אירוע מוחי הוא מצב חירום שבו מהירות האבחון והטיפול עשויה להשפיע ישירות על היקף הנזק הנוירולוגי. כאשר רופא בקופת חולים או צוות בחדר המיון מחמיצים סימנים לשבץ, אינם מזמינים בדיקות מתאימות, אינם מתייעצים עם נוירולוג או מתעכבים בטיפול – יש לבדוק אם מדובר ברשלנות רפואית.
בתביעות כאלה לא די להראות שהיה איחור. השאלה המרכזית היא האם אבחון וטיפול בזמן היו עשויים למנוע את הנזק או להפחית אותו. לכן בוחנים את שעת הופעת התסמינים, הממצאים בבדיקה, ההדמיה, ההתייעצויות שבוצעו וחלון הזמן שבו ניתן היה לטפל.
מתי איחור באבחון אירוע מוחי הוא רשלנות?
סימנים לשבץ שלא זוהו
לא כל שבץ נראה כמו חולשה, הפרעת דיבור וסטייה בפנים. באירוע במחזור הדם האחורי עשויים להופיע סחרחורת, חוסר יציבות והפרעה בהליכה.
אי הפניה דחופה למיון
תסמין נוירולוגי חדש ופתאומי מחייב בירור מיידי. השאלה המשפטית היא אם רופא סביר היה צריך לחשוד באירוע מוחי ולהפנות מיד.
שחרור מהמיון ללא בירור
מטופל שמשתחרר ללא אבחון מתאים, ולאחר מכן סובל מנזק נוירולוגי, נמצא בסיטואציה שמצדיקה בדיקת תביעה.
איחור בהזמנת נוירולוג או הדמיה
עיכוב בקבלת ייעוץ נוירולוגי או בדימות מוחי עלול להחמיץ את חלון הטיפול הקריטי באירוע מוחי.
בבתי החולים הגדולים זמינות הרופא המתאים לטפל הפכה לסטנדרט. באחרים פחות. הבעיה: יחידות נוספות לצנתורי מוח, הנחוצות בפריפריה לא נפתחות.
עו״ד אורן בושרי
איחור בטיפול באירוע מוחי בחדר המיון
באירוע מוחי איסכמי הזמן הוא גורם קריטי. עם ההגעה למיון יש לבצע הערכה נוירולוגית והדמיה במהירות, כדי לברר אם מדובר בחסימה של כלי דם ואם המטופל מתאים לטיפול שיכול לפתוח את העורק החסום.
בחולים המתאימים ניתן לתת טיפול תרומבוליטי תוך־ורידי, כגון alteplase או tenecteplase, בדרך כלל בתוך חלון של עד 4.5 שעות מתחילת התסמינים. במקרים של חסימת כלי דם גדול ניתן לשקול צנתור מוחי להוצאת הקריש, ובחולים מתאימים חלון הטיפול עשוי להיות ארוך יותר בהתאם לממצאי ההדמיה ולמצבו של המטופל.
בתביעת רשלנות רפואית השאלה אינה רק אם הטיפול ניתן באיחור, אלא האם בשל האיחור המטופל איבד אפשרות לקבל טיפול שהיה עשוי להפחית את הנזק הנוירולוגי.
כאשר המטופל מגיע למיון אך השבץ אינו מאובחן
אחת הטענות האפשריות בתביעת רשלנות היא שהמטופל הגיע בזמן לבית החולים, אך התסמינים יוחסו בטעות לבעיה אחרת והוא לא הופנה בזמן לבירור נוירולוגי מתאים. מתן טיפול להקלה על כאב או סחרחורת אינו כשלעצמו רשלנות. השאלה هي האם במקביל בוצע בירור סביר שנועד לשלול אירוע מוחי.
פרפור עליות ואי־מתן טיפול למניעת שבץ
פרפור עליות עלול להעלות משמעותית את הסיכון להיווצרות קריש דם ולשבץ מוחי. כאשר מאובחן פרפור עליות, יש להעריך את הסיכון לשבץ מול הסיכון לדימום ולבחון האם קיימת אינדיקציה לטיפול נוגד קרישה.
בתביעות המתאימות נבדוק האם הסיכון לשבץ הוערך כנדרש, האם הייתה הצדקה לטיפול בנוגדי קרישה, ואם לא ניתן טיפול, האם הדבר תרם להתרחשות האירוע המוחי. מנגד, גם טיפול בנוגדי קרישה כרוך בסיכון לדימום, לרבות דימום מוחי, ולכן ההחלטה חייבת להיות מותאמת למטופל.
במקרים מורכבים עשויה להידרש הסתכלות משולבת של קרדיולוג ונוירולוג, במיוחד כאשר יש צורך לאזן בין מניעת שבץ לבין סיכון לדימום.
שבץ לא תמיד מתחיל במוח. חסימה של העורק המרכזי ברשתית, המכונה שבץ בעין, גורמת לאובדן ראייה פתאומי בעין אחת. לעיתים היא סימן אזהרה לשבץ מוחי קרוב. רופא שמסתפק בבדיקת עיניים ולא מפנה לבירור כלי הדם והלב עלול להתרשל, גם אם השבץ המוחי הופיע רק אחר כך.
שבץ לא תמיד מתחיל במוח. חסימה של העורק המרכזי ברשתית, המכונה שבץ בעין, גורמת לאובדן ראייה פתאומי בעין אחת. לעיתים היא סימן אזהרה לשבץ מוחי קרוב. רופא שמסתפק בבדיקת עיניים ולא מפנה לבירור כלי הדם והלב עלול להתרשל, גם אם השבץ המוחי הופיע רק אחר כך.
עו״ד אורן בושרי
איחור באבחון אירוע מוחי, כשהתזמון קובע הכל
מטופלת חשה לפתע סחרחורת ונפלה, לאחר שעד לאותו רגע הרגישה היטב. כך נראתה שרשרת האירועים שהובילה לתביעה.
ונפילה
חסרה
שלא נשקלה
בבית המשפט
חלון הזמן שקבע את התיק
בחקירתו בבית המשפט, גם המומחה שסבר כי לא הייתה רשלנות אישר. במידה וייקבע שהתסמינים החלו בתוך חלון הזמנים של 4 וחצי שעות, ראוי היה לתת את הטיפול.
בתביעות איחור באבחון אירוע מוחי, המחלוקת לרוב אינה אם קיים טיפול אפשרי, אלא אם המטופל הגיע בזמן ואם הצוות הרפואי זיהה זאת ופעל בהתאם. גם סימנים עדינים, כמו סחרחורת, נפילה וחוסר יציבות, מחייבים בדיקה נוירולוגית מלאה כבר בשלב הראשוני.
ת"א (שלום נתניה) 737-09-19, א׳ נ' מדינת ישראל.
אבחון של סרטן או מחלה קשה אחרת עשוי להקים גם זכאות לתגמולים מכוח ביטוח מחלות קשות, בהתאם לתנאי הפוליסה.