אי ספיקת כליות

אי ספיקת כליות היא מחלה קשה המחייבת את החולה בטיפול קבוע של דיאליזה. האם היא גזירת גורל או פועל יוצא של רשלנות רפואית המזכה בפיצויים?

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404

הכליות מסננות רעלים מהדם, מאזנות נוזלים ולחץ דם, ומפרישות הורמונים חיוניים. כשפעולת הכליות נפגעת – מדובר באי ספיקת כליות. היא עשויה להופיע בצורה חריפה (פתאומית) או כרונית (מתמשכת).

 

בשלבים הראשונים, המחלה שקטה. לרוב רק בדיקות דם או שתן מזהות את הבעיה. בהמשך עלולים להופיע עייפות, נפיחות, קוצר נשימה, בחילות או דם בשתן.

הגורמים הנפוצים כוללים סוכרת, יתר לחץ דם, דלקות כליה, אבנים חוזרות, תרופות מזיקות (כמו NSAIDs וליתיום), ואף מחלות תורשתיות.

רשלנות רפואית באי־ספיקת כליות

רופא חייב לאבחן את ירידת תפקוד הכליות בזמן. כאשר הוא מתעלם מתסמינים ברורים או לא מפנה לבדיקות חיוניות, הוא פועל ברשלנות. מעקב קבוע מאפשר לגלות את הבעיה בשלב מוקדם ולתחום אותה. רופא שמבצע מעקב צמוד מגן על תפקוד הכליות ומונע דיאליזה או השתלה.

אבחון מוקדם כקו הגנה על הכליות

אבחון מוקדם של ירידה בתפקוד הכליות משנה את מהלך המחלה. טיפול בזמן מאט את ההחמרה ומונע דיאליזה או השתלה. מעקב אחר בדיקות דם ושתן פשוטות מגלה ירידה בתפקוד בשלב מוקדם. שינוי תרופתי, הפניה לנפרולוג ותזונה מותאמת מגנים על הכליות.

רשלנות רפואית במינון תרופות שגרמה לאי ספיקת כליות

בשני מקרים בולטים בארה״ב נדונו תביעות רשלנות רפואית הקשורות לליתיום ולאי־ספיקת כליות. במקרה הראשון, משנת 2002, חולה בת 51 קיבלה בטעות מינון כפול של ליתיום (300 מ״ג במקום 150 מ״ג) עקב טעות בבית המרקחת. רמות הליתיום שלה זינקו ל־6.8 mEq/L, היא פיתחה אי־ספיקת כליות חריפה ונפטרה ימים ספורים לאחר מכן. בית המשפט פסק פיצוי של מיליון דולר נגד בית המרקחת, הפסיכיאטר וגופים נוספים (Lubin & Meyer).

במקרה נוסף, משנת 2011, גבר בן 51 שקיבל ליסינופריל לא הוזהר מהסיכון להעלאת רמות ליתיום בדם. הוא פיתח רעלת ליתיום ואושפז, ובסופו של דבר הושגה פשרה בגובה 500,000 דולר (Sandberg Law).

הגורם מה עלול לקרות? מה נדרש מהרופא
ראשית, תרופות נוגדי דלקת (וולטרן, אדוויל, נורופן, אספירין) עלולות להאיץ קריסת כליות ואף להביא לצורך בהשתלה לכן יש להימנע מהן ולבצע ניטור קריאטינין ומעקב כלייתי
בנוסף, מחלת וגנר עלולה להוביל לאי ספיקת כליות חמורה ולכן יש להימנע מנוגדי דלקת ולבצע מעקב צמוד
מעבר לכך, היעדר הסבר על סיכון תרופתי עלול לגרום לפגיעה באוטונומיה ואי קבלת החלטה מושכלת מכאן נדרש הסבר מלא על הסיכונים, בהתאם לחוק זכויות החולה
יתרה מזו, פגיעה בשופכן בניתוח (כריתת רחם, וריקוצלה) עשויה לגרום לחסימת שופכן ולאי ספיקת כליות לכן נדרשת זהירות כירורגית וזיהוי מוקדם של פגיעה
כמו כן, תסחיף כולסטרול בצנתור עלול להוביל לפגיעה כלייתית קשה ומחייב הערכת סיכון מוקדמת וניטור לאחר ההליך
ולבסוף, אבחון מאוחר של סוכרת עשוי לגרום לפגיעה כלייתית קשה ואף נחשב לרשלנות מובהקת ולכן יש להפנות לבירור מוקדם עם הופעת תסמינים קלאסיים
אי ספיקת כליות
"כשמטפלים בזמן אפשר למנוע את הקריסה של שתי הכליות".

אבחון מאוחר מסכן את המטופל בפגיעה בלתי הפיכה. טיפול מאוחר מחייב לרוב טיפולים תובעניים ומורכבים.

תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

5/5