ספינה ביפידה היא מום מולד בעמוד השדרה. השאלה המשפטית אינה עצם קיום המום, אלא האם ניתן היה לאבחן אותו בזמן, והאם פספוס האבחון עולה כדי רשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
"לא גילו ספינה ביפידה באולטרסאונד" – מה עושים?
כאשר סקירות האולטרסאונד אינן מזהות ספינה ביפידה, צריך לבדוק מדוע המום לא התגלה. עמוד השדרה נבדק כחלק קבוע מסקירת המערכות, ולכן במקרים מסוימים אי זיהוי המום עלול להעיד על כשל באבחון.
במצבים כאלה עולה השאלה האם הצוות הרפואי מנע מההורים מידע חשוב שהיה מאפשר להם לקבל החלטה על הפלה או על ניתוח בתוך הרחם.
אחריות רפואית למרות שמדובר במום מולד: אלו תביעות אפשר להגיש?
אף שמדובר במום מולד, רופאים אמורים לאבחן ספינה ביפידה במסגרת סקירת המערכות. זאת שכן עמוד השדרה הוא איבר שחובה לסרוק כבר לפני שבוע 20 להריון.
01
02
03
למה סיכויי התביעה גבוהים בספינה ביפידה שלא אובחנה?
ספינה ביפידה היא מום שניתן לזהות ברוב המקרים (מעל 90%) במהלך ההריון באמצעות בדיקות אולטרסאונד.
מחקרים רפואיים, למשל זה תומכים בכך.
אם לא אבחנו את המום, לנוכח שיעורי גילוי גבוהים בספרות הרפואית, עולה חשד ממשי לכשל באבחון. במצב כזה ניתן לטעון כי נשללה מההורים האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון.
עו״ד אורן בושרי
כיצד נבחנת תביעת ספינה ביפידה בפועל?
בבחינת תיקי ספינה ביפידה אין להסתפק בתוצאה הסופית.
הבדיקה מתמקדת בהתנהלות לאורך ההריון כולו, ובין היתר נבחנים:
- אילו סקירות בוצעו ובאיזה שלב
- האם עמוד השדרה נסקר כראוי
- אילו ממצאים תועדו או לא תועדו
- האם הופנו ההורים לבירור נוסף
- והאם נשללו מהם אפשרויות טיפול או בחירה מהותיות
רק בחינה מצטברת של מכלול הנתונים מאפשרת להעריך אם מדובר בכשל רפואי או במהלך סביר.
פיצויים בתביעות ספינה ביפידה
בתביעות ספינה ביפידה היקף הפיצויים מושפע ממידת הפגיעה התפקודית ומהשלכותיה ארוכות הטווח.
בתי המשפט מביאים בחשבון את הצורך בטיפולים רפואיים ושיקומיים, עזרים, התאמות ניידות, ליווי וסיוע לאורך החיים, וכן את ההשפעה המצטברת על התא המשפחתי כולו.
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ואין תבנית פיצוי אחת המתאימה לכולם ולא כולם סובלים מכל התסמינים:
- שיתוק / חולשה בגפיים
- אי שליטה על סוגרים
- הידרוצפלוס (לעיתים צורך בשנט)
- בעיות אורטופדיות
- פגיעה בתפקוד לכל החיים
מתי ספינה ביפידה אינה מהווה רשלנות רפואית?
לא כל מקרה של ספינה ביפידה מצדיק תביעה בגין רשלנות רפואית. לעיתים הרופאים פועלים לפי הסטנדרט הרפואי המקובל, גם כאשר המום אינו מתגלה במהלך ההריון.
לרוב לא מדובר ברשלנות כאשר:
• הצוות הרפואי ביצע את הבדיקות לפי ההנחיות המקובלות.
• הבדיקות הראו ממצאים גבוליים או לא חד משמעיים.
• המום התפתח בשלב מאוחר של ההריון, שבו אמצעי ההדמיה הקיימים לא אפשרו לזהותו.
הבחינה המשפטית אינה עוסקת רק בעצם קיומו של המום. השאלה המרכזית היא האם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות.
סיכום
בתביעות ספינה ביפידה בוחנים את כל מהלך ההריון: הבדיקות שבוצעו, סקירת עמוד השדרה, התיעוד וההסברים שניתנו.
זהו מום מוכר עם אמצעי אבחון זמינים. כאשר הוא לא מתגלה בזמן, עולה שאלה משפטית.
לא כל מקרה מוביל לתביעה. אך אם מידע מהותי לא נמסר ונשללה מההורים אפשרות בחירה, עשויה לקום עילת תביעה. רק תמונה מלאה מאפשרת לקבוע אם הייתה רשלנות.