הרפס גניטלי פעיל בלידה עלול לעבור לתינוק במהלך לידה נרתיקית ולגרום לנזק חמור ואף מסכן חיים. כאשר ניתן היה למנוע את ההדבקה באמצעות זיהוי מוקדם או ניתוח קיסרי – והצוות לא פעל בהתאם – המחדל יבוא בגדר רשלנות רפואית בלידה.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
איזה הרפס רלוונטי לתביעה?
קיימות 2 צורות עיקריות של הרפס, אך רק אחת מהן רלוונטית ללידה.
מתי הדבקת תינוק בהרפס בלידה נחשבת רשלנות רפואית?
לא כל הדבקה בהרפס מקימה אחריות משפטית.
הבחינה אינה מתמקדת בעצם קיומו של הנגיף, אלא בהתנהלות הצוות הרפואי לפני הלידה ובמהלכה.
01
היעדר תשאול לגבי הרפס גניטלי
הרופא חייב לברר היסטוריה של הרפס. הימנעות משאלה בסיסית זו פוגעת ביכולת למנוע הדבקה.
02
אי ביצוע בדיקה נרתיקית
כאשר קיים חשד לנגעים פעילים, בדיקה פשוטה הייתה מגלה את הנגיף ומובילה לשינוי אופן הלידה.
03
אי הפניה לניתוח קיסרי
קיסרי הוא אמצעי מניעה מוכר. הימנעות ממנו חרף סיכון ידוע מהווה סטייה מסטנדרט רפואי.
רשלנות באבחון הרפס אצל התינוק לאחר הלידה
גם לאחר הלידה קיימת חובת ערנות גבוהה.
תסמינים שמחייבים בירור מיידי
שלפוחיות, חום, אובדן תיאבון או סימני ספסיס מחייבים בירור מיידי להרפס.
איחור באבחון או בטיפול
איחור באבחון או במתן טיפול אנטי ויראלי עלול להחמיר את הנזק ולהקים עילת תביעה נפרדת.
תינוק עם הרפס, מה עלול לקרות
מהתינוקות שנדבקו בסוג מסוים של הרפס לא ישרדו גם לאחר טיפול
מהתינוקות עם הרפס יעברו פגיעה במערכת העצבים המרכזית למרות טיפול אנטי ויראלי
עו״ד אורן בושרי
הטיפול קיים – ולכן גם האחריות קיימת
הרפס בתינוקות מטופל בתרופה אנטי ויראלית מסוג אציקלוביר, לעיתים בעירוי.
משמעות משפטית
כאשר קיימת תרופה יעילה, ואיחור באבחון או בטיפול הוא שגרם להחמרת הנזק, מתקיים קשר סיבתי ברור בין הכשל הרפואי לבין הפגיעה.
טענה שלפיה “לא ניתן היה למנוע את התוצאה” אינה מתקבלת כאשר האבחון והטיפול זמינים.
מתי יש מקום לבחון תביעת רשלנות רפואית?
כדאי לפנות לייעוץ משפטי כאשר מתקיים אחד או יותר מהבאים:
- הרפס שעבר לתינוק
- לא בוצעה בדיקה נרתיקית
- לא הוצע ניתוח קיסרי
- קיים נזק מתמשך
- הייתה דחייה באבחון לאחר הלידה
במקרים אלו יש לבחון האם התנהלות הצוות הרפואי חרגה מהסטנדרט המקובל והובילה לנזק שניתן היה למנוע.