חסימת העורק המרכזי של הרשתית (CRAO) מכונה לעיתים "שבץ בעין". היא גורמת בדרך כלל לאובדן ראייה פתאומי וללא כאב בעין אחת. מדובר במצב חירום רפואי.
איחור באבחון עלול למנוע אפשרות לשקול טיפול בחלון הזמן המתאים ולבוא בגדר רשלנות רפואית. בנוסף, הוא עלול לעכב בירור של מקור התסחיף ומניעת שבץ מוחי נוסף.
מתי איחור באבחון CRAO עשוי להיות רשלנות רפואית?
לא כל מקרה של אובדן ראייה עקב CRAO מעיד על רשלנות. לעיתים החסימה מתרחשת באופן פתאומי והנזק נגרם למרות טיפול רפואי סביר.
החשד לרשלנות מתחזק כאשר המטופל פנה בזמן עם אובדן ראייה פתאומי, אך התלונה לא זכתה לבירור המתאים. כך גם כאשר הוא נשלח לביתו או כאשר הפניה דחופה התעכבה ללא הצדקה.
מהו CRAO ומדוע מכנים אותו "שבץ בעין"?
הרשתית זקוקה לאספקת דם וחמצן רציפה. העורק המרכזי של הרשתית מספק דם לחלקים חיוניים שלה. חסימה של העורק גורמת לאיסכמיה ועלולה להביא לפגיעה קשה בראייה.
ה-American Heart Association מגדיר CRAO כצורה של שבץ איסכמי חריף. בדומה לשבץ מוחי, גם כאן חסימת כלי דם גורמת לפגיעה ברקמה. לכן אובדן ראייה פתאומי המתאים ל-CRAO מחייב התייחסות דחופה.
מהם הסימנים שצריכים לעורר חשד ל-CRAO?
התיאור האופייני הוא ירידה פתאומית ומשמעותית בראייה בעין אחת, בדרך כלל ללא כאב. הירידה יכולה להופיע בתוך שניות ולהיות קשה כבר מתחילתה.
היעדר כאב אינו הופך את האירוע לפחות דחוף. להפך. אובדן פתאומי של ראייה בעין אחת מחייב בירור של גורמים שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך, ובהם חסימת עורק הרשתית.
כיצד מאבחנים חסימה של העורק המרכזי ברשתית?
הבירור מתחיל באנמנזה מדויקת, ובמיוחד בשאלה מתי הייתה הראייה תקינה לאחרונה ומתי החל אובדן הראייה. למועד הופעת התסמינים עשויה להיות חשיבות בהחלטה אם ניתן לשקול טיפול חריף.
הבדיקה עשויה לכלול חדות ראייה, תגובת האישונים ובדיקת קרקעית העין. בהתאם למקרה ניתן להיעזר גם בצילום קרקעית, OCT ובדיקות נוספות.
אולם הבירור אינו מסתיים בעין. כאשר עולה חשד ל-CRAO יש צורך גם בהערכה מערכתית מתאימה, משום שהאירוע עשוי להיות קשור למחלה של כלי הדם או למקור תסחיפי.
מדוע הזמן חשוב כאשר מופיע שבץ בעין?
הרשתית היא רקמה עצבית הרגישה למחסור בחמצן. ככל שהאיסכמיה נמשכת, גדל החשש לנזק בלתי הפיך.
הספרות הרפואית מתייחסת ל-CRAO כמצב המחייב זיהוי וטריאז' מהירים. בחולים מתאימים שמגיעים בשלב מוקדם ניתן לשקול טיפול תרומבוליטי לאחר הערכה מתאימה.
אין כיום טיפול שמבטיח השבה של הראייה לאחר CRAO. לכן בתביעת רשלנות רפואית לא די לטעון שהמטופל לא קיבל טיפול מסוים. יש לבדוק אם האיחור מנע הערכה וטיפול שהיו רלוונטיים במועד שבו הגיע.
במקרים כאלה השאלה המרכזית היא מה היה קורה אילו המטופל היה מאובחן ומופנה בזמן.
גם כשהראייה כבר נפגעה – אסור להתעלם מהסיכון לשבץ מוחי
ל-CRAO יש משמעות החורגת מהפגיעה בעין. החסימה יכולה לנבוע מתהליך טרשתי או מתסחיף שמקורו, בין היתר, בכלי הדם הגדולים או בלב.
לכן CRAO עשוי להיות גם סימן אזהרה לאירועים וסקולריים נוספים. הספרות הרפואית מדגישה את הצורך בבירור גורמי הסיכון ובמניעה שניונית לאחר האירוע.
