רדיקולופתיה: פגיעה עצבית מפריצת דיסק והשלכות על אחוזי נכות ופיצוי

רדיקולופתיה היא פגיעה בשורש העצב. לכן היא נבחנת בפרק הנכות הנוירולוגי, ולא רק בפרק האורתופדי של עמוד השדרה.

פרק הנכות הנוירולוגי עשוי להיות משמעותי יותר מהפרק האורתופדי. ממצאים עצביים מתועדים עשויים להשפיע על אחוזי הנכות יותר מההגבלה בתנועה עצמה.

פגיעה קלה עשויה להקנות 10% נכות.

פגיעה משמעותית בפלג גוף דומיננטי עשויה להגיע ל-20% ואף יותר. השיעור הסופי נקבע בהתאם לממצאים.

כן. במקרים המתאימים ניתן לקבוע נכות אורתופדית בגין הפגיעה בעמוד השדרה וגם נכות נוירולוגית בגין רדיקולופתיה. מדובר בליקויים שונים, ולכן הנכות הנוירולוגית אינה בהכרח מחליפה את הנכות האורתופדית.

הנכות האורתופדית מתייחסת בדרך כלל להגבלה בתנועות עמוד השדרה.

הנכות הנוירולוגית מתייחסת לפגיעה בשורש העצב. למשל חולשה, ירידה בתחושה, כאב מקרין או שינוי ברפלקסים.

לא. אין כפל נכות אוטומטי. יש להראות שקיימים 2 ליקויים נפרדים, ושכל אחד מהם מצדיק נכות בפני עצמו.

בבג״ץ 1634/09 בן ציון פנקס נ׳ בית הדין ואח׳ קבע בית המשפט העליון שאין מדובר בנכויות חלופיות, אלא בליקויים שונים שיכולים להצטבר.

לכן, אם נקבעה לכם נכות אורתופדית בלבד למרות ממצאים עצביים, אתם רשאים לדרוש שגם הפרק הנוירולוגי ייבחן.

מעט נוירולוגים מסכימים לכתוב חוות דעת בתביעות נזיקין. חלקם אינם עוסקים ברפואה משפטית, ואחרים עמוסים ומסרבים לקבל תיקים חדשים. גם מומחים שבית המשפט ממנה מסרבים לעיתים בשל עומס, ואז צריך לבקש החלפה ולהמתין שוב.

פריצת דיסק נתפסת קודם כול כפגיעה בעמוד השדרה. בית המשפט נוטה למנות מומחה בתחום אחד, ומרחיב לתחום נוסף רק כשיש לכך בסיס רפואי. כאשר אין בתיק חוות דעת נוירולוגית, הוא ממנה לרוב אורתופד בלבד.

אנחנו לא מוותרים על הפרק הנוירולוגי. אחרי שהאורתופד מגיש את חוות דעתו, אנחנו שולחים לו שאלות הבהרה ממוקדות. השאלות מפנות אותו לממצאים העצביים שבתיק, כמו בדיקות EMG, הדמיה של לחץ על שורש עצב ותיעוד ממרפאת כאב.

השאלות קצרות וענייניות, ואינן מבקשות מהמומחה לשנות את הנכות שקבע. הן שואלות האם קיימים בתיק ממצאים של פגיעה בשורש העצב, והאם חוות הדעת שלו מעריכה אותם.

השאלה המכרעת היא האם לדעתו יש מקום לבדיקה של מומחה בתחום הנוירולוגיה. אורתופד הגון יודע שזה מחוץ לתחום שלו, ובדרך כלל משיב בחיוב.

אורתופד אינו קובע נכות נוירולוגית. כאשר המומחה שבית המשפט עצמו מינה משיב שיש מקום לבדיקה נוירולוגית, אין מי שיקבע את הנכות בגין הרדיקולופתיה. בשלב זה בקשה למינוי נוירולוג נשענת על המומחה של בית המשפט, ולא רק על טענות הנפגע.

בת״א 54486-01-25 התובעת נבדקה תחילה על ידי מומחה בית המשפט בתחום האורתופדיה. המומחה מצא שיש מקום לבדוק אותה גם בתחום הנוירולוגיה, ובית המשפט מינה מומחה נוירולוג.

הנוירולוג הראשון שמונה הודיע שאינו יכול לקבל את המינוי בשל עומס. ביקשנו מיד להחליף את זהות המומחה, ובית המשפט מינה פרופסור לנוירולוגיה תוך ימים.

תיעוד מלא. בתיק שתיארנו ביקש המומחה את דוחות ה-EMG המלאים, ולא רק את דף הסיכום. לכן אנחנו מעבירים למומחה את כל התיעוד העצבי מראש, כולל הדמיה, אשפוזים ותיעוד ממרפאת כאב. כך הממצאים שמצדיקים 10% או 20% נכות מונחים מולו כבר בבדיקה.