המפתח להבנה הוא להשוות בין שיעורי הסיכון ולא הסיכוי להחלמה.
לדוגמא:
שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
שיעור הסיכון עם רשלנות = 40%.
מכאן המסקנה שהתביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית מתרחשת כשרופא או מוסד רפואי מפרים את חובת הזהירות כלפי מטופל. במצב כזה המטופל רשאי לתבוע פיצויים. למי פונים? את מי תובעים? איך בית-המשפט קובע אחריות? וכמה כסף אפשר לקבל.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404
ההגדרה המקורית של רשלנות רפואית הייתה ״טיפול רפואי (או העדרו) מתחת לנורמה, שגרם או החמיר נזק גופני או נפשי״.
בהמשך התעדכנה ההגדרה כשהפסיקה קיבלה תביעות, גם כשהטיפול הניח את הדעת, אך כשהמידע שעבר למטופל לקראת הניתוח, היה חסר או שכלל הטעיה בנתונים. קרא עוד...
פונים לעורך דין. אך לשם הגשת תביעה יש לצרף חוות דעת רפואית. לכן עורך הדין יאתר מומחה מתאים, ויעביר אליו את התיק הרפואי בצירוף מכתב מנחה. אין בחוק הגדרה מיהו "מומחה". מאידך חשוב לבחור במי שמכיר את ההליך הרפואי הרלוונטי ובעל ניסיון בתחום.
הרופא יסביר את המטריה הרפואית, והעו״ד ינחה כיצד להתמודד עם מידע חסר ואיך לבסס חוות דעת שתעמוד במבחן משפטי. מה אם תשובת המומחה תהא:
תובעים את המוסד הרפואי שבו האירוע קרה. לאו דווקא את הרופא האחראי. משני טעמים:
(א) המוסד הרפואי הוא זה שנושא באחריות שילוחית למעשיו או למחדליו של הרופא.
(ב) תביעה את המוסד תכסה גם רשלנות של האחים והאחיות, מכון הרנטגן, המעבדה וכו׳.
הספרות הרפואית ומאמרים בכתבי עת בעלי שם. כמו הלאנסט וניו אינגלנד אוף מדיסין.
עדויות רופאים על "איך הטיפול הוא לרב" או עדות על מדיניות המוסד הרפואי.
נהלי משרד הבריאות וניירות עמדה של האיגוד הרפואי הספציפי (הגניקולוגי, האורטופדי וכו׳).
סכומי פיצויים בתביעות רשלנות רפואית מחשבים בדומה לתביעות נזיקין אחרות עם שוני מסוים:
כשסיכויי ההחלמה נמוכים מ-50%, הפיצוי מחושב לפי הירידה בסיכוי – ההבדל בין מה שהיה אפשרי לולא הרשלנות, לבין מה שקרה בפועל.
המפתח להבנה הוא להשוות בין שיעורי הסיכון ולא הסיכוי להחלמה.
לדוגמא:
שיעור הסיכון בלי רשלנות = 20%
שיעור הסיכון עם רשלנות = 40%.
מכאן המסקנה שהתביעה היא של 50% מהנזק שנגרם. כי הסיכון הוכפל בגלל רשלנות רפואית.
הטבלה מציגה דוגמאות לסכומי פיצוי שנפסקו בתביעות רשלנות רפואית בישראל, בהתאם לסוג המקרה והיקף הנזק.
סכום הפיצוי | הליך / מספר הליך | פרטים נוספים |
---|---|---|
13,500,000 ש"ח | רשלנות בלידה – נזק מוחי לתינוק (ת.א 12074-07-10) | המחוזי קיבל, העליון אישר. פגיעה מוחית קשה בלידה. |
150,000 ש"ח | השארת גוף זר בגוף המטופל | פסקי דין ת.א 2424/00 קורין ות.א 978/91 כץ נ' שאול |
1,500,000 ש"ח | מות תינוק ברשלנות | פיצוי למשפחה |
110,000 ש"ח | צלקת בניתוח | מתוכם 45,000 ש"ח על ניתוח מתקן |
2,030,000 ש"ח | לידה שקטה ברשלנות | 1,200,000 ש"ח לתובעת + 830,000 ש"ח לבעלה (400,000 ש"ח בגין כאב וסבל) |
200,000 ש"ח | אובדן אשך | פגיעה בפריון ונזק נפשי |
הפסיקה מעניקה חשיבות רבה לזכותו של אדם להחליט על גופו. לפיכך, גם כאשר לא בוצעה רשלנות רפואית ישירה, אם הרופא לא הסביר למטופל לפני הניתוח את כל הנדרש, האחרון עשוי להיות זכאי לפיצוי בסכומים של מאות אלפי שקלים. הדבר מהווה פגיעה באוטונומיה שלו להחליט באופן מושכל אם ברצונו לעבור את הניתוח:
מקרה | סכום (ש״ח) | תיאור |
---|---|---|
מאיה בן דוד (תסמונת דאון) | 250,000 | לא היתה רשלנות אלא הרופא לא מסר להורים הפניות לייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר. |
קוטיק נגד איכילוב | 275,000 | ראה כתבה ב-ynet. |
ת.א 63519-11-16 (שלום, רמלה) | 350,000 | המנוח הוחתם על טופס הסכמה לניתוח, אך היה חסוי. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע אם היו מסכימים לניתוח. |
בע"א 2278/16 | לא צויין | הפסיקה קובעת כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בעילה של רשלנות, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף ונפרד גם בגין פגיעה באוטונומיה, למעט במקרים של הולדה בעוולה. השופט עמית הוסיף כי אין מניעה להתחשב בתחושות השליליות מהפגיעה באוטונומיה במסגרת קביעת הפיצוי בגין כאב וסבל. |