התגבש לא ברור או עתיד חלילה להחמיר נמתין. עם זאת חשוב לתעד היטב מההתחלה: סיכומי לידה בדיקות הדמיה מעקב נוירולוגי והתפתחותי. כל אלה ישמשו בסיס לתביעה אם תידרש.
מהם סכומי הפיצויים בתביעות לידה?
מה משפיע על סיכויי ההצלחה בתביעת לידה?
האם ניתן להגיש תביעה שנים רבות לאחר הלידה?
מה ההבדל בין נזק ליילוד לבין נזק לאם?
כיצד מבחינים בין מצוקה בלידה לבין פגיעה שאינה קשורה ללידה?
האם התביעה יכולה להידחות גם כשקיימת פגיעה קשה?
קבע/י פגישה
ככל שהטקסט אינו קולע למקרה הספציפי שלכם, או בכלל, ניתן ליצור קשר ולקבוע פגישה:
- ירושלים 28, חדרה
- orendin@gmail.com
- 052-5299555
- 04-6212180