אבחון מאוחר של קדחת ים-תיכונית (FMF) עשוי לבא בגדר רשלנות רפואית המזכה בתביעה לפיצויים.
קדחת ים-תיכונית היא מחלה תורשתית אוטואימונית שבה ״הגוף תוקף את עצמו״ עם התקפים של חום וכאבים בבטן, בחזה ובמפרקים. התסמינים כוללים דלקות שלא ממקור זיהומי, עלייה בספירת תאי הדם הלבנים ובעיקר חלבון בשתן.
המחלה פוגעת בעיקר ביהודים מצפון אפריקה, עירק, אגן הים התיכון, ערבים, טורקים וארמנים. נשים פגיעות יותר מגברים.
מחקר מחו״ל בחן את שכיחות האבחון בשוגג וגילה במפתיע ש-84% אובחנו בטעות.
מדוע מפספסים קדחת ים תיכונית?
מפספסים קדחת ים תיכונית מ-3 טעמים:
כי מבלבלים בינה לבין מחלות אחרות. למשל: קדחת שגרונית חריפה (ARF), ודלקת התוספתן (אפנדיציטיס). היו אפילו מטופלים שעברו בטעות ניתוח מיותר להסרתו.
רמת החלבון עולה מאוד בזמן התקפי המחלה, אך חוזרת לטווח התקין לאחר ההתקף. (ולא בגלל דפוס מחלה קל יותר).
כי המחלה נותנת אותותיה בכל הגוף ומצריכה בשל כך שילוב של התמחויות. כשהחלבון מתיישב לדוגמה על שריר הלב, הרופא יהיה קרדיולוג. לא בטוח שהוא, שמתמחה רק בלב, יידע שהמקור לפגיעה הוא זה.
ההשלכות של איחור באבחון: מה עלול לקרות?
בשלבים המוקדמים של זיהוי המחלה אפשר להשיג טיפול יעיל בתרופת כוכליצין. זו תרופה ותיקה המונעת את הפגיעה בתפקוד הכליות. אחרת, מה שעלול לקרות הוא:
אצל הלוקים במחלה, לרבות ילדים, קיימת נטייה עם הזמן של החלבונים לשקוע ברקמת הכליה. התופעה ידועה בשם עמילואידוזיס. ע״ש החלבון השוקע - עמילואיד. כשהוא מתיישב על הכליות הוא פוגע במערכת הסינון של הכליה.
אי ספיקת כליות עלולה להגיע כתוצאה מאיחור באבחון. מחקר מצא איחור באבחון ב-70% מהמקרים. בשלבים המוקדמים של הופעת חלבון בשתן ניתן להציל את הכליות. קרא עוד.
סיבוכים אחרים
סיבוכים אחרים הקשורים במחלה הם: חסימות מעיים ובעיות פוריות. בעיקר בקרב נשים. בשל הידבקות החצוצרות, דלקת מפרקים, בכצ'ט (דלקת של כלי דם) ומחלות כבד.
גם כשיש רשלנות מצד המטופל – הרופא לא פטור מאחריות
גם אם המטופל לא הקפיד על הנחיות הרופאים זו לא בעיה. גם אם לא עקב אחר לחץ הדם, לא ביצע בדיקות שתן או דם (למעקב קריאטינין) – המערכת הרפואית לא פטורה מאחריות. בתי המשפט לא רואים בכך תירוץ לרשלנות.
במקרים כאלה, לכל היותר, יקזזו אחוז קטן מהפיצוי בשל רשלנות תורמת מצד המטופל.