רשלנות רפואית היא מהעילות המשפטיות המורכבות והמשמעותיות ביותר בדיני הנזיקין. מדובר במקרים שבהם טיפול רפואי, אבחון, מעקב או מסירת מידע חרגו מהסטנדרט הסביר וגרמו לנזק ממשי למטופל. מעבר לפגיעה הפיזית, רשלנות רפואית משפיעה לעיתים על איכות החיים, יכולת ההשתכרות, התא המשפחתי וסיכויי ההחלמה.
עמוד זה מרכז את הידע המשפטי המעשי בתחום תביעות רשלנות רפואית בישראל, ומיועד לשמש נקודת ייחוס לנפגעים, לבני משפחותיהם ולכל מי שמבקש להבין מתי קיימת עילה לתביעה, כיצד מוכיחים אחריות רפואית, ואיך מחושב הפיצוי.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404
מהי רשלנות רפואית לפי הדין כיום?
רשלנות רפואית מתקיימת כאשר רופא, צוות רפואי או מוסד רפואי חורגים מרמת הזהירות והמקצועיות שרופא סביר היה נוקט בנסיבות דומות. עם השנים חלה התפתחות משמעותית בפסיקה, וכיום ההגדרה אינה מצטמצמת לשאלה האם הטיפול עצמו בוצע בצורה טכנית נכונה.לאא:
- כאשר לא בוצע בירור נדרש,
- כאשר חל איחור באבחון מחלה,
- כשנמנע מידע מהותי מהמטופל,
- אם לא הוצגו חלופות טיפול,
- אם בוצע טיפול ללא הסכמה מדעת מלאה.
במקרים רבים, הפגיעה איננה רק בגוף אלא בזכות של אדם לקבל החלטה מושכלת קודם לטיפול.
מקור המחלוקת
כיצד ביהמ"ש מכריע בתיקי רשלנות רפואית?
בית המשפט בוחן מה היה עושה רופא סביר בנסיבות דומות. לצורך כך, הוא אינו מסתפק בחוות הדעת הרפואיות שמוגשות מטעם הצדדים, אלא נותן משקל ל-:
01
עדויות
02
נהלים והנחיות
לצפייה בנהלים והנחיות רשמיים באתר gov.il
03
ספרות רפואית
04
שיקול דעת שיפוטי
איך מוכיחים רשלנות רפואית בפועל?
כדי לזכות בתביעה יש להוכיח 3 יסודות מצטברים:
- רשלנות לפי מה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות, ולא לפי התוצאה בדיעבד.
- נזק
- קשר סיבתי. בין הנזק לבין הרשלנות.
חלוקת תביעות רשלנות רפואית לפי תחום רפואי
מקור הנתונים ענבל והתנועה לחופש המידע שנים 2017 עד 2021
| תחום רפואי | שיעור מסך התביעות | הערות מרכזיות |
|---|---|---|
| לידות יולדות | 32% | התחום המוביל בישראל. העלות הכספית הגבוהה ביותר. נזקי לידה לקטינים עם נכות משמעותית. |
| רפואה דחופה חדרי מיון | 11% | איחור באבחון, שחרור מוקדם, היעדר בדיקות בזמן. |
| כירורגיה כללית | 7% | ניתוחים, זיהומים, סיבוכים שלא טופלו בזמן. |
| פנימית | 5% | איחור בזיהוי החמרה, זיהומים, קריסה מערכתית. |
| אורתופדיה | 5% | שברים שלא אובחנו, קיבועים לקויים, אי מעקב אחר סיבוכים. |
תפקיד המומחה הרפואי בתביעות רשלנות רפואית
ברשלנות רפואית, המומחה אינו רק גורם רפואי שמביע עמדה מקצועית. הוא העוגן של התיק כולו. לא כל רופא בכיר הוא בהכרח המומחה הנכון לבית המשפט, ולא כל מומחה מצוין יודע לנסח חוות דעת שתעמוד במבחן משפטי או להעיד בצורה משכנעת.
רשלנות רפואית היא מושג משפטי. הרופא עוסק ברפואה, לא בפסיקה. לכן, ההכרעה בתיק תלויה לא רק במה שקרה בטיפול, אלא במציאת המומחה שיודע להסביר לבית המשפט מה היה הסטנדרט הרפואי, היכן חלה חריגה ממנו, ואיך אותה חריגה גרמה לנזק.