מבחינה משפטית נוצר כאן מסלול נוסף לבדיקת רשלנות. גם כאשר לא ניתן להוכיח שטיפול מוקדם יותר היה משיב את הראייה, יש לבדוק אם CRAO אובחן אך לא בוצע בירור מתאים. אם לאחר מכן התרחש שבץ מוחי, יש לבחון אם בירור וטיפול בזמן היו יכולים למנוע אותו.
כיצד מוכיחים שהאיחור גרם לנזק?
זהו בדרך כלל החלק המורכב ביותר בתביעה. אין די להראות שהרופא טעה או שההפניה התעכבה. יש להוכיח גם קשר בין האיחור לבין הנזק.
לצורך כך יש לבנות ציר זמן מדויק. יש לברר מתי החלו התסמינים, מתי הייתה הפנייה הראשונה ומתי בוצעה בדיקת העיניים. חשוב לבדוק גם מתי אובחן CRAO ומתי הגיע המטופל למסגרת שבה ניתן היה לבצע הערכה דחופה.
לאחר מכן נבחנת השאלה הרפואית: האם ללא העיכוב המטופל היה מגיע בתוך חלון זמן שבו ניתן היה לשקול טיפול מתאים, והאם טיפול כזה היה עשוי לשנות את התוצאה.
אילו מסמכים חשוב לבדוק בתביעת CRAO?
יש לקבל את הרשומות מרופא המשפחה, מוקד הרפואה הדחופה, חדר המיון ורופאי העיניים. חשוב לקבל גם את בדיקות ה-OCT, צילומי קרקעית העין ותוצאות בדיקות ההדמיה.
חשיבות מיוחדת יש לרישום השעות. לעיתים הפרש של מספר שעות בין הופעת התסמינים לבין ההפניה עשוי להיות משמעותי לבחינת התיק.
כאשר לאחר ה-CRAO התרחש גם שבץ מוחי, יש לקבל בנוסף את הבירור הנוירולוגי, בדיקות כלי הדם, בדיקות הלב והטיפול שניתן למניעה שניונית.
שאלות ותשובות על שבץ בעין ורשלנות רפואית
מהו שבץ בעין?
"שבץ בעין" הוא כינוי מקובל לחסימה חריפה של אספקת הדם לרשתית. חסימת העורק המרכזי של הרשתית נקראת CRAO. מדובר באירוע איסכמי שעלול לגרום לאובדן ראייה משמעותי.
האם CRAO הוא מצב חירום?
כן. CRAO נחשב מצב חירום רפואי. אובדן ראייה פתאומי וללא כאב בעין אחת מחייב הערכה דחופה ולא המתנה לתור עיניים רגיל.
מהם התסמינים של CRAO?
התסמין האופייני הוא ירידה פתאומית בראייה בעין אחת, בדרך כלל ללא כאב. הירידה יכולה להיות משמעותית ולהופיע בתוך שניות.
האם שבץ בעין גורם לכאב?
בדרך כלל CRAO גורם לאובדן ראייה ללא כאב. לכן היעדר כאב אינו סיבה להמתין או להניח שמדובר בבעיה קלה.
מה צריך לעשות כשמאבדים פתאום את הראייה?
אובדן ראייה פתאומי מחייב הערכה רפואית דחופה. יש לשלול CRAO ומצבים נוספים העלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה.
כיצד מאבחנים CRAO?
האבחון מבוסס על התסמינים ובדיקת העין. ניתן להיעזר בבדיקת קרקעית העין, OCT וצילומים נוספים. במקביל יש לבחון את האפשרות שמדובר באירוע וסקולרי הדורש בירור מערכתי.
האם OCT יכול לזהות CRAO?
OCT עשוי להדגים שינויים ברשתית המתאימים לאיסכמיה ולסייע בהערכת חומרת הפגיעה ושלב המחלה. יש לפרש את הבדיקה יחד עם התסמינים והממצאים הקליניים.
האם ניתן לטפל בשבץ בעין?
אין כיום טיפול יחיד שמבטיח השבת ראייה לאחר CRAO. כאשר המטופל מגיע מוקדם, ניתן במקרים מתאימים לשקול טיפול תרומבוליטי לאחר הערכה של צוות מתאים.
האם ניתן לתת tPA ב-CRAO?
בחולים נבחרים המגיעים בשלב מוקדם ניתן לשקול טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי. ההחלטה תלויה בזמן שחלף, באבחנה, בהתוויות נגד ובשיקול רפואי מתאים. אין פירוש הדבר שכל חולה CRAO חייב לקבל tPA.
כמה זמן יש לטפל ב-CRAO?
מדובר באירוע תלוי זמן. בחינת האפשרות לתרומבוליזה מתמקדת במיוחד במטופלים המגיעים בתוך שעות ספורות, ובפרט בתוך חלון של כ-4.5 שעות. לכן חשוב לתעד במדויק מתי הייתה הראייה תקינה לאחרונה ומתי החל אובדן הראייה.
האם איחור בהפניה למיון יכול להיות רשלנות?
בנסיבות המתאימות, כן. אם מטופל דיווח על אובדן ראייה פתאומי שהיה צריך לעורר חשד לאירוע דחוף, יש לבדוק אם ההמתנה או ההפניה המאוחרת מנעו ממנו בירור וטיפול בזמן.
האם אבחון כמיגרנה יכול להיות רשלני?
לא כל אבחנה שגויה היא רשלנות. אולם כאשר אובדן ראייה חד-צדדי פתאומי מיוחס למיגרנה בלי בירור סביר של גורמים וסקולריים ועיניים דחופים, יש מקום לבדוק את התנהלות הצוות.
האם שחרור הביתה עם CRAO יכול להיות רשלנות?
יש לבחון את נסיבות השחרור. CRAO הוא אירוע המחייב הערכה דחופה גם בשל הפגיעה בראייה וגם בשל הקשר למחלות כלי דם ולסיכון לאירועים איסכמיים נוספים.
האם CRAO מעלה את הסיכון לשבץ מוחי?
כן. CRAO קשור לגורמי סיכון וסקולריים ולסיכון לאירועים מוחיים ולבביים נוספים. לכן האבחנה צריכה להוביל גם לבירור הגורם ולמניעה שניונית.
איזה בירור נדרש לאחר CRAO?
בהתאם למקרה נדרש בירור של גורמי סיכון ומקורות אפשריים לתסחיף. הבירור עשוי לכלול הערכה נוירולוגית, בדיקות של כלי הדם והלב ובדיקות נוספות בהתאם לגיל, לתסמינים ולחשד הרפואי.
האם אי-ביצוע בירור לשבץ יכול להיות רשלנות?
כן, במקרים המתאימים. אם CRAO אובחן אך לא נערך בירור וסקולרי נדרש, ולאחר מכן התרחש אירוע מוחי, יש לבדוק אם בירור ומניעה שניונית בזמן היו יכולים למנוע את האירוע.
האם אפשר לתבוע גם אם לא ניתן היה להציל את הראייה?
ייתכן. שאלת הנזק אינה מוגבלת ליכולת להשיב את הראייה. לדוגמה, אם אי-ביצוע בירור לאחר CRAO גרם להחמצת אפשרות למנוע שבץ מוחי נוסף, עשויה להתעורר עילת תביעה נפרדת.
איך מוכיחים שאבחון מוקדם היה משנה את התוצאה?
בודקים את זמן הופעת התסמינים, מועד הפנייה, חומרת הפגיעה והמועד שבו ניתן היה לבצע הערכה וטיפול. מומחה רפואי נדרש להעריך אם ללא האיחור הייתה אפשרות ממשית לתוצאה טובה יותר.
האם עצם אובדן הראייה מוכיח רשלנות?
לא. CRAO עלול לגרום לאובדן ראייה קשה גם כאשר הטיפול הרפואי תקין. כדי להוכיח רשלנות יש להראות סטייה מהטיפול הסביר וכן קשר בין אותה סטייה לבין הנזק.
אילו מסמכים צריך לתביעת רשלנות ב-CRAO?
חשוב לקבל את מלוא הרשומות מהפנייה הראשונה, חדר המיון ורופאי העיניים. יש לאסוף בדיקות OCT וצילומי קרקעית, וכן את הבירור הנוירולוגי, הקרדיאלי וכלי הדם שבוצע לאחר האירוע.
למה חשוב לדעת באיזו שעה אבד הראייה?
המועד עשוי לקבוע אם המטופל הגיע בשלב שבו ניתן היה לשקול טיפול חריף. לכן יש חשיבות לרישומי הקבלה, ההפניות, שעת בדיקת רופא העיניים ושעת האבחנה.
איזה מומחה בודק תביעת CRAO?
התיק עשוי לדרוש חוות דעת בתחום רפואת העיניים ולעיתים גם בתחום הנוירולוגיה או רפואת כלי הדם. סוג המומחה תלוי בטענה: אובדן הראייה, האיחור באבחון או אי-מניעת אירוע מוחי נוסף.