הרפס גניטלי פעיל בלידה עלול לעבור לתינוק ולגרום לנזק נוירולוגי קשה ואף מסכן חיים. כאשר ניתן היה למנוע את ההדבקה באמצעות תשאול, בדיקה, טיפול מתאים או ניתוח קיסרי – והצוות הרפואי לא פעל בזמן – התנהלותו באה בגדר רשלנות רפואית בלידה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. מאי 2026.
מתי הדבקת תינוק בהרפס בלידה נחשבת רשלנות רפואית?
לא כל הדבקה בהרפס יוצרת אחריות משפטית. בית המשפט בודק האם הצוות הרפואי פעל לפי הסטנדרט המקובל לפני הלידה ובמהלכה.
01
מה נטען בתביעת רשלנות רפואית בהרפס בלידה?
בתביעות מסוג זה נטען בדרך כלל כי הצוות הרפואי לא בירר היסטוריה של הרפס גניטלי, לא בדק נגעים פעילים, לא תיעד תלונות של היולדת או לא הפנה לניתוח קיסרי למרות גורמי סיכון ברורים. לעיתים נטען גם לשחרור מוקדם של תינוק עם סימנים מחשידים או לעיכוב במתן טיפול אנטי ויראלי לאחר הלידה.
חוזר משרד הבריאות 57/1993 עוסק במניעת הדבקת יילודים בנגיף ההרפס ומדגיש את הצורך בזיהוי מוקדם של נשים נשאיות, בבירור קליני מתאים ובהיערכות ללידה כאשר קיים חשד להרפס פעיל. החוזר מתייחס גם לחשיבות הטיפול המהיר ביילוד ולסיכון הגבוה לפגיעה נוירולוגית כאשר האבחון מתעכב.
במקרים של נגעים פעילים בזמן הלידה, ההנחיות המקובלות מחייבות לשקול ניתוח קיסרי כדי להפחית את הסיכון למעבר הנגיף בתעלת הלידה. כאשר הצוות אינו פועל בהתאם להנחיות משרד הבריאות או לפרקטיקה הרפואית המקובלת, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
02
מה בית החולים יטען בדרך כלל?
בתי חולים טוענים לעיתים שלא היו נגעים פעילים בזמן הלידה, שלא הייתה אינדיקציה רפואית לניתוח קיסרי או שהתסמינים לאחר הלידה לא התאימו להרפס. בחלק מהמקרים נטען גם שההדבקה הייתה בלתי נמנעת או שהנזק היה מתפתח בכל מקרה. לכן בתי המשפט בוחנים בקפדנות את התיעוד הרפואי, את זמני האבחון ואת השאלה האם ניתן היה למנוע את ההדבקה או לצמצם את הנזק באמצעות טיפול מוקדם.
האם לידה קיסרית יכולה למנוע הדבקת הרפס?
במקרים רבים כן. זו הטענה. כאשר עולה חשד סביר להרפס גניטלי פעיל, הצוות הרפואי חייב לשקול ניתוח קיסרי.
המטרה היא למנוע מהתינוק להיחשף לנגיף ההרפס במהלך המגע עם ההפרשות והרקמות הנגועות בעת מעברו בתעלת הלידה.
מה עלול לקרות כאשר תינוק נדבק בהרפס בלידה?
מהתינוקות שנדבקו בסוג מסוים של הרפס לא ישרדו גם לאחר טיפול אנטי ויראלי
מהתינוקות עם הרפס עלולים לפתח פגיעה במערכת העצבים המרכזית למרות טיפול רפואי
עו״ד אורן בושרי
רשלנות באבחון הרפס אצל התינוק לאחר הלידה
החובה הרפואית אינה מסתיימת בחדר הלידה. גם לאחר הלידה נדרשת ערנות גבוהה במיוחד לסימנים מוקדמים של הרפס בילודים.
תינוק שנדבק בהרפס עלול לפתח שלפוחיות, חום, קשיי נשימה, ישנוניות חריגה, פרכוסים, אפאתיה או סימני ספסיס. כאשר הצוות מתעלם מהתסמינים או מתעכב בביצוע בירור מתאים, מצבו של התינוק עלול להידרדר בתוך שעות.
איחור באבחון או במתן טיפול אנטי ויראלי מסוג אציקלוביר בזמן עלול לגרום לפגיעה נוירולוגית קשה ואף למוות.
מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית?
מומלץ לבדוק אפשרות לתביעה כאשר התינוק נדבק בהרפס בלידה, כאשר לא הוצע ניתוח קיסרי למרות גורמי סיכון ברורים, או כאשר חל איחור באבחון ובמתן טיפול אנטי ויראלי לאחר הלידה.
במקרים של פגיעה נוירולוגית, איחור התפתחותי או אשפוז ממושך, חשוב לבדוק האם ניתן היה למנוע את הנזק או לצמצם אותו באמצעות טיפול מוקדם.
שאלות רפואיות על הרפס בלידה
מדוע הרפס מסוכן במיוחד לתינוקות?
מערכת החיסון של תינוק חדש עדיין אינה בשלה. לכן היא מתקשה להתמודד עם נגיף ההרפס. הזיהום עלול להתפשט במהירות למוח, לכבד, לעיניים ולמערכת הנשימה. לעיתים התינוק נראה בריא לחלוטין. בתוך זמן קצר מצבו מידרדר בצורה קיצונית. לכן בתי המשפט בוחנים האם ניתן היה למנוע את ההדבקה או לאבחן אותה מוקדם יותר.
האם הסיכון גבוה יותר כאשר האם נדבקה לראשונה בהריון?
כן. הדבקה ראשונית בהרפס מסוכנת יותר לתינוק. הסיכון גבוה במיוחד בשליש האחרון של ההריון. בשלב זה גוף האם עדיין לא פיתח מספיק נוגדנים. לכן התינוק חשוף יותר להדבקה קשה בלידה. בהרפס מוכר וחוזר הסיכון בדרך כלל נמוך יותר. למרות זאת, עדיין נדרש מעקב רפואי מסודר.
אילו נזקים עלולים להופיע לאחר הרפס בלידה?
הרפס אצל תינוקות עלול לגרום לפגיעה רב מערכתית קשה. הזיהום עלול לפגוע במוח, בעיניים, בכבד ובמערכת הנשימה. גם לאחר ההחלמה עלולים להופיע נזקים נוירולוגיים. חלק מהילדים יסבלו מאיחור התפתחותי, קשיי למידה, אפילפסיה או פגיעה קוגניטיבית. אחרים יסבלו ממגבלות מוטוריות משמעותיות.
מה הסיכון להעברת הרפס בלידה נרתיקית?
כאשר קיימים נגעים פעילים, הסיכון להעברת הנגיף בלידה נרתיקית משמעותי. הסיכון גבוה במיוחד אם האם נדבקה לראשונה בשליש האחרון של ההריון. במצב כזה הגוף עדיין לא הספיק לייצר נוגדנים. הוא גם לא הספיק להעביר אותם לעובר. לכן הצוות חייב לזהות מצבים בסיכון ולשקול אמצעי מניעה.
מדוע רוב ההדבקות מתרחשות דווקא בלידה?
ברוב המקרים הנגיף אינו עובר דרך השליה בהריון. ההדבקה מתרחשת בזמן המעבר בתעלת הלידה. התינוק נחשף שם להפרשות ולריריות נגועות. הנגיף חודר דרך העיניים, האף, הפה והריריות. לכן האחריות המשפטית מתמקדת בהחלטות שהצוות קיבל סמוך ללידה ובמהלכה.
שאלות משפטיות על רשלנות רפואית בהרפס בלידה
כיצד טיפול מוקדם בהרפס משפיע על האחריות המשפטית?
רופאים מטפלים בהרפס בילודים באמצעות תרופות אנטי ויראליות. בין התרופות המקובלות מצוי אציקלוביר. לעיתים הרופאים נותנים את הטיפול בעירוי תוך ורידי. כאשר קיים טיפול יעיל, קשה יותר לטעון שלא ניתן היה למנוע את הנזק. אם טיפול מהיר היה מצמצם את הפגיעה, עשוי להתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
מה המשמעות המשפטית של היעדר תיעוד רפואי?
בתביעות רשלנות רפואית התיק הרפואי הוא ראיה מרכזית. הצוות חייב לתעד תשאול, בדיקה, המלצה לניתוח קיסרי והערכת סיכון. כאשר התיעוד חסר, קשה לבית החולים להסביר את ההחלטות בזמן אמת. בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לחסר ברישום רפואי. הדבר נכון במיוחד כאשר ניתן היה למנוע את הסיכון באמצעים פשוטים יחסית.
האם רופא יכול להסתפק רק בדברי היולדת?
לא. רופא סביר חייב לבצע תשאול מסודר. עליו לתעד את המידע בתיק הרפואי. עליו גם לשקול בדיקה מתאימה לפי המצב הקליני. הסתמכות על תשובה כללית בלבד אינה מספיקה. גם היעדר תיעוד מסודר עלול לסטות מהסטנדרט הרפואי המקובל.
האם גם רופא הנשים בקופת החולים עלול לשאת באחריות?
כן. האחריות אינה מוטלת רק על צוות חדר הלידה. גם רופא הנשים שמלווה את ההריון חייב לתעד היסטוריה של הרפס גניטלי. עליו להעריך את רמת הסיכון. עליו גם לתת הנחיות לקראת הלידה. לעיתים עליו לשקול טיפול מניעתי או היערכות לניתוח קיסרי. כאשר רופא אינו מתעד מידע חשוב, ייתכן שגם הוא יישא באחריות לנזק.