כאן נכנס תפקידו של עורך הדין. ניסיון בתיקים דומים מאפשר לדעת לא רק מי מומחה בתחום הרלוונטי, אלא מי כותב חוות דעת ברורה, מי עומד מאחורי מסקנותיו, ומי יודע להעיד היטב בחקירה נגדית. לעיתים הבחירה אינה במומחה הכי בכיר, אלא במי שיודע לעשות את העבודה בבית המשפט.
כיצד לשכנע את המומחה לנסח חוות דעת שקובעת רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא מונח משפטי ולא קליני. מומחה רפואי אינו חייב לקבוע שהייתה רשלנות, אך הוא כן יכול לתאר חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. המשימה היא להנחות אותו לנסח חוות דעת שמשקפת את החריגה, גם ללא שימוש בביטוי רשלנות רפואית.
❶ חסר רישום רפואי:
רישום רפואי חסר יוצר היפוך נטל ראיה. החסר פועל לחובת המוסד הרפואי ולא לחובת התובע.
❷ קיימות שתי אסכולות:
גם כאשר קיימות שתי גישות טיפוליות מקובלות, חובה ליידע את המטופל על שתיהן. בפסק הדין יוחאי ע״א 6936/09 נקבע כי אי גילוי עשוי להוות רשלנות.
❸ המומחה מסרב לכתוב רשלנות רפואית:
ניתן לנסח חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. זו לשון שמאפשרת לבית המשפט להסיק רשלנות.
❹ הנזק נגרם מחיסכון כספי זניח:
כאשר ניתן היה להשתמש באמצעי בטוח יותר בעלות זניחה, אי שימוש בו מהווה רשלנות.
❺ כך נוהגים בכל הארץ חוץ מהמוסד הנתבע:
בפסק הדין שטרן נ שיבא ע״א 3056/99 נקבע שמוסד שאימץ גישה מחמירה אינו יכול לסטות ממנה ולהיתלות בנוהג אחר.
❻ חסר רישום של תסמין:
ניתן לצרף תצהירים ולבקש חוות דעת על תנאי: אם בית המשפט יקבל את הגרסה העובדתית קיימת חריגה מהסטנדרט.
❼ חסר נתון מהותי:
חוות דעת על תנאי מאפשרת קביעה משפטית מלאה אם העובדות יוכחו.
רשלנות רפואית בניתוח
טעות באבחון סרטן
הריון ולידה
אובדן סיכויי החלמה
אובדן סיכויי החלמה הוא ראש נזק עצמאי. הוא מתקיים כאשר טיפול מאוחר או רשלני הפחית את סיכויי ההחלמה של המטופל, גם אם לא גרם לכל הנזק.
כך מתבצע החישוב:
- קביעת הסיכוי המקורי להחלמה
- קביעת הסיכוי לאחר הרשלנות
- חישוב הירידה באחוזים
- קביעת פיצוי יחסי בהתאם
כיצד לשכנע את המומחה לנסח חוות דעת שקובעת רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא מונח משפטי ולא קליני. מומחה רפואי אינו חייב לקבוע שהייתה רשלנות, אך הוא כן יכול לתאר חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. המשימה היא להנחות אותו לנסח חוות דעת שמשקפת את החריגה, גם ללא שימוש בביטוי רשלנות רפואית.
❶ חסר רישום רפואי:
רישום רפואי חסר יוצר היפוך נטל ראיה. החסר פועל לחובת המוסד הרפואי ולא לחובת התובע.
❷ קיימות שתי אסכולות:
גם כאשר קיימות שתי גישות טיפוליות מקובלות, חובה ליידע את המטופל על שתיהן. בפסק הדין יוחאי ע״א 6936/09 נקבע כי אי גילוי עשוי להוות רשלנות.
❸ המומחה מסרב לכתוב רשלנות רפואית:
ניתן לנסח חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. זו לשון שמאפשרת לבית המשפט להסיק רשלנות.
❹ הנזק נגרם מחיסכון כספי זניח:
כאשר ניתן היה להשתמש באמצעי בטוח יותר בעלות זניחה, אי שימוש בו מהווה רשלנות.
❺ כך נוהגים בכל הארץ חוץ מהמוסד הנתבע:
בפסק הדין שטרן נ שיבא ע״א 3056/99 נקבע שמוסד שאימץ גישה מחמירה אינו יכול לסטות ממנה ולהיתלות בנוהג אחר.
❻ חסר רישום של תסמין:
ניתן לצרף תצהירים ולבקש חוות דעת על תנאי: אם בית המשפט יקבל את הגרסה העובדתית קיימת חריגה מהסטנדרט.
❼ חסר נתון מהותי:
חוות דעת על תנאי מאפשרת קביעה משפטית מלאה אם העובדות יוכחו.
סכומים בתיקי רשלנות רפואית
טווח, דוגמאות ודרך חישוב
הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הסכום:
- חומרת הפגיעה והנכות הרפואית והתפקודית
- גיל הנפגע והיכולת לעבוד בעתיד
- צורך בעזרת בני משפחה או מטפלים לאורך זמן
- הוצאות רפואיות ושיקום שלא מכוסות על ידי קופות חולים
- ראשי נזק מיוחדים כמו אובדן סיכויי החלמה ופגיעה באוטונומיה
| סוג המקרה | טווח פיצוי שכיח | הערה קצרה |
|---|---|---|
| רשלנות בלידה | מ 300,000 עד 30,000,000 | נזקי מוח קשים או פגיעה תנועתית קשה. |
| איחור באבחון סרטן | מ 200,000 עד 5,000,000 | תלוי בשיעור אובדן סיכויי ההחלמה. |
| טעויות בניתוח | 50,000 עד 1,500,000 | נזק עצבי, זיהומים או ניתוחים חוזרים. |
| רשלנות באורתופדיה או בצנתורים | 50,000 עד 3,000,000 | בתלות בחומרת הפגיעה. |
| טיפולי שיניים וקוסמטיקה | 30,000 עד 400,000 | כאב, אסתטיקה וטיפולים חוזרים. |
דוגמאות לפסקי דין ברשלנות רפואית
| סכום הפיצוי | הליך | פרטים נוספים |
|---|---|---|
| 13,500,000 |
רשלנות בלידה תא 22407 17
תא 22407 17
|
פגיעה מוחית קשה בלידה. |
| 150,000 | גוף זר לאחר ניתוח | פסקי דין קורין וכץ. |
| 1,500,000 | מות תינוק ברשלנות | פיצוי כולל למשפחה. |
| 110,000 | צלקת לאחר ניתוח | חלק מהסכום עבור ניתוח מתקן. |
| 2,030,000 | לידה שקטה | פיצוי גבוה בגין כאב וסבל. |
| 200,000 | אובדן אשך | נזק לפריון ולמצב הנפשי. |
מתי מדברים על אובדן סיכויי החלמה:
- איחור באבחון סרטן
- איחור בטיפול בזיהומים קשים
- אי הפניה לבדיקות חיוניות
- הרעה של מצב קיים עקב טיפול רשלני
- קביעת הסיכוי המקורי להחלמה
- קביעת הסיכוי לאחר הרשלנות
- חישוב הירידה באחוזים
- קביעת הנזק המלא אילו הסיכוי היה נשלל
- פיצוי יחסי לפי מידת הירידה בסיכוי
פגיעה באוטונומיה
מקרים אופייניים:
- ניתוח ללא הסבר על סיכונים
- אי הצגת חלופה טיפולית
- אי הפניה לבדיקה משמעותית
- חתימה פורמלית ללא הסבר אמיתי
- ביצוע פעולה שונה ממה שסוכם
דוגמאות לפסקי דין על פגיעה באוטונומיה
| מקרה | סכום | תיאור |
|---|---|---|
| מאיה בן דוד תסמונת דאון | 250,000 | לא ניתנו בדיקות וייעוץ שיכלו לשנות את החלטת ההורים. |
| קוטיק נגד איכילוב | 275,000 | מידע מהותי על סיכון לא נמסר למטופלת. |
| תיק שלום רמלה חסוי | 350,000 | הוחתם ללא הבנה אמיתית של ההליך. |
| הלכת אוטונומיה בעליון | לא צוין | אין לפצות פעמיים אך כן להביא בחשבון בקביעת סכום כולל. |
עו״ד אורן בושרי
טעויות נפוצות שמחלישות תביעות
טעויות נפוצות מחלישות תביעות, הן מצד עורכי דין והן מצד הנפגעים עצמם:
- המתנה ממושכת לפני פנייה לייעוץ
- פנייה עצמאית למוסד הרפואי עם טענות כתובות
- הסתמכות על חוות דעת אחת בלבד
- ויתור על בדיקה משפטית מוקדמת
טעויות בשלב הראשוני עלולות לפגוע בסיכויי ההצלחה.
התיישנות בתביעות רשלנות רפואית
תביעות רשלנות רפואית כפופות לכללי התיישנות. ברוב המקרים, התקופה עומדת על שבע שנים ממועד האירוע. אם התביעה מוגשת לאחר חלוף התקופה, בית המשפט עשוי לדחות אותה על הסף, גם אם הרשלנות עצמה ברורה.
קטינים ונזקי לידה
כאשר הנפגע הוא קטין, מרוץ ההתיישנות מתחיל בדרך כלל עם הגיעו לגיל שמונה עשרה. משמעות הדבר היא שניתן להגיש תביעה עד גיל עשרים וחמש. כלל זה חשוב במיוחד בתביעות בגין רשלנות בלידה או נזקים שהתגלו לאורך שנות ההתפתחות.
גילוי מאוחר של הנזק
ישנם מקרים שבהם הנזק מתגלה רק שנים לאחר הטיפול הרפואי. במצבים כאלה בית המשפט בוחן מתי יכול היה הנפגע לגלות את הקשר בין הטיפול לבין הנזק, ומאותו מועד עשוי להתחיל מרוץ ההתיישנות.
לסיכום
רשלנות רפואית איננה עניין תיאורטי. היא פוגעת בבריאות, באיכות החיים ולעיתים גם בסיכויי ההחלמה. כדי למצות זכויות נדרש חיבור מדויק בין העובדות הרפואיות, חוות הדעת המקצועיות וההיבט המשפטי. בדיקה מוקדמת, איסוף מסמכים נכון ובחירת אסטרטגיה משפטית מתאימה יכולים לעשות את ההבדל בין תיק שנדחה לבין פיצוי משמעותי. אם קיים חשד לחריגה מהסטנדרט הרפואי או לפגיעה בזכות לקבל מידע ולהחליט, חשוב לפעול בזמן ולא להמתין. בדיקה ראשונית מאפשרת לדעת האם קיימת עילה ומה פוטנציאל התיק.
בחן את עצמך
כל הכבוד.
שכר טרחת עורך דין בתביעות רשלנות רפואית
שאלות ותשובות
לפני שמתחילים
האם אפשר לבדוק תיק לפני שמחליטים להגיש תביעה?
כן. ניתן לבצע בדיקה ראשונית של מסמכים מרכזיים כדי להעריך אם קיימת חריגה מהתנהלות רפואית סבירה והאם יש קשר לנזק.
בדיקה זו חוסכת זמן ומשאבים יקרים ומאפשרת לקבל החלטה מושכלת לגבי כדאיות ההליך המשפטי.
מה כדאי לאסוף כבר עכשיו?
מומלץ לרכז את כל התיעוד הרפואי הכולל סיכומי אשפוז, בדיקות מעבדה, פענוחי הדמיה ומכתבי שחרור.
תיעוד מסודר ומלא מקצר משמעותית את זמן הבדיקה הראשונית ומסייע למומחה לגבש חוות דעת מדויקת יותר.
מסמכים ומומחים
האם חייבים חוות דעת רפואית כדי להגיש תביעה?
ברוב המקרים כן. חוות הדעת היא הבסיס לקביעת הסטנדרט הרפואי ולהוכחת הקשר בין ההתנהלות לבין הנזק שנגרם.
ללא חוות דעת ערוכה כדין, בית המשפט לרוב לא יאפשר להוכיח טענות שברפואה וידחה את התביעה על הסף.
איך בוחרים מומחה רפואי מתאים?
בוחרים מומחה בעל ניסיון קליני עשיר בתחום הספציפי הרלוונטי לאירוע, רצוי כזה המוכר כסמכות מקצועית בבתי המשפט.
התאמה מדויקת בין תחום המומחיות לסוג הרשלנות היא המפתח לביסוס תיק משפטי חזק ומשכנע.
כסף וזמנים
מה תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית?
ככלל, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד האירוע, אולם בקטינים ובמקרי גילוי מאוחר חלים כללים ייחודיים.
חשוב לזכור כי הכנת התיק אורכת זמן, ולכן מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר כדי לא לאבד את זכות התביעה.
האם בית המשפט יכול לדחות תביעה ועדיין לפסוק פיצוי?
כן. ייתכנו מקרים בהם הרשלנות המקצועית לא תוכח, אך ייפסק פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה או חוסר בהסכמה מדעת.
מדובר בעילות משפטיות עצמאיות המאפשרות קבלת סעד גם אם הטיפול הרפואי עצמו בוצע ברמה מקצועית סבירה.
