איחור באבחון צליאק שגרם ללימפומה של המעי הדק | מתי מדובר ברשלנות רפואית?

כאשר רופא אינו מאבחן צליאק בזמן, המטופל ממשיך לצרוך גלוטן מבלי לדעת שהוא גורם נזק מתמשך למעי הדק.
לכן, ולא במקרה, חלק מהמטופלים מפתחים לימפומה של המעי הדק.

עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404. 

צליאק שלא אובחן בזמן | הבעיה הרפואית והמשמעות המשפטית

צליאק מתבטאת בסימנים כמו אנמיה מחוסר ברזל, ואם הרופא מתעלם מדפוס מתמשך הוא שולל מהמטופל את המעבר לדיאטה נטולת גלוטן ותורם להתפתחות סרטן במעי.

כיצד איחור באבחון צליאק מעלה סיכון ללימפומה של המעי?

+

כאשר צליאק אינו מאובחן, המחלה נמשכת לאורך זמן מבלי טיפול. המשמעות היא חשיפה ממושכת למצב דלקתי פעיל במעי, שמעלה את הסיכון לסיבוכים משמעותיים.

חולים לא מאובחנים מצויים בסיכון מוגבר ללימפומות של המעי הדק, ובהן לימפומה אנטרופתית של תאי T. ככל שהאבחון מתעכב, כך גדל הסיכון להתפתחות ממאירה ולהחמרה במצב הרפואי.

בספרות הרפואית תוארו מקרים בהם האבחנה התעכבה והמחלה התגלתה רק בשלב מתקדם, לאחר הידרדרות משמעותית. מקרים אלה מדגישים את החשיבות של אבחון מוקדם ומעקב נכון.

למאמר הרפואי המלא

הרופא לא מתעניין ולא לא מתשאל את החולה לגבי הדיאטה.  
״בגלל רשלנות רפואית הצליאק הופך לסרטן״.

מנגנון התפתחות הלימפומה

!

צליאק לא מאובחן

אין בדיקות, אין אבחון ואין הנחיה רפואית

המשך חשיפה לגלוטן

המטופל אינו מודע למחלה ונחשף במשך שנים

דלקת כרונית

פגיעה מתמשכת ברירית המעי ופגיעה בספיגה

לימפומה של המעי הדק

התמרה ממאירה של תאי מערכת החיסון

מתי אי אבחון צליאק נחשב רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר הרופא אינו פועל לפי הסטנדרט הרפואי המקובל. בפרט כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

01

רשלנות רפואית באי אבחון צליאק

כאשר מופיעים תסמינים מתמשכים המתאימים לצליאק, מוטלת על הרופא חובת בירור. היעדר הפניה לבדיקות דם ייעודיות, אי ביצוע ביופסיה של המעי הדק למרות אינדיקציה, ואי מתן אבחנה והנחיה לדיאטה נטולת גלוטן – מהווים מחדל רפואי.

במצב כזה המשך צריכת גלוטן אינו נובע מהתנהלות המטופל. הוא תוצאה ישירה של היעדר אבחנה והיעדר מידע רפואי בסיסי שנמנע ממנו.

02

האם קיימת רשלנות תורמת מצד המטופל?

לעיתים נטענת טענה כי האחריות מוטלת על המטופל, משום שצליאק מחייב הקפדה תזונתית. טענה זו אינה עומדת במבחן משפטי.

הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן מתחילה רק לאחר אבחנה. מטופל שלא אובחן אינו יודע שעליו להימנע מגלוטן ואינו יכול למנוע את הדלקת או את הלימפומה שהתפתחה בעקבותיה. האחריות לחשוד, לבדוק, לאבחן ולהנחות מוטלת על הרופא בלבד.

באחת מחוות הדעת שצירפנו לתביעה כתב המומחה: "לו הייתה מודעות בצוות הרפואי לסיכון המוגבר שלה ללקות בלימפומה, היתה מודעות הרבה יותר גבוהה למחלה, והיא היתה מתאבחנת בשלב מוקדם יותר, בו הפרוגנוזה טובה יותר והתנקבות המעי היתה נמנעת."
תמונת מחבר

עו״ד אורן בושרי

טענת מחלה קודמת בביטוח ובפנסיה

חברות ביטוח וקרנות פנסיה מעלות לעיתים טענה שלפיה הלימפומה נובעת מצליאק שהיה קיים עוד לפני ההצטרפות לביטוח. אולם בפועל, כאשר הרופאים לא אבחנו את הצליאק ולא הנחו לטיפול מתאים, בתי המשפט דוחים טענה זו.

בנוסף, הדין אינו מאפשר לייחס למבוטח מחלה קודמת שלא ידע על קיומה. במיוחד כך כאשר מחדל רפואי הוא שמנע את האבחון מלכתחילה. בהתאם לכך, בית המשפט כבר קבע כי אין להטיל אחריות על המבוטח במצבים אלה, ופסק לטובת החולים במסגרת הליך 629-09-13.

חוות דעת רפואית והוכחת הקשר הסיבתי

בתביעות מסוג זה, מצרפים חוות דעת מומחה כדי להוכיח:

  • שהיה מקום לחשוד בצליאק בשלב מוקדם
  • שמעבר לדיאטה נטולת גלוטן היה מונע את הלימפומה
  • שהלימפומה נגרמה כתוצאה מהדלקת הכרונית

כך מתבסס הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

לסיכום

צליאק שלא אובחן בזמן יוצר סיכון רפואי חמור. כאשר רופא אינו מאבחן את המחלה ואינו מנחה לדיאטה נטולת גלוטן, הוא מאפשר לדלקת הכרונית להימשך. כתוצאה מכך עלולה להתפתח לימפומה של המעי הדק. במקרים שבהם אבחון מוקדם היה מונע את הגידול, מתקיימת רשלנות רפואית ברורה המזכה בפיצוי.

דורג 5 מתוך 